בעקבות ההאזנה בבית, תוכלו להמשיך את הפעילות במגוון דרכים, למשל:
שעת כושר – גמישות! כמו הקנה תוכלו לבצע עם הילדים בזום תרגילים שונים לשיפור הגמישות. תוכלו להשתמש בתרגיל המפורט בקישור. רעיונות לתרגילים נוספים תוכלו לבקש מהמורים לחינוך גופני או להיעזר ברחבי הרשת, לדוגמה לכאן חינוכית.
משחק תנועה – קנה וארז. תוכלו לשחק בזום משחק תנועה בסגנון "משחק הפסלים". השמיעו מוזיקה נעימה והזמינו את הילדים להתנועע עם גוף רפוי וגמיש כמו הקנה. ברגע שתעצרו את המוזיקה עליהם "לקפוא" במקום ולא לזוז כמו הארז. בהמשך, אפשר לחלק את הכיתה לפי מאפיינים שונים קיימים ברגע שהמוזיקה עוצרת, ולומר – "כל הבנים קנה וכל הבנות ארז" או – "כל מי שאוהבים עגבניות" או "כל מי שיש להם אחים קטנים" ועוד….
בדף הפינטרסט של הספר תוכלו למצאו רעיונות לפעילויות יצירה שונות בנושא גמישות, אותן ניתן לבצע יחד בזום או מרחוק, כל ילד בביתו. את התוצרים הילדים יוכלו להציג במפגש הזום הבא, או להעלות ללוח שיתופי. למשל, אפשר להכין מחומרים ביתיים מר גמיש, להפחתת לחצים.
אפשר לשוחח על גמישות ועל יציבות בחיים. כדאי לשתף בדוגמאות מחיי היום-יום במצבים שבהם אנחנו מתנהגים כמו ארז ולא מוכנים לזוז מעמדתנו, ובמצבים שבהם אנחנו גמישים ומשנים את התנהגותנו או את דעתנו – מה קורה כשמסתבר שהרצונות שלנו לא יכולים להתמלא כפי שציפינו?
יושבים על הברכיים, זה מול זה, . שואפים אוויר פנימה ומרימים את הזרועות לצדי הגוף עד שהן מגיעות למעלה. לאחר מכן נושפים את האוויר החוצה תוך הורדת הזרועות קדימה. כדאי לתרגל קצת בכל פעם ולהוסיף תרגילים נוספים. לבריאות!
מה ההפך של קנה? – ארז! ומה ההפך של חם? – קר! וההפך של ישן? גמיש? יציב? חמוץ? תינוק? – כל אחד מהמשתתפים אומר בתורו מילה, והשאר צריכים למצוא את המילה ההפוכה. ומה ההפך של… הפוך?
כיצד כדאי לקרוא? סיפור בקריאה משתפת וחוזרת! "הקנה והארז" הוא סיפור מחורז ומהנה. הוא מתאים מאוד לחוויית קריאה חוזרת ופעילה בזכות שלל רובדי השפה והמילים המיוחדות שבו.
קריאה חוזרת היא קריאה שנייה שנלווים לה שיח, התבוננות באיורים והבהרת פירושי מילים. מה היא מפתחת? היא מעודדת השתתפות של הילדים בתוכן, בפרשנות ובהסקת מסקנות וכך מזמנת היכרות עם נקודות מבט שונות ותורמת לפיתוח חשיבה אנליטית ויצירתית.
במהלך הקריאה:
כדאי לייצר הפוגות נקודתיות וקצרות, שכן המטרה היא לגייס את התלמידים לסיפור ולהעלות את רמת העניין והמתח בו מבלי לפגום ברצף הסיפורי.
תוכלו "לסמן" יחד מילים לאורך הסיפור לחקר משותף בהמשך: המילה "רָצוּץ", לדוגמה, מתארת את הקנה ומרמזת לביטוי "מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ", שמציין דבר רעוע שלא ניתן לסמוך עליו. כדאי להסביר את המילה בעזרת קנה דק ושבור ולחבר יחד משפטים שהמילה "רצוץ" מופיעה בהם, למשל: "התעייפתי מאוד, אני רצוץ וחייב לנוח" או "אי אפשר לסמוך עליו, הוא לא יכול לעזור לנו. לסמוך עליו זה כמו להישען על קנה רצוץ".
אפשר להביא לכיתה קנה גמיש וענף קשיח, לתת לתלמידים למשש אותם ולחוש אותם ואז לערוך יחד בֶּדק והשוואה: אילו תכונות יש לארז? ואילו תכונות יש לקנה? האם ניתן לכופף את שניהם? האם הם נשברים? פעילות זו יכולה לשמש גם הטרמה לסיפור.
להתעקש או להתגמש? – הסיפור נכתב בהשראת הביטוי התלמודי: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז". תוכלו לשאול: איזה מין אדם מתואר כרך וגמיש כקנה? איזה מין אדם מתואר כקשה כארז? האם, לדעתכם, ציפורה עקשנית או גמישה? מתי אתם מתנהגים כמו קנה יותר מאשר ארז ולהפך?
אפשר לחשוב יחד לאילו מצבים הביטוי מתאים ולשלב אותו בשיח היומיומי בכיתה. חשוב לעמוד על כך שבמצבים מסוימים עדיף לנהוג בעיקשות כשל הארז, ובמצבים אחרים – בגמישות כשל הקנה מתאימה יותר.
בחירות אישיות ואי-הסכמה – תוכלו להתבונן יחד בהתנהלות השונה של ציפורה ודרורה ובאי-ההסכמות ביניהן ולהסתמך על ציטוטים מהסיפור. זוהי הזדמנות מופלאה ללמוד כיצד להתנהל באי-הסכמה עם חבר, כיצד להתווכח באופן שמכבד דעות או בחירות מנוגדות, כיצד לנהוג כשמעליבים חבר – האם להתגמש או דווקא לעמוד לצידו ולנהוג כארז?
פעילות עימות – ניתן לבחור נושא הקרוב לליבם של התלמידים ולהתחלק לשתי קבוצות, למשל: חובבי חורף וחובבי קיץ או כל נושא שקשור לעולמם של הילדים ומעסיק אותם. כל קבוצה תוכל להכין ציורים ושלטים שמתאימים לעמדה שלה ולגבש יחד טיעונים לחיזוק העמדה ואז לנהל בין הקבוצות עימות מכבד ומפרה שיטפח גמישות מחשבתית ויותיר תחושת עשייה מרגשת.
תנוחות שונות – אפשר לעמוד יציבים וחזקים כארז ואז להתנועע בְּרַכּוּת כמו קנה. במהלך התרגילים כדאי לבדוק מתי סייעה להם היציבות ומתי הגמישות? אילו תרגילים מהנים יותר?
יצירה – ניתן ליצור עם חומרים קשיחים, כמו בקבוקים, ולעטר עם חומרים רכים, כמו פלסטלינה. בזמן היצירה אפשר לחוש בידיים את ההבדל בין החומרים, אך לפני כן תוכלו להקדים ולשאול: האם ראיתם פעם פלסטלינה נשברת? מה יקרה אם נזרוק אותה על הרצפה? ומה יקרה אם נעשה זאת לבקבוק הזכוכית? האם ניתן לייצב חפץ דווקא בעזרת פלסטלינה?
מיון חפצים וחומרים – ניתן להביא מהבית ומהסביבה עוד חומרים או חפצים, למיין אותם לקשיחים ולגמישים ולהניח אותם בתיבת מיון ייעודית.
גמישות מחשבתית מעצימה את היכולת להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים ועם חוויות אישיות ותורמת לכישורים החברתיים. ניתן לטפח אותה באמצעות משחקים שונים, כגון:
משחק כרטיסיות – הפעלת הדמיון ודיון בקבוצות קטנות:
על גבי הכרטיסיות מציינים מצבים שונים במלל או בתמונות ועל התלמידים להעלות פתרונות. לדוגמה, שתי כיתות רוצות את המגרש באותו הזמן. מה ניתן לעשות?
