חבריו של הסבא בסיפור מספרים לנכד על הילד שסבו היה. שתפו גם אתם את ילדיכם – ספרו על הילדים שהייתם, מה אהבתם לעשות, לְמה אתם מתגעגעים, ושתפו בתמונות מילדותכם. כדאי גם לשאול את הילדים: מה הייתם מספרים על עצמכם כילדים צעירים יותר? איזה זיכרון משמח או מרגש במיוחד יש לכם מפעם?
בהשראת הסיפור תוכלו להכיר לילדיכם שירים שמזכירים לכם את ילדותכם, את המשפחה או את המקום שבו גדלתם, להאזין יחד ולשאול: האם גם לכם יש שירים שמזכירים לכם דברים?
כשסבא ואבא משוחחים בלדינו הילד מרגיש שהם מפליגים יחד לארץ רחוקה. כמה מרגש להבין, לדעת ולהגות מילים בשפה שאינה מוּכרת לנו. לאורך הספר שלובים מילים וביטויים בשפת הלדינו; תוכלו לחזור אל הסיפור בחיפוש אותן מילים – לנסות להגות אותן יחד ולחפש את פירושן.
הלאדינו (Ladino, סְפַּנְיוֹלִית) היא שפה ספרדית-יהודית ונחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילת יהודי ספרד בימי הביניים, אשר לאחר שגורשה ב-1492 הוזמנה על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית. עם ההגירה לשם הביאו איתם המגורשים את הלאדינו, המערבת עברית וספרדית ונכתבת באותיות עבריות או בכתב רש"י, והנחילו אותה לקהילות שאליהן הצטרפו.
זיכרונות ילדות הם חלק חיוני מהזהות האישית. הם מחברים בין העבר להווה ומסייעים לנו להעמיק את ההיכרות עם עצמנו ועם אחרים. הקשר עם סבא – הילד בסיפור מתארח אצל סבו בחופשות ובסופי שבוע, ויש להם קשר אמיץ. הפעם הנכד זוכה להכיר צד נוסף של סבו ולהרגיש קרוב אליו מתמיד. בזכות המפגש עם חבריו של הסב ובזכות הרגע שהוא חולק איתם בשירה שמציפה אצלם זיכרונות ילדות ממולדתם, הנכד השובב והנמרץ פוגש את הילד השובב והנמרץ שגם סבו היה. תוכלו לשלב את הספר במערך לחיזוק הקשר הרב-דורי שבו התלמידים ייחשפו לזיכרונות ילדות מהדור המבוגר שבא מתרבויות שונות ויתוודעו אליהם. תוכלו לשלב את הספר גם בהקשר של יום המשפחה. בעקבות הסיפור אפשר להזמין לכיתה סבים וסבתות שיספרו זיכרונות מילדותם.
אפשר גם לבקש מהתלמידים לראיין את הסבים והסבתות ולהציג לפני הכיתה ביטוי, שיר, תמונה או סיפור ילדות שלהם.
אפשר לתעד חוויה משותפת או לכתוב סיפור על ביקור שכותרתו תהיה "מה עשינו יחד?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה חוזרת – מילים זרות מעוררות את סקרנותם של ילדים, והם אוהבים לשמוע מילים בשפות שאינן מוכרות להם. משום כך, לאחר קריאה ראשונה ברצף ניתן לקרוא את הסיפור שוב, והפעם להתעכב על המילים והביטויים בלאדינו, לנסות לַהגות אותם יחד ולהבהיר את פירושם.
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה: "מתי הילד מגיע לבקר את סבא?"
"באיזו שפה סבא ואבא מדברים?"
"לְמה הנכד מחכה במיוחד כשהוא מגיע לביקור אצל סבא?"
"איך הנכד מבלה עם סבא?"
"את מי סבא ונכדו פוגשים בדרך לים?"
"מה סבא מספר לנכדו?"
"מה כוכבה מספרת לילד על סבו?"
"מה קורה בים, כשהחבר מתחיל לנגן והגשם מתחיל לטפטף?"
"מה קורה בסוף הסיפור?"
מנגינת הגעגוע – כשסבא והילד צופים בתחזית, סבא עוצם עיניים ומאזין למנגינה. כאן תוכלו לשאול:
"למה סבא מתרגש מהמנגינה? מה היא מעוררת בו?"
"גם לכם יש מנגינות או שירים שמזכירים לכם כל מיני דברים?"
