יהדות התפוצות

טיפ לקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיני הדרכה על הספר לצוות!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החנוכה שלנו

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חג החנוכה נחגג לאורך הדורות על ידי יהודים בכל העולם. תוכלו לשוחח על המסורת המשפחתית שלכם בחג – אילו מנהגים יש לכם? במה הם דומים למנהגי החנוכה באלסקה? האם קרה שחגגתם במצב יוצא דופן או במקום מיוחד?

אור בחוץ – אור בפנים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הסיפור, תוכלו לצאת לעת ערב ולהביט באורות מסביב: התבוננו בכוכבים, בירח, בפנסי הרחוב ואולי גם בחנוכיות דולקות – כמה אורות אתם רואים? על כל מקור אור שתגלו בחוץ תוכלו לומר משהו שמשמח אתכם, מחזק או מביא אור לחייכם.

חנוכה בכל מקום בעולם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איפה תרצו להדליק נרות היום? במקום מיוחד בארץ? במדבר סהרה? ואולי באלסקה המושלגת? תוכלו להכין מפה עולמית ולשחק משחק משעשע שבו תדמיינו שבכל יום אתם חוגגים במקום אחר! מה יש סביבכם? מה תאכלו חוץ מלביבות וסופגניות? אילו מנהגים מקומיים תשלבו בחג?

הזוהר הצפוני

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להביט באיורי הספר ובהשראתם לצייר יחד בטושים ובעפרונות צבעוניים וליצור זוהר צפוני מרהיב משלכם.

צפו בסרטון על הזוהר הצפוני!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לדעת עוד על תופעת הזוהר הצפוני? צפו בסרטון על אורות הקוטב המופלאים.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, השראות ועוד הפתעות מחכות לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

האזינו לסיפור "חנוכה באלסקה"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור בפודקאסט "ספריית פיג'מה קוראת לכם"

על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שמו של הסיפור כבר מרמז על חיבור מסקרן בין מקום רחוק וזר לבין המסורת המוכרת, ויש בכך מסר חשוב לקוראים הצעירים – חג החנוכה שלנו יכול להתקיים בכל מקום בעולם!

הספר מעביר לילדים את קסם החג בדרך חדשה. מצד אחד הוא חושף אותם למקום ולאורח חיים שהם אינם מכירים, ומצד שני הוא מביא נקודת מבט של ילדה, שעימה הם יכולים להזדהות, וכך גם עם החששות שלה ממצבים שעלולים "לקלקל" את החגיגה.

אור בחוץ או בפנים – הזמן המיוחד עם המשפחה בחג וההתבוננות באורות המרהיבים שבחוץ סייעו לילדה למצוא את האור הפנימי שלה, את הכוח לגבור על החשש ולפעול בתושייה לטובת הנס הפרטי שלה.

שאלות לקריאה דיאלוגית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול שאלות כדי לוודא הבנה של הסיפור  

–       מדוע הילדים נאלצים להיצמד לעצים? כיצד זה עוזר להם?

–       מה הם עושים בדרך כלל בשעות שיש אור יום?

–       למה המוס מעדיף את השביל של האנשים?

–       למה קשה לילדה ליהנות מכל הדברים שהיא אוהבת בחנוכה?

שאלות ניבוי

תוכלו לעצור כשהמוס מסתבך עם ראשו בנדנדה ולשאול: "איך לדעתכם תגיב הילדה?"

וכשהוא תולש אותה: "מה היא תעשה?" "מה לדעתכם היא לקחה מהמטבח?"

במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לשאול שאלות שיסייעו לילדים להיזכר בעלילה:  – "ממה הילדה חששה? כיצד זה הפריע לה ליהנות?"

–       "מה הראה לה אביה בחוץ?"

–       "איזה רעיון צץ במוחה? כיצד היא פעלה?"

מהסיפור אלינו

בקבוצות קטנות ניתן לשאול: "קרה לכם שביליתם במקום נעים או באירוע משמח ומשהו הפריע לכם ליהנות?" "מה יכול לעזור במצבים כאלה?" "מתי לדעתכם אנחנו צריכים לגלות תושייה, כלומר לפעול וליזום לטובתנו או לטובת אחרים?"

ניסים – "למה לדעתכם התכוונה הילדה כשאמרה שניסים קורים בדרכים שונות?" איך אתם הייתם מסבירים מה זה נס?" "קרה לכם פעם משהו משמח ולא צפוי כמו נס"?

מהו אור עבורכם? תוכלו לבקש מהילדים לשתף ברעיונות בנוגע למושג "אור" כמטפורה לאושר, למצב משמח ומרחיב לב: "אולי הוא יכול להיות חיבוק?" "עזרה לחבר?" "מילה טובה?" "ומה עוד?"

האור שבי – כל תלמיד ותלמידה יכולים לחשוב על כמה נקודות חוזק שלהם ולשתף בקבוצה קטנה.

השוואה בין מסורות – אפשר לשאול: "איך אתם חוגגים חג חנוכה בבית?" "יש לכם מנהגים ייחודיים?" "איך הילדה חוגגת באלסקה?" "מה דומה ומה שונה בהשוואה לאיך שאתם חוגגים?" "האם אתם מכירים אנשים שחוגגים במקומות שונים בעולם?" "קרה לכם שחגגתם באופן שונה מהרגיל?" כאן אפשר לציין שבחצי הכדור הדרומי העונות הפוכות, כך שילדים בברזיל, למשל, חוגגים חנוכה כשאצלם קיץ.

חוקרים על אלסקה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מעניין אתכם לדעת על אלסקה? בעקבות הסיפור תוכלו לחקור יחד

בשלב ראשון תוכלו לעבוד עם העותק האישי וללקט פרטים מהספר: מה מזג האוויר שם? כיצד מתלבשים? כמה שעות אור יש ביום? ועוד.

בשלב השני תוכלו להרחיב ולבדוק – איפה נמצאת אלסקה במפה? איך היא נראית בתמונות? אילו חיות שורדות בתנאי שלג וקור, פרט למוס? מהי תופעת הזוהר הצפוני?

ולבסוף, אפשר לערוך השוואה בין אורח החיים בארץ לזה שבאלסקה – בתים, נופים, חיות, מנהגים ומאכלים – ובין חנוכה בארץ לחנוכה באלסקה.

מגלים תושייה - לוח כיתתי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו להתמקד במושג "תושייה", ולשוחח על הקשר שלו לחג החנוכה ולחיי היום-יום.

מתי גיליתי תושייה?
אפשר לערוך בכיתה מפגשים שבועיים, שבהם הילדות והילדים ישתפו במצבים שבהם הם התגברו על קושי, מצאו פתרון או בחרו לפעול ולסייע לעצמם או לאחרים, בבית או בכיתה. ניתן לסמן זאת בלוח תושייה כיתתי שתכינו יחד ותקשטו, ובכך להעצים את התלמידים, ולחזק את תחושת השייכות והמסוגלות שלהם.

יוצרים מתכון "לטקעס" אורייני

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הסיפור תוכלו ליצור יחד מתכון אורייני וצבעוני, לצרפו לעותק האישי ולשלוח עם כל ילדה וילד.

"מתכון ללעטקס מאלסקה"
בקשו מהילדים להעתיק את שמות המרכיבים ולצייר כרצונם את המרכיב ליד המילה המתאימה. ניתן להוסיף את שמות כלי המטבח שהמתכון דורש ולצייר גם אותם. תוכלו לקשט בעפרונות צבעוניים ודבקיות, ולצרף את המתכון לעותק האישי של תלמידי הכיתה.

שיתוף הורים – אפשר לבקש מכל משפחה שהכינה לביבות בעזרת המתכון לצלם את תהליך העבודה או את התוצאה ולהציג בכיתה.

הרכיבים למתכון
5 תפוחי אדמה
2 בצלים
2 ביצים
4 כפות קמח
1 כפית מלח
שמן
כלי מטבח – מחבת, תרווד, פומפייה

רעיונות לבית מארח

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מחפשים פעילות לבית מארח? בקשו מהילדים להביא את העותק האישי מהבית שלהם, והתחילו את הפעילות כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק האישי שלהם לזמן קריאה משותפת. הילדים יוכלו לחלק את העמודים ביניהם ולקרוא בעצמם, או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.

פעילות בשלג – בפעילות זו יוכלו הילדים ליצור הרים מושלגים ואנשי שלג מפלסטלינה לבנה וצבעונית. גם אפשר למלא גיגית בפתיתי נייר או בפתיתי קרח שידמו לשלג ולשלב כלי קיבול, בובות וצעצועים קטנים.

