ילדים וילדות מזדהים עם גיבורי הספר, וכך מבינים טוב יותר את מי ששונה מהם, ומפתחים אמפתיה ויכולת הסתגלות למצבים חדשים. בזמן הקריאה כדאי להתבונן בהבעות של גיבורי הספר ולשאול: מה לדעתכם הם מרגישים? ומדוע?
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
אפשר להמחיז יחד את הסיפור. בעזרת בדים ואביזרים פשוטים ניתן להכין חלקי גוף כגון זנב, קרניים, כנפיים, וסנפירים. ילדיכם יוכלו לשחק את חומפס, שמקנא בחיות השונות. ואתם, ההורים, תוכלו לשחק את תפקידי החיות. בסוף ההצגה, תהנו ודאי לגלם את תפקיד אמא דובה ששומעת ורואה את חומפס מעבר לתחפושות. את ההצגה כדאי לסיים, כמובן, ב"חיבוק דוב" גדול!
כדאי לאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים ולשים לב לפרטים – למשל, איך בחרה המאיירת להציג את הבית והעיירה בצפון אפריקה של פעם, מה לובשים גיבורי הסיפור, איך נראה המשתה החגיגי וכד'. האם זה דומה לסביבה שלכם?
סבב דומה לי – שונה לי –
שבו במעגל, הביאו כדור צמר. התלמיד הראשון אוחז בקצה החוט ומוסר את הכדור לחבר אחר בכיתה. עליו לומר במה החבר דומה לו, ובמה הם שונים. לאט, לאט תיווצר "חבורת חברים" – רשת המחברת בין כל ילדי הכיתה.