הכינו מראש דפים לבנים שעל כל אחד מהם כתובה אות. חלקו לכל ילד אות (אפשר את האות הראשונה שבשם שלו), והזמינו אותו לכתוב מילים או לצייר דברים שמתחילים באותה אות (אפשר גם ליצור את האותיות בכתב בלון רחב ובתוכן לכתוב ולצייר).
אחרי ההיכרות עם המושג "פרח מוגן" תוכלו להסביר שגם על הספרים שאנחנו מקבלים אנחנו שומרים. אפשר לתרגל עם הפעוטות דפדוף מווסת לשמירה על העמודים, להסביר למה לא משאירים את הספר על הרצפה, ולהחזיר את הספרים לארון או לתיק הספר.
תוכלו להיזכר בדברים שהפעוטות עשו יחד בשיתוף פעולה עם חברים או עם המשפחה, כמו משחק בחצר או הכנת ארוחה, ולשוחח על כך: מה עשית? מה עשו האחרים? איך היה לעשות משהו כולם יחד?
אפשר לצאת לטיול קצר בגינה או להביט יחד מהחלון ולחפש את החיות שפגשתם בספר: נמלה קטנה על השביל, חתול שמטייל על הגדר, ציפור על העץ, ועם קצת מזל – אולי אפילו קיפוד או צב.
תוכלו להשמיע לתלמידים את צירוף המילים "איזה יום" בשירים ישראליים שונים, ולגלות יחד איתם איך אותן המילים בדיוק נשמעות אחרת בכל פעם.
כך למשל אפשר להקשיב לשורה: "איזה יום שמח לי היום, איזה יום!" ואז לשורה: "איזה יום עצוב" בשיר "תגידי" של שלמה ארצי. אפשר להמשיך לשורה: "איזה יום עבר עליי, זה קצת יותר מדי" בשיר "איזה יום" של דודו טסה, ולסיים בשורה "אח! איזה יום יפה, נפקח את העיניים" בשיר "איזה יום יפה" של שלישיית גשר הירקון.
תוך כדי ההאזנה לניגוד שבין השירים תוכלו לבחון: מתי הטון נשמע כבד ועייף, ומתי הוא נשמע קליל? מתי המנגינה נשמעת עצובה ומתי צוהלת? כך התלמידים יוכלו להרגיש
איך המנגינה והטון משפיעים על משמעות המילים. תוכלו לסכם ולשאול: מה דעתכם, איזה מהשירים מתאים למצב הרוח של מר בוים בתחילת היום? ואיזה לסופו?