משחק המילים "כן/לא/שחור/לבן" בהיפוך: התלמידים נשאלים שאלות, אך אינם יכולים להשתמש במילים הללו כתשובה. הם נדרשים להגמיש את מחשבתם ולמצוא מילים חלופיות.
קריאות עידוד: אפשר לחלק את התלמידים לקבוצות ולבקש מכל קבוצה לעצב על בריסטול קריאת עידוד כיתתית )למשל, ”המנסה הוא המנצח!“, ”בכיתה שלנו שאלות ּ מתקבלות בברכה!“, ”אם לא תשאל, איך תדע?“ ועוד(. כדאי לתלות את הכְרזות על קירות הכיתה.
גינה של שאלות: כמו הגינה על גב החמור בסיפור, גם את הסקרנות של התלמידים כדאי לטפח, להפריח ולהצמיח! אפשר ליצור עם התלמידים קיר כיתתי מלא בפרחי נייר. בכל פעם שנשאלת בכיתה שאלה מעניינת, אפשר לכתוב אותה במרכז אחד הפרחים. אפשר גם לרשום דברים שהילדים רוצים ללמוד. בוודאי תצמח לכם גינה מפוארת ומלאת עניין!
מציגים את זה! הסיפור ציורי והתפקידים בו רבים: בשוק, בכיתה ובבית של רחל ורבי עקיבא. אפשר להיעזר בתפאורה, במוזיקה ובתחפושות ולהעלות הצגה של הסיפור לפני תלמידי בית הספר או ההורים.
תוכלו לבקש מילדיכם לחפש את האיור של החמור שעל גבו גינה. לו ידע לדבר, מה הוא היה אומר? כיצד הוא מרגיש ומה הוא חושב? אפשר להמציא דו־שיח בין רחל לבין החמור. הציעו לילדיכם לבחור את הדמות שהם רוצים לייצג, ושתפו זה את זה בשיחה דמיונית שבה רחל והחמור מביעים את רגשותיהם ואת כוונותיהם.
האם קרה שנמנעתם מלימוד של תחום חדש כי התביישתם? האם גם אתם למדתם משהו בגיל מבוגר, למשל שפה חדשה, לנגן בכלי נגינה, מקצוע חדש? כדאי לשתף את ילדיכם. אפשר לבקש מילדיכם ללמד אתכם דבר מה שהם מתמצאים בו היטב. ואולי תרצו לצאת וללמוד יחד דבר חדש – כי אין הביישן למד!
סיפורים רבים נכתבו על רחל ורבי עקיבא. אפשר לחפש בבית, בספרייה או באינטרנט עוד אגדות על אודותיהם ולהרחיב את ההיכרות עם דמויות מופת אלו. אם אתם מכירים את המנגינה, תוכלו גם לשיר יחד .
הספר מחולק לגנים בימים שבין פסח לחג השבועות. זו הזדמנות לחיבורים רבים עם נושאים שנלמדים בימים אלה, למשל: עבודת אדמה, גידול חיטה ותהליך הכנת לחם, בית המקדש, עלייה לרגל, ירושלים ועוד.
אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. אֵילו פעילויות משותפות הילדים עושים בגן? תוכלי לערוך תערוכת ציורים ותצלומים של עשייה יחד בבית ובגן. ניתן לשתף את ההורים בפעילות ולבקש מהילדים להביא דוגמאות לשיתוף פעולה ולוויתור בחיק המשפחה.
בשפה העברית יש פעלים רבים המתארים את עבודת החקלאי. האם הילדים מכירים אותם ואת משמעותם? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. מושגים של צדק והוגנות מעסיקים ילדים רבים. אפשר להיעזר בסיפור ולהוסיף דוגמאות מחיי הגן כדי להדגים כיצד חלוקת ”שווה בשווה“ אינה תמיד החלוקה הצודקת. רצוי לשוחח על הצרכים השונים של ילדי הגן ולוודא שכל אחד מקבל את מה שהוא צריך, גם אם מה שהוא מקבל לא בדיוק כמו מה שילדים אחרים מקבלים.
אפשר להכין תחפושות ואביזרים ולהמחיז את הסיפור. ניתן להזמין את ההורים למפגש משפחות )באם ניתן ובכפוף להנחיות( שבו הילדים יעלו את ההצגה, יכינו יחד מאפים ולחמים ויחגגו את אחוות האחים השוררת בקהילת הגן שלכם.
”לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים“ )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים ולשיר יחד משירי ירושלים.
בשפה העברית יש מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם ילדיכם מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.
כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר על החלק שלו מבלי שהתבקש לעשות זאת. ניתן לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור ועזרה בתוך המשפחה שלכם.
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. אפשר לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה שלכם ולהבטיח לילדיכם כי גם הם יקבלו את מה שהם צריכים, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים אחיהם.
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים, לשיר יחד משירי ירושלים ולספר לילדיכם על "ירושלים שלכם".
המפגש בין מלכת שבא למלך שלמה ציורי ודרמטי מאד, ילדי הגן ייהנו להציג אותו. תוכלו להכין מתנות יפות שמביאה המלכה לשלמה, להכין אירוח כיד המלך למלכה ולכל הפמלייה שלה, לחשוב על חידות נחמדות איתן "יתמודד" המלך, ולבסוף, לכרות ברית שלום בין שתי הממלכות הגדולות.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם" )מסכת אבות ד א(. בסיפור על שלמה המלך והדבורה אנו רואים שגם האיש החכם ביותר יכול ללמוד ממי שקטן ממנו. נסו ללמד זה את זה דברים חדשים, כך הגן כולו ילמד ויתקדם! תוכלי לחשוב ולשתף את הילדים מה את לומדת מהם.
המלך שלמה כתב ספר של משלים ופתגמים. על-פי הסיפור שלנו, ישב שלמה באותו הלילה ּ וכתב פסוק בספרו, ספר מִשְׁלֵי: :"בָז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ" )משלי, יג, יג(. כלומר: מי שמתייחס בבוז לדבר, יבוא יום וזה יֵחָבֶל, כלומר יזיק לו. נסו ליצור פתגם שמעביר לאחרים את החכמה שלמדתם ממקרה שקרה לכם בגן. נשמח לקבל את הפתגמים ולפרסם אותם באתר האינטרנט של ספריית פיג'מה.
האגדה מספרת שיהודי אתיופיה הראשונים הם צאצאיהם של שלמה המלך ומלכת שבא. אפשר לנצל את ההזדמנות ולספר קצת על אתיופיה ומורשת יהודי אתיופיה, להתבונן במפה ולעקוב אחרי מסעה של מלכת שבא, לנסות לנחש אלו מתנות היא הביאה לשלמה מאתיופיה הרחוקה ועוד.
אחד מתפקידיו החשובים של המלך היה לשפוט ולהכריע בסכסוכים. אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו יוזמנו ילדים על פי תור למלא את תפקיד המלך או המלכה ו"לשפוט" בסכסוך שיוצג לפניהם על ידי הילדים האחרים. המלך השופט נדרש להקשיב היטב לשני הצדדים, לברר את העניין ולהכריע על סמך המידע שאסף.
משחק פנטומימה – שלום אדוני המלך – משחק בו המלך יושב על כיסא, ומשרתיו מגיעים אליו. המשרתים אומרים: "שלום אדוני המלך". המלך אומר: "שלום בניי היקרים. איפה הייתם ומה עשיתם?" המשרתים מציגים בפנטומימה: היינו ב )מציגים( ועשינו )מציגים(". על המלך לנחש איפה היו ומה עשו.
מלכת שבא רצתה לבדוק האם שלמה באמת כל-כך חכם כפי ששמעה, ובחנה זאת באמצעות חידות. נסו גם אתם לחוד חידות. בחרו נושא וצרו חידה, למשל: "איזה פרי הוא כתום מבחוץ, כתום מבפנים, ויש לו פלחים"? כדי לפתור את החידה שואלים שאלות.