"אֵילו זיכרונות מיוחדים יש לכם מפעם?"
מומלץ להשמיע לתלמידים שיר או מנגינה שמעלה בכן, המורות, זיכרונות, לשתף בהם את התלמידים ולעודד אותם לשתף בזיכרונות שלהם.
אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולשאול: "מה, לדעתכם, אפשר לעשות כשמתגעגעים?"
"לְמה בילדותכם הצעירה יותר אתם מתגעגעים? אולי למאכל? לגננת? למקום? ואולי לארץ אחרת שחייתם בה פעם?"
קשר משפחתי – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולבקש מהתלמידים לשתף בחוויות ובסיפורים.
ניתן לשאול:
"כיצד אתם נוהגים לבלות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"אֵילו דברים אתם נהנים לעשות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"האם גם לכם יש כינוי בעברית או בשפה אחרת?"
"האם גם סבא וסבתא שלכם מדברים בשפה נוספת? איזו?"
בהשראת הסיפור תוכלו לחקור מהי תחזית, ולשאול:
"לָמה אנו זקוקים לתחזית?"
"אֵילו תחזיות יש?"
"איך קוראים לאנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר?"
"אילו נתונים הם יודעים לחזות?"
אפשר לצפות בסרטונים של תחזיות מזג אוויר שונות ולהשוות ביניהן.
אפשר להתוודע לסמלים השונים, לנסות לקרוא אותם לפני שהתמונה על המִרקע או על הצג מתחלפת ולהקשיב למנגינות ברקע.
אפשר לעקוב אחר תחזית מזג האוויר באמצעי התקשורת השונים ולרכז את המידע בטבלה שבועית בכיתה או לתת לתלמידים לבדוק בעצמם את מזג האוויר על פי מראה השמיים, לבדוק טמפרטורה בעזרת מדחום מתאים, לבדוק את מצב הרוח ועוד.
מה תרצו שתהיה התחזית היום?
מושלג? שמשי? סוער? כל תלמיד ותלמידה יכולים ליצור ולצייר את התחזית שהיו רוצים להיום.
תוכלו לערוך פעילויות משעשעות בהשראת הדימויים שבסיפור –
משחק קולות ותיאורים:
"לכוכבה יש קול של הרים מושלגים, ולסבא קול נמוך כל כך, כמו ים המלח." הציגו לפני תלמידים תמונות או סרטונים של הרים מושלגים ושל ים המלח ובקשו מהם להתאים בין התמונה או הסרטון לתיאור בספר.
בהמשך ניתן להשמיע לתלמידים קולות שונים, צלילים או מנגינות ולבקש מהם לנסות לדמיין ולתאר כמו מה הם נשמעים להם.
יוצאים החוצה – "והים נראה עכשיו כמו חיה גדולה שלא מצליחה לשבת בשקט" – כשהילד מתאר את הים, הוא בוחר בדימוי שנובע מעולמו הפנימי, שהרי גם הוא משתדל להיות בשקט ולא לקפץ ולתופף על כל דבר שהוא נתקל בו בדרך.
ניתן לבקש מהתלמידים להצטייד במחברת ובכלי כתיבה ולצאת בקבוצות קטנות אל חצר בית הספר, ושם לאפשר להם להשתהות, להביט בעננים ולדמיין כמו מה העננים נראים.
"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל …" – עולים וסיפורים – הַזמינו לכיתה עולים חדשים וותיקים בני עליות שונות ובגילים שונים שיספרו על חוויות העלייה שלהם לארץ. כדאי שהתלמידים יכינו מראש שאלות שישמשו אותם בזמן המפגש.
סיפורו של עולה – איך האיש שעלה מתימן היה מספר את הסיפור? אפשר לנסות לכתוב את סיפורו ולאייר אותו מנקודת מבטו. התלמידים יוכלו לבחור עולה מארץ אחרת, למשל עולה מארץ המוצא של משפחתם.
מדרש תצלומים ועליות – תוכלו לאסוף תצלומים של עולים ממשפחות ילדי הכיתה או לבחור כמה מתוך המאגר של אוסף התצלומים הלאומי (תחת החיפוש "עלייה", "עולים חדשים"). אפשר להציג אותם ולשוחח: מה הסיפור של הדמויות שבתצלומים? מהיכן הגיעו? מה הם התקוות והחששות שלהם? אֵילו תחושות התצלומים מעוררים בנו?
