סבלנות

טיפ לקריאה משפחתית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה כדאי לשוחח על רגשותיהם של גיבורי הספר ועל ההתמודדות שלהם עם מצבים שעלו בסיפור, ולהציע לשאוב מהם השראה. ילדות וילדים מזדהים עם הדמויות בסיפור, נחשפים לנקודות מבט שונות ולומדים מהן על רגשות ועל התנהגויות שהם מכירים מחייהם.

"זה היה רעיון טוב לתת לו להיכנס ראשון"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח, לשתף ולשאול: מה מרגישים כשמחכים בתור? האם גם לנו קרה שהרגשנו שהתור שלנו דחוף יותר משל אחרים? כיצד לדעתכם כלבלב הרגיש כשהתחשבו בו? כיצד חשו קופיף ושאר הממתינים לאחר שוויתרו על תורם? נסו להיזכר יחד במקרה שהתחשבו בכם או שאתם התחשבתם באחר.

מי הבא בתור?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קופיף, ג'ירפה, פיל ותנינה מנסים למצוא עיקרון שיקבע את סדר התור. בהשראתם תוכלו לשחק משחק משעשע עם כל בני המשפחה שבו עליכם להסתדר בכל פעם לפי סדר אחר. כך למשל תוכלו להסתדר לפי סדר הגילים מהצעיר למבוגר או לפי צבע החולצה מהבהיר לכהה, ואולי לפי עד כמה אתם אוהבים גלידה. אפשר להמציא יחד מאפיינים שונים ומשעשעים ולבדוק – מי הבא בתור עכשיו?

ממתינים ונהנים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כיצד בסופו של דבר קופיף העביר את זמן ההמתנה? הוא שוחח עם אלו שהמתינו איתו, העלה רעיונות לסדר התור והכיר חברים חדשים. גם אתם יכולים לחשוב יחד ולהעלות רעיונות שיסייעו לכם להנעים את הזמן כשאתם מחכים למשהו. תוכלו להמציא שיר משעשע שאפשר לשיר במצבי המתנה, משחק תנועות עם האצבעות, ואפילו להכין עזרים שיסייעו לכם להעביר את הזמן – ספר, חוברת ציורים, חידות, כדור מחיץ. או כל רעיון משעשע אחר שיעלה על דעתכם.

האזינו לסיפור "הבא בתור"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לדעת איך נשמע קופיף? ואיך נשמעת ד"ר צביה? האזינו לסיפור.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

מה לומדים מהמְתנה בתור?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מציג לילדי הגן מצב מוכר מחיי היום-יום. כמו בסיפור, גם הם נאלצים להמתין בתור למגלשה בחצר, לרחיצת ידיים, להשתתפות בפעילות ועוד. הספר מאפשר לילדים להזדהות עם התסכול שחש קופיף כשגילה שהוא האחרון בתור, ולשאוב השראה מהאופן שבו הוא ושאר הממתינים התמודדו עם התסכול ופעלו. הם בחרו לא להתלהם, כפי שעלול לקרות במצבים כאלה, אלא לנהל שיח, וכך הבינו זה את זה ואף התחשבו בכלבלב וסייעו לו ברוחב לב.

תיאוריית התודעה (T.O.M) –
באמצעות הסיפור הילדים נחשפים למחשבות, לרגשות ולקונפליקטים של כמה דמויות. חשיפה זו מקדמת אצלם את ההבנה של נקודות מבט שונות, מסייעת להם לפתח אמפתיה, לזהות רגשות ולשפר את יכולותיהם בפתרון קונפליקטים תוך חוויה מהנה ומותאמת לגילם.

הקשר בין תור לראיית האחר – כשילדים ממתינים בתור, הם משפרים את יכולתם להמתין בסבלנות ולפנות מקום לזולת. כך מתקיימת הפנמה של גישה שונה מזו המוכרת להם מהשלבים הראשונים בילדותם. הילדים לומדים שיקבלו את מבוקשם, אבל לא תכף ומייד, אלא על פי כלל חיצוני מוסכם. הבנה זו פותחת פתח להתחשבות באחר ולראיית זכותו.

מה לומדים מהמתנה בתור?
שיח על רגשות וקונפליקטים שעשויים להתעורר כשממתינים בתור יכול לסייע לילדים להתמודד עם תסכול, להרחיב את יכולתם לדחות סיפוקים ולפתח את הבנתם החברתית והרגשית.

תוכלו לחזור ולקרוא בספר כדי לתמוך בילדים המתקשים להתמודד עם המתנה בתור וכדי לפתח אצלם אמפתיה והתחשבות.

על מה נשוחח בגן?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה:
מדוע קופיף חשב שתורו הגיע? מה הייתה הטעות שלו?
כיצד הגיב קופיף כשקיבל את המספר האחרון בתור? מה הוא הציע לעשות?
כיצד הגיבו שאר הממתינים? אילו רעיונות הם העלו? מה הם החליטו בסופו של דבר?
באיזה מקום בתור היה כלבלב? מה הייתה הבעיה של כלבלב? מדוע שאר הממתינים ויתרו לו על תורם? כיצד הם הרגישו לאחר שהתחשבו בו?

המתנה בתור – איך הרגיש קופיף כשהבין שהוא האחרון בתור?
קופיף ניסה להבין איך מחליטים מהו סדר הנכנסים. מה דעתכם על הרעיונות שהציע? מהו הכלל שקובע את סדר התור"

מהסיפור אלינו – באילו מצבים בגן אנחנו נאלצים להמתין בתור?
גם אתם, כמו קופיף, הייתם פעם אחרונים בתור? איך הרגשתם?
מה אפשר לעשות כשמחכים בתור? מה יכול לעזור, לדעתכם, להנעים את הזמן כאשר ממתינים בתור?

ראיית האחר – כדי לעודד את הילדים לשאוב השראה מהדמויות ולטפח אמפתיה ניתן לשאול:
מדוע החיות בסיפור ענו לד"ר צביה שהן רוצות להיכנס, אבל בכל זאת החליטו שכלבלב ייכנס לפניהן? מה אתם חושבים על המעשה שעשו?
קרה לכם שוויתרתם לחבר או שוויתרו לכם? איך הרגשתם?
באילו מקרים כדאי לוותר לחבר או לחברה?

לא להיות שמח זה מאוד עצוב – כלבלב מכשכש בזנב כשהוא שמח. תוכלו לשאול: איך אתם מראים שאתם שמחים?
איך אפשר לדעת שחבר שמח?
אילו דברים משמחים אתכם? ואילו מעציבים?
אילו דברים יכולים לשמח חברים?

"הבא בתור"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"אנחנו נכנסים לפי סדר המספרים. אתה מספר 10, ואני מספר 9. 10 בא אחרֵי 9, אז אתה אחרַיי."
גם אתם יכולים לנסות להסתדר לפי סדר מספרי. כדי שיהיה נוח לשחק, אפשר לחלק את הילדים לקבוצות של חמישה לכל היותר. הדביקו על חולצתו של כל ילד מדבקה עם הספרות 5-1. בקשו מהילדים להסתדר לפי סדר מספרי בלי לדבר.
בשיתוף עם הילדים ניתן להמציא עוד מאפיינים לקביעת הסדר, למשל מחולצה בהירה לחולצה כהה, מהנמוך ביותר לגבוה ביותר.

בונים יחד מרחב משחק

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איפה ממתינים בתור? ננהל שיח עם הילדים על מרחבים נוספים שממתינים בהם בתור: סופרמרקט, בית מרקחת, מרפאה וטרינרית, מסעדה ועוד. נזמין את הילדים לבחור את אחת ההצעות ולהקים מרחב משחק הכולל גם כללים להמתנה בתור.
להשראה – בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד במרחב הפדגוגי בפורטל גני ילדים.

ממציאים סיפור מהסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ג'ירפה קיבלה את המספר 6 בתור, אך לא ידוע מי היו חמשת הממתינים שלפניה.

תוכלו לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא יחד: אילו חיות חיכו לפני ג'ירפה? מדוע הן הגיעו למרפאה? אולי אריה שלא מצליח לשאוג? אולי ארנב עם כאב אוזניים?

