במהלך משחק חופשי אפשר לעודד את הפעוטות להתנסות במשחק משותף: "בואו ננסה לבנות משהו ביחד, כל אחד יביא משהו אחר". כדאי להדגיש את התרומה של כל אחד: "אני רואה שליאור מצא סיר נהדר שאפשר למלא בחול".
תוכלו להזכיר את הספר במצבים שמצריכים ויסות רגשי. למשל, ברגעים שבהם הפעוטות נדרשים להמתין לפני ארוחת הצוהריים, בזמן שטיפת ידיים או כשמחכים בתור למשחק. תוכלו לומר: "אני רואה שקשה לך להתאפק, ממש כמו הנכדות שלא יכלו לחכות ללביבות של סבתא".
בהשראת הוומבט שמגיע בסוף הסיפור תוכלו לשלוח את הילדים ללמוד על חיות פחות מוכרות.
אפשר להתחיל בהרחבה על הוומבט – בעזרת תמונות ומידע.
לאחר מכן אפשר להציג חיות נוספות, ולבסוף לערוך חידון עם פרטי המידע החדשים או לחלק את הילדים לקבוצות קטנות שכל אחת תכין פלקט על אחת החיות בעזרת תמונות מודפסות וציור. את המידע תוכלו לאסוף ברשת.
בעלי חיים לדוגמה: פוסה, אוקאפי, קווקה, שועל-רקון, וולבי.
דמיון הוא רכיב קוגניטיבי חשוב בהתפתחות ילדים. כמו החולם הקטן, שעוזב את ביתו כדי לרחף לבדו ולעשות את הבלתי אפשרי, גם לילדים משאלות לב: כמיהה לעצמאות, למסוגלות ולגילוי.
הספר הוא הזדמנות נפלאה לעסוק בהגשמת חלומות ובהבדל שבין מציאות לדמיון. הוא יכול לשמש ככלי מעשיר שמסייע בפיתוח חוסן ומסוגלות ביום-יום.