מְקוֹרוֹת וְתַרְבּוּת

שִׁיתּוּף

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

שאלות לקריאה ראשונה

שאלות ניבוי –
-בקטע שבו האחים לומדים את הפרשה ואחד הילדים טועה בניגון, תוכלו לעצור ולשאול: "מה אתם חושבים שסעדה תעשה עכשיו?"

-בקטע שבו אבא של אור מגלה שהיא יודעת את כל הפסוקים, אפשר לעצור ולשאול: "מה יקרה עכשיו?"

שאלות הבנה –
-הסיפור נע בין העבר להווה. יש ילדים שעשויים להתקשות לחבר בין הילדה סעדה לסבתא, ולכן כדאי לשאול בסוף הסיפור שאלות לניטור הבנה, כמו:
-מי הייתה סעדה? איפה היא גרה בילדותה, ואיפה היום?
-מי זה המורי?
-למה הם הניחו פיתות וחילבה בסל?
-למה סעדה הילדה חזרה הביתה עצובה?
• אור אומרת: "אצלנו קוראים אותיות, לא מנגנים" – למה היא מתכוונת?
-האם האחיות של סעדה ידעו על הסוד שלה? איך אנחנו יכולים לדעת? כדאי לחזור לחלק שבו הסבתא מספרת שבילתה עם האחיות יומם וליל כדי לסייע לילדים להבין.
-אחרי שסעדה תיקנה את הטעות של אח שלה – לשאול: איך סעדה ידעה לתקן את אח שלה?
-מה הכוונה שהיא התחבאה מתחת לחלון בית המדרש? איך היא למדה ככה?

שאלות שחזור –
בעמוד האחרון מוצג איור עם סל פיתות, המחזיר אותנו לתחילת הסיפור. ניתן לשאול: מהיכן הפיתות שבסל? זוכרים מה סבתא עשתה עם הבצק בהתחלה?

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר
-מושגים שכדאי להבהיר –
"מדרש", "פסוקים וטעמים", "חומש".
-למה לדעתכם קשה לאור לדמיין את סבתא כילדה קטנה? האם גם לכם משונה לחשוב כך על סבא או סבתא שלכם?
• אור אוהבת להתבונן בוורידי הידיים של סבתא וללטף אותם – מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, סבתא או בן משפחה שקרוב אליכם?
-תוכלו להתייחס לאיורים, למאכלים ולשפה ולשאול – אילו הבדלים יש בסיפור בין תימן לכאן, אז והיום?
• אילו דברים נהגו הילדים לעשות בחיי היום-יום שלהם? מה הבנים היו עושים? ומה הבנות? ומה היום?
-כיצד לדעתכם הרגישה סעדה
הילדה כשאמרו לה שהיא לא יכולה לקרוא מפני שהיא בת?
-מה אתם חושבים על מה שבחרה לעשות?
-מה הייתם עושים במקומה?
תוכלו לתת דוגמה מעולמם של ילדי הגן ולשאול: אם רק לבנים היה מותר לשחק בחצר? ואם רק לבנות? מה דעתכם על כך?
-גם לכם יש רצון לדעת לקרוא אותיות כמו שהיה לסעדה? למה חשוב לדעת לקרוא ולכתוב? אילו דברים נוספים הייתם רוצים ללמוד או לדעת לעשות?

אותיות ומנגינה

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

לפני הקריאה – כדאי להבהיר את המילים "לו רק ניתן".

הטרמה וניבוי – אפשר להתייחס לשם הספר ולשאול: על מה לדעתכם הספר? מיהו החולם הקטן? על מה לדעתכם הוא חולם?

שאלות לקריאה ראשונה-

שאלות הבנה-

כדי לנטר את הבנת הביטוי "לו יכולתי", אפשר לשאול את הילדים: "רגע, אני לא מבינה, הוא יכול להיות קוסם? מה הכוונה ב'לו יכולתי'?"

-יושב וחולם חלומות" – למה לדעתכם הכוונה? יש חלומות שחולמים בלי לישון? אפשר להציג לילדים את הביטוי "חלומות בהקיץ".

ניבוי – לאחר קריאת הבית הראשון ניתן לעצור אחרי המילים "לו יכולתי הייתי פרפר", "לו יכולתי הייתי קוסם", לאפשר לילדים להשלים בקצרה ואז להמשיך בהקראה.

מפגשים חוזרים עם הספר –

-כדאי לבאר מילים חדשות כמו "צחור", "אגלי טל", "מבשם", "רזים וסודות".