ממציאים סיפור – ניתן להמציא תרחישים ומצבים כיד הדמיון לדמויות שהילדים המציאו – האם החיות הסתדרו ביניהן בתור? אולי גם הן התחשבו באחת מהן? אפשר לכתוב את הסיפור ולבקש מהילדים לאייר את מה שמעברלטקסט במגוון אופנים וחומרים, ואפשר להמשיך לדמיין ולהמציא דמויות חדשות ומשעשעות לסיפור בכל פעם שנאלצים להמתין בתור ארוך.

מעלים אירוע בימתי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הפעילויות והעבודה עם הספר אפשר להמחיז את הסיפור. נזמין את הילדים להעלות אירוע בימתי חגיגי בהשראתו. כדאי לחשוב עם הילדים לאילו תלבושות ואביזרים יזדקקו ולהכין אותם, ולשאול אם ירצו להציג את הסיפור כמו שמתרחש בספר, או שאולי ירצו להוסיף התרחשויות ודמויות מקוריות. כדאי לאפשר לילדים לבחור תפקידים בהצגה וגם תפקידים נלווים, כמו תפאורנים, כרטיסנים וכו'.

להרחבה – הפרק "מסיפור להצגה או – תיאטרון-סיפור״ בתוכנית "להפוך לקשת – הבעה בגן הילדים בימי שגרה ובעיתות משבר"

יֶדַע בִּתְחוּמֵי דַּעַת שׁוֹנִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות
הרחבת אוצר מילים. הסיפור כתוב בלשון קולחת תוך שילוב מילים מופשטות, פעלים ותיאורים לא שגרתיים וביטויים ממשלב גבוה. בין השאר, נמצא את הביטוי "הדהדה הקריאה", את הפעלים "הבהירה", "לחצצר", "לקפץ", ו"לכסוס" ותארים כמו "מכושכש" (תואר לזנב).

מסרים גלויים וסמויים בסיפור
עזרה לזולת, אמפתיה ואכפתיות.

ניצני אוריינות
המאיירת גפן רפאלי בחרה להוסיף באיור המרפאה שלטי פרסומת לטיפולים מגוונים בדרך מצחיקה ומבדרת. אפשר להפנות את תשומת ליבם של הילדים לכך ולשוחח על תפקידי השלטים והפרסומות.

ידע בין-תחומי מתמטיקה
מושג המספר – "המספר הסודר". הסיפור מלמד את הילדים בדרך חווייתית את המשמעות של המספר הסודר, המתייחס למקום העצם לעומת עצמים אחרים בסדרה.

מְיֻמָּנוּיוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מודעות והכוונה עצמית
הסיפור מציג סיטואציה שבה הדמויות מתמודדות עם קושי ונדרשות ליכולת ניהול עצמי וויסות עצמי.

מודעות חברתית
הכוונה ליכולת לפעול בסיטואציות חברתיות מתוך הבנת האחר.
הסיפור מגולל את ההתמודדות של הדמויות עם קונפליקט משותף, וכל אחת מהן מנסה לקדם את האינטרסים הפרטיים שלה. לבסוף הן דנות ומגיעות להחלטה שמסייעת לסדר הציבורי. כאשר מגיע כלבלב, כולן מתגייסות לסייע לו גם במחיר כיפוף הנהלים מתוך הבחנה בקושי המהותי שלו.

אוריינות גופנית ובריאותית
הכוונה ליכולת להבין, להעריך וליישם פעולות וידע הקשורים לבריאות גופנית ונפשית והקשרים בין כל אלה. הסיפור מסתיים בהבנת המסר שחשוב להתמודד עם קושי נפשי, שלעיתים עולה על הקושי הפיזי.

אוריינות מתמטית
הכוונה ליכולת להבין את תפקידה של המתמטיקה בעולם ואת ערכה.
באמצעות הסיפור הילדים לומדים את תפקידו של המספר הסודר כחלק מההתנהלות היומית.

חשיבה יצירתית
קופיף מגלה חשיבה יצירתית כאשר הוא מוצא דרך לסידור אחר של התור.

עֲרָכִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערכים חברתיים
הסיפור חושף את הילדים לערכים של סולידריות חברתית, התחשבות באחר וכיבוד נהלים מקובלים בחברה.

אהבת הספר וחדוות הקריאה
עלילת הסיפור המתרחשת במרפאה מאפשרת לילדים להזדהות עם המתרחש באופן המקביל להתרחשויות דומות העוברות עליהם.
האיורים בסיפור מקדמים את הבנת הטקסט ונותנים לו פרשנות נוספת, מה שיעודד את הילדים לשוב לסֵפר, לעיין בו ולגלות דברים חדשים בכל מפגש איתו.

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "המפוחית"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "המפוחית", מאת: תמר מאיר | איורים: יעל אלברט | הוצאת: כתר (כיתות ב')

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מפוחיות: גיא דגן

מוכנים/ות? מת – חי – לים! 

איך מתעודדים?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"גם בזמנים קשים מאוד – שמולק יכול לסמוך על המפוחיות שלו" – ומה עוזר לכם ברגעים קשים? תוכלו לשוחח ולשתף ברעיונות לעידוד כשקשה או עצוב: זו יכולה להיות מנגינה, חלום או אולי חיבוק ממישהו אהוב. 

מוזיקה – פעימות של לב וזיכרון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו מנגינות אהובות עליכם? כדאי לחפש ולהאזין ביחד למנגינות שנעים לכם לשמוע כשאתם עצובים או שמחים, מנגינות של בוקר, או כאלה  שעוזרות להירדם. אפשר ליצור פסקול משפחתי של מנגינות אהובות ולהאזין לו כשמתחשק.  

קופסת חלומות  

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שמולק מניח את השיניים שנשרו בקופסה ואוסף אותן. גם אתם יכולים להכין קופסה, לקשט אותה ולהניח בה חפצים היקרים לליבכם, כמו אוצרות שמצאתם, או ציורים של חלומות שתרצו לממש בעתיד.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

דְּמוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל יאנוּש קוֹרְצָ'אק וְשֶׁל סְטֶפַנְיָה וִילְצִ'ינְסְקָה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בית היתומים של יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה פעל שנים רבות לפני מלחמת העולם השנייה והיה מרכז חינוכי עשיר ומפותח שהשפעתו על החינוך נמשכת גם בימינו.

"לילד זכות לרצות… זכות להתפתח ולהבשיל, ולאחַר שהבשיל, להניב פירות."
[יאנוש קורצ'אק, "רגעים חינוכיים", כתבים, כרך א, "יד ושם", "הקיבוץ המאוחד" ו"בית לוחמי הגטאות", 1996, עמ' 119]

במרכז הספר עומד מסעו של ילד להגשמת חלומו. ההתמדה והנחישות שהוא מגלה לצד תמיכתם של מבוגרים מיטיבים מסייעות לו בהגשמתו.

להעשרה למורה – על דמותו של יאנוש קורצ'אק ועל משנתו החינוכית, משרד החינוך דמותה של סטפה וילצ'ינסקה ובית היתומים – סרטון "מורשת"-"בית עדוּת" סטפה וילצ'נסקה – המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק.

שיתוף ההורים – כדאי ליידע את ההורים על קבלת הספר, לספר להם במה הוא עוסק – מסעו של ילד להגשמת חלומו – לשתף אותם בנעשה בכיתה ולעדכן אותם שהספר בדרכו הביתה.

הערה – בשל גילם של הילדים כדאי להתמקד בעולמו של הגיבור ולהימנע מלעסוק ביתמות, בשואה ובסופו הטרגי של בית היתומים; נושאים אלה נלמדים בכיתות גבוהות יותר, עם התבגרותם של הילדים.

בחירה – כדאי לבחור ממגוון הפעילויות את אלה המתאימות למורה ולכיתה.

כּוֹחוֹ שֶׁל חֲלוֹם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"גם בזמנים קשים מאוד – שמולק יכול לסמוך על המפוחית שלו" – היכולות והחוסן ששמולק מגלה מסייעים לו להתמודד עם אתגרי החיים, מעוררים הזדהות איתו ומהווים השראה:
הצבת מטרות, התמדה ונחישות מסייעות בפיתוח חוסן וביצירת משמעות. דמות מבוגר משמעותי ומיטיב – מבוגר שמאזין לילדים, מכבד את חלומותיהם ותומך בהם.
מוזיקה לנפש – למוזיקה כוח מרפא, מרגיע ומשמח. היא נותנת ביטוי לרגשות ומעודדת תנועה.
דחיית סיפוקים – בדומה לשמולק, שחסך כסף כדי לקנות מפוחית, ילדים לומדים לדחות סיפוקים בחיי היום-יום, בכיתה, עם חברים או בבית.