חידתה של מלכת שבא עסקה בהבדל שבין יצירת הטבע )"טבעי"(, למלאכת האדם )"מלאכותי"(. תוכלו להכין תערוכה של חפצים טבעים ומלאכותיים. למשל: חפשו פרח טבעי, ושימו מולו פרח מלאכותי; מקור אור טבעי, ומקור אור מלכותי; מזון טבעי, ומזון מלאכותי. חשבו לשם מה נוצרו כל אחד מן הדברים המלאכותיים שאספתם? מתי הם משמשים אותנו? )לדוגמא: האור המלאכותי מאיר גם בלילה וכד')
תוכלו לשחק "כאילו" אתם דבורים. תנו לילדיכם להיות הדבורה, ואתם – חברותיה. עופו יחד וזמזמו זה לזה את מה שהדבורה מספרת על המפגש עם המלך ואת תגובתכם לסיפור.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם": תוכלו לשאול את ילדיכם, מיהו חכם, מהי חוכמה, ומה למד שלמה המלך מהדבורה. אפשר לספר לילדיכם משהו שהם לא ידעו עד כה, ולבקש מהם לחדש לכם במשהו מידיעותיהם!
כדאי לשוחח על היכולות ועל התרומה של כל אחד ואחת במשפחה. היזכרו יחד במצבים שבהם ילדיכם עזרו והועילו במיוחד. אפילו לקטנים יש "שעה" שבה הם עוזרים ותורמים לכלל.
אתם יכולים להמחיז את הסיפור, כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, סלסילות ועוד) ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם למה הזקן טרח לנטוע את העץ.
תוכלו לחשוב ביחד, מה משמעות הסיפור בימינו? כיצד אנחנו דואגים ו"נוטעים" למען הדורות הבאים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בנושאים ובערכים שחשובים לכם או ב"מתנות" שעוברות מדור לדור בתוך המשפחה. יחד תוכלו להחליט על יוזמה משותפת שתשפיע על הדור הבא, למשל נטיעת עץ או טיפוח הסביבה.
אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם? אפשר לחפש בבית חפצים או תמונות שעברו אליכם מהסבים ומהסבתות ולספר לילדיכם סיפורים שעומדים מאחוריהם. יחד אפשר לחשוב, אילו חפצים ירצו ילדיכם לשמור לאחים או לחברים צעירים מהם?
אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. האם גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? תוכלו להשוות בין העצים: איזו "מתנה" נותן כל עץ? אילו הם עצי נוי ואילו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.
במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים ועל ענפי המשפחה שלכם. אפשר גם לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.
האם אתם מכירים גרסאות אחרות לאגדה? אפשר לחפש אותן בספר "אגדות שלנו" (שהם סמיט), ב"כה עשו חכמינו" (יוכבד סגל) או באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים" ולהשוות בין הגרסאות. האם אתם אוהבים את אחת הגרסאות יותר מהאחרות? למה?
הספר מבוסס על מדרש עתיק, ואפשר לקרוא אותו בשני רבדים לפחות: הרובד שלפיו ראוי לאדם לדאוג לדורות הבאים ולעסוק בקיומו של עולם מתוך אופטימיות ותקווה, ורובד נוסף הקשור לרקע ההיסטורי של הסיפור העתיק ולדמותו של אדריאנוס (138-76 לספירה), שהיה מהקיסרים הבולטים ברומא, ובימיו שגשגה האימפריה הרומית. הוא דאג לאבטחת השטח העצום שלה ולטיפוח האומנויות ונחשב משכיל ורחב אופקים. עם זאת הוא גם הקיסר האחראי לדיכוי מרד בר־ כוכבא (135-132 לספירה), להחרבת יהודה, להגליית תושביה ולמכירתם לעבדים. חכמים מתארים אותו כאדם חכם ומשכיל ובו־בזמן אכזר ואחראי לחורבן. אם כן, "סל מלא תאנים" הוא גם סיפור בעל רקע היסטורי המלמד על היכולת להמשיך ולהחזיק בתקווה בימים קשים ועל יכולת שלא להתיירא מפני החזק ממך ולהמשיך להתנהל בדרך של אמונה ותקווה.
הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"
קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.
מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.
קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.
מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.
תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.
הבנת הסיפור – תחילה כדאי לשאול שאלות הבנה של מודל הסיטואציה: "מדוע התפלא הקיסר שהזקן נוטע עץ?"; "מדוע החליט האיש לנטוע עץ אף על פי שכבר היה בן מאה?"; "מדוע הוא לא פחד ויצא מביתו כשהקיסר עבר?"; "מדוע התאנים של הזקן כל כך טעימות?"; "איזו מתנה נתן הקיסר לזקן, ואילו מתנות מצא הזקן סביבו?"
ומה דעתכם? – בשלב הבא כדאי לשאול שאלות חשיבה ודעה אישית: "למה, לדעתכם, החליט האיש לנטוע עץ?"; "מה הפליא את הקיסר?"; "מדוע הביא הזקן את התאנים לקיסר?"; "מדוע העניק הקיסר מתנה לאיש?"; "אילו מתנות מעדיף האיש, לדעתכם: את המתנה של הקיסר או את אלו של הטבע? מדוע?"
מהספר לחיים – בעקבות הספר תוכלו לחזור ולשאול את שאלת ההטרמה: "מה עדיף: לחכות עד שהדברים יקרו או שהם יקרו מייד?"; "האם יש יתרונות בהמתנה?"; "אילו דברים קרו לכם או עשיתם שהתרחשו לאט ובסוף הניבו פרי?"; "האם אתם מוצאים 'מתנות' בסביבה שלכם? אילו מתנות?"
ברווז וחתול – שניהם מלווים את הזקן באיורים לאורך הסיפור ואינם מתוארים במילים. שאלו: "היכן הם נמצאים?"; "מדוע בחר המאייר להוסיף אותם, לדעתכם?"; "מה הם היו יכולים לספר אילו יכלו לספר את הסיפור?"
שבעת המינים – זו הזדמנות להכיר את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל ולחפש אותם בין איורי הספר. כדאי להעמיק ולהתבונן באיור שבסוף הסיפור, בו הזקן מתיישב בצל התאנה ורואה מתנות סביבו- "מאיזו נקודת מבט אנו מביטים בזקן?"; "היכן מטבעות הזהב, ומדוע הם מופיעים באיור?"; "האם המטבעות הם המתנות שהזקן מעריך?"
העמוד האחרון – העמוד האחרון מכיל איורים ללא מילים. בעקבות המילים האחרונות בסיפור "מתנות לכל הילדים" כדאי לחפש בעמוד האחרון את הילדים ואת המתנות. שאלו: "אילו עצים מופיעים באיור? ואילו מתנות נוספות?"
התאנה היא הפרי הראשון המופיע בתנ"ך ונמנית עם שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" [דברים ח, ח]. בעבר שימשה התאנה ממתיק מרכזי באזורנו, והסתייעו בה בגיבּוּן (הכנת גבינה מחלב), בחיטוי פצעים ובהסרת יבלות.
ומה עוד מעניין בתאנה? – תוכלו לחקור על התאנה עם התלמידים ואולי לטעום ממנה – טרייה או מיובשת. להרחבה – תאנה, אתר "צמח השדה", קק"ל
הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" [מלכים א ה, ה], אתר רב־מילים
תוכלו לגדל צמחים ולהתנסות בגידול מהיר ובגידול איטי: אפשר לשתול צמחים בעציצים, להנביט נבטים ולגדל ירקות על מצע של מים. קצב הגידול של כל אחת מהשיטות שונה, כך שהפעילות מציעה גם התנסות בתהליך, קבלת אחריות משותפת, מעקב אחר גדילה וצמיחה והיכרות איתן.
תוכלו להתבונן יחד באיורים, לשאול ולשתף: מה לדעתכם קושר את המלחים זה אל זה מלבד החבל? כמו בספינה, כך גם בבית – מה מחבר בין בני הבית? מה לדעתכם התפקיד של כל אחד? באיזה אופן הוא יכול לתרום ל"ספינה" המשפחתית?
עמדו עם חברים או עם בני משפחה בשורה והחזיקו ידיים. כעת נסו ללכת במסלול שקבעתם מראש, למשל מהסלון אל החדר. אפשר להוסיף כמה "גלים" – כלומר מכשולים שצריך לטפס עליהם או לעבור מתחתם בלי להפריד ידיים. מה יקרה אם מישהו ישחרר את ידיו? האם "הספינה" תצליח להפליג?