מתבוננים באיורים: כדאי לעצור יחד ולהתבונן

– באיור שבו הילדים מציירים סביב שולחן. באיור נראה כי הילד צייר את הירח, השמש והכוכבים המופיעים במילות השיר. אפשר להמשיך להתבונן בציורים של הילדים האחרים ולדמיין מה הם היו אומרים – "לו הייתי חתול, הייתי…" "לו הייתי פרח, הייתי…"

אפשר להציע לילדים לדמיין מה ציירה הילדה בעמוד שבו לא רואים את הציור ולשאול: "מה היא ציירה?" "מה היא הייתה רוצה להיות?" "מה היה קורה לו הייתה כזו?"

כדאי גם לעצור ולהתבונן באיור שבו הילדים קוראים בספר באוהל ולשאול: "איזה ספר אתם הייתם רוצים לקחת אל ארץ הפלאים שלכם?"

מהספר אלינו

גם אתם מדמיינים לפעמים שאתם משהו או מישהו אחר? מה אתם עושים אז? מה אתם רואים סביב בדמיונכם? אילו חלומות הייתם רוצים להגשים? נחשוב יחד – האם זה חלום שאפשר להגשים במציאות? האם כל מה שנדמיין נוכל לממש?

החולם הקטן

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

שאלות לקריאה ראשונה:

שאלות הבנה:

– מה היה המקצוע של הדוד בסיפור?
– באילו חומרים הוא השתמש?
– איך הוא יצר את העבודות שלו?
– אילו דברים מופיעים באיורים של הספר ברווח של היצירות באיורים של הספר?
– מה יש ברווח שבין האצבעות?
– למה כשהדוד מביא אבנים גדולות בהתחלה לא מבינים מה הוא עושה? מתי כן מבינים?
– למה האותיות מאור וצל מתארכות ומתקצרות או נעלמות ומופיעות?
– למה קוראים לספר "דברים שאין?"
– איך הדוד רואה בבור, בית? מהיכן הוא מסתכל?
– מה עושים הילדים בזמן שהדוד מסדר את האותיות?

עצירות לניבוי:

כדי לסייע לילדים להבין את האמנות של מיכה אולמן העוסקת ב"דברים שאין" כדאי לעצור בעמוד בו נראה בית הפוך באיור. בעת הקריאה כאשר כתוב שהדוד אומר "תראו זה"… ולאפשר לילדים להשלים. למקרה שמתקשים אפשר להציע לילדים להפוך את הספר ולנסות להבחין בצורה.

עצירה נוספת לניבוי מתאימה במשפט: "ודף לבן? גם הוא דבר שאין" – אפשר לעצור ולשאול-מה הדף יכול להיות? למה אפשר להפוך אותו? אפשרו לילדים להעלות הצעות לפני שתמשיכו ותגלו מה מציע הדוד.

מפגשים חוזרים עם הספר:

במפגשים חוזרים בקבוצות קטנות אפשר לשוב אל הספר ולהרחיב את ההתבוננות והשיח בכל פעם על נושא אחר. באופן זה ניתן להעמיק את הבנת המסרים הסמויים והגלויים בסיפור ולהרחיב את ידע העולם של הילדים.

– לדוגמה: אפשר לחזור אל העמוד בו הדוד יוצר את פסל האותיות – אפשר להפוך את הספר ולראות – אילו אותיות מזהים? בהמשך אפשר להציג לילדים את התצלומים של הפסל (לאחר הכניסה לקישור יש לגלול מטה לגלריית התמונות) ולנסות לזהות עוד אותיות.

מה דעתנו?

– מה לדעתכם הכוונה ב"הזמן עובר מעצמו"?
– האם לדעתכם החול שהיה בבור מתגעגע לשוב במקומו
– בספר כתוב "את הדברים שהוא אוהב הוא מצייר ומפסל ואנשים באים להסתכל, לא מפסיקים להתפעל" הציעו לילדים לחזור לאיורי הספר אל האיורים המספרים על יצירתו של מיכה אולמן להתבונן היטב ולשאול ממה אתם מתפעלים ומדוע? -. לאחר השיח כדאי להיכנס לאתר המלווה את הספר ולגלות כיצד היצירות נראות במציאות.

חושבים יצירתי

מה אתם רואים בצורה שהתקבלה ממנח הידיים של הילדים במשחק האור והצל?

התייחסו לדוגמאות מהסיפור: אילו דברים נוספים שאין אתם מכירים? קרה ששיחקתם או יצרתם פעם ממשהו שאין?