לפני הקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מידע מקדים – בית יתומים – כדאי לתווך לתלמידים את המושג ולספר כי בית היתומים שבסיפור היה מקום שגדלו בו ילדים שלא היו להם הורים, אבל יאנוש, סטפה וכל צוות העובדים דאגו להם לבגדים, לאוכל, לעזרה בלימודים, לחיבוק ולעידוד וחינכו את הילדים לאחריות, לעזרה בתחזוקת הבית ולערבות הדדית בין גדולים לצעירים מהם. מומלץ להציג בפני התלמידים את הדיוקנאות של המחנכים ושל שמולק כדי לתת תוקף לפן ההיסטורי של הסיפור.
דיוקן שמואל גוגול

הטרמה – אפשר להשמיע לתלמידים נעימת מפוחית ולשאול אותם: האם אתם מזהים את כלי הנגינה? איך הכלי הזה נראֶה לדעתכם? אילו תחושות מעוררת בכם המוזיקה הזו? אפשר גם להראות להם תמונה של מפוחית או מפוחית אמיתית ולהתנסות בנשיפה.

קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל תלמיד עותק אישי משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר הדמויות ולהבין אילו חלקים בסיפור מתרחשים במציאות ואילו בדמיון.

אפשרויות לקריאת הספר: קריאה רציפה בשני חלקים בשל אורכו. כדאי לקרוא עד החלק שבו שמולק חולם על מפוחית משלו, אך אינו יודע כיצד ישיג את הכסף. כאן תוכלו לעצור ולנהל דיון ניבוי: מה, לדעתכם, יעשה שמולק? ולמוחרת כדאי להיזכר בְּסיפור המעשה עד כה בהשתתפות התלמידים. לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות הבנה – מה רצה שמולק ומדוע? היכן הוא חי? מי היה יאנוש קורצ'אק? ומי הייתה סטפה וליצ'נסקה? מה עשה שמולק למען הגשמת החלום שלו?

שיח רגשי – אילו רגשות עלו בכם כששמולק חלם על מפוחית? האם חשבתם שיצליח להגשים את חלומו? מדוע? מה הרגשתם כאשר הוא קיבל שתי מפוחיות? מדוע, לדעתכם, הוא קיבל שתי מפוחיות? אילו רגשות מעלה בכם הספר?

"שמולק ממשיך לחלום" – הַזמינו את התלמידים להתבונן באיור ושאלו: איך מרגיש שמולק ולמה? איך שמולק הרגיש, לדעתכם, עד שהצליח לחסוך מספיק כסף?

מדברים על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קשר לחיי הילדים – איך אתם מרגישים כשאתם ממתינים למשהו שאתם מאוד רוצים? האם תרצו לשתף בחלום מיוחד שיש לכם? האם אתם מנגנים? אילו עוד תחביבים יש לכם?

נפלה לי שן – חוויית נפילת השיניים מאפיינת את גיל הילדים. אפשר לשאול: איך אתם מרגישים כשמתנדנדת לכם שן? האם יש מנהג מיוחד בבית סביב שיניים שנפלו?

לְהַרְגִּישׁ אֶת הַמּוּזִיקָה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הוא מנגן כשהוא שמח, הוא מנגן כשהוא עצוב, הוא מנגן לעצמו, הוא מנגן לאחרים. הוא מנגן כשטוב, הוא מנגן אפילו כשרע." תוכלו לכתוב את המשפט על הלוח ולהזמין את התלמידים לחפש אותו בספר. אפשר לשוחח ולשאול: מהי רואה שמולק במוזיקה? איך היא משפיעה עליו? איך היא משפיעה על מצב הרוח שלו? איך זה בא לידי ביטוי בכתוב ובאיור?

מוזיקה כהשראה – אפשר להשמיע לילדים מוזיקה בסגנונות שונים ולתת להם לצייר בזמן ההאזנה. אפשר גם לייחד זמן להאזנה דוממת ולבדוק יחד אילו תחושות מעוררת בהם ההאזנה, ואם הם מעוניינים להמשיך ולשלב מוזיקה בשגרת היום בכיתה.

שיתוף במנגינה אהובה – אפשר להזמין בכל בוקר תלמיד או תלמידה שישמיעו לכיתה שיר בעל משמעות עבורם ויספרו מדוע בחרו בשיר זה.

מֵחֲלוֹם לִמְצִיאוּת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בהשראת שמולק, הזמינו את התלמידים לחשוב על חלום שיש להם והגשמתו תלויה בהם – משהו חדש שהם רוצים ללמוד או להכין (ולא חלום שהגשמתו אינה תלויה בהם, למשל, שיקנו להם משהו).
הזמינו אותם לצייר או לכתוב על דף את החלום ומסביבו את הדברים שכדאי, לדעתם, לעשות בשביל להגשים אותו.
תיבת חלומות – אפשר להכין יחד תיבת חלומות שניתן לקחת הביתה ולהציע לתלמידים לרשום בתוכה את החלומות שלהם.
אפשרות נוספת היא לערוך בכיתה תהליך ארוך טווח ולבדוק מדי פעם אם החלום לקראת הגשמתו, אם הוא כבר התגשם, ואולי אם הילדים מעוניינים להחליף אותו בחלום חדש. כדאי לשתף בזוגות או בקבוצות קטנות.

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שיחה – מתגעגעים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך מרגישים געגוע? האם התגעגעתם פעם, ולמי? – הספר הוא הזדמנות לשיחה משותפת ולשיתוף שלכם, הורים וילדים, בחוויות הגעגוע והציפייה למישהו שיחזור.

מה זה להתגעגע?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פופיק מתגעגע לאבא שלו, ואוהד מכיר את ההרגשה. הם משתפים בתחושות, וחושבים מה אפשר לעשות כשמתגעגעים. בסריקת הקוד תוכלו לצפות בהם ולקבל עצות טובות למתגעגעים.

בואו להכין תיבת געגוע!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הזמן לא עובר כשמתגעגעים? – אפשר להכין קופסה ובה דברים שיכולים להעביר את הזמן ולהשכיח מעט את הגעגוע. תוכלו לשים בתוכה תצלומים משותפים, חומרי יצירה להכנת מתנה או ציור למי שעתיד לחזור.

התיבה להורדה

משחק – איך עובר הזמן?  

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דקה יכולה לעבור מהר מאוד, או כמעט לא לזוז. רוצים לנסות? – כוונו שעון עֶצר לדקה, בחרו פעילות, ועשו אותה במשך דקה שלמה: קפיצה על רגל אחת, ישיבה במקום, איסוף חפצים שמתחילים באות ג' – באיזו פעילות הזמן עבר מהר? באיזו לאט?

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד יצירות והשראה בלוח הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה!

מפגש ושיחה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים היפים בסיפור מביעים רגש באופן עדין, ובמינימליות. הקִרבה והגעגוע עולים מהם כבר בהתחלה. האם התלמידים והתלמידות יבחינו ברגש שהספר מעביר עוד בטרם הקריאה בו?

לפני הקריאה – כדאי להציג כמה מהאיורים הראשונים בספר כשהטקסט מוסתר ולשאול: מה אתם רואים ברצף האיורים הראשונים? (חיבוק, מזוודה, מבט עצוב) איזה רגש מבטאים איורים אלו?

כעת אפשר לקרוא יחד את הספר.

לאחר הקריאה – תוכלו לשוחח על הסיפור, על הרגשות העולים ממנו ועל נקודת החיבור לעולמם של הילדות והילדים.

שיחה – ניתן לשאול: מה, לדעתכם, הרגישה בלה כשזוזו נסעה? מדוע לא התחשק לה לעשות את הדברים שהיא אוהבת לעשות בדרך כלל? מה זה "להתגעגע"? איך התמודדה בלה עם הגעגוע?