משחק זוגות – הילדה בסיפור לובשת  שכבות רבות של בגדים כדי שלא יהיה לה קר. בהשראת הסיפור תוכלו לשחק את משחק השכבות המשעשע!
הניחו ערמת בגדים, צעיפים, כובעים וכפפות, כשהמשימה היא ללבוש כמה שיותר פריטים מהערימה בזמן נתון. בכל תור המשימה תוטל על זוג ילדים, תוך כדי כך ששאר החברים שרים שיר חנוכה לפי בחירתם. עד סיום השיר, על זוג הילדים ללבוש כמה שיותר פריטים מהערמה.

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זיכרונות ילדות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חבריו של הסבא בסיפור מספרים לנכד על הילד שסבו היה. שתפו גם אתם את ילדיכם – ספרו על הילדים שהייתם, מה אהבתם לעשות, לְמה אתם מתגעגעים, ושתפו בתמונות מילדותכם. כדאי גם לשאול את הילדים: מה הייתם מספרים על עצמכם כילדים צעירים יותר? איזה זיכרון משמח או מרגש במיוחד יש לכם מפעם?

האזינו לסיפור "עצים מצפים לגשם"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "עצים מצפים לגשם" בהסכת של ספריית פיג'מה. מומלץ להחזיק בספר בזמן ההאזנה.

שיר מארץ הילדוּת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הסיפור תוכלו להכיר לילדיכם שירים שמזכירים לכם את ילדותכם, את המשפחה או את המקום שבו גדלתם, להאזין יחד ולשאול: האם גם לכם יש שירים שמזכירים לכם דברים?

"בואנוס דיאס"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כשסבא ואבא משוחחים בלדינו הילד מרגיש שהם מפליגים יחד לארץ רחוקה. כמה מרגש להבין, לדעת ולהגות מילים בשפה שאינה מוּכרת לנו. לאורך הספר שלובים מילים וביטויים בשפת הלדינו; תוכלו לחזור אל הסיפור בחיפוש אותן מילים – לנסות להגות אותן יחד ולחפש את פירושן.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שירים, יצירות ועוד הפתעות מחכים לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

הלאדִינו - השפה של יהודי ספרד - רקע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הלאדינו (Ladino, סְפַּנְיוֹלִית) היא שפה ספרדית-יהודית ונחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילת יהודי ספרד בימי הביניים, אשר לאחר שגורשה ב-1492 הוזמנה על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית. עם ההגירה לשם הביאו איתם המגורשים את הלאדינו, המערבת עברית וספרדית ונכתבת באותיות עבריות או בכתב רש"י, והנחילו אותה לקהילות שאליהן הצטרפו.

חיזוק הקשר הרב-דורי וחשיפה לתרבויות שונות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זיכרונות ילדות הם חלק חיוני מהזהות האישית. הם מחברים בין העבר להווה ומסייעים לנו להעמיק את ההיכרות עם עצמנו ועם אחרים.
הקשר עם סבא – הילד בסיפור מתארח אצל סבו בחופשות ובסופי שבוע, ויש להם קשר אמיץ. הפעם הנכד זוכה להכיר צד נוסף של סבו ולהרגיש קרוב אליו מתמיד.
בזכות המפגש עם חבריו של הסב ובזכות הרגע שהוא חולק איתם בשירה שמציפה אצלם זיכרונות ילדות ממולדתם, הנכד השובב והנמרץ פוגש את הילד השובב והנמרץ שגם סבו היה.
תוכלו לשלב את הספר במערך לחיזוק הקשר הרב-דורי שבו התלמידים ייחשפו לזיכרונות ילדות מהדור המבוגר שבא מתרבויות שונות ויתוודעו אליהם.
תוכלו לשלב את הספר גם בהקשר של יום המשפחה.
בעקבות הסיפור אפשר להזמין לכיתה סבים וסבתות שיספרו זיכרונות מילדותם.
אפשר גם לבקש מהתלמידים לראיין את הסבים והסבתות ולהציג לפני הכיתה ביטוי, שיר, תמונה או סיפור ילדות שלהם.
אפשר לתעד חוויה משותפת או לכתוב סיפור על ביקור שכותרתו תהיה "מה עשינו יחד?".

איך כדאי לקרוא?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.

קריאה חוזרת – מילים זרות מעוררות את סקרנותם של ילדים, והם אוהבים לשמוע מילים בשפות שאינן מוכרות להם. משום כך, לאחר קריאה ראשונה ברצף ניתן לקרוא את הסיפור שוב, והפעם להתעכב על המילים והביטויים בלאדינו, לנסות לַהגות אותם יחד ולהבהיר את פירושם.

על מה נשוחח בכיתה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה:
"מתי הילד מגיע לבקר את סבא?"
"באיזו שפה סבא ואבא מדברים?"
"לְמה הנכד מחכה במיוחד כשהוא מגיע לביקור אצל סבא?"
"איך הנכד מבלה עם סבא?"
"את מי סבא ונכדו פוגשים בדרך לים?"
"מה סבא מספר לנכדו?"
"מה כוכבה מספרת לילד על סבו?"
"מה קורה בים, כשהחבר מתחיל לנגן והגשם מתחיל לטפטף?"
"מה קורה בסוף הסיפור?"

מנגינת הגעגוע – כשסבא והילד צופים בתחזית, סבא עוצם עיניים ומאזין למנגינה. כאן תוכלו לשאול:
"למה סבא מתרגש מהמנגינה? מה היא מעוררת בו?"
"גם לכם יש מנגינות או שירים שמזכירים לכם כל מיני דברים?"
"אֵילו זיכרונות מיוחדים יש לכם מפעם?"
מומלץ להשמיע לתלמידים שיר או מנגינה שמעלה בכן, המורות, זיכרונות, לשתף בהם את התלמידים ולעודד אותם לשתף בזיכרונות שלהם.

אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולשאול:
"מה, לדעתכם, אפשר לעשות כשמתגעגעים?"
"לְמה בילדותכם הצעירה יותר אתם מתגעגעים? אולי למאכל? לגננת? למקום? ואולי לארץ אחרת שחייתם בה פעם?"

קשר משפחתי – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולבקש מהתלמידים לשתף בחוויות ובסיפורים.

ניתן לשאול:
"כיצד אתם נוהגים לבלות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"אֵילו דברים אתם נהנים לעשות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"האם גם לכם יש כינוי בעברית או בשפה אחרת?"
"האם גם סבא וסבתא שלכם מדברים בשפה נוספת? איזו?"

והתחזית למחר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת הסיפור תוכלו לחקור מהי תחזית, ולשאול:
"לָמה אנו זקוקים לתחזית?"
"אֵילו תחזיות יש?"
"איך קוראים לאנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר?"
"אילו נתונים הם יודעים לחזות?"

אפשר לצפות בסרטונים של תחזיות מזג אוויר שונות ולהשוות ביניהן.

אפשר להתוודע לסמלים השונים, לנסות לקרוא אותם לפני שהתמונה על המִרקע או על הצג מתחלפת ולהקשיב למנגינות ברקע.

אפשר לעקוב אחר תחזית מזג האוויר באמצעי התקשורת השונים ולרכז את המידע בטבלה שבועית בכיתה או לתת לתלמידים לבדוק בעצמם את מזג האוויר על פי מראה השמיים, לבדוק טמפרטורה בעזרת מדחום מתאים, לבדוק את מצב הרוח ועוד.

מה תרצו שתהיה התחזית היום?
מושלג? שמשי? סוער? כל תלמיד ותלמידה יכולים ליצור ולצייר את התחזית שהיו רוצים להיום.

שפה, קול ודמיון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לערוך פעילויות משעשעות בהשראת הדימויים שבסיפור –

משחק קולות ותיאורים:
"לכוכבה יש קול של הרים מושלגים,   ולסבא קול נמוך כל כך, כמו ים המלח." הציגו לפני תלמידים תמונות או סרטונים של הרים מושלגים ושל ים המלח ובקשו מהם להתאים בין התמונה או הסרטון לתיאור בספר.

בהמשך ניתן להשמיע לתלמידים קולות שונים, צלילים או מנגינות ולבקש מהם לנסות לדמיין ולתאר כמו מה הם נשמעים להם.

יוצאים החוצה – "והים נראה עכשיו כמו חיה גדולה שלא מצליחה לשבת בשקט" – כשהילד מתאר את הים, הוא בוחר בדימוי שנובע מעולמו הפנימי, שהרי גם הוא משתדל להיות בשקט ולא לקפץ ולתופף על כל דבר שהוא נתקל בו בדרך.

ניתן לבקש מהתלמידים להצטייד במחברת ובכלי כתיבה ולצאת בקבוצות קטנות אל חצר בית הספר, ושם לאפשר להם להשתהות, להביט בעננים ולדמיין כמו מה העננים נראים.