בעזרת דלי מלא מים וכוס או קערה מקרטון תוכלו להדגים "חור בספינה". הדלי שלכם יהיה הים הגדול והכוס או הקערה יהיו הספינה – השיטו את הספינה ובחנו כיצד היא צפה על פני המים. מה יקרה אם תחוררו בתחתית שלה חור? נסו ותגלו!
טבח מצחיק שמסדר תותים על עוגה, או דייג המנסה ללכת כשרגלו תקועה בדלי – האיורים בסיפור מלאים פרטים מעניינים. תוכלו לבחור בכל פעם איור משעשע אחר, לתאר אותו במילים שלכם ולנסות לחקות בתנועות את המתרחש בו.
המציאו עם הילדים בגן מנגנון בו דבר משפיע על דבר. אפשר לבנות מסלול מקוביות דומינו וכאשר מפילים אחת נופלות כל הקוביות, כדור שקולעים למטרה ומפיל בובה אל מזרון, ואפשר לחשוב על מנגנונים אחרים מקוריים ומצחיקים.
אהוי!!! למה לא להכריז על יום-ים בגן? כל הילדים יתחפשו לפיראטיות ופיראטים, אפשר להכין מפת אוצר שבעקבותיה ינווטו הילדים בגן ובחצר, לשחק במשיכת חבל, להכין חכות עם מגנטים ולדוג דגים.
משחק ב"קפלות" מבהיר בצורה מוחשית את ההשפעה של פעולת היחיד על הכלל. אפשר לבנות עם הילדים מגדל גבוה, בשיתוף פעולה של כולם. הגננת יכולה לקחת על עצמה את תפקיד האחד שבגללו המגדל קורס: לנגוע נגיעה לא עדינה, להוציא קפלה אחת מתחתית המגדל או להוסיף קפלה אחת יותר מדי..
"סבלנותו של הלל" מבוסס על סיפור תלמודי. בנוסף למסר הערכי הטמון בסיפור, הוא מפגיש את הילדים עם דמות מופת ידועה מהמקורות. לפני שאתן קוראות את הספר עם הילדים רצוי להכיר לילדים את הלל. אפשר ללבוש בגדים מהתקופה ההיא (גלבייה, מצנפת או תרבוש על הראש…) ולהציג את עצמכן כהלל הזקן, תוך ציון מיהו הלל, התקופה ההיסטורית ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה.
המאייר שי צ'רקה הוסיף לאיוריו תמונה של זבוב בכל עמוד. הילדים בוודאי ישימו לב לזבוב, וזו הזדמנות יפה להרחיב: למה בחר המאייר לצייר את הזבוב? מה תפקידו בסיפור? אילו הילדים היו מתבקשים לצייר חיה מעצבנת, מה היו בוחרים? אפשר לבקש מהילדים לספר את הסיפור מנקודת מבטו של הזבוב.
כדי להוציא את הלל משלוותו בחר האיש לפנות אליו ברגע מאוד לא מתאים: עת ההכנות לשבת. תוכלו להרחיב בשיחה: למה הלל מתרחץ לקראת שבת? האם לילדי הגן פעולות מיוחדות שהם עושים לקראת שבת, או בהזדמנויות מיוחדות אחרות? תוכלו גם להתייחס לקושי במתן תשומת לב לאחרים כשעסוקים ולשאול את הילדים: האם יש זמנים שלא כדאי לפנות אליהם בשאלות או לבקש מהם דברים? האם הילדים יודעים מתי לא מתאים לפנות אליכן בשאלות (למשל, כשאתן מזמינות את כל הילדים למפגש, או משוחחות עם אחד ההורים)?
כדאי לעודד את הילדים להמחיז את הסיפור, במשחק שלהם בפינה למשחק סוציו-דרמטי וכהצגה פורמלית בפני הקבוצה (ואולי גם ההורים!). דאגו לזמינות של תחפושות ואביזרים קשורים לסיפור ולתקופה. אפשר לעטוף את הראש של "הלל" במגבת גדולה ולצרף גיגית ואביזרי אמבטיה. "החבר" יחפש את הלל, יקרא לו וימציא שאלות מוזרות. הילדים מוזמנים לבחור שאלות נוספות, ולראות כיצד הלל מצליח לשמור על קור רוח. נשמח להעלות תמונות מההצגות שלכם באתר האינטרנט של ספריית פיג'מה – http://pj.crunchcart.com/
בסיפור מגיע אדם אל הלל ומתגרה בו. לפעמים סיפור על דמויות רחוקות מימים עברו יכול לסייע לילדים לדבר על סוגיות רגישות בחייהם. קריאה משותפת בסיפור היא הזדמנות לשוחח עמם על התחשבות הדדית וכללי דיבור בגן, ולשמוע מהם איך הם יודעים שילד מנסה להתגרות בילד אחר, ומה עושים כשזה קורה.
הלל היה איש מופת אשר ידע לשלוט בכעס. גם ילדי הגן לומדים לשלוט בכעס, אם כי לא תמיד מצליחים. תוכלו להסביר לילדים את הפתגם מפרקי אבות "קשה לכעוס ונוח לרצות" תוך חיבור לחיי הילדים, ולבקש מהם להציג את הפתגם בציורים של מצבים מחיי היומיום שלהם.
זה לא תמיד קל לשלוט ברגשות. הסיפור מעניק הזדמנות להיזכר בספרים נוספים העוסקים בכעס, ולנהל לשיחה פתוחה עם הילדים על רגשות וביטויים לרגשות. יחד עם הילדים תוכלו לדפדף בספר ולחפש את הפנים הכועסות והפנים השלוות של הדמויות. אפשר לשחק משחק עם הילדים, בו אחד הילדים מבטא רגש בהבעת פנים בלבד, ועל חבריו לנסות לנחש את הרגש.
כדי להוציא את הלל משלוותו בחר האיש לפנות אליו ברגע מאוד לא מתאים: עת ההכנות לשבת. האם יש זמנים שלא כדאי לפנות אל ילדיכם בשאלות או לבקש מהם דברים? האם ילדיכם יודעים מתי לא מתאים לפנות אליכם בשאלות? תוכלו להמחיז את הסיפור עם ילדיכם. אפשר לעטוף את הראש של "הלל" במגבת גדולה ולצרף גיגית ואביזרי אמבטיה. "החבר" יחפש את הלל, יקרא לו וימציא שאלות מוזרות משלו. אתם מוזמנים לצלם את ההצגה ולשלוח את התמונות לאתר של ספריית פיג'מה – http://pj.crunchcart.com/
בסיפור מגיע אדם אל הלל ומתגרה בו. התמודדות עם התגרות מוכרת כמעט לכל הילדים. קריאה משותפת בסיפור היא הזדמנות לשוחח עמם ולשמוע מהם איך הם יודעים שילד מנסה להתגרות בילד אחר, ומה עושים כשזה קורה.
הכנת קצף אמבטיה, שאפילו להלל לא היה: לוקחים חתיכת סבון ישנה ומגרדים אותה בעזרת פומפיה לתוך קערה. מוסיפים מים חמים ומקציפים במערבל עד לקבלת קצף סמיך. אפשר להוסיף כמה טיפות צבע מאכל לקצף. הילדים ייהנו להתרחץ עם הקצף המיוחד.
הלל היה איש מופת אשר ידע לשלוט בכעס. מה עוזר לנו להתגבר על הכעס? תוכלו להכין עם ילדיכם בובה של הלל. הילדים יוכלו להתייעץ עם הבובה ולספר לה מה עוזר להם להתגבר על כעס. את הבובה מכינים מגרב ישן, שעליו מציירים או מדביקים שתי עיניים, שיער לבן מצמר גפן ואפשר גם כובע. מכניסים לתוך הגרב את היד, וכך הבובה יכולה גם לענות על שאלות הילדים או ההורים ולספר סיפורים. זו הזדמנות גם בשבילכם לשתף את ילדיכם בדרכים שעוזרות לכם להתמודד עם כעס כאשר הוא מתעורר.