קשר – בסיפור לא מצוין טיב הקשר בין בלה לזוזו. אפשר לשאול את התלמידים: מי הן, לדעתכם, בלה וזוזו? האם הן אחיות? קרובות משפחה? חברות? ואולי אם ובת?

להישאר לבד? – מהסיפור ניתן להסיק שבלה נשארה לבדה. הדבר עלול לעורר אי-נוחות ואף בהלה אצל ילדים וילדות. ייתכן שהיו איתה דמויות נוספות, אך הגעגועים מופנים אל זוזו. כדאי לעודד את הילדים לשער אם בלה נותרה לבדה.

כדאי גם לשאול אותם עם מי הם נמצאים כשההורים נוסעים לכמה ימים, ולנהל שיחה בעניין.

געגועים – חיבור לעולם האישי – האם גם לכם קרה שהתגעגעתם? מה הרגשתם אז בגוף? אילו רגשות נוספים עולים בשעת געגוע? האם אפשר להתגעגע גם בפרק זמן קצר? באיזו דרך בחרתם להתמודד עם הגעגוע? האם, לדעתכם, רק ילדים מתגעגעים?

ספר נוסף על געגוע – מחלת הגעגועים של סולי מאת נורית זרחי. ניתן להקריא את שני הסיפורים ולהשוות בין דרכי ההתמודדות עם הגעגוע בכל ספר. אפשר לייצר מסלול ספרותי.

ומה בכיתתנו?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הבטחתי שאחזור" – הספר אומנם מתאר פרידה וגעגוע, אך גם שיבה הביתה והבטחה שקוימה.

קשר של אמון – ילדים זקוקים לאמון ולביטחון, וכחלק מזה הם רוצים שהבטחות שהובטחו להם יקוימו. בשלב זה של ראשית דרכם בבית הספר הם מתנסים בקשרי חברות ובקשרים חדשים עם מבוגרים משמעותיים (מורים), קשרים שהולכים ומשתכללים. האמון משמש בסיס לקשר אישי רב-משמעות, ומכאן חשיבותו בעולמם החברתי, שכן קשרים אמיצים המבוססים על אמון מעלים את תחושת הביטחון והשייכוּת לקבוצה ומביאים איתם רווחה נפשית, שמחה, שיתופי פעולה ותחושת ביטחון אישי וקבוצתי.

הסיפור "בלה וזוזו" יכול לשמש כלי לעידוד יחסי אמון הדדיים בכיתה: 

שיחה: ניתן להדגיש בשיח משותף את האמון שרכשו בלה וזוזו זו לזו, אך קודם כול, כדאי לתווך לתלמידים את המושג "אמון" דרך הזדהות עם הדמויות ובהסתמך על הסיפור.

ניתן להציג את יחסי האמון בספר ולהדגיש אותם. כדאי

לבקש מהתלמידים לחזור לסיפור ולמצוא הוכחות לכך שבלה האמינה בזוזו וסמכה עליה:

בלה אומנם התגעגעה לזוזו, אך היו לה הידיעה והביטחון שזוזו אכן תחזור: "היא ידעה שזוזו צריכה לחזור עוד מעט, עוד קצת". זוזו הבטיחה לבלה שהיא תחזור ועמדה בהבטחתה: "ולחשה לבלה באוזן – הבטחתי שאחזור".

הבטחה ותחושת ביטחון – נוכל לשאול: מדוע חשוב, לדעתכם, לקיים הבטחה בין חברים? מה ההרגשה כשמישהו מבטיח משהו, ולא מקיים? באילו מקרים אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו בוטחים זה בזה בכיתה? אולי כשאנחנו נעדרים מהלימודים ומצפים שחבר או חברה יביאו לנו שיעורים?

מאגר אמון בכיתה – מתשובות התלמידים אפשר ליצור יחד מאגר של פעולות המבוססות על אמון ולהיעזר בהן במהלך השנה.

מה יקרה בעתיד – תוכלו להעלות שאלות על המשך קורותיהן של בלה וזוזו: איך בלה תגיב כשתתעורר ותראה את זוזו? כיצד יבלו יחד את היום? מה יקרה בפעם הבאה שזוזו תצא לחופשה? כיצד בלה תתמודד לדעתכם,? מה היא תעשה? ומה יקרה כשבלה תצא לחופשה וזוזו תישאר?

אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב בכל הזדמנות שנראה צורך בחיזוק אמון או בבנייתו – למשל, בכל פעם שנרצה לחזק קיום הבטחות או הסכמים, או בהסתגלות מחודשת אחרי חופשה ארוכה.

התמודדות עם געגוע – כדאי לשאול את הילדים: האם חוויתם געגוע? מתי? איך התמודדתם? האם יש משהו בספר שמוצא חן בעיניכם ותעשו בפעם הבאה שתחושו געגועים?

הספר מהנה לקריאה, ותמיד אפשר לחזור ולקרוא בו פשוט כדי לחמם את הלב.

מילים ומשמעות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המילים בסיפור מעוצבות באופן ייחודי המותאם למשמעות המילה ולרוח הסיפור. כדאי להתעכב על כך יחד: המילה "געגוע", למשל, נכתבת כגל שנמשך מעמוד אחד לשני בצבע שונה ובגודל שונה של אותיות. תוכלו לשאול: מה הקשר בין עיצוב המילה לרגש שהיא מביעה? מדוע, לדעתכם, המילים בחלק מהעמודים מעוצבות בהדרגה, כמו מדרגות?

יצירה - כמו המון געגועים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

דברים יפים צומחים מתוך החסר – בלה מתמודדת עם הגעגוע באמצעות עשייה ויצירה. היא לא היחידה: איסוף, יצירה ואומנות הם דרכים להבעת רגשות ולהתמודדות עם געגוע או עם חֶסר אחר בחיים.

יצירה – אפשר להניח מגוון צבעים ולבקש מהתלמידים והתלמידות לנסות ולצייר את רגש הגעגוע כראות עיניהם:

איזה צבע תבחרו לתיאור הרגש? האם תציירו משהו מוחשי או משהו מופשט?

אפשר לאתגר את התלמידים ולבקש מהם לבחור על פי רצונם את החומר ואת הדרך שבהם ירצו לבטא את הגעגוע.

משחקי אמון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המשחק נועד להעמיק את האמון בין התלמידים והתלמידות ולייצר תחושת הדדיות וביטחון: התלמידים נחלקים לזוגות – עיניו של האחד גלויות, ועיניו של השני מכוסות. בכל סבב של המשחק אחד מוביל את השני במסלול, בעוד המוּבל לא רואה וצריך לסמוך על ההוראות של המוביל. בכל סבב מתחלפים בתפקידים.

תוכלו ליצור יחד עם התלמידות והתלמידים מסלול בכיתה או בחצר ולתכנן יחד את כשהם שותפים לקביעת המסלול.

לאחר הפעילות כדאי לנהל שיחה – איך הייתה ההרגשה כמובילים? ואיך היא הייתה כמוּבלים? האם חששתם? מדוע? האם נתתם אמון לאורך כל הדרך, בחלקה או בכלל לא? האם הרגשתם שנותנים בכם אמון?

עניין של זמן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תחושת הזמן בספר אינה זהה לזמן שמורה השעון, כי ככה זה כשמתגעגעים. בעקבות הספר תוכלו להתנסות בכיתה בתחושה דומה ולשוחח: מתי מרגישים שהזמן עובר מהר? ומתי מרגישים שהזמן לא זז?

תרגיל – דקה היא דקה – תוכלו לבחון את יחסיות הזמן במגוון התנסויות שכולן נמשכות דקה, למשל, דקה מבלי לעשות ולומר דבר, דקה בהאזנה לשיר, דקה בתנועה ובתזוזה של הגוף.

עידוד קריאה משפחתית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי ליידע את המשפחות שהספר הגיע ושהוא מדבר על משפחה ועל געגוע. כדאי לשתף בפעילויות שבכיתה, לעודד לסרוק את קוד ה-QR ולקבל רעיונות לדברים שאפשר לעשות כשמתגעגעים.

מה ניתן לעשות לאחר הקריאה המשותפת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה ניתן לעשות לאחר הקריאה המשותפת? המון! מיני הדרכה על הספר "בלה וזוזו" לצוות הכיתה לצפייה.