ספרים נוספים על קשר בין-דורי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכיר לתלמידים ספרים נוספים העוסקים בסבא וסבתא, כמו:

"סבא סבּיח" / תמי שם-טוב
"מסרגות הפלא של סבתא" / עינת א' שמשוני
"המעיל של סבתא" / מרים רות
"המכונה"| / ארז חדד
"שקית של געגוע" / רות קלדרון

האזנה לשיר "עצים מצפים לגשם"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"עצים מצפים לגשם" הוא שיר אהבה יהודי-ספרדי. האזינו לביצוע מרגש של השיר.

לְכֻלָּנוּ יֵשׁ סִפּוּר לְסַפֵּר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נולד ספר ילדים מסיפור עלייה משפחתי? כיצד להנגיש את ההיסטוריה לילדים כך שיחוו אותה חיה וקיימת? הרחיבו את הדעת בריאיון עם מחברת הסיפור, שרה ששון, בקישור הבא.

"כדי שתזכרי מניין באת"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח על חשיבות הקשר המשפחתי ולשתף בזיכרונות של רגעים קרובים ומיוחדים עם סבא וסבתא, לספר על השורשים, על המאכלים ועל התרבות המשפחתית שלכם וכן על חפצים שעוברים במשפחה.

תזכורת מיוחדת משלי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם רוצים חפץ שיזכיר לכם דברים ויעזור לכם להתגבר על קושי ועל געגוע? תוכלו ליצור מחרוזים שרשרת או צמיד, לצבוע אבן קטנה, או כל רעיון אחר, ולהחליט מה צריך לעשות עם החפץ כדי להיזכר או להתעודד: לסובב? למחוץ? ללטף? להעביר ליד השנייה?

לפעילויות נוספות לחצו!

עוגיות של בית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו עוגיות מזכירות לכם, ההורים, את בית ילדותכם? בהשראת הסיפור אפשר לאפות יחד עוגיות, או להכין כל מאכל אחר שמחבר אתכם אל השורשים, אל המשפחה ואל הבית.

האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם" מאת: שרה ששון, איורים: נועה קלנר, הוצאת: אגם (כיתות א').
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
שחקנית אורחת: שושה גורן
מוכנים/ות? מת – חי – לים!

האזינו גם בספוטיפיי!

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

רקע - עלייתם של יהודי עיראק לארץ ישראל

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא הקהילה היהודית באזור מֵסוֹפּוֹטַמְיָה בעיראק המודרנית ונחשבת מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר.

מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל היה אחד ממִבצעי העלאת היהודים ארצה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. לרוב הוא מכונה מבצע בבל, אך הוא מוכר גם כמבצע עזרא ונחמיה, שֵם שניתן על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגי היהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני.

את המבצע תכננו וביצעו ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון ה"ג'וינט" באמצעות טיסות מעיראק לקפריסין.
ממשלת עיראק הלאימה את רוב רכושם של העולים.

עִבְרוּת שמות העולים לארץ ישראל החל כבר בתקופת היישוב ונשא לעיתים מִטען סמלי רב, למשל שלילת הגלות. גם שמה של גיבורת הסיפור, "שוהם", הוא עִברות; בעיראק היא נקראה "סוּהַם". הנוהג לעברת שמות פסק בשנות ה-90 של המאה ה-20. שתפו בנוהג זה את תלמידי הכיתה ושִלחו אותם לבדוק עם בני משפחתם אם הם מכירים מישהו ששמו שוּנה עם הגעתו ארצה.

"כדי שתזכרי מניין באת"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"כדי שתזכרי מניין באת": הצמיד של שוהם מסמל את החיבור שלה לסבתה ולמקום שממנו הגיעה. הספר יכול לסייע בהבנת החוויה של ילדים עולים או של בני משפחה שעלו.

ניתן לשלב את הספר במפגשי תרבויות. באמצעותו יתאפשר לתלמידי הכיתה לחזק את הקשר הבין-דורי, להרחיב את הידע על שורשיהם, להכיר סיפורים ונקודות מבט שונות ולהיחשף לתרבויות נוספות.

הסיפור מתאים גם למועדים אחרים לאורך השנה, למשל שבוע העליות ויום העצמאות, וכן ליום המשפחה, שבו בקריאת הספר מומלץ להדגיש הקשר של שוהם עם סבתה.

בעקבות הסיפור ניתן להסביר לתלמידים על המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת. בין השאר, אפשר לקיים בכיתה מפגשי תרבות שאליהם יוזמנו בני משפחה שונים שעלו ארצה וישתפו בחווייתם האישית.

פרידה ומעבר – הסיפור יכול לעודד ולהעצים תלמידות ותלמידים בעת מעבר, פרידה או הסתגלות למקום חדש באמצעות הזדהות עם התמודדותה של שוהם ועם הקושי שלה להיפרד מהמוּכר והאהוב ולעזוב אותם מאחוריה.

כיצד נקרא בכיתה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לקרוא את הסיפור כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לקרוא בקצב האישי שלו, להבין טוב יותר את המתרחש בסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.

קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה:  הסיפור ניתן לקריאה ברצף, אך במקרה הצורך תוכלו לקרוא אותו בשתי פעימות ולעצור לפני העלייה לארץ ישראל.

בנקודת עצירה זו אפשר לשאול ולנבא: "מה, לדעתכם, יקרה כששוהם ומשפחתה יגיעו לארץ ישראל? איך שוהם תרגיש, לדעתכם? האם היא תתרגל למקום החדש? נמשיך ונגלה!"

משוחחים על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"

הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.

מה דעתנו? – "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"

מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"

חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"

מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?

גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"

יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"

כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.

מקומות ותרבויות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לחפש יחד במפה ולחקור: "איפה נמצאת עיראק? מהי עיר הבירה שלה? איפה זורם החִִִדֶקֶל? מה המרחק בין עיראק לישראל?"

ניתן לחזור אל הספר, להתבונן בפרטים הקטנים שבאיורים ולהבחין במאפיינים מתרבותה של שוהם – תלבושת מסורתית, עוגיות תמרים, כלים מיוחדים, כמו: עששית או מכתש ועֱלי, תמונות נוף, מנהג שתיית תה, מבנה הקשתות בחדרי הבית. ומה עוד?"

שיתוף הורים – תוכלו לבקש מתלמידי הכיתה להביא תמונה, כלי מיוחד או חפץ המאפיינים את תרבות משפחתם ולהציג אותם בכיתה.

תוכלו לבקש גם מההורים להביא לכיתה חפץ או מאכל שמאפיינים את התרבות המשפחתית שלהם ולספר עליהם.
במכתב ההסבר להורים כדאי להוסיף את השאלות המנחות האלה:

*איזה חפץ בביתכם מספר על השורשים שלכם?

*איזה מאכל מסורתי אהוב על המשפחה?

*האם יש לכם פְּריט שיש סיפור מעניין מאחורי השימוש בו?

תוכלו להעמיד תערוכה כיתתית של הפריטים השונים ולהציב ליד כל פריט שלטים קטנים עם שם התלמיד והסבר קצר. התלמידים יוכלו להציג את החפצים ולהכיר את השורשים של חבריהם.

הצמיד שלנו

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכנת צמידים
בהשראת הצמיד של שוהם תוכלו להכין צמידים על ידי השחלת חרוזים. אפשר לשלב בצמידים חרוז שעליו כל אחד יכתוב מילה מעצימה שתעזור לו לזכור משהו או להתגבר על משהו, למשל: "אומץ", "ביחד", "משפחה",  "חבר".

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפ לקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים הכתובים מנקודת המבט של הגיבור או של הגיבורה מזמינים אותנו להכיר מקרוב את האופן שבו מישהו אחר חווה את העולם. ההצצה לעולמו של האחר יכולה ליצור הזדהות עם רגשות ותחושות, לאפשר לנו לדעת שיש עוד שחווים דברים דומים לאלה שאנחנו חווים ולטפח אמפתיה ורגישות לזולת.

תקשורת שמעבר למילים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה הייתם אומרים לנינו אילו הייתם פוגשים אותה בימיה הראשונים בישראל? כיצד הייתם מדברים איתה? איך הייתם מעודדים אותה? האם נתקלתם פעם בקושי לדבר עם מישהו? הרגשתם פעם שמישהו אינו מבין אתכם? באילו דרכים אפשר לתקשר כאשר המילים אינן מספיקות?

האזינו לסיפור "החלון שלי כאן"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור בהסכת "ספריית פיג'מה קוראת לכם". הידעת? ההסכת מסייע לילדים ממשפחות עולות להאזין לספרים גם בבית.

מה רואים מהחלון שלנו?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהו הנוף הנשקף מהחלון שלכם? איך הייתם מתארים אותו לחבר או לחברה שחיים בארץ אחרת? אפשר להתבונן מחלון הבית ולתאר את מה שרואים במילים, בתנועה או בציור.

שיר בשפה אחרת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נסו להאזין יחד לשיר ילדים בשפה אחרת. אפשר לנוע לצלילי המוזיקה, לנחש מה הן מילות השיר או להמציא מילים משלכם.