סיפור "התבלין החסר" מבוסס על סיפור תלמודי. בנוסף למסר היפה הטמון בו, הסיפור מפגיש את הילדים עם דמות מופת ידועה מהמקורות, ר' יהודה הנשיא, ועם קיסר רומא. לפני שאת קוראת את הסיפור עם הילדים רצוי להכיר להם את הדמויות והתקופה. את והסייעת תוכלו ללבוש בגדים מתקופת המשנה ולהציג את עצמכן כדמויות מהסיפור, תוך ציון מיהם ר' יהודה הנשיא ואנטונינוס, מה אפיין את התקופה ההיסטורית ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה.
כדאי לעודד את הילדים להמחיז את הסיפור, באופן חופשי במשחק שלהם וכהצגה פורמלית בפני הקבוצה (ואולי גם ההורים!). דאגו לזמינות של תחפושות ואביזרים שקשורים לסיפור ולתקופה. אפשר לעטוף את הראש של "ר' יהודה הנשיא" במגבת גדולה ולהלביש את "אנטונינוס" בסדין בצורה של טוגה רומית. אל תשכחו את התלמידים של ר' יהודה הנשיא ובני משפחתו, והאנשים הרבים שמתלווים לקיסר בביקור.
ר' יהודה הנשיא מסביר לקיסר כי תבלין אינו רק משהו שטועמים או מריחים. אין להניח שכל ילדי הגן, בעיקר הצעירים שביניהם, יבינו את המשמעות המטאפורית של "התבלין". רצוי לחשוב כיצד את מסבירה את המסר של הסיפור בצורה שמותאמת להבנתם של כל הילדים.
לכל ילד וכל משפחה "תבלין" מיוחד, אשר מוסיף להם טעם וריח ומבדיל אותם ואת אורחות חייהם מאחרים. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם הילדים על האופן שבו המשפחות שלהם מציינות את השבת. אפשר להזמין את ההורים והילדים להכין ציורים של "השבת שלנו" ולהציג אותם בתערוכה בגן.
תוך כדי קריאת הסיפור אפשר להזמין את הילדים לחפש את הסוס והעז באיורים. מה הם עושים לאורך הסיפור? הבעות הפנים שלהם רומזות על המחשבות שלהם. אילו היו החיות יכולות לדבר, מה לדעתכם הן היו חושבות על "התבלין החסר"?
אפשר לעיין יחד באיורים אשר מתארים את שולחן השבת של ר' יהודה הנשיא ולשוחח עם הילדים: מה ילדי הגן אוכלים בשבת, האם יש להם מאכלים אהובים שלרוב אינם אוכלים ביום חול (אולי מרק מיוחד, ג'חנון, פנקייקים, דג, עוגות..)? האם צורת הארוחה שונה בשבת: פותחים שולחן גדול, פורסים מפה, אולי יוצאים לפיקניק בחיק הטבע?
רבי יהודה הנשיא התגורר בבית שערים ובציפורי שבגליל התחתון. תוכלו לחפש את בית שערים וציפורי באטלס או באינטרנט, להראות לילדים תמונות מגילויים ארכיאולוגיים מתקופת המשנה. אפשר גם לקשט פינה בחדר עם תפאורה שמתאימה לזמן ולמקום. גנים שנמצאים באזור – אולי תוכלו לבקר בעצמכם ולשלוח לנו תמונות!
הסיפור הוא הזדמנות להזמין את ההורים לסדנא בנושא השבת או לקבלת שבת משותפת להורים וילדים. אפשר לבקש מההורים להביא מאכלי שבת ולשתף זה את זה במגוון הטעמים המיוחדים של השבת!
מגוון רעיונות שונים של גננות, לציון יום שישי כיום מיוחד במינו בגן שלהן:
*ארגון שונה של הסביבה הפיזית של הגן
*אפיית חלות או עוגה
*ארוחת עשר מיוחדת וחגיגית
*משחקים שונים, בהם משחקים רק ביום שישי
*כלי שולחן מיוחדים ותחפושות שמעודדים שילוב "ארוחת שבת" בפינת הבית
*"בגדי שבת" לבובות בפינה למשחק סוציו-דרמטי
*חלוקת ילדי הגן ל"מארחים" ו"מתארחים", במקום אבא ואמא של שבת
*הכנת שירון של שירי שבת של הגן, כולל פיוטים וניגונים
*קלסר "השבת שלנו" עם ציון "התבלין המיוחד" של כל משפחה, אשר נמסר כל שבוע לילד אחר למילוי ומוחזר לגן ביום ראשון
*אירוח ילדי גן צמוד לקבלת שבת
תמונות מספרות סיפור: אפשר להתבונן יחד באיורים המלווים את הסיפור. חפשו את הסוס והעז. מה הם עושים לאורך הסיפור? הבעות הפנים שלהם רומזות על המחשבות שלהם. אילו היו החיות יכולות לדבר, מה לדעתכם הן היו חושבות על "התבלין החסר"?
מה התבלין המיוחד שלכם? תוכלו לשוחח ביחד, מה מוסיף למשפחה שלכם טעם וריח? איך אתם מציינים את השבת, את החגים, את זמן המשפחה? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום תמונות וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המיוחדים בשבת שלכם.
פעם, לפני שנים רבות…: כדאי להסב את תשומת לב הילדים לצורת לבוש ולנוף הגלילי באיורים שמלווים את הסיפור, ומאפיינים את תקופת המשנה. תוכלו להשוות בין בגדי רבי יהודה הנשיא לאלה של אנטונינוס הרומאי. בהשראת הסיפור אפשר להתחפש, ואם תרצו – לפרוס מפה, לערוך שולחן, ויחד להמחיז את העלילה.
על טעם וריח…: תוכלו להכין תערובות תבלינים לשימוש בטקס הבדלה או לבישום ארון הבגדים. תנו לילדיכם לבחור תבלינים עם ריחות נעימים להם (למשל, מקלות קינמון או ציפורן). מכניסים את התבלינים לשקית בד קטנה, מהדקים , מקשטים ומריחים – והרי לכם שקית בשמים מעשה ידיכם.
מי שבא ברוך הבא! האם גם אתם, כמו רבי יהודה ואנטונינוס, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" לכניסה, לעזור לערוך את השולחן, לסייע במטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
ביקור בגליל: ידוע לנו כי רבי יהודה הנשיא התגורר בבית שערים ובציפורי שבגליל התחתון. תוכלו לחפש את בית שערים וציפורי באטלס או באינטרנט, להראות לילדים תמונות מגילויים ארכיאולוגיים מתקופת המשנה ולערוך "ביקור וירטואלי" בגנים הלאומיים במקומות אלו. אם יזדמן לכם… כדאי לצאת לטיול משפחתי ולבקר בעצמכם!
"תרנגולת אחת קטנה" הוא עיבוד מודרני לסיפור תלמודי. לצד למסר הערכי הטמון בסיפור, הוא מפגיש את הילדים עם דמות ידועה מהמקורות. לפני שאת קוראת את הספר עם הילדים כדאי להכיר לילדים את ר' חנינא בן דוסא ולתאר את התקופה בה התרחש הסיפור. אפשר ללבוש בגדים מתאימים ולהציג את עצמך כאישתו של הרבי, תוך ציון אישיותו ואורח חייו, התקופה ההיסטורית בה מתרחשת העלילה ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה של הסיפור.
תוכלי להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני: תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה, נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה – נפנה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כח, עמוד ב).
כך אנו למדים כי בזמן העלייה לרגל לבית המקדש היתה מונחת אבן גדולה בירושלים או בסביבתה, אליה היו מגיעים אנשים שאיבדו או מצאו דבר-מה. אנשים היו עומדים ליד האבן ומכריזים על אבידות. מי שאבד לו חפץ היה מתאר אותו לפי סימנים ייחודיים, ואם הצליח בתיאור – המוצא היה מחזיר לו אותו.
ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.
זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבידות ומציאות במקומות ציבוריים).