דרך ארוכה או קצרה? משחק מסלול להורדה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לשחק עם הילדים לאחר הקריאה?
הכנו עבורכם משחק בדיוק בשביל זה!

🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 ומשחקים!

להורדת המשחק בגרסה צבעונית לחצו כאן!

עצות טובות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושים כשמתלבטים ולא יודעים מה לעשות? ממי אתם שמחים לקבל עצה? ממי קשה לכם לקבל אותה, ומדוע? – לפעמים עצות טובות באות באופן בלתי צפוי: תוכלו לשוחח על כך עם ילדיכם, להיזכר בפעמים בהן הקשבתם לעצות ולשתף בדברים שלמדתם מאנשים מבוגרים וצעירים.

ליהנות מהדרך

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצאתם לדרך והיא ארוכה? אולי משעממת? – אפשר לשחק במהלך הנסיעה: תוכלו לספור את השלטים בדרך, לזהות אותיות מוכרות, לגלות שינויים בסביבה בעקבות עונות השנה, לשיר שירים אהובים, וגם… להתבונן בדרך וליהנות מדברים שעד עכשיו לא שמתם לב לקיומם.

ללמוד מכל אדם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה יכולים ילדים ללמד מבוגרים? ומה מבוגרים יכולים ללמד ילדים? – כדאי שתשתפו זה את זה בידע שלכם, ותוכלו להתנסות בו יחד: אפשר ללמד משחק, שיר, ריקוד, לשתף בידע על ספורט, בעל חיים או כל תחום אחר. לימדתם? למדתם? עכשיו החליפו תפקידים.

משחק – איך מגיעים?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך מגיעים ממקום למקום בעזרת הקשבה? עמדו בפתח החדר בעיניים עצומות ובקשו מבני המשפחה להוביל אתכם בבטחה למקום אחר בבית, בעזרת הוראות. תוכלו להמשיך ולשחק במשחק לוח שיצרנו עבורכם, בעקבות הספר.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – דרכים, משחקי כיוון ויצירות בדף הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – תוכלו ליצור בכיתה שני מסלולים באורך שונה: מסלול קצר עם מכשולים, כמו כיסא או שולחן, ומסלול ארוך ללא מכשולים. התלמידים והתלמידות יתנסו בשתי הדרכים, ולאחר מכן תתקיים שיחה על הדרכים השונות: האם קרה לכם שחשבתם שמעשה שתעשו יהיה קל ופשוט והתברר לכם שהוא מסובך יותר? ואולי להפך? האם ניתן לדעת זאת מראש? כדאי לעמוד על כך שהדרך שאנחנו בוחרים בה יכולה להיות מפתיעה, קלה או קשה מכפי שחשבנו.

קריאת הסיפור – כדאי לעסוק בסיפור יותר מפעם אחת ולאחר הקריאה הראשונה לדון בכל פעם בנושא אחר.

הסיפור שלנו – מאחר שהסיפור מופשט וסמלי, כדאי לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתאר את תוכנו בדרכים מגוונות: לוודא שהם הבינו את מהלך הסיפור ולבקש מהם לספר אותו במילים שלהם, לצייר אותו או להמחיז אותו.

שיחה בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול את התלמידים:

דרך ארוכה וקצרה – מה זו "דרך קצרה שהיא ארוכה"?

מה זו "דרך ארוכה שהיא קצרה"?

למה, לדעתכם, הנערה עונה כפי שהיא עונה?

מה למד האיש בסוף הסיפור? האם הוא כעס על הנערה, לדעתכם?

מה עדיף: לבחור בדרך ארוכה או בדרך קצרה? לפתור תרגילים קלים בחשבון או להתמודד גם עם המורכבים יותר? להתחיל לרוץ במהירות או לשמור כוחות ולרוץ לאט יותר?

אחרי הקריאה השנייה:

על פרשת דרכים – מה עושים כשמתלבטים ולא יודעים מה לעשות? למי פונים? איך מקבלים החלטה? כדאי לשוחח על כך בזוגות ולבקש מהתלמידים ומהתלמידות להציג את התובנות שלהם בדרך יצירתית: המְחזה, ציור, קומיקס או פנטומימה.

הקשבה – ניתן לשאול: מדוע, לדעתכם, האיש בחר בדרך הקצרה? אילו היה מקשיב לדברי הנערה עד סופם, במה היה בוחר, לדעתכם? כדאי לעמוד על כך שגם אם טועים, ניתן לתקן. אפשר להתנסות בתרגילי הקשבה [ר' בהמשך].

מהירות ואיטיות – האיש מיהר לדרכו. מתי אתם אוהבים להתנהל לאט ומתי מהר? כדאי להתנסות בתרגילים של הליכה איטית, של נשימה איטית ושל התבוננות איטית בסביבה ולאסוף חוויות ותובנות.

אנחנו מקשיבים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למה חשוב להקשיב למי שאנחנו מדברים איתו?

איך אנחנו מרגישים כשלא מקשיבים לנו?

כדאי לשוחח על כך עם התלמידים ועם התלמידות ולתרגל את האתגר והיתרון שבהקשבה לזולת:

תרגיל בזוגות – כל אחד ואחת מקשיבים בתורם לבן או בת הזוג המספרים על עצמם במשך דקה עד שתי דקות. רצוי לסייע בהכוונה: "ספרו על חלום שחלמתם", "ספרו על משחק שאתם אוהבים"… בסיום התלמידים והתלמידות משתפים את הכיתה בפרטים שהתחדשו להם מהסיפור.

תרגיל ציור גב אל גב – הזוגות יושבים גב אל גב, כאשר אחד מבני הזוג מתאר את הדרך לביתו, אך השני צריך מפה, ובן זוגו מצייר לו אותה. כדאי לעודד ביקורי בית הדדיים בעקבות ההתנסות. האם המפה סייעה בדרך?

תרגיל הקשבה לסיפור – המורה חוזרת ומקריאה סיפור מוכר ומשנה בו כמה מילים. התלמידים והתלמידות צריכים לזהות מה השתנה בעוד הספר מונח לפניהם.

המשך לסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסוף הסיפור האיש יצא לדרך הארוכה. מה הוא פגש בה? על מה הוא חשב בדרך? תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לכתוב המשך לסיפור ולהוסיף איור או תצלום. אפשר ליצור דגם תלת-ממדי של שתי הדרכים: אחת קצרה ומרובת מכשולים כמו בסיפור, ואחרת ארוכה כיד הדמיון.

מילים-מילים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אוצר מילים – במהלך קריאת הסיפור כדאי לתווך לתלמידים ולתלמידות מילים לא מוּכָּרוֹת, כגון "אתמולַיִים' ו"קיסוסית".

הכפלה – אפשר להתייחס לתופעה הלשונית של הכפלה: אתמוליים, חתוליים, נעליים, אופניים.

מילים מחוברות – בסיפור מופיעה המילה "כלבסוס", המורכבת משתי מילים: "כלב" ו"סוס". כדאי להדגים חיבור של שמות בעלי חיים ולהרחיב לנושאים נוספים, כמו מזון (גלידה ועוגה = עוגילידה), כלים וכדומה. אפשר לעודד את התלמידות והתלמידים ליצור מילים מחוברות משלהם ולאייר אותן.

מסלול חיצים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מניחים שורת חיצים על הרצפה באופן כזה שכל חץ מורה לכיוון אחר. התלמידות והתלמידים מתקדמים על פי הכיוון שהחיצים מורים אליהם. אפשר להוסיף לצד כל חץ תמונה של יד או של רגל, כך שבכל פעם מניעים איבר אחר לפי ההוראות. לאחר כל התקדמות מבקשים מהם לתאר מה הם "רואים" במקום החדש: הם יכולים לתאר משהו מהכיתה או לתאר דרך מדומיינת: "אני רואה את הרצפה" או "אני רואה הר ועליו ארמון".

משחקי מסלול נוספים בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

ביטויים עם המילה "דרך"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להרחיב ולעסוק בביטויים שמשולבת בהם המילה "דרך": דרך ארץ, אצה לו הדרך, דרך אגב, דרך המלך, קפיצת הדרך.

תוכלו לעודד חקר של משמעות ביטויים ושימושם בשפה, בחיי היום-יום ובכתיבה. אפשר להכין תערוכה של התוצרים.