צרו שרשרת צלילים ייחודית!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צרו שרשרת צלילים ייחודית, ממש כמו של נינו! איך? גלו בסרטון! רעיונות, יצירות ועוד הפתעות מחכים לכם בפינטרסט של "ספריית פיג'מה".

מהספר אל החיים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר יכול לסייע בהבנת החוויה של מעבר למקום חדש, בעיקר של ילדים עולים, ולעורר סקרנות ואמפתיה כלפיהם ורצון להכיר אותם.

דרך החוויה שגיבורת הסיפור עוברת יוכלו הילדים להבין את הגעגוע שלה לישן ולמוּכּר ואת הקושי שלה להסתגל למציאות חדשה.

הספר נוגע בחוויה אנושית – הקושי להיות מובן. קושי זה עלול לצוף בהיעדר שפה או דרך לתווך את החוויה הפנימית.

הספר מציע אפשרות לחיבור סביב שפת המוזיקה, המשותפת ומובנת לכולם.

הסיפור יכול לשמש השראה להיכרות עם שפות ותרבויות שונות דרך חיבור למוזיקה עולמית.

שאלות למפגש הראשון עם הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עצירה לשם ניבוי
לאחר החלק הראשון, לקראת המעבר לישראל, כדאי לעצור את הקריאה ולשאול את הילדים:
לאיזו ארץ, לדעתכם, נינו תעבור?
איך יהיה לה, לדעתכם, במדינה החדשה?

עצירה לצורך ניטור הבנה
כאשר הילדה מדברת עם נינו בפעם הראשונה ונינו אינה מבינה אותה, כדאי לעצור את הקריאה ולשאול: מדוע נינו לא מבינה את הילדה?

שאלות למפגש חוזר עם הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שאלות שִחזור מסייעות להבנת הרצף הסיפורי ולהבנת הקפיצות בין הזמנים בעלילה.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שִחזור, כמו:

באיזו מדינה נינו התגוררה בתחילת הסיפור?

לאיזו מדינה נינו הגיעה?

מי זו סוזנה?

מה קרה בפעם הראשונה שנינו דיברה עם הילדה השכנה?

למה היא לא הבינה אותה?

מה השתנה בפעם השנייה שהן דיברו?

איך זה קרה?

שיח רגשי
כדאי לחזור ולהתבונן באיור שבו אימה של נינו מספרת לה על המעבר למדינה החדשה, להתבונן בהבעה של נינו ולשאול:

איך נינו הרגישה לפני המעבר לישראל?

לְמה היא ציפתה?

מה, לדעתכם, נינו הרגישה כשהיא הסתכלה בחלון ודמיינה שהיא שטה חזרה לגיאורגיה?

לָמה היא רצתה לחזור באחת הספינות?

איך נינו הרגישה, לדעתכם, כשהילדה דיברה אליה והיא לא הבינה מה היא אומרת?

למה נינו חייכה כשהילדה דיברה אליה בפעם השנייה?

מה הייתם אומרים לנינו אילו אתם הייתם פוגשים אותה?

מעברים, פרידות והתחלות חדשות
האם אתם מכירים מישהו שעבר להתגורר במקום אחר?

האם אתם עברתם לגור במקום חדש? במדינה אחרת? בעיר אחרת? בבית חדש?

איך מרגישים כשעוזבים מקום שמכירים, מקום שחייתם בו?

ממה קשה להיפרד?

לאילו דברים מתגעגעים?

אילו דברים חדשים צריך ללמוד כשעוברים למקום חדש?

איך מרגישים כשמגיעים למקום לא מוכר?

אילו דברים יכולים לעזור במעבר למקום חדש?

המוזיקה שבלב
איך נינו מרגישה כשהיא שרה?

איך אתם מרגישים כשאתם שרים או מאזינים לשיר מוכר?

למה סוזנה שמחה לשמוע את נינו שרה בטלפון אף על פי שלא הבינה אף מילה?

האם אפשר, לדעתכם, ליהנות משיר גם אם לא מבינים את המילים?

בעקבות האיורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במפגש חוזר עם ספר חשוב להרחיב את ההבנה באמצעות התבוננות באיוריה של אביה כהן ושיחה עליהם. האיורים בספר מבוססים על כמה מרכיבים ומזמינים להתבוננות ולהשראה. המאיירת מדמה את הצלילים, גם את צלילי השפה וגם את צלילי המוזיקה, לתבניות אמורפיות המאורגנות כתווים על חַמְשָה (מערכת של חמישה קווים שעליהם רושמים את התווים).

כדאי להכיר לילדים את המושג דרך התבוננות בחמשה ללא תווים ובחמשה שעליה תווים. הזמינו אותם לחפש את החלקים המציאותיים באיור ואת החלקים שמקבלים ייצוג באיור, אך לא ניתן לראותם במציאות. חלקים דמיוניים אלה מבטאים את המוזיקה, שגם אותה ניתן לשמוע ולחוש, אך לא לראות.

תוכלו להציע לילדים להמחיש מוזיקה באומנות פלסטית או בתנועה, כרצונם.

אביה כהן שילבה רישום בעפרונות, שימוש בצבעים והדבקות נייר ליצירת קולאז' (הֶדְבֵּק). תוכלו להזמין את הילדים ליצור קולאז' משלהם משולב בציור בכל נושא שירצו ממגוון  לבחירתם.

מוזיקה מכל העולם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חשיפה של ילדים לרפרטואר מוזיקלי תפגיש אותם עם גיוון תרבותי, אשר ישפיע על פיתוח טעם מוזיקלי אישי.  בהשראת הספר אפשר להשמיע שירי ילדים בשפות שונות ולרקוד לצליליהם.

בעת השמעת שיר תוכלו להזמין את הילדים לנסות לזהות את השפה שבה הוא כתוב או את המדינה שהוא מגיע ממנה, לזהות את כלֵי הנגינה בו ולהצטרף בתנועה על פי הסגנון המוזיקלי שלו.

מה זו עלייה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכיר לילדים את המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת.

אפשר להזמין בן או בת משפחה של אחד הילדים שעלו לארץ לספר על החוויה האישית שלהם (כדאי להכין שאלות מראש עם הילדים).

אפשר לערוך מפגש עם בובה שתציגו כמי שעלתה לארץ לפני זמן קצר, כמו נינו, ועדיין לא מכירה הרבה מילים בעברית. הילדים יצטרכו למצוא דרך ללמד אותה לדבר ולגרום לה להרגיש בנוח.

מהו פְּסֵיפָס?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

נוני מתבוננת בפסיפס הסירות הנשקף מחלון ביתה וחולמת שהיא מפליגה חזרה לגיאורגיה, המדינה שממנה הגיעה לישראל.

בהשראת הסיפור אפשר להרחיב את ידע העולם בנושא ולגלות פסיפסים ארכיאולוגיים ומודרניים.

יֶדַע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות
הסיפור מסופר מנקודת המבט של הילדה נוני ופונה ישירות לקוראים. בין השורות ניתן להבחין במילים ובביטויים מופשטים ממשלב גבוה, ובהם "לנמנם", "אֵי-פעם", "דמדומי הבוקר", "השמש דולקת בשמיים", ועוד.

ניצני אוריינות
– הסיפור חושף את הילדים לשתי שפות: גיאורגית ועברית, תוך התייחסות לשפה הדבורה – כבר בתחילת הסיפור נוני מציגה בגיאורגית את שם העיר שהיא גרה בה ולצידה את פירוש השם בעברית.

– באיורים שלאורך הסיפור משולבת כתיבה בגיאורגית.

כשירות לשונית
הילדים נחשפים למושג "מילון", כאשר נוני מספרת על כך שהיא ואימה לומדות מילים בעברית בעזרת מילון.

אותיות
נינו ואימא לומדות לכתוב בעברית. הסופרת נינו ביניאשוילי מציגה בפני הילדים את הפן הצורני של האותיות בעברית: "הן מרובעות, אבל עדינות, חלקן נראות כמו גפרורים דולקים, וחלקן כמו חלונות סגורים".

מוזיקה
לאורך הסיפור שזורות מילים מתחום המוזיקה, כמו: "קולות גבוהים ונמוכים", "מקהלה", "שירה", "צלילים", "מוזיקאית", "לנגן".

אומנות
הילדים נחשפים למושג "פסיפס" פעמיים: בתיאורה של נוני את הפסיפס הנשקף מחלון ביתה, ובאיור המופיע בספר.

המאיירת שילבה את ציור הג'ירפה של האומן הגיאורגי המפורסם ביותר במאה ה- 20, פירוסמנישווילי ניקולאי אסלנוביץ (יש להקליק על תרגום לעברית). שילוב זה נקרא "ציטוט אומנותי".

ידע עולם
דרך סיפורה של נוני ניתן לחשוף את הילדים למושג "עלייה".

