בימינו לימוד קרוא וכתוב בעברית הוא ברור מאליו, אולם בקהילות רבות בגלות התלוו ללמידת האותיות מנהגים מיוחדים, בעיקר משום שהשפה המדוברת לא הייתה עברית. כדאי לספר לילדים שבעבר למדו יהודים בגולה לקרוא עברית כדי לקרוא בתורה, ופעמים רבות הם שרו את האל"ף-בי"ת, ואף קראו את הכתוב בניגון מיוחד.
בהשראת הסיפור, אפשר להציג לילדים את פיוט האל"ף-בי"ת – שיר המוקדש כולו להכרת אותיות השפה העברית, המכונה "לשון הקודש". לפי מסורת יהודי בבל, שרים את הפיוט בשמחת תורה.
באתר "בואו לגני" – הפיוט בגן הילדים תוכלו למצוא הסברים נוספים ומגוון רעיונות, ואף ללמוד יחד את הפיוט (כדי לשמוע את הפיוט יש להקליק על סמליל הרמקול).
בנוסף לכך, בהשראת הסיפור, תוכלו לזמר עם הילדים מגוון ניגוני אל"ף-בי"ת, למשל:
כל אחד מבני המשפחה מוזמן לכתוב או לצייר דבר אחד יפה שהוא מוצא באדם אחר בבית, למשל: "היופי באבא הוא השירים המצחיקים שהוא ממציא" או "היופי באחותי הוא שהיא משאילה לי משחקים בשמחה".
מיני הדרכה לצוותים – ספר 5 לכיתת הבוגרים במעון, תשפ"ו – "דין דון מצלצל בפעמון"
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הגן? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
לפני שמתחילים לקרוא שיר, כדאי להתבונן יחד באיור. אפשר להצביע ולשאול: "מה הילד עושה?". אחרי הקריאה אפשר ליצור חיבור לחוויה האישית של הפעוטות. למשל, בשיר "רַצְתִּי" נשאל: מה עוזר לך כשאתה רץ ונופל? ובשיר "חֲמוֹרִי" – לאן תרצי לרכוב?