להעשרה – צירופים עם המילה "דרך", אתר מילוג

                דרכים ושבילים בעברית, האקדמיה ללשון העברית

לשיר יחד – יוצא לאור – אהוד בנאי, סימני דרך – נעמי שמר

קשר עם קהילת הכיתה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק לוח להולכים בדרכים ארוכות וקצרות! סִרקו את הקוד ותגיעו למשחק לוח בהשראת הסיפור. כדאי לשתף את המשפחות ולעודד משחק משפחתי!

שיתוף משפחות עולים – משחק הלוח מתורגם לאמהרית ולרוסית. הצעות הפעילות למשפחות נמצאות בדף הספר "הדרך הארוכה" באתר ספריית פיג'מה באמהרית, ברוסית ובאנגלית.

יש לכם קופסה? יש לכם משחק!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יש לכם קופסה? יש לכם משחק! צפו בסרטון וגלו איך להכין משחק קופסה מתוק מדברים שיש בכל בית, בעקבות הספר "המתנה" מאת אַנְיֵיס לָרוֹשׁ!

מתנות מבני המשפחה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתום הקריאה תוכלו לשוחח על המעשה שעשה מיכאל: מדוע, לדעתכם, הוא רצה לתת לאימא שלו מתנה? מה בני המשפחה מעניקים זה לזה? ומה הייתם רוצים לקבל מבני המשפחה? האם אלו מתנות שהם חפצים כמו צעצועים למשל, או שישנן "מתנות" של התנהגות, קשר וחברות שהייתם רוצים לתת ולקבל?

מתבוננים באיורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים המיוחדים שבספר צבועים חלקם בשחור-לבן וחלקם בצבע. כדאי להתבונן בהם עם ילדיכם ולגלות: מה האיורים שהמאייר בחר לצבוע? למה לדעתכם המאייר צבע דווקא את הפריטים האלו? האם הייתם בוחרים לצבוע פריט אחר?

יצירה ומשחק - מה בקופסה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו הקוראים איננו יודעים איזו מתנה מכילה הקופסה שנתן מיכאל לאמו. אולי הסיפור רוצה לרמוז לנו שעצם הנתינה היא העיקר. אבל… מי לא היה רוצה לדעת מה יש שם בפנים? תוכלו להכין קופסת מתנה באמצעות קופסה שתקשטו ותעטפו בנייר. הקופסה יכולה לשמש אתכם  למשחק "מה מרשרש בקופסה": אוספים פריטים "מרעישים" ומניחים בכל פעם פריט בקופסה. נותנים לכל אחד מהמשתתפים לנענע את הקופסה, להקשיב לרעש ולנחש מהו הפריט.

הַמַתַנָה שבהַמְתנָה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיכאל חיכה בסבלנות לאירוע אך עבור ילדים וילדות רבים ההמתנה היא אתגר לא פשוט. תוכלו לחוות בבית חוויות משותפות שיש בהן מרכיב של המְתנה: הכנת מאכלים מבצק שמרים, אפיית עוגיות וגם… משחקים בהם יש להמתין ולחכות כמו התבוננות זה בזה עד שמישהו יזוז. כמה סבלנות יש לכם?

מפגש ושיחה בגן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיום הסיפור מפתיע, שכן מרבית הקוראים לא מעלים על דעתם שהמתנה מיועדת לאימא. תוכלו לעודד את הילדים לנחש מהי המתנה לדעתם ולשאול: כיצד אתם יכולים לשמח את ההורים? את מי עוד הייתם רוצים לשמח ואיך? באמצעות הרעיונות שעולים בגן ניתן לצאת ולשמח אנשים בגן ומחוצה לו.

ומה יקרה אחר כך? – אפשר להציע לילדים לחבר המשך לסיפור ולאייר אותו. כדאי לשאול שאלות המעודדות יצירתיות ופיתוח רגשי: כיצד מיכאל הרגיש? כיצד הרגישה אימו? מה אמרה או עשתה אימא?

איך מעבירים את הזמן עד ש...?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיכאל הצליח להמתין ולחכות לרגע המתאים, אולם ההמתנה והציפייה עלולות להיות מאתגרות. כדאי לשוחח עם ילדי הגן על מצבים דומים שצריך להמתין להם, כמו מסיבה, חג אהוב או פרח שיפרח, ולחשוב איך מרגישים בזמן ההמתנה. אפשר להכין יחד קופסה שבה ישימו הילדים והילדות פריטים והצעות שיכולים לעזור ברגעים של ציפייה.

העשרה – מתכננים את השבוע בעזרת יומן – ילדי גן רימון בירושלים

על תפיסת הזמן אצל הילד בגן – פרופ' חוה תובל

עבודה עם ילדי הגן על לוח שנה דיגיטלי – באתר "דע גן"

יוצרים בעקבות איורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ציור בהחסרה – המאיירת השתמשה בטכניקה של ציור בעיפרון ומחיקה. ניתן להפנות את תשומת ליבם של הילדים לטכניקה זו ולאפשר להם התנסות בצביעה בעיפרון ושימוש במחק.

שחור-לבן וצבעי יסוד – בהשראת האיורים תוכלו לתת לילדים לצייר בשחור ובלבן ולבקש מהם לבחור פריט שיצבעו בצבעי היסוד.

תעביר את זה הלאה- קהילתיות ונתינה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בגן העתידי נקדם את עוגן הקהילתיות: נדגיש כי הילדים הם מקור עוצמתי בבניית התרבות שלהם ושל הקהילה, ונקדם נתינה ואחריות חברתית.

להשראה – עלון "גנים" שבאתר החמ"ד

הצגה בשתיים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

את וחברת צוות נוספת תוכלו להציג לפני הילדים פעולות שונות שכל אחת מכן עושה, למשל אחת מרכיבה פאזל והשנייה מזמינה אותה לשחק בחצר, אחת מלבישה בובה והשנייה רוצה להשכיב אותה לישון, אחת מציירת והשנייה מנגבת את השולחן. אפשר לשאול את הילדים: האם ניתן לעשות את הדברים האלה באותו הזמן? הילדים יענו במקהלה: "לא!"

איורים מצחיקים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולהתבונן מקרוב באיורים. מה הפוך? מה לא ייתכן בכל תמונה? האם האיורים מצחיקים את הילדים?

עומדים על הראש

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סבתא בסיפור אוהבת לעמוד על הראש. אפשר לתרגל עם הילדים תנועות גוף מצחיקות: לזחול על ארבע; לשכב על הרצפה, להישען על הידיים ולנסות להרים רגל אחת; להושיט יד אחת קדימה ושנייה אחורה; ללכת לאחור…

ארוחת שבת של הבובות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת כלי פלסטיק וצעצועים תוכלו לערוך יחד סעודת שבת לבובות. כדאי לשאול את הילדים: את מי נזמין? מה יאכלו הבובות? איך נערוך את השולחן? מה אפשר לעשות בזמן הארוחה? מה קשה לעשות בדיוק באותו הזמן?

קבלת שבת עם ההורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעמוד האחרון בספר מופיעה המשפחה בזמן ארוחת שבת משותפת. אפשר להזמין את ההורים לקבלת שבת במעון, לאפות יחד חלות, לשיר שירי שבת, לצחוק יחד ובסיום לחלק לילדים את הספר.

כדאי לדפדף יחד בספר:

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לדפדף יחד בספר: האם משהו בציורים הצחיק אתכם? אפשר לבקש מילדיכם לזהות בציורים את הפעולות של בני המשפחה.

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסוף הספר המשפחה מתכנסת לארוחת שבת משותפת. האם ילדיכם מזהים את בני המשפחה שיושבים סביב השולחן בסיפור? תוכלו לבקש מהם להצביע על הדמויות ולהיזכר בפעולות שכל אחד מהם אוהב לעשות.

סעודת שבת לבובות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעזרת כלי פלסטיק וצעצועים תוכלו לערוך יחד סעודת שבת לבובות. כדאי לשאול את ילדיכם: את מי נזמין? מה יאכלו הבובות? מה אפשר לעשות בזמן הארוחה? ומה לא נכון לעשות בזמן הארוחה?