אילו עוד דברים שיכולים להיות אתם מכירים? ניסיתם פעם לתפוס רוח? אילו דברים נוספים שאי אפשר לתפוס אתם מכירים?

אומנות

– מה לדעתכם יותר מהנה, ליצור באבנים, באדמה ובחפירת בורות או ליצור מאור וצל?
– אם הייתם פוגשים את מיכה אולמן מה הייתם שואלים אותו?

קשר משפחתי

– מה לדעתכם הילד חושב על הדוד שלו? האם הוא קרוב אליו? מה הוא לומד ממנו?
– גם לכם יש בני משפחה שאתם אוהבים לבלות איתם ולומדים מהם דברים?

דברים שאין

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול שאלות כדי לוודא הבנה של הסיפור

– מדוע הילדים נאלצים להיצמד לעצים? כיצד זה עוזר להם?

– מה הם עושים בדרך כלל בשעות שיש אור יום?

– למה המוס מעדיף את השביל של האנשים?

– למה קשה לילדה ליהנות מכל הדברים שהיא אוהבת בחנוכה?

שאלות ניבוי

תוכלו לעצור כשהמוס מסתבך עם ראשו בנדנדה ולשאול: "איך לדעתכם תגיב הילדה?"

וכשהוא תולש אותה: "מה היא תעשה?" "מה לדעתכם היא לקחה מהמטבח?"

במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לשאול שאלות שיסייעו לילדים להיזכר בעלילה: – "ממה הילדה חששה? כיצד זה הפריע לה ליהנות?"

– "מה הראה לה אביה בחוץ?"

– "איזה רעיון צץ במוחה? כיצד היא פעלה?"

מהסיפור אלינו

בקבוצות קטנות ניתן לשאול: "קרה לכם שביליתם במקום נעים או באירוע משמח ומשהו הפריע לכם ליהנות?" "מה יכול לעזור במצבים כאלה?" "מתי לדעתכם אנחנו צריכים לגלות תושייה, כלומר לפעול וליזום לטובתנו או לטובת אחרים?"

ניסים – "למה לדעתכם התכוונה הילדה כשאמרה שניסים קורים בדרכים שונות?" איך אתם הייתם מסבירים מה זה נס?" "קרה לכם פעם משהו משמח ולא צפוי כמו נס"?

מהו אור עבורכם? תוכלו לבקש מהילדים לשתף ברעיונות בנוגע למושג "אור" כמטפורה לאושר, למצב משמח ומרחיב לב: "אולי הוא יכול להיות חיבוק?" "עזרה לחבר?" "מילה טובה?" "ומה עוד?"

האור שבי – כל תלמיד ותלמידה יכולים לחשוב על כמה נקודות חוזק שלהם ולשתף בקבוצה קטנה.

השוואה בין מסורות – אפשר לשאול: "איך אתם חוגגים חג חנוכה בבית?" "יש לכם מנהגים ייחודיים?" "איך הילדה חוגגת באלסקה?" "מה דומה ומה שונה בהשוואה לאיך שאתם חוגגים?" "האם אתם מכירים אנשים שחוגגים במקומות שונים בעולם?" "קרה לכם שחגגתם באופן שונה מהרגיל?" כאן אפשר לציין שבחצי הכדור הדרומי העונות הפוכות, כך שילדים בברזיל, למשל, חוגגים חנוכה כשאצלם קיץ.

חנוכה באלסקה

שְׁמִירָה

רקע היסטורי

הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד
(1845–1934) היה דמות רבת-משמעות בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא החל לתרום ליישוב העברי בארץ החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, כשהמושבות הראשונות שהקימו "חובבי ציון", וביניהן גם המושבה ראשון לציון, נקלעו למשבר פיננסי. נציגי המתיישבים נשלחו לברון כדי לבקש ממנו סיוע דחוף לחלוצים שעלו על הקרקע. נחישותם של החלוצים ואמונתם שבו אותו בקסמן, והוא נחלץ לעזרתם ומימן את כל ההוצאות של המושבות. זו, למעשה, הייתה ראשיתו של מפעל חיים שהברון הקדיש לו את רוב שנותיו הבאות.

הגן העברי הראשון – בטרם הוקמו גני ילדים בארץ רכשו הילדים ידע מהוריהם, למדו מתוך התבוננות במבוגרים סביבם או נשלחו ל"מאיסטרות" – נשים מבוגרות שתפקידן היה