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנויות תוך-אישיות

מודעות עצמית והכוונה עצמית
סיפור זה, העוסק במעברים, קרוב לעולמם של הילדים. גם ילדים שלא עברו דירה התנסו בהסתגלות למסגרות חדשות. דרך הסיפור הילדים נחשפים לקושי הרגשי של נינו בעקבות עזיבת מקום מגוריה, מעבר דירה והגעה למקום חדש.

מיומנויות בין-אישיות

מודעות חברתית והתנהלות חברתית
הילדים מתוודעים לעוצמת הקשר של השכנה סוזנה עם נינו ואימה, אשר נמשך על אף היותה רחוקה כל כך, מעבר לים.

הילדים נחשפים לקשיים שחווים עולים חדשים, ודרך מערכת היחסים עם החֲברה החדשה בארץ מבינים את חשיבות הסיוע לעולים – על ידי כך שהחברה הקולטת יוצרת קשר עימם, היא מקילה עליהם את חבלי המעבר.

חשיבה יצירתית
נוני משתמשת בדמיון שלה וביצירתיות כדי לצלוח את הקשיים שהיא חווה. היא מדמיינת את הצלילים ובדמיונה מפליגה בספינה אל הבית והארץ שהשאירה מאחור.

עֲרָכִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערבות הדדית

חברוּת

הילדה הישראלית פונה לנוני ומדברת איתה ועל אף הקושי השפתי לא מוותרת וממשיכה לנסות לתקשר איתה. התפנית בהרגשתה של נוני חלה כאשר היא מבינה את החֲברה שמחמיאה לה.

המשפט המסיים את הסיפור, שבו נינו מספרת שהיא חייכה והבינה את הפנייה של החברה, מותיר את הקוראים עם תקווה לעתיד.

טיפ קריאה להורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל סִימַצִ'י" הוא ספר ארוך. לכן מומלץ לקרוא אותו בשני חלקים: כדאי לעצור את הקריאה לאחר שסימצ'י מתפלאת מדוע אחיה אברם לבוש בבגדי חג, ולהמשיך לקרוא למחרת.

זיכרונות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסבתא בספר מספרת זיכרונות מילדותה. זוהי ההזדמנות שלכם, ההורים, לשתף גם כן ברגעים מיוחדים מהילדוּת שלכם. לספר על דברים שעשיתם, כאלה שקודם לא חשבתם שתוכלו לעשות, או על הקשר ביניכם לבין האחים שלכם. שאלו גם את הילדים: האם הם יכולים להיזכר במעשים מיוחדים שעשו ובמבט לאחור הפתיעו אותם בשל היכולות שגילו בעצמם?

מאזינים לסימצ'י

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נשמע הסיפור? היכנסו להאזנה לסיפור תוך כדי דפדוף בספר.

האזינו לסיפור "היום הגדול של סימצ'י"

מגישים : דידי שחר, ירדן בר כוכבא הלפרין, אפרת אביב ואברהם סלקטר.
יוצרים : ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה : טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
כלי נשיפה : עופר פלד
אקורדיון: סלעית להב.

מוכנים/ות? מת – חי – לים!

תנועה – בעקבות הים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור מתאר פעילויות רבות הקשורות לים: תנועת הדגים, חתירה בסירה, שחייה, איסוף רשתות דייגים, הפלגה או הנפת דגל על תורן הספינה. תוכלו לבחור את אחת הפעולות ולהדגים אותה בתנועה. בני המשפחה יצטרכו לנחש לאיזו פעולה התכוונתם, ויחפשו אותה בין איורי הספר. בהצלחה!

אננס על הראש 🍍

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אברם ונֶמי משחקים במשחק הליכה עם אננס על הראש ומתחרים מי יצליח לא להפיל אותו. תוכלו גם אתם לשחק במשחק דומה: בחרו חפץ שאפשר להניח על הראש – כרית, בובה או קופסה, ובדקו: מי מכם מצליח ללכת ולשאת אותו על הראש? ולאיזה מרחק?

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

יהדות קוּצִ'ין

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר טומן בחובו שני סיפורים: האחד אישי – סיפור על תפקידים במשפחה, על קשר בין אח לאחות, על אחריות ועל התבגרות, והשני קולקטיבי – סיפור שחושף אותנו לתרבותה העשירה של יהדות קוצ'ין ולאורח חייה. מכירים את יהודי קוצ'ין – בהצעות לפעילות המשפחתית שבסוף הספר מופיע הסבר על קהילת יהדות קוצ'ין. הסבר זה עשוי לסייע ברקע לספר.

להעשרה – הסרטון מי הם הקוצ'ינים (קרדיט: הדר נחמיה)

הסיפור שלנו

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור הישראלי מורכב מסיפורים רבים ומגוונים של קהילות שונות שכל אחת מהן היא עולם ומלואו. הספר מְזַמֵן היכרות עם קהילת יהודי קוצ'ין ומאפשר לשתף בסיפורים משפחתיים וכך לחשוף מגוון תרבותי וקהילתי רחב ולחזק את הקשר בין העבר להווה ואת תחושת השייכות.
ילדים נתקלים לעיתים במצבים מאתגרים ומגלים כוחות שלא ידעו שקיימים בהם. גם סימַצ'י מגלה שהיא נֵיחנה בתושייה ובאומץ בעת מצוקה.

קוראים את הסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מילים בעברית גבוהה – בספר יפגשו הילדים מילים שכמה מהן יהיו חדשות להם, למשל: "מעורסל", "תחנוניה", "גַאוותן", "גְרוּמוֹת", "מרצדת" ועוד. לפני קריאת הסיפור תוכלו להכיר להם את המילים ואת פירושן באמצעות תיבת אוצר של מילים שמתוכה אפשר לשלוף מילה ולשלב אותה בְּמשפט או להציג אותה. לחלופין, אפשר להסביר את המילים תוך כדי קריאה ולהיעזר בהקשר ובאיורים.

סיפור מארץ רחוקה – לפני קריאת הסיפור אפשר להראות לתלמידים תמונות של המדינה הקרויה קֵרָלָה ושל קהילת קוּצי'ן, לשאול אם שמעו על המדינה ולבקש מהם לשער היכן היא נמצאת, מי הם האנשים שבתמונה, ואיך הם מדמיינים את החיים של הילדים שגרים שם.

קריאה בחלקים – הספר ארוך, ולכן כדאי לפצל את הקריאה בו לשני חלקים ולקרוא אותו יום אחרי יום. לפני קריאת החלק השני כדאי לרענן את זיכרון התלמידים בעזרת האיורים. אפשר גם לעצור את הקריאה בנקודה שבה סימצ'י תוהָה לאן הולך אברם בעודו לבוש בבגדי שבת ולשער לאן הוא הולך (עצירת ניבוי).

הסיפור קופץ בזמן, כלומר פותח בתקופת ילדותה של סימצ'י ועובר להיותה סבתא. תַווכו לתלמידים את הפער בזמנים.

אפשר להזמין אותם לשער מה קרה בין לבין:
איך סימצ'י הגיעה בסופו של דבר לארץ ישראל: במטוס? באונייה?
בת כמה היא הייתה כשהגיעה ארצה?
איך הייתה הקליטה שלה? האם ארץ ישראל הייתה כפי שדמיינה?
מדוע נכדתה נקראת תמר?

משוחחים על הסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה הראשונה – כדאי לערוך קריאה הכוללת שאלות הבנה:
מי הם בני משפחתה של סימצ'י?
לאן שט אביה?
מה לימד אברם את סימצ'י? מה הכוונה במשפט "את לא צריכה ידיים ארוכות, את צריכה ידיים חכמות"?
לאן סימצ'י רצתה להגיע?
מה רצה אברם לעשות עם בבא?
למה אברם לקח את הסירה?
למה אברם כעס על סימצ'י? מה קרה לאברם במהלך ההפלגה?
כיצד עזרה סימצ'י לאברם? מי היא סבתא סימצ'י?
למי היא סיפרה את הסיפור?

שיח רגשי – תוכלו לערוך שיח על הרצון של אברם ושל סימצ'י להרגיש גדולים. כדאי לפתוח את השיח בשאלות דעה:
למה, לדעתכם, בבא לא הסכים שאברם יצטרף אליו לדיג?
איך הרגיש אברם כשבבא סירב לבקשתו להצטרף?
איך הרגישה סימצ'י כשאמרו לה "כשתגדלי" או "את עוד קטנה"?
למה אברם לא אִפשר לסימצ'י להצטרף אליו?