הסיפור המשפחתי שלנו: אפשר לראיין את בני המשפחה ולגלות דברים רבים: מי הגיע ארצה? מהיכן? מתי? איך? מה קרה במסע לישראל? מה קרה במהלך ההתאקלמות בארץ? בעקבות הראיונות ניתן לכתוב את הסיפור המשפחתי, לצייר אותו כקומיקס, להכין תערוכת סיפורי קליטה בכיתה או להמחיז כמה מהם.
שרתי לך ארצי – דורות רבים חיו יהודים בארצות רחוקות ושרו שירי אהבה וגעגוע לציון, הלוא היא ארץ ישראל. כדאי להכיר את הזיקה לציון באמצעות שירי הכמיהה ושירי העלייה. תוכלו להציע מבחר שירים ולעודד עבודת חקר בזוגות שבה כל זוג יעסוק בשיר אחד, לדוגמה: "פה בארץ חֶמדת אבות", "שְׂאו ציונה נס ודגל", "שיר השיירה", "אח, יא ראבּ", "שב אל אדמתי" ועוד.
ההַלֵל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג, בראשי חודשים ובמועדים. הוא מורכב ממזמורי תהילים, ומהותו היא הודיה על יציאת עַם ישראל מעבדות לחירות. בהלל נכלל מזמור קיד בתהילים, המתאר את יציאת מצרים ומתחיל במילים: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז".
שירה ופיוט – בקהילות ישראל נהגו להלחין את מזמורי ההלל. להאזנה ללחני "בצאת ישראל ממצרים" בקרו באתר הפיוט והתפילה.
הספר מבוסס על סיפור אמיתי. ילדיכם יכולים לקרוא את הספר עם בני הדור הוותיק יותר, למשל עם סבים או דודים. אולי בעקבות הקריאה תגלו סיפורים משפחתיים שלא הכרתם. כדאי להקליט, לצלם או לכתוב אותם!
כדאי לדפדף יחד בספר ולחשוב אילו סממנים תקופתיים ניתן למצוא באיורים. אפשר לחפש בבית תמונות ישנות של בני המשפחה ולהתמקד בבגדים, בתסרוקות ובחפצים השונים שהיו להם בארצות מוצאם.
מאין הגיעה המשפחה שלכם? כמה דורות מהמשפחה שלכם חיו וחיים בישראל? אתם יכולים לפתוח אטלס, להניח מעליו נייר שקוף ולצייר על המפה חיצים המתארים את הדרך שעברו בני המשפחה עד שהגיעו לישראל. אפשר להשתמש בתוכנות באינטרנט, למשל Maps Google, ולצאת לסיור וירטואלי בארצות המוצא של בני המשפחה.
האם גם לכם יש חלום אישי או משפחתי? כל אחד מבני המשפחה יכול לכתוב חלום שלו על פתק, להכניס אותו לבקבוק ריק ולחתום את הבקבוק בפקק. תוכלו לפתוח את הבקבוקים בעוד שנה ולבדוק אם החלומות שכתבתם התגשמו.
לשני העולים בסיפור יש מנהגים, שפה ולבוש משל עצמם. לפעמים באותה משפחה אפשר למצוא מנהגים שונים, כמה לשונות ומסורות שונות. אתם יכולים ללמד את הילדים מילים בלשונם של הסבים ולהיזכר במנהגים ובניגונים המיוחדים לכם.
שני העולים החדשים בסיפור שרים יחד מזמור מתוך תפילת ההלל, "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז…". האם אתם מכירים לחן של המזמור הזה? תוכלו לשיר אותו יחד. אתם מוזמנים לחפש ולשמוע לחנים נוספים באתר זמרשת zemereshet.co.il .
הסיפור כתוב בסגנון בלשי. סבתא אינה מגלה לנכדה אורי לאן הולכים, ולאורך הדרך הסופרות מפזרות רמזים מסקרנים. כדאי לקרוא את הסיפור בקול, לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את הילדים מה לדעתם קורה. מומלץ להתייחס גם לעניינים הבאים: באיזה שלב בסיפור הילדים מבינים לאן סבתא ואורי הולכים? מי הם האנשים בחליפות השחורות? ומה יש בתוך המזוודות?
הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב. כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם למראה העיר כיום. האם התלמידים שמו לב לסוס ולגמל ברחובות תל-אביב? אפשר לבקש מהם למצוא את השוטרים הבריטיים ואת האוטובוסים מהעבר. האם הם גילו באיורים עוד רמזים לתקופה זו? כמו סבתא בסיפור, תוכלו להביא לכיתה גזוז בטעם משמש ולמזוג לילדים כוס משקה בטעם של פעם.
כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר. אפשר להתמקד בכלי הנגינה, במבנה התזמורת וביצירות שנוגנו בהופעה הראשונה של התזמורת הפילהרמונית. רצוי לשאול בכיתה אילו ילדים לומדים לנגן, ולהציע לערוך קונצרט בכיתה או בפני כיתות אחרות בבית הספר. (כדאי למַנות סדרנים, להכין תוכנייה, להדפיס כרטיסים וכדומה כדי להבטיח שלכל ילדי הכיתה יהיה תפקיד בקונצרט.)
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים, ואנחנו שמחים שנפלה בחלקנו ההזדמנות להכיר אותו לדור הצעיר! אנשים רבים עשו מעשים גדולים שדרשו אומץ לב רב, וסיפורם טרם סופר. אפשר להציע לילדים לחשוב עם הוריהם על דמות שהם מעריצים ולהכין בַּבית ספרון קצר עליה. את הספרונים ניתן להציג בתערוכה בכיתה או במסדרון בבית הספר. כאן ניתן להוריד תבניות מעוצבות להכנת ספרים אישיים.
סבתא ואורי יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, השונה מהקשר בין הורים לילדיהם. בעקבות הסיפור אפשר לערוך מפגש עם סבים, סבתות ודודים, ולקראתו אפשר לבקש מהמשפחות להביא חפצים משנים עברו, תצלומים ישנים וסיפורים על בילוי משותף. כדאי להציע שלמפגש יוזמנו גם דודים וחברי משפחה מבוגרים כדי להבטיח שלכל משפחה יהיה ייצוג באירוע.
בעקבות הטיול של סבתא ואורי ברחובות תל-אביב הקטנה תוכלו להמציא משחק "חפש את המטמון" עם רמזים לאורך הדרך הקשורים לספרי ספריית פיג'מה שקראתם השנה ("גינה על חמור", "אספן המילים" ו"קונצרט בחולות"). בסוף המסלול אפשר לחלק לילדים מתנה – עותקים אישיים של "קונצרט בחולות". את העותק האישי ייקח כל ילד הביתה ויקרא עם ההורים.
כדאי לקרוא בספר יחד, לעצור את הקריאה ולשאול את ילדיכם, "מה לדעתכם קורה כאן?" באיזה שלב בסיפור הבנתם לאן הולכים הסבתא והנכד, מי האנשים בחליפות השחורות, ומה יש בתוך המזוודות?
הסבתא והנכד בסיפור יוצאים לבילוי משותף. לעיתים קרובות נוצר חיבור מיוחד בין סבים וסבתות לנכדים, שהוא שונה מהקשר בין הורים וילדים. האם אתם זוכרים בילוי משותף עם סבא או סבתא שלכם? אפשר לשתף את ילדיכם בזיכרונות הילדות שלכם ולשוחח איתם על הקשרים שלהם עם הסבים והסבתות או הדודים.
המחברות מתארות את הקונצרט בחולות באמצעות סיפור בלשי, שבו סבתא אינה מגלה לנכד לאן הם הולכים. בעקבות הקריאה תוכלו להציע משחק שבו ילדיכם מובילים אתכם לטיול, ואתם לא יודעים את היעד. ילדיכם יכולים להכין רמזים לאורך הדרך, בדומה למשחק 'חפש את המטמון'.
בקונצרט הראשון של התזמורת נוגנו יצירות קלאסיות של שוברט, ברהמס, מנדלסון ואחרים. לאיזו מוזיקה אתם אוהבים להאזין? האם בני המשפחה שלכם לומדים נגינה או מנגנים? בעקבות הסיפור תוכלו ללכת יחד לקונצרט ואף לערוך הופעה קטנה משלכם בחיק המשפחה. לקונצרט המשפחתי דרושים תפקידים רבים: נגנים, מנצח וגם קהל.
הסיפור של ברוניסלב הוברמן אינו מוכר לרבים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים של אומץ לב וסיפורם טרם סופר. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, שאת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
מקצועות נעלמים מהעולם: כדאי לשאול את הילדים, האם היום אנו מזמינים מגפיים מסנדלר? ריהוט מנגר? בגד מחייט? בעקבות הסיפור תוכלו ללמוד על מקצועות "של פעם", למשל כורך ספרים, נפח, חלבן, מחלק נפט, שען ועוד, ואף להתנסות בהם! האם אתם מכירים בעלי מלאכה שגם היום עוסקים במקצועות שנעלמים מהעולם? כדאי להזמין אותם לכיתה.