לנסות לעשות דברים שונים באותו הזמן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לנסות לעשות דברים שונים באותו הזמן, למשל לשיר ולשחק בכדור, להתקלח ולהקשיב לסיפור, לסדר את הצעצועים ולמחוא כפיים. האם הצלחתם?

לשוחח עם ילדיכם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לשוחח עם ילדיכם: מי הם בני המשפחה שלכם? מתי אתם מתכנסים לארוחה משותפת? מה אתם עושים בשבת?

מה יקרה בדף הבא?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה יקרה בדף הבא? כדאי לקרוא את הספר יחד כמה פעמים. תוכלו לעצור בכל עמוד ולשאול את ילדיכם, "מה יעשה ג'ורג'?". הילדים יכולים לחזור בקול רם על המשפט "אוי לא, ג'ורג'!"

כמה פעמים מופיע החתול?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמה פעמים מופיע החתול? כדאי לדפדף יחד בספר ולחפש באיורים את העוגה, את החתלתול ואת הפרחים. כמה פעמים כל אחד מהם מופיע בספר?

מה מותר לג'ורג'?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מותר לג'ורג'? הסיפור מתאר את ההתמודדות של ג'ורג' עם דברים שאסור לעשות, אך ג'ורג' בוודאי עושה גם הרבה דברים מותרים! אפשר לחשוב עם ילדיכם אילו דברים טובים ג'ורג' אוהב לעשות ולהמציא סיפור משלכם: "כן כן, ג'ורג'!"

מה עוד יעשה ג'ורג'?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עוד יעשה ג'ורג'? הסיפור מסתיים בשאלה "מה יעשה ג'ורג'?". אפשר להמציא יחד המשך לסיפור.

מה תעשה הבובה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה תעשה הבובה? תוכלו לבחור חיית פרווה או להכין בובת גרב פשוטה ולהמחיז יחד את הסיפור. אפשר לטייל עם הבובה בין חדרי הבית ולחפש "פיתויים" שונים. מה תעשה הבובה שלכם בכל חדר? כיצד היא תתנהג? האם היא תצליח להתאפק?

מה יעשה ג'ורג'?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה יעשה ג'ורג'?: אפשר לטייל עם בובת ג'ורג' ברחבי החדר והחצר ולחפש "פיתויים" נוספים. יחד עם הילדים אפשר לחשוב, מה מותר לג'ורג' ומה אסור לו? האם ג'ורג' תמיד מצליח להתאפק?

כן, כן ג'ורג'

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כן, כן ג'ורג': הסיפור מתאר את ההתמודדות של ג'ורג' עם הדברים שאסור לעשות. אבל ג'ורג' בוודאי עושה גם המון דברים מותרים! אפשר לחשוב יחד עם הילדים על כל הדברים המותרים שג'ורג' עושה.

כלבים מכל מיני סוגים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כלבים מכל מיני סוגים: למי יש כלב בבית? האם הוא גדול או קטן? איזה צבע הוא? האם הפרווה שלו רכה? אפשר להביא מהבית תמונות של כלבים או בובות פרווה, לחפש ספרים נוספים על כלבים, לנוע בחדר כמו כלבלבים ולשחק משחקים בעקבות הספר.

מכינים בובת ג'ורג'

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכינים בובת ג'ורג': אפשר להכין יחד עם הילדים בובת ג'ורג' מגרביים, מגלילי נייר טואלט או מחומרים אחרים. תוכלו לצרף את הבובות לחלוקת הספר לבתים, ובעזרתן יוכלו הילדים "לקרוא" את הסיפור להוריהם.

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור "סל מלא תאנים"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סל מלא תאנים", מאת: אורי אלון | איורים: מנחם הלברשטט | הוצאת: תכלת (גנים)

יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
חלילית, חליל ואקורדיון – סלעית להב

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

להמחיז את הסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אתם יכולים להמחיז את הסיפור, כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, סלסילות ועוד) ולבקש מילדיכם להסביר במילים שלהם למה הזקן טרח לנטוע את העץ.

מה משמעות הסיפור בימינו

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לחשוב ביחד, מה משמעות הסיפור בימינו? כיצד אנחנו דואגים ו"נוטעים" למען הדורות הבאים? זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בנושאים ובערכים שחשובים לכם או ב"מתנות" שעוברות מדור לדור בתוך המשפחה. יחד תוכלו להחליט על יוזמה משותפת שתשפיע על הדור הבא, למשל נטיעת עץ או טיפוח הסביבה.

אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו "מתנות" עוברות מדור לדור במשפחה שלכם? אפשר לחפש בבית חפצים או תמונות שעברו אליכם מהסבים ומהסבתות ולספר לילדיכם סיפורים שעומדים מאחוריהם. יחד אפשר לחשוב, אילו חפצים ירצו ילדיכם לשמור לאחים או לחברים צעירים מהם?

לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לצאת ל"טיול עצים" בסביבת הבית. האם גדלים בסביבה העצים שמופיעים בסיפור? תוכלו להשוות בין העצים: איזו "מתנה" נותן כל עץ? אילו הם עצי נוי ואילו מניבים פרי? כיצד יודעים אם העץ צעיר או זקן? תוכלו לארוז את הספר, שמיכה וכיבוד קל, ולקרוא את הסיפור יחד בחיק הטבע, תחת עץ. בהמשך אפשר לאסוף אצטרובלים, קליפות עץ, עלים ועוד, ולהכין מהם יחד יצירה עם חזרתכם הביתה.

לשתף זה את זה בדברים אליהם הגעתם לאחר המתנה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנחנו לא תמיד זוכים לראות את הפירות של מאמצינו, ולפעמים קשה להמתין לתוצאה! בעקבות הסיפור תוכלו לשתף זה את זה בדברים אליהם הגעתם לאחר המתנה.

במקורות שונים האדם משול לעץ

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במקורות שונים האדם משול לעץ. אפשר לשוחח עם ילדיכם על השורשים ועל ענפי המשפחה שלכם. אפשר גם לשרטט יחד "אילן יוחסין" של המשפחה שלכם, מדור הסבים עד דור הילדים.

עוד גרסאות לאותה אגדה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם אתם מכירים גרסאות אחרות לאגדה? אפשר לחפש אותן בספר "אגדות שלנו" (שהם סמיט), ב"כה עשו חכמינו" (יוכבד סגל) או באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים" ולהשוות בין הגרסאות. האם אתם אוהבים את אחת הגרסאות יותר מהאחרות? למה?

עוד על הסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עוד על הסיפור באתר ספר האגדה

אדריאנוס קיסר במוזיאון ישראל

מִי הָיָה אַדְרִיאָנוּס, וְלָמָּה זֶה חָשׁוּב?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מבוסס על מדרש עתיק, ואפשר לקרוא אותו בשני רבדים לפחות: הרובד שלפיו ראוי לאדם לדאוג לדורות הבאים ולעסוק בקיומו של עולם מתוך אופטימיות ותקווה, ורובד נוסף הקשור לרקע ההיסטורי של הסיפור העתיק ולדמותו של אדריאנוס (138-76 לספירה), שהיה מהקיסרים הבולטים ברומא, ובימיו שגשגה האימפריה הרומית. הוא דאג לאבטחת השטח העצום שלה ולטיפוח האומנויות ונחשב משכיל ורחב אופקים. עם זאת הוא גם הקיסר האחראי לדיכוי מרד בר־ כוכבא (135-132 לספירה), להחרבת יהודה, להגליית תושביה ולמכירתם לעבדים. חכמים מתארים אותו כאדם חכם ומשכיל ובו־בזמן אכזר ואחראי לחורבן. אם כן, "סל מלא תאנים" הוא גם סיפור בעל רקע היסטורי המלמד על היכולת להמשיך ולהחזיק בתקווה בימים קשים ועל יכולת שלא להתיירא מפני החזק ממך ולהמשיך להתנהל בדרך של אמונה ותקווה.

להעשרה – פסל אדריאנוס במוזיאון ישראל
מדרש אגדה ב"לקסיקון מקרא"
מט"ח מדרש תנחומא באתר "המכלול"

הצעות לפעילות – לבחירתכן מגוון הצעות לשיחה ולפעילות. תוכלו לבחור מהן את המתאימות לכן ולתלמידים.

הַצָּעוֹת לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר בְּכִתָּה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"

קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.

מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.

קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.

מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.

תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.

עַל מָה כְּדַאי לְדַבֵּר בַּכִּתָּה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הבנת הסיפור – תחילה כדאי לשאול שאלות הבנה של מודל הסיטואציה: "מדוע התפלא הקיסר שהזקן נוטע עץ?"; "מדוע החליט האיש לנטוע עץ אף על פי שכבר היה בן מאה?"; "מדוע הוא לא פחד ויצא מביתו כשהקיסר עבר?"; "מדוע התאנים של הזקן כל כך טעימות?"; "איזו מתנה נתן הקיסר לזקן, ואילו מתנות מצא הזקן סביבו?"

ומה דעתכם? – בשלב הבא כדאי לשאול שאלות חשיבה ודעה אישית: "למה, לדעתכם, החליט האיש לנטוע עץ?"; "מה הפליא את הקיסר?"; "מדוע הביא הזקן את התאנים לקיסר?"; "מדוע העניק הקיסר מתנה לאיש?"; "אילו מתנות מעדיף האיש, לדעתכם: את המתנה של הקיסר או את אלו של הטבע? מדוע?"

מהספר לחיים – בעקבות הספר תוכלו לחזור ולשאול את שאלת ההטרמה: "מה עדיף: לחכות עד שהדברים יקרו או שהם יקרו מייד?"; "האם יש יתרונות בהמתנה?"; "אילו דברים קרו לכם או עשיתם שהתרחשו לאט ובסוף הניבו פרי?"; "האם אתם מוצאים 'מתנות' בסביבה שלכם? אילו מתנות?"

מִתְבּוֹנְנִים בָּאִיּוּרִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברווז וחתול – שניהם מלווים את הזקן באיורים לאורך הסיפור ואינם מתוארים במילים. שאלו: "היכן הם נמצאים?"; "מדוע בחר המאייר להוסיף אותם, לדעתכם?"; "מה הם היו יכולים לספר אילו יכלו לספר את הסיפור?"

שבעת המינים – זו הזדמנות להכיר את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל ולחפש אותם בין איורי הספר. כדאי להעמיק ולהתבונן באיור שבסוף הסיפור, בו הזקן מתיישב בצל התאנה ורואה מתנות סביבו- "מאיזו נקודת מבט אנו מביטים בזקן?"; "היכן מטבעות הזהב, ומדוע הם מופיעים באיור?"; "האם המטבעות הם המתנות שהזקן מעריך?"

להרחבה – שבעת המינים באתר קק"ל

העמוד האחרון – העמוד האחרון מכיל איורים ללא מילים. בעקבות המילים האחרונות בסיפור "מתנות לכל הילדים" כדאי לחפש בעמוד האחרון את הילדים ואת המתנות. שאלו: "אילו עצים מופיעים באיור? ואילו מתנות נוספות?"

נְתִינָה מֵהַלֵּב

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"הסב הזקן שהיה פעם ילד" רוצה לחלוק עם הבאים אחריו בהרגשה הנפלאה שהפירות הטעימים יוצרים אצלו.

נתינה אצל ילדים – ילדות וילדים שונים זה מזה ביכולת להעניק: לחלקם קל יותר לתת, ולחלקם קשה לחלוק.

נתינה בעלת משמעות חוזרת אל הנותן – יוזמות של נתינה לקהילה ולסביבה יכולות לחזק את הערך העצמי ולהעצים את הרגשת השייכות והנתינה.

אפשר לשלב את הספר בפעילויות נתינה במסגרת הכיתה או בית הספר תוך דיון על התחושות שהפעילות עוררה בתלמידים לפני שהחלה, במהלכה ואחריה.

סַל מָלֵא תְּאֵנִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התאנה היא הפרי הראשון המופיע בתנ"ך ונמנית עם שבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" [דברים ח, ח]. בעבר שימשה התאנה ממתיק מרכזי באזורנו, והסתייעו בה בגיבּוּן (הכנת גבינה מחלב), בחיטוי פצעים ובהסרת יבלות.

ומה עוד מעניין בתאנה? – תוכלו לחקור על התאנה עם התלמידים ואולי לטעום ממנה – טרייה או מיובשת.
להרחבה – תאנה, אתר "צמח השדה", קק"ל
הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" [מלכים א ה, ה], אתר רב־מילים

מַתָּנוֹת מֵהַטֶּבַע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסבא בסיפור תוכלו לצאת החוצה ולחפש מתנות שהטבע מעניק לכולנו: אפשר לשכב או לקום ולהסתובב ולחפש עננים יפים בשמיים וציפורים מצייצות. אילו עוד מתנות מהטבע אתם מגלים?

לִגְדֹּל מַהֵר, לִגְדֹּל לְאַט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לגדל צמחים ולהתנסות בגידול מהיר ובגידול איטי: אפשר לשתול צמחים בעציצים, להנביט נבטים ולגדל ירקות על מצע של מים. קצב הגידול של כל אחת מהשיטות שונה, כך שהפעילות מציעה גם התנסות בתהליך, קבלת אחריות משותפת, מעקב אחר גדילה וצמיחה והיכרות איתן.

תמונה מספרת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תמונה מספרת: ילדיכם יכולים לחפש באיורים פרטים שאינם מוזכרים בסיפור. האם הם מצאו את החתול והציפור? מה עושים בעלי החיים בכל עמוד?

מה לובשים בחורף?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה לובשים בחורף? תוכלו לגשת יחד לארון ולחפש בו בגדים לחורף: גופיות, כפפות, גרביים, מגפיים, מטרייה. תוכלו לשחק יחד משחק שבו אתם עוצמים עיניים, אומרים שם של פריט לבוש וסופרים עד עשר. האם ילדיכם מספיקים ללבוש את הפריט לפני שאתם פוקחים עיניים?

חזאים צעירים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חזאים צעירים: מגיל צעיר ילדים יכולים לעקוב אחר מזג האוויר. לקראת היציאה מהבית אפשר לבקש מהם להסתכל על השמיים ולדווח לכם – האם רואים שמש או עננים? האם כדאי ללבוש מעיל, האם צריך לקחת מטרייה?

מלבישים את הבובות לחורף

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מלבישים את הבובות לחורף: האם גם לדובי ולבובות של ילדיכם יש מעיל, כובע, צעיף? תוכלו לחפש בדים או בגדי תינוקות משומשים ולעזור גם לבובות להתכונן לחורף הגשום.

מציירים חורף על החלונות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מציירים חורף על החלונות: בימים קרים וגשומים אפשר לצייר על אדי הקור שמופיעים על חלונות הבית. תוכלו לצייר עננים ולהזמין את הילדים לסמן באצבע את טיפות הגשם. אפשר להוסיף שלוליות ואולי אפילו מטרייה. כדאי לחזור לחלון אחרי שעה, מה קרה לציור?

משחקים לימים גשומים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקים לימים גשומים: לוקחים קופסת נעליים ומכניסים לתוכה הפתעות קטנות כמו מדבקות, צבעים מיוחדים, מְכל להפרחת בועות סבון ועוד. את הקופסה מטמינים, ופותחים אותה רק בימים גשומים!

אוהבים את הגשם ואת הקור?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אוהבים את הגשם ואת הקור? גם בימי החורף אפשר לצאת לטייל בחוץ! תוכלו להתבונן בעננים ולגלות למה הם דומים. האם אפשר לראות בהם פרצוף של אדם או של חיה? אולי יתמזל מזלכם וגם על ראשכם יִפלו טיפות של גשם? בשעת הטיול אתם יכולים לשוחח – מה כיף ומה פחות נעים לכם בחורף? איזה ריח יש לאוויר? איך העצים נראים בחורף? תוכלו לאסוף עלי שלכת, לקפוץ בשלוליות ולהרגיש את הרוח הנושבת.

תוכלי להכין 'ענן אומר' כאביזר המחשה לסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלי להכין 'ענן אומר' כאביזר המחשה לסיפור. על זוג כפפות או גרביים מדביקים צמר גפן או אקרילן. על הענן מדביקים עיניים ופה, גורבים על היד והענן יכול להפוך לאורח קבוע בימי גשם. אפשר גם להכין עם הילדים כפפות עננים, בעזרתן הם יספרו את הסיפור ואותן הם ייקחו הביתה יחד עם הספר.