מעולמם של הילדות והילדים – על אילו דברים אומרים לכם שתוכלו לעשות אותם רק כשתגדלו? איך זה גורם לכם להרגיש?
אֵילו דברים לא יכולתם לעשות כשהייתם קטנים והיום אתם כבר יכולים לעשות? סימצ'י נדרשה להתאזר בסבלנות. האם גם אתם מחכים בסבלנות למשהו מיוחד? איך אתם מרגישים כשאתם מחכים? האם קל לכם או קשה לכם להתאזר בסבלנות? למה? מה הייתם אומרים לסימצ'י ברגעים שבהם קשה לה להתאזר בסבלנות?

תושייה – איך הרגישה סימצ'י כשהצליחה לקטוף את המנגו מהעץ בעצמה? למה, לדעתכם, היא החליטה לקפוץ אל תוך הסירה? איך היא הרגישה כשראתה את אברם טובע? איך היא חשבה על הרעיון של הושטת המשוט לעברו? מה היא הרגישה לאחר שהצליחה להציל את אברם? באילו כוחות היא השתמשה כשהיא ואברם נקלעו למצוקה?

תוכלו להמשיג את המילה "תושייה" – חוכמה מעשית להיחלץ מִצָרה או להתגבר על תקלה (מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית) – ולהדגים מקרים שבהם נוהגים בתושייה.
אפשר לשאול: באילו מצבים גיליתם תושייה או ראיתם מישהו אחר מגלה תושייה?חשוב להדגיש, כמובן, שאפשר לגלות תושייה גם במצבים יומיומיים: כשכדור נעלם בחצר, כשמפייסים בין חברים, כשמציעים הצעה שמוסכמת על כולם ועוד.

המחזה של הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לערוך המחזה כיתתית של הספר. כדי לאפשר לכמה שיותר ילדים להשתתף, אפשר לתת לתלמידים להחליף תפקידים בכל חלק של הסיפור או לחלק אותם לקבוצות עבודה: שחקנים, עובדי תפאורה, מעצבי תלבושות, רקדנים, נגנים… אפשרות נוספת היא לעבוד בקבוצות קטנות, כך שכל קבוצה תבחר סצנה אהובה ותמחיז אותה.

פה ושם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר הוא צוהר להיכרות עם התרבות של יהודי קוצ'ין. תוכלו ליצור מערך שיעורים חווייתי בנושא:
1.הַציגו לתלמידים את מפת העולם. אפשר לצלם לכל תלמיד מפה אישית ולבקש לסמן בה את קרלה ולמתוח קו בינה ובין ישראל. תוכלו להזמין את התלמידים לסמן את המקומות שהמשפחה שלהם הגיעה מהם או שהם מכירים אנשים שעלו מהם. תוכלו להזמין את התלמידים לצייר את חוף מאלה כפי שהם מדמיינים אותו.
2.הַזמינו את התלמידים לכתוב מכתב לסימצ'י שבו יספרו על ארץ ישראל, יתארו את מה שלמדו מהסיפור על חייה ויספרו לה על חייהם.
3.הַזמינו למפגש בכיתה בן משפחה של אחד התלמידים או מורה שעלה לארץ ישראל. לפני המפגש כִּתבו עם התלמידים שאלות בהשראת הספר. תוכלו לאפשר לתלמידים לספר על שורשי משפחתם. בקשו מהם להביא תמונות של המדינה שממנה עלתה משפחתם ולספר על התרבות והמנהגים הנהוגים בה.

מילון כיתתי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתחילת הספר יש מילון של המילים המופיעות בספר. כדאי לקרוא את המילים יחד ולדון במושג "מילון רב-לשוני". תוכלו להרכיב עם התלמידים מילון כיתתי של מילים בשפות שונות המדוברות בכיתה או בביתם.

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "המפוחית"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "המפוחית", מאת: תמר מאיר | איורים: יעל אלברט | הוצאת: כתר (כיתות ב')

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מפוחיות: גיא דגן

מוכנים/ות? מת – חי – לים! 

איך מתעודדים?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"גם בזמנים קשים מאוד – שמולק יכול לסמוך על המפוחיות שלו" – ומה עוזר לכם ברגעים קשים? תוכלו לשוחח ולשתף ברעיונות לעידוד כשקשה או עצוב: זו יכולה להיות מנגינה, חלום או אולי חיבוק ממישהו אהוב. 

מוזיקה – פעימות של לב וזיכרון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו מנגינות אהובות עליכם? כדאי לחפש ולהאזין ביחד למנגינות שנעים לכם לשמוע כשאתם עצובים או שמחים, מנגינות של בוקר, או כאלה  שעוזרות להירדם. אפשר ליצור פסקול משפחתי של מנגינות אהובות ולהאזין לו כשמתחשק.  

קופסת חלומות  

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שמולק מניח את השיניים שנשרו בקופסה ואוסף אותן. גם אתם יכולים להכין קופסה, לקשט אותה ולהניח בה חפצים היקרים לליבכם, כמו אוצרות שמצאתם, או ציורים של חלומות שתרצו לממש בעתיד.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

דְּמוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל יאנוּש קוֹרְצָ'אק וְשֶׁל סְטֶפַנְיָה וִילְצִ'ינְסְקָה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בית היתומים של יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה פעל שנים רבות לפני מלחמת העולם השנייה והיה מרכז חינוכי עשיר ומפותח שהשפעתו על החינוך נמשכת גם בימינו.

"לילד זכות לרצות… זכות להתפתח ולהבשיל, ולאחַר שהבשיל, להניב פירות."
[יאנוש קורצ'אק, "רגעים חינוכיים", כתבים, כרך א, "יד ושם", "הקיבוץ המאוחד" ו"בית לוחמי הגטאות", 1996, עמ' 119]

במרכז הספר עומד מסעו של ילד להגשמת חלומו. ההתמדה והנחישות שהוא מגלה לצד תמיכתם של מבוגרים מיטיבים מסייעות לו בהגשמתו.

להעשרה למורה – על דמותו של יאנוש קורצ'אק ועל משנתו החינוכית, משרד החינוך דמותה של סטפה וילצ'ינסקה ובית היתומים – סרטון "מורשת"-"בית עדוּת" סטפה וילצ'נסקה – המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק.

שיתוף ההורים – כדאי ליידע את ההורים על קבלת הספר, לספר להם במה הוא עוסק – מסעו של ילד להגשמת חלומו – לשתף אותם בנעשה בכיתה ולעדכן אותם שהספר בדרכו הביתה.

הערה – בשל גילם של הילדים כדאי להתמקד בעולמו של הגיבור ולהימנע מלעסוק ביתמות, בשואה ובסופו הטרגי של בית היתומים; נושאים אלה נלמדים בכיתות גבוהות יותר, עם התבגרותם של הילדים.

בחירה – כדאי לבחור ממגוון הפעילויות את אלה המתאימות למורה ולכיתה.

כּוֹחוֹ שֶׁל חֲלוֹם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"גם בזמנים קשים מאוד – שמולק יכול לסמוך על המפוחית שלו" – היכולות והחוסן ששמולק מגלה מסייעים לו להתמודד עם אתגרי החיים, מעוררים הזדהות איתו ומהווים השראה:
הצבת מטרות, התמדה ונחישות מסייעות בפיתוח חוסן וביצירת משמעות. דמות מבוגר משמעותי ומיטיב – מבוגר שמאזין לילדים, מכבד את חלומותיהם ותומך בהם.
מוזיקה לנפש – למוזיקה כוח מרפא, מרגיע ומשמח. היא נותנת ביטוי לרגשות ומעודדת תנועה.
דחיית סיפוקים – בדומה לשמולק, שחסך כסף כדי לקנות מפוחית, ילדים לומדים לדחות סיפוקים בחיי היום-יום, בכיתה, עם חברים או בבית.

לפני הקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מידע מקדים – בית יתומים – כדאי לתווך לתלמידים את המושג ולספר כי בית היתומים שבסיפור היה מקום שגדלו בו ילדים שלא היו להם הורים, אבל יאנוש, סטפה וכל צוות העובדים דאגו להם לבגדים, לאוכל, לעזרה בלימודים, לחיבוק ולעידוד וחינכו את הילדים לאחריות, לעזרה בתחזוקת הבית ולערבות הדדית בין גדולים לצעירים מהם. מומלץ להציג בפני התלמידים את הדיוקנאות של המחנכים ושל שמולק כדי לתת תוקף לפן ההיסטורי של הסיפור.
דיוקן שמואל גוגול

הטרמה – אפשר להשמיע לתלמידים נעימת מפוחית ולשאול אותם: האם אתם מזהים את כלי הנגינה? איך הכלי הזה נראֶה לדעתכם? אילו תחושות מעוררת בכם המוזיקה הזו? אפשר גם להראות להם תמונה של מפוחית או מפוחית אמיתית ולהתנסות בנשיפה.

קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל תלמיד עותק אישי משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר הדמויות ולהבין אילו חלקים בסיפור מתרחשים במציאות ואילו בדמיון.