אפשר לשחק את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ בחדר. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
הטקסט והאיורים שבספר מתארים באופן ציורי כיצד הלך והתמלא הבית של משפחת בן דוסא באפרוחים וגדיים עד שהיה צפוף מאוד. תוכלו לדאוג לצייד את הפינה למשחק סוציו-דרמטי באביזרים מתאימים כדי לעודד המחזת הסיפור ושילוב תוכנו במשחקי "כאילו" של הילדים.
למרות העוני של משפחתו, ר' חנינא בן דוסא לא שמר לעצמו את התרנגולת ולא ביקש כל תגמול על שמירתה עד שהשיב אותה לבעליה. אפשר לשאול את דעתם של הילדים: האם הם חושבים שהוא התנהג כראוי? למה לדעתם הוא לא ביקש תמורה למעשיו? ומה לדעתם חשב האיש שאיבד את התרנגולת כשנודע לו שהרבי שמר עליה ואף הגדיל את ערכה?
בסוף הסיפור אנו פוגשים את המשפחה שאיבדה את התרנגולת. אפשר לבקש מהילדים לתאר כיצד עברה עליהם התקופה שבה משפחת בן דוסא שמרה עבורם על התרנגולת ואפרוחיה, ולבקש מהם להמשיך את הסיפור ולהציע סוף אחר.
המִשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה (משנה, בבא מציעא ב ז). אפשר לשחק בשניים את "משחק הסימנים": משתתף אחד עוצם עיניים, והמשתתף השני בוחר חפץ קטן ומסתיר אותו. הוא מתאר את החפץ על פי סימנים מזהים, ועל המשתתף הראשון לנחש מהו החפץ שהוסתר.
הבית של משפחת בן דוסא הלך והתמלא אפרוחים וגדיים עד שהיה צפוף מאוד. הילדים ואתם מוזמנים להציג את הסיפור. תוכלו לאפיין את הדמויות בעזרת אביזרים פשוטים, כמו מטפחת או כובע, ולהיעזר בבובות של חיות.
אפשר להכין תרנגולת מצוירת ולשחק "איפה התרנגולת האבודה?": מניחים את כף היד על דף נייר כך שהאגודל מופרד מארבע האצבעות האחרות, ומשרטטים את קווי המתאר של כף היד. האגודל הוא הראש, והאצבעות הן כנפיים. מוסיפים רגליים, כרבולת ומקור וגוזרים את התרנגולת שנוצרה. אחד המשתתפים מחביא את התרנגולת, ועל המשתתפים האחרים למצוא אותה. המחביא מכוון את המחפשים אל התרנגולת שהלכה לאיבוד על ידי רמזים של "חם" – "קר".
יחד עם הסייעת את יכולה להמחיז את הסיפור בפני הילדים, כאשר אחת משחקת את תפקיד משה והשנייה – הגדי. בהמשך אפשר להזמין את הילדים להתחפש ולהמחיז את העלילה. אפשר להרחיב את הסיפור ולכלול את כל העדר, ולהמציא שיחות בין העזים כאשר הם תוהים לאן רצו הגדי ומשה.
כדאי לקשר את העלילה עם דמותו של משה שהילדים בוודאי מכירים מהסיפור של ההגדה, יציאת בני ישראל ממצריים ומתן תורה בסיני. האם הילדים מכירים מדרשים נוספים אודות משה? כדאי להזכיר אותם בהקשר של הסיפור על משה והגדי. ניתן למצוא מדרש על משה ובנות יתרו באוגדן "סיפורים בעלי ערך" בהוצאת קרן תל"י. בקישור זה תוכלי לקרוא את המדריך למחנכת (החל מעמוד 49).
על-מנת לעודד את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים, כדאי מאד לדאוג לאביזרים ותחפושות מתאימים, שיהיו זמינים בפינת הבית בגן. אפשר גם לקשט פינה בגן או בחצר בתפאורה ואביזרים של המדבר, ולדאוג לבובות, צעצועים וחפצים מתאימים לסיפור.
הילדים יכולים "לקרוא" את האיורים שצייר דני קרמן ולספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. אפשר לבקש מהם לעקוב אחר מבע הפנים של משה ולשאול אותם למה לדעתם הוא לא ויתר על גדי אחד קטן, אף על פי שיש לו עדר גדול עם הרבה גדיים.
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים! כדאי להיזכר יחד בפעמים שבהן ילדי הגן סייעו אחד לשני או לחיות קטנות ולהבליט בפני כולם אפילו ניצנים של אמפתיה ועזרה לזולת. רצוי להדגיש כי גם "מעשים קטנים", שלכאורה אין בהם חשיבות רבה, יכולים להיות משמעותיים מאוד לצד הנזקק ומהווים דוגמה אישית לכל העדר.
תוכלי לשוחח עם הילדים על החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'. אם אינכם נמצאים באזור מדברי, אפשר לשאול את הילדים וההורים אם הם טיילו יחד במדבר ולבקש שיביאו לגן תמונות מהביקור ולספר עליו.
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. תוכלו לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע למשה בהמשך להנהיג את בני ישראל, ולהיזכר ברועים-מנהיגים נוספים במסורת היהודית. לקראת ל"ג בעומר כדאי גם לקשר את הדמות של משה הרועה לרבי עקיבא.
משה מתקשה לרוץ אחר הגדי הקטן והזריז. בעקבות הסיפור אפשר לשחק משחקים כמו "תופסת", כאשר חלק מהילדים מחופשים למשה ואחרים משחקים את הגדי. כדאי ללוות את המשחק בקריאות של משה: "גדי קטן עצור, גדי קטן חזור!", בזמן שהגדי "רץ ואץ בכל הכוח".
הסיפור על משה והגדי מופיע במדרש שמות רבה ב, ב
אמרו רבותינו: כשהיה משה רבנו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר,
ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסית [מקום מחסה].
כיוון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות.
כיוון שהגיע משה אצלו, אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עייף אתה. הרכיבו על כתפו והיה מהלך.
אמר הקדוש ברוך הוא: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך, חייך! אתה תרעה צאני ישראל.
ילדיכם יכולים "לקרוא" את האיורים ולספר לכם את הסיפור על-פי רצף התמונות. אפשר לעקוב אחר מבע הפנים של משה ולשאול אותם למה לדעתם הוא לא ויתר על גדי אחד קטן, אף על פי שיש לו עדר גדול עם הרבה גדיים.
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים! אפשר להיזכר יחד בפעמים שבהן ילדיכם סייעו לילדים אחרים או לחיות קטנות. כדאי להדגיש כי גם "מעשים קטנים", שלכאורה אין בהם חשיבות רבה, יכולים להיות משמעותיים מאוד לצד הנזקק ומהווים דוגמה אישית לכל העדר. לאחר השיחה אפשר לצייר יחד את אחד האירועים שבהם ילדיכם עזרו לאחרים.
הסיפור על משה והגדי מתרחש במדבר. האם ילדיכם מכירים את החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'? האם פעם ביקרתם במדבר, האם אתם גרים באזור מדברי? תוכלו לצאת לטיול, ולהשוות את הנוף והאקלים עם זה של הסיפור.
אפשר לחפש את התמונה בספר שבה רואים את משה נושא את הגדי על כתפיו ולשאול את ילדיכם אם פעם הם היו עייפים כל כך עד שביקשו שירימו אותם. לעתים קרובות ילדים מבקשים שנישא אותם על כתפינו, אף שהם גדולים מספיק ללכת בכוחות עצמם. אפשר לשוחח על הפעמים שבהן הרמתם אותם והפעמים שהצליחו ללכת באופן עצמאי. בהמשך תוכלו לשחק יחד "שק קמח" ולהסתובב בתוך הבית כמו משה והגדי.
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. תוכלו לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע למשה בהמשך להנהיג את בני ישראל, ולהיזכר ברועים-מנהיגים נוספים במסורת היהודית (למשל, דוד המלך ורבי עקיבא).
משה מתקשה לרוץ אחר הגדי הקטן והזריז. תוכלו לשחק יחד "תופסת". תחילה תוכלו להיות בתפקיד משה שקורא לגדי "גדי קטן עצור, גדי קטן חזור!", וילדיכם יהיו הגדי ש"רץ ואץ בכל הכוח". אחר כך החליפו תפקידים. מי רץ מהר יותר, אתם או ילדיכם?
אילו סיפורים ומדרשים על אודות משה ילדיכם מכירים? בעקבות הקריאה תוכלו לספר את סיפור יציאת מצרים והמסע של בני ישראל במדבר ולשוחח על דמותו של משה.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
רצוי לדאוג לתחפושות ואביזרים בפינת הבית, שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים. כמו כן, ניתן להעלות את הסיפור כהצגה (בשונה מסיפורים רבים, בגלל ריבוי האנשים והחיות בתיבה ניתן להעניק יש לכל ילד/ה תפקיד!). כדאי לנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לשלב מוסיקה ותנועה שייצגו את הים הסוער בחוץ והחיות השונות.
"איך הצילה הזיקית את נוח" נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנכ"י אודות נח. אפשר לשוחח עם הילדים על אישיותו של נח ולחזור על הסיפור של נוח והמבול. כדאי להזכיר לילדים את סיפור התיבה והמבול, אותו אולי למדו במסגרת סיפורי תורה או פרשת השבוע.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי לאפשר לילדים להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדי הגן מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדים? האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
כדאי גם לשים לב לטכניקת האיור– שימוש בצבעי אקריליק (גואש), מילוי כל הדף בצבע…). אפשר להשוות את האיורים עם סגנונות איור בספרים אחרים בגן, ובעקבות עיון באיורים הילדים יכולים לצבוע גם הם בצבעי גואש.
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. כדאי לשוחח עם הילדים על היחס הראוי לבעלי חיים. אפשר לבקש מילדים שיש להם חיות מחמד בבית להביא צילום של חית המחמד (או החיה עצמה, אם זה מתאפשר) ולספר על הטיפול בה. אם יש בגן פינת חי, חוג טבע או אחד ההורים (או הצוות) שמתמחה בטיפול בחיות – כדאי לקשר את הנושא עם הסיפור.
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. ומה קורה בגן שלך? זו הזדמנות להתייחס לתזונה, להעדפות באוכל, לסגנון בו אתם עורכים ארוחות (האם אתם אוכלים יחד או ב"מזנון", מה אוכלים לארוחת עשר, קבלת שבת, ימי הולדת וכד'), לעודד ילדים לנסות מאכלים שאינם מוכרים להם ולאכול מזון בריא.
אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת יצירה אחה"צ ולהכין יחד דגם משותף של תיבה נוח. זה יכול להיות מפגש נחמד למשפחות הגן, ופחות "מעמיס" על ההורים מהכנת דגמים אישיים בבית. (הורים רבים יתבקשו לעשות זאת כשהילדים בכיתה ב'…).
אפשר להמחיז את הסיפור במשפחה. כדאי לחפש בבית אביזרים פשוטים (בדים ומטפחות – ללבוש של נח ובני משפחתו, בובות או חיות פרווה – שייצגו את לייצוג החיות השונות) ולנסות לדמיין את המראות, את הריחות ואת הקולות ברקע. אפשר לחשוב יחד, איך תייצגו את הים הסוער בחוץ ומה ישמש לכם תיבה? איך לייצג את הים הסוער מחוץ לתיבה ומה ישמש כתיבה.
האיורים שמלווים את הסיפור מוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בו. כדאי להתבונן בהם ולחפש את בעלי החיים השונים. האם ילדיכם מזהים את כולם? אפשר לחלק אותם ל"משפחות" (ציפורים, חרקים וכד'). אילו בעלי חיים שאינם מופיעים בסיפור מוכרים לילדיכם?האם הם יודעים לשייך גם אותם ל"משפחות" השונות?
נח דואג לכל בעלי החיים בתיבה ומטפל בהם במסירות. אפשר לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים ולחשוב יחד מה כולל טיפול נאות בהם. תוכלו לצאת לגן חיות או לפינת חי כשהספר בידכם ולחפש שם את החיות שמופיעות בסיפור. ייתכן שיאפשרו לכם לצפות בהאכלת החיות ואולי אף להאכיל אותן בעצמכם. האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת, את מי מותר להאכיל ובמה? בעקבות הביקור אפשר לשוחח על ההבדל בין חיות בית לחיות בר, על הטיפול בחיות בשבי ועוד…
"על טעם וריח אין להתווכח": נח מאכיל כל בעל חיים באוכל המתאים לו ומתאמץ לגלות את המאכל המתאים לזיקיות. האם כל בני המשפחה שלכם אוהבים לאכול את אותם הדברים? האם גם אתם מכינים מאכלים מיוחדים לבני משפחה שונים, בהתאם להעדפות, רגישויות או גיל? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח על העדפות באוכל, ועל המשותף והייחודי בטעמים של בני המשפחה.
אתם יכולים להכין עם ילדיכם דגם של תיבה מקופסת נעליים. אפשר לבקש מילדיכם לקשט את התיבה כיד הדמיון הטובה ולהכניס לתוכה בובות, חלקי לגו או משחק, שייצגו את נח, את בני משפחתו ואת החיות השונות.
הסיפור נשען על מדרש בעקבות הסיפור התנ"כי אודות נח. אפשר לשוחח עם ילדיכם על אישיותו של נח ולספר יחד את הסיפור על נח והמבול. האם אתם מכירים עוד מדרשים על נח והתיבה? תוכלו לספר אותם לילדיכם.
"האגדות שלנו" הוא קובץ ובו עשרה סיפורים שונים. בטרם הצגת הספר בכיתה מומלץ לקחת אותו הביתה, לקרוא את כל הסיפורים, לעיין בהקדמה ובהערות בשוליים. כדאי לחשוב כיצד תרצו להציג את תוכן וצורת הספר לילדים, במה תרצו לעסוק בכיתה, ומה עדיף להשאיר לגילוי של הילדים עם הוריהם בבית.
על מנת להכניס את הילדים לאווירה של הסיפורים, אפשר להתחיל בהצגה כללית של אחת הדמויות. ניתן להתחפש ולהמחיז אחד הסיפורים, לפתוח בשיר או בפתגם, או להזכיר סיפור אחר שהילדים כבר מכירים אודות הדמות.
אפשר לקרוא יחד אחד הסיפורים, לעצור את הקריאה לפני נקודת המפנה של הסיפור (לפעמים יש יותר מאחת) ולבקש מהתלמידים להציע מה הם היו עושים במקרה המתואר (למשל, מה היו עושים במקום הלל הזקן אילו היו מגרשים אותם מבית המדרש, מה היו עושים במקום ר' חנינא בן דוסא אילו היו פוגשים באדם שהשאיר אצלם את התרנגולות וכו').
הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. תוכלו לשוחח עם הילדים על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?
האם הילדים נהנו מהסיפורים? האם הם הבינו את כולם? לעתים סיפורי חז"ל הם כמו חידות. במעט מילים הם עוסקים בנושאים גדולים, ולפעמים הסוף מפתיע. אפשר לשאול את הילדים אם הם הופתעו מחלק מהסיפורים, אם משהו הצחיק אותם, אלו מחשבות עלו בעקבות המעשיות של חז"ל?
זו הזדמנות להכיר לילדים גרסאות שונות לסיפורים שבספר. תוכלו להביא לכיתה את ספר האגדה, את מקורות הסיפורים בתלמוד, קבצי אגדות אחרים ועוד. אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם אם גם הם הכירו את הסיפורים, ולחפש בבית או בספריה גרסאות שונות להביא לכיתה (למשל, הסדרה "כה עשו חכמינו" שליקטה יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך…). אפשר לערוך תצוגה בכיתה ולהזמין את הילדים להשוות בין הגרסאות השונות.
תוכלו לבקש מהילדים לבחור עם הוריהם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליהם במיוחד וליצור ביחד, בעזרת חומרים וחפצים המצויים בבית, את אחת הסצנות המעניינות מתוך הסיפור או את אחת הדמויות המופיעות בו. את היצירות ניתן להעמיד בתערוכה בכיתה או במסדרון בית הספר תחת הכותרת "מעשה אבות סימן לבנים".
הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. בעקבות הקריאה המשותפת תוכלו לשוחח עם ילדיכם על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?
לסיפורים אחדים יש גרסאות שונות. האם אתם מכירים גרסאות שונות לסיפורים שבספר (מתוך ספר האגדה, מהתלמוד או ממקורות אחרים)? תוכלו לחפש את הסיפורים יחד ולהשוות ביניהם.
אגדות חז"ל ומדרשים עברו בקהילות ישראל מדור לדור, חלקם בכתב ואחרים בעל-פה. האם יש סיפור ששמעתם מסבא או מסבתא, סיפור שעבר במשפחה שלכם מדור לדור? אפשר להמשיך את שרשרת הדורות ולספר אותו לילדיכם.
תוכלו לשאול את ילדכם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליו במיוחד. יחד תוכלו לחשוב איזו משמעות יש לו בימינו. עם איזו דמות אתם מזדהים? כיצד הייתם מגיבים במקרה דומה?
האם אתם מכירים אגדות נוספות על הדמויות שנזכרו בספר? זו הזדמנות להעשיר את הילדים באמרות ידועות ובסיפורי חז"ל נוספים ולערוך "ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו". אפשר להיעזר באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים", בספר המלא של שהם סמיט "האגדות שלנו" או בקובצי אגדות חז"ל אחרים, כגון הסדרה "כה עשו חכמינו" של יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך, ועוד רבים נוספים.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות ולאפשר לילדים להתבונן מקרוב באיורים. העלילה פשוטה והילדים יוכלו לספר את הסיפור במילים שלהם על פי רצף האיורים. כדאי להסב את תשומת לב הילדים לדרך שבה איירה המאיירת את הגשם, ולהזמין אותם לחפש בתמונות סימנים למקום ולתקופה. איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי.
תוכלו לספר לילדים על הדמות המיוחדת רבי חנינא בן דוסא. ספר נוסף אודותיו חולק לגני הצעירים בתשע"ה, "התרנגולים שהפכו לעזים". תוכלי לחפש אותו ולקרוא אותו עם הילדים.
אפשר להכין עם הילדים כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח בכניסה או בחצר בית הספר, או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון הכיתה. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק, למדוד כמויות ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא. כשהמכל מלא ילדי הכיתה יכולים להחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
אפשר להתבונן יחד באיורים ולבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם. איך מגיבים בעלי החיים השונים לגשמים? כיצד בחרה המאיירת לצייר את הגשם והרוח? איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי. נסו לחפש בתמונות סימנים למקום ולתקופה.
אפשר להתחפש לדמויות השונות ולהמחיז יחד את הסיפור בפני חברים ומשפחה. בשילוב תנועות והבעות פנים תוכלו לדמיין כיצד הציפורים והחיות מביעות נחת מהגשמים וצער מהפסקתם.
האם אתם אוהבים את הגשם ומצפים לו? אפשר לשוחח על דברים שמהנים אותנו בחורף, ועל השפעת הגשם על הצמח והחי. האם פעם נאלצתם לשנות תכניות לטיול או בילוי בחוץ, בגלל תנאי מזג האוויר? תוכלו להיזכר יחד.
תוכלו להכין קופסת רעיונות למשחק ולבילוי בימים גשומים. מבקשים מהילדים לקשט קופסת נעליים ריקה. בתוך הקופסה אפשר לשמור הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים, גולות, מְכל להפרחת בועות סבון, וגם פתקים מצוירים עם רעיונות לפעילות משפחתית ביום גשום (שעשועי מילים, קריאת ספרים, בישול ואפייה ועוד). את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!
מי היה רבי חנינא בן דוסא?
רבי חנינא בן דוסא היה תנא – חכם מתקופת המִשנה, שחי בגליל לפני כאלפיים שנה. הוא היה איש מופלא, ואגדות רבות מספרות על תכונותיו המיוחדות. הסופרת רות קלדרון עיבדה את הסיפור על רבי חנינא והגשם על פי סיפור קצר שמופיע בתלמוד הבבלי, מסכת תענית כד ע"ב:
חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא [רבי חנינא היה מהלך בדרך]
אתא מיטרא [בא גשם]
אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער?
פסק מיטרא [פסק הגשם]
כי מטא לביתיה [כאשר הגיע לביתו]
אמר לפניו: רבונו של עולם! כל העולם בצער וחנינא בנחת?
אתא מיטרא [בא הגשם]
אפשר להמחיז את הסיפור ולהעלות הצגה בה כל הילדים שותפים להכנת תפאורה ותחפושות, כרטיסים והזמנות, חלוקת תפקידים לשחקנים, קריינים וסדרנים. הסיפור נכתב בחרוזים, הילדים יוכלו לדקלם אותו או לספר את העלילה במילים שלהם. לסיום תוכלו להזמין את ילדי הגן הצמוד להתארח ולצפות בהצגה.
תוכלו לצאת לטיול קצר בחצר או בסביבת הגן ולחפש עכבישים ובריות זעירות נוספות כמו נמלים או לטאות, להתבונן ולהתפעל מהן. האם תוכלו לחשוב יחד מה התרומה של כל אחד מהיצורים?
הילדים יכולים להכין עכביש ממנקה מקטרות. בשלב הראשון עליכם להכין עיגול ממנקה המקטרות. זה יהיה גוף העכביש. בשלב השני הכינו לעכביש שמונה רגליים והצמידו אותן לעיגול שהכנתם. לסיום תוכלו להדביק לגוף העכביש עיניים זזות. כדי להכין את קורי העכביש השתמשו במנקה מקטרות בצבע אחר. עכשיו נותר רק להניח את העכביש על קוריו.
תוכלו לשחק בקורי עכביש: על הילדים לעמוד במעגל ובמרכז יעמוד ילד אחד. הילדים במעגל מעבירים בניהם חוט צמר, כאשר כל ילד שמעביר את החוט ממשיך לאחוז בו וכך טווים קורי עכביש בין ילד לילד. כשהקור מוכן על הילד שעומד במרכז לנסות לעבור בין קורי העכביש ולצאת החוצה….
הסיפור נשען על אגדה המספרת על דוד המלך בצעירותו, לפני שהיה למלך ישראל. תוכלי לספר לילדים סיפורים נוספים על דוד המלך, דוד והראם או ניצחון דוד את גוליית.
אפרים סידון ודני קרמן כתבו יחד עוד ספרים למשל "משה והגדי" ו"צפוף בית", שחולקו לילדי הגנים על ידי ספרית פיג'מה בשנים הקודמות. אפשר לבקש מההורים והילדים לחפש את הספרים בבית או בספריה ולקרוא אותם יחדיו.
דוד הנער אהב לטייל והכיר יצורים שונים ואת תרומתם לעולם. תוכלו לצאת עם ילדיכם לטיול רגלי בשכונה, להתבונן וליהנות מהסביבה ולשאול אחד את השני: מה תורמים העצים, הפרחים, העננים, היצורים שאתם פוגשים בדרך?
אתם יכולים לשחק במשחק 'חייבים אותך בעולם': כל אחד בתורו מציין חפץ או בעל חיים, ויחד מנסים למנות סיבות רבות ככל היותר לנחיצותו של אותו חפץ או חיה בעולם.
האם ילדיכם ראו פעם קורי עכביש? אפשר לחפש אותם בחדרי מדרגות, בפינות עזובות ובחדרי מחסן. נסו למצוא גם את העכביש, אולי אף תזכו לראות כיצד הוא טווה את קורי הרשת!
הקנה והארז 
גינה על חמור 
שני אחים / מקומו של בית המקדש 
שלמה המלך והדבורה 
סל מלא תאנים 
חור בספינה 
סבלנותו של הלל הזקן 
התבלין החסר 
תרנגולת אחת קטנה 
משה והגדי: על-פי אגדת חז"ל 
איך הצילה הזיקית את נח 
האגדות שלנו 
סיפור על גשם 
דוד והעכביש 