"כשאהיה גדול…": אפשר לשאול את התלמידים על מקצוע שהם היו רוצים לעסוק בו כשיהיו גדולים. האם הוא קיים? האם עוד לא המציאו אותו? תוכלו להמציא יחד מקצועות חדשים שעדיין לא קיימים.
מבקרים בירושלים של פעם: איך חיו אנשי האזור בתחילת המאה ה- 20? מה הם לבשו, אילו שכונות ובניינים היו קיימים אז בעיר, מה שונה היום? אפשר להרחיב את הלימוד על ירושלים, לבקש מהילדים לחפש בבית ולהביא לתערוכה בכיתה חפצים או בגדים שאפיינו את התקופה, ולקשט לוח או פינה בחדר ברוח הסיפור.
סיפורי סבא וסבתא: אילו סיפורים עוברים מדור לדור במשפחות התלמידים? אפשר להכין יחד רשימת שאלות שמעניינות את הילדים לדעת על העבר ולבקש מהם לראיין בן משפחה מבוגר: לשמוע על ילדותם, ללמוד איפה הם חיו ובמה הם עבדו, אפילו לשאול אם הם זוכרים סיפורים משפחתיים שסיפרו להם כשהיו ילדים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת אוסף כיתתי של סיפורים שעוברים מדור לדור. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים וקרובי המשפחה יחד עם הסיפורים ותמונות של דור הסבים, מדפיסים את הספרים ומחלקים למשפחות – מזכרת אישית ומתנה מיוחדת לסוף שנה!
אפשר לחפש בספרייה ולבקש מהתלמידים להביא מהבית סיפורים נוספים על ירושלים, לקרוא אותם יחד ולערוך תערוכה של "סיפורי ירושלים" בכיתה. כאן תמצאו עוד ספרים על ירושלים שחולקו בספריית פיג'מה.
כדאי לקרוא יחד את הסיפור ולשאול את ילדיכם מה דעתם – האם הסיפור קרה באמת? כיצד ידידות בין סנדלר לאמיר "הצילה" את ירושלים? תוכלו לבחור אדם מבוגר אהוב, בן משפחה או חבר, ולהציע לילדיכם לראיין אותו על ילדותו. את הסיפורים אפשר להקליט, לצייר או לכתוב, כדי לשמר אותם גם לדורות הבאים.
הסיפור מתרחש בירושלים של ראשית המאה שעברה. אילו מאפיינים של ירושלים אפשר לזהות באיורים? תוכלו לחפש תמונות של ירושלים מאותה תקופה ולהשוות לימינו: האם ירושלים נראית כך גם היום? מה נשמר ומה השתנה בה?
סבו של מספר הסיפור היה בעל מלאכה, סנדלר. אפשר לחקור יחד באילו מקצועות עסקו בני משפחה שלכם בדורות קודמים. האם אותו מקצוע מלווה את המשפחה מדור לדור? אפשר לשרטט אילן יוחסין של המשפחה ולצייר לצד שמות האנשים ציור שמסמל את המקצוע שעסקו בו.
בשמות משפחה רבים טמון מידע על תולדות המשפחה. האם שם המשפחה שלכם מרמז על משלח יד של אחד מאבות המשפחה או על המקום שממנו הגעתם לארץ ישראל? אולי על מאפיין אחר של בני המשפחה בעבר?
רשרוש המגפיים מזכיר לאמיר את העזרה שהושיט לו ידידו הסנדלר. נסו להיזכר באדם שעזר למישהו מבני משפחתכם. מה הזכיר לכם אותו? תוכלו לחשוב יחד על דרכים לשמח אותו.
בעלי מקצוע רבים שהיו פעם נעלמים מן העולם – חלבנים, שענים, נפחים, מדליקי פנסים ועוד. אילו עוד בעלי מקצוע כבר אי אפשר למצוא היום? תוכלו לדמיין יחד – אילו מקצועות שמוכרים לכם ייעלמו מן העולם בשנים הבאות? מה יתפוס את מקומם של בעלי המקצוע האלה?
המעבדה של מקס 
עצים מצפים לגשם 
יחפים בחול 
קונצרט בחולות 
המגפיים שהצילו את ירושלים 