אפשרויות לקריאת הספר: קריאה רציפה בשני חלקים בשל אורכו. כדאי לקרוא עד החלק שבו שמולק חולם על מפוחית משלו, אך אינו יודע כיצד ישיג את הכסף. כאן תוכלו לעצור ולנהל דיון ניבוי: מה, לדעתכם, יעשה שמולק? ולמוחרת כדאי להיזכר בְּסיפור המעשה עד כה בהשתתפות התלמידים. לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות הבנה – מה רצה שמולק ומדוע? היכן הוא חי? מי היה יאנוש קורצ'אק? ומי הייתה סטפה וליצ'נסקה? מה עשה שמולק למען הגשמת החלום שלו?

שיח רגשי – אילו רגשות עלו בכם כששמולק חלם על מפוחית? האם חשבתם שיצליח להגשים את חלומו? מדוע? מה הרגשתם כאשר הוא קיבל שתי מפוחיות? מדוע, לדעתכם, הוא קיבל שתי מפוחיות? אילו רגשות מעלה בכם הספר?

"שמולק ממשיך לחלום" – הַזמינו את התלמידים להתבונן באיור ושאלו: איך מרגיש שמולק ולמה? איך שמולק הרגיש, לדעתכם, עד שהצליח לחסוך מספיק כסף?

מדברים על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קשר לחיי הילדים – איך אתם מרגישים כשאתם ממתינים למשהו שאתם מאוד רוצים? האם תרצו לשתף בחלום מיוחד שיש לכם? האם אתם מנגנים? אילו עוד תחביבים יש לכם?

נפלה לי שן – חוויית נפילת השיניים מאפיינת את גיל הילדים. אפשר לשאול: איך אתם מרגישים כשמתנדנדת לכם שן? האם יש מנהג מיוחד בבית סביב שיניים שנפלו?

לְהַרְגִּישׁ אֶת הַמּוּזִיקָה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הוא מנגן כשהוא שמח, הוא מנגן כשהוא עצוב, הוא מנגן לעצמו, הוא מנגן לאחרים. הוא מנגן כשטוב, הוא מנגן אפילו כשרע." תוכלו לכתוב את המשפט על הלוח ולהזמין את התלמידים לחפש אותו בספר. אפשר לשוחח ולשאול: מהי רואה שמולק במוזיקה? איך היא משפיעה עליו? איך היא משפיעה על מצב הרוח שלו? איך זה בא לידי ביטוי בכתוב ובאיור?

מוזיקה כהשראה – אפשר להשמיע לילדים מוזיקה בסגנונות שונים ולתת להם לצייר בזמן ההאזנה. אפשר גם לייחד זמן להאזנה דוממת ולבדוק יחד אילו תחושות מעוררת בהם ההאזנה, ואם הם מעוניינים להמשיך ולשלב מוזיקה בשגרת היום בכיתה.

שיתוף במנגינה אהובה – אפשר להזמין בכל בוקר תלמיד או תלמידה שישמיעו לכיתה שיר בעל משמעות עבורם ויספרו מדוע בחרו בשיר זה.

מֵחֲלוֹם לִמְצִיאוּת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת שמולק, הזמינו את התלמידים לחשוב על חלום שיש להם והגשמתו תלויה בהם – משהו חדש שהם רוצים ללמוד או להכין (ולא חלום שהגשמתו אינה תלויה בהם, למשל, שיקנו להם משהו).
הזמינו אותם לצייר או לכתוב על דף את החלום ומסביבו את הדברים שכדאי, לדעתם, לעשות בשביל להגשים אותו.
תיבת חלומות – אפשר להכין יחד תיבת חלומות שניתן לקחת הביתה ולהציע לתלמידים לרשום בתוכה את החלומות שלהם.
אפשרות נוספת היא לערוך בכיתה תהליך ארוך טווח ולבדוק מדי פעם אם החלום לקראת הגשמתו, אם הוא כבר התגשם, ואולי אם הילדים מעוניינים להחליף אותו בחלום חדש. כדאי לשתף בזוגות או בקבוצות קטנות.

שיחה – סיפור "מפעם"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הקריאה בספר תוכלו להעלות זיכרונות ולספר סיפורים "מפעם" – סיפור מילדותכם, ההורים, או סיפור שיספרו סבא או סבתא על ימים רחוקים.

האזינו לסיפור "שקית של געגוע"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "שקית של געגוע", מאת: רות קלדרון | איורים: תמר לב | הוצאת ידיעות ספרים (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר

מוכנים/ות? מת – חי – לים! 

איך גדלנו!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.

עוגת תפוזים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים להכין עוגה? – הצטיידו בשתי ביצים, שליש כוס סוכר, שליש כוס שמן, חצי כוס מיץ תפוזים טרי, כוס קמח (או תחליף) וכפית אבקת אפייה. אפשר להוסיף קליפה מגורדת מחצי תפוז.

ערבבו את החומרים לפי הסדר והכניסו לחצי שעה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. בתיאבון!

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מפגש ושיחה בגן  

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.

הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול  בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה  והעצמת החוויה  .

מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?

ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?

ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.

שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?

לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?

העשרה – פעילויות לט"ו בשבט במרחב הפדגוגי – גנים

 שירים לט"ו בשבט –" זמר לך לגיל הרך "

"החג הסודי" פרוטאס: המקור לט"ו בשבט המודרני

הפיוט "וכי תבואו אל הארץ" ,"בואו לגני"

"קְרִידָה דֶּל פַּאפָּא"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מִגְוַן שָׂפוֹת

ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור  ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?

קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.

היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.

"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?

העשרה – "אצלנו בחצר", נעמי שמר

הַתַּפּוּז – נָעִים לְהַכִּיר!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.

רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.

העשרה – איך קוטפים תפוזים בפרדס

שירי פרדס, לולי

מְמַיְּנִים פֵּרוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו להביא לגן פירות ולבקש מהילדים למיין אותם לפי קריטריונים: פרי טרי או יבש, צבע, צורה, קליפה, גלעין.

העשרה – מה מקור המנהג של אכילת פירות בט"ו בשבט? –"כל הגן לבש לבן" – יואל רפל , במערכת השידורים הלאומית

"אֲנִי חָדָשׁ בָּאָרֶץ"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.

הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?

חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.

חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.

להרחבה – "שפה משותפת בגן"

"מילת היום בגן" – "שונה"

שיחה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות   סיפור הילדות שמספר האב לבנו בספר,  תוכלו לחלוק עם הילד או הילדה זיכרונות וסיפורים מהילדות שלכם: היכן גדלתם? מה אהבתם לעשות? אֵילו שירים וסיפורים ליוו אתכם? אֵילו תחביבים היו לכם? האם היו לכם תפקידים ומטלות בחיי המשפחה? האם גידלתם בעל חיים? בנוסף, תוכלו להתבונן באיורים שבספר, לבחור איור שאתם אוהבים במיוחד, ולשתף זה את זה בבחירה שלכם.

סיפור משפחתי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לבקש מקרובי משפחה לשתף אתכם בסיפורים על מעברים בחייהם: באֵילו ארצות חיו, איך עלו לארץ ואיך הייתה הקליטה? האם הם עברו לגור בארץ במקום ישוב חדש? את הסיפורים ששמעתם תוכלו להמחיז או לספר בריקוד ובנגינה.

מנגינה מכשפת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכוחה של מנגינה להשפיע עלינו עמוקות. ברוח הסיפור תוכלו להאזין יחד למנגינות שונות, לעצום עיניים ו"להיכנס" למנגינה, ולרקוד לצליליה.

ירושלים של זהב

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסוף הספר העיר ירושלים נראית כעשויה מזהב, כמו בחלומות של העולים מאתיופיה. המונח 'ירושלים של זהב' מוזכר במקורות כשמו של תכשיט מזהב שהעניק רבי עקיבא לאשתו ועליו חקוקה העיר ירושלים. בהשראת המושג, נעמי שמר כתבה והלחינה את השיר 'ירושלים של זהב' שהפך לשיר ישראלי אהוב וידוע. תוכלו לשאול את הילדים למה לדעתם ירושלים נקראת כך, להאזין לשיר הידוע ולשיר או לנגן אותו ביחד.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ללוח הספר בפינטרסט

מפגש ושיחה - עולים ועלייה -

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפור המסע מְזַמן שיחה על עלייתה של קהילת ביתא ישראל ועל עלייה מארצות אחרות. אם יש בכיתתכם תלמידים שעלו מארץ כלשהי, תוכלו להזמין אותם לספר את סיפור עלייתם ולשתף בהרגשתם כשעזבו את הארץ מגוריהם, באופן שבו דמיינו את ארץ ישראל, באתגרים שנאלצו להתמודד איתם, ובמה שהקל עליהם את ההסתגלות לישראל. את ילידי הארץ ניתן לשאול איך, לדעתם, אפשר לעזור לעולים חדשים, ומאין ההורים או הסבים שלהם עלו.

נוסף על כך ניתן לעודד את התלמידים לראיין קרובי משפחה שעלו ארצה או להזמין אותם לשתף בסיפור עלייתם.

מנגינת החליל - 

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במהלך השיעור ניתן להשמיע לתלמידים צלילי חליל ולבקש מהם לעצום עיניים, לנשום עמוק, לרפות את גופם ולהתמלא במנגינה.

אפשר גם לצאת לחצר, להאזין לצלילי החליל, להתבונן בעננים ולחשוב למה הם דומים. אולי תצליחו לראות שם כבשה רוקדת…

להאזנה – חליק אתיופי קלסי,  חליל קראנטיק הודי,  חליל פאן בניגון של המוזיקאי האקוודורי לוס רויאס.

פעילות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות החליל שבסיפור תוכלו לחקור בכיתתכם את כלי הנגינה המיוחד הזה. ניתן לבקש מהתלמידים לאתר חלילים מסוגים שונים, להאזין לצלילים שהם מפיקים, לחשוב על משמעות המילה "חליל" ולהאזין ל"שיר החליל" שכתבה לאה גולדברג. ניתן גם להזמין לכיתה חלילן,

להאזנה – "החליל" – מאת לאה גולדברג בביצוע יהודית רביץ ועפרה חזה

מילות מפתח - 

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ביתא ישראל, אתיופיה, ירושלים של זהב, מנגינה, געגועים, זיכרונות, חלומות, כמיהה, עלייה, חליל

קשר עם המשפחות -

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מנגינות וסיפורים – כדאי להזמין בני משפחה לספר את סיפורם סביב תצלום או חפץ וליצור תערוכה מקוונת משותפת לקהילת הכיתה. אפשר גם לבקש מכל משפחה לבחור שיר שיקר לליבה וליצור שירון כיתתי.

עלייה למדינת ישראל - משאבי הוראה באתר הספרייה הלאומית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עלייה למדינת ישראל – משאבי הוראה באתר הספרייה הלאומית

https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP4719

"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל ..." – עולים וסיפורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל …" – עולים וסיפורים – הַזמינו לכיתה עולים חדשים וותיקים בני עליות שונות ובגילים שונים שיספרו על חוויות העלייה שלהם לארץ. כדאי שהתלמידים יכינו מראש שאלות שישמשו אותם בזמן המפגש.

סיפורו של עולה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפורו של עולה – איך האיש שעלה מתימן היה מספר את הסיפור? אפשר לנסות לכתוב את סיפורו ולאייר אותו מנקודת מבטו. התלמידים יוכלו לבחור עולה מארץ אחרת, למשל עולה מארץ המוצא של משפחתם.

מדרש תצלומים ועליות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מדרש תצלומים ועליות – תוכלו לאסוף תצלומים של עולים ממשפחות ילדי הכיתה או לבחור כמה מתוך המאגר של אוסף התצלומים הלאומי (תחת החיפוש "עלייה", "עולים חדשים"). אפשר להציג אותם ולשוחח: מה הסיפור של הדמויות שבתצלומים? מהיכן הגיעו? מה הם התקוות והחששות שלהם? אֵילו תחושות התצלומים מעוררים בנו?

הסיפור המשפחתי שלנו

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור המשפחתי שלנו: אפשר לראיין את בני המשפחה ולגלות דברים רבים: מי הגיע ארצה? מהיכן? מתי? איך? מה קרה במסע לישראל? מה קרה במהלך ההתאקלמות בארץ?  בעקבות הראיונות ניתן לכתוב את הסיפור המשפחתי, לצייר אותו כקומיקס, להכין תערוכת סיפורי קליטה בכיתה או להמחיז כמה מהם.

סיפורי עלייה במרשתת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפורי עלייה במרשתת  – ניתן לקרוא סיפורי עלייה במאגר התוכנית "הקשר הרב-דורי" תחת "מאגר סיפורי מורשת".

שרתי לך ארצי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שרתי לך ארצי – דורות רבים חיו יהודים בארצות רחוקות ושרו שירי אהבה וגעגוע לציון, הלוא היא ארץ ישראל. כדאי להכיר את הזיקה לציון באמצעות שירי הכמיהה ושירי העלייה. תוכלו להציע מבחר שירים ולעודד עבודת חקר בזוגות שבה כל זוג יעסוק בשיר אחד, לדוגמה: "פה בארץ חֶמדת אבות", "שְׂאו ציונה נס ודגל", "שיר השיירה", "אח, יא ראבּ", "שב אל אדמתי" ועוד.

שרים יחד

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שרים יחד – ניתן לאגד את השירים ואת עבודות החקר לשירון כיתתי, להזמין משפחות ולקיים ערב של שירים וסיפורי עלייה.

מהו ההַלֵּל?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מהו ההַלֵּל?

ההַלֵל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג, בראשי חודשים ובמועדים. הוא מורכב ממזמורי תהילים, ומהותו היא הודיה על יציאת עַם ישראל מעבדות לחירות. בהלל נכלל מזמור קיד בתהילים, המתאר את יציאת מצרים ומתחיל במילים: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז".

שירה ופיוט  – בקהילות ישראל נהגו להלחין את מזמורי ההלל. להאזנה ללחני "בצאת ישראל ממצרים" בקרו באתר הפיוט והתפילה.

הספר מבוסס על סיפור אמיתי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מבוסס על סיפור אמיתי. ילדיכם יכולים לקרוא את הספר עם בני הדור הוותיק יותר, למשל עם סבים או דודים. אולי בעקבות הקריאה תגלו סיפורים משפחתיים שלא הכרתם. כדאי להקליט, לצלם או לכתוב אותם!

אילו סממנים תקופתיים ניתן למצוא באיורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לדפדף יחד בספר ולחשוב אילו סממנים תקופתיים ניתן למצוא באיורים. אפשר לחפש בבית תמונות ישנות של בני המשפחה ולהתמקד בבגדים, בתסרוקות ובחפצים השונים שהיו להם בארצות מוצאם.

מאין הגיעה המשפחה שלכם?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מאין הגיעה המשפחה שלכם? כמה דורות מהמשפחה שלכם חיו וחיים בישראל? אתם יכולים לפתוח אטלס, להניח מעליו נייר שקוף ולצייר על המפה חיצים המתארים את הדרך שעברו בני המשפחה עד שהגיעו לישראל. אפשר להשתמש בתוכנות באינטרנט, למשל Maps Google, ולצאת לסיור וירטואלי בארצות המוצא של בני המשפחה.

האם גם לכם יש חלום אישי או משפחתי?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם גם לכם יש חלום אישי או משפחתי? כל אחד מבני המשפחה יכול לכתוב חלום שלו על פתק, להכניס אותו לבקבוק ריק ולחתום את הבקבוק בפקק. תוכלו לפתוח את הבקבוקים בעוד שנה ולבדוק אם החלומות שכתבתם התגשמו.

מנהגים, שפה ולבוש

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לשני העולים בסיפור יש מנהגים, שפה ולבוש משל עצמם. לפעמים באותה משפחה אפשר למצוא מנהגים שונים, כמה לשונות ומסורות שונות. אתם יכולים ללמד את הילדים מילים בלשונם של הסבים ולהיזכר במנהגים ובניגונים המיוחדים לכם.

בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שני העולים החדשים בסיפור שרים יחד מזמור מתוך תפילת ההלל, "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז…". האם אתם מכירים לחן של המזמור הזה? תוכלו לשיר אותו יחד. אתם מוזמנים לחפש ולשמוע לחנים נוספים באתר זמרשת zemereshet.co.il .

הסיפור כתוב בסגנון בלשי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור כתוב בסגנון בלשי. סבתא אינה מגלה לנכדה אורי לאן הולכים, ולאורך הדרך הסופרות מפזרות רמזים מסקרנים. כדאי לקרוא את הסיפור בקול, לעצור את הקריאה באמצע ולשאול את הילדים מה לדעתם קורה. מומלץ להתייחס גם לעניינים הבאים: באיזה שלב בסיפור הילדים מבינים לאן סבתא ואורי הולכים? מי הם האנשים בחליפות השחורות? ומה יש בתוך המזוודות?

הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הרבה השתנה במדינת ישראל מאז הקונצרט הראשון בחולות תל-אביב. כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם למראה העיר כיום. האם התלמידים שמו לב לסוס ולגמל ברחובות תל-אביב? אפשר לבקש מהם למצוא את השוטרים הבריטיים ואת האוטובוסים מהעבר. האם הם גילו באיורים עוד רמזים לתקופה זו? כמו סבתא בסיפור, תוכלו להביא לכיתה גזוז בטעם משמש ולמזוג לילדים כוס משקה בטעם של פעם.

כדאי לשתף את המורה למוזיקה ולתכנן יחד פעילויות בעקבות הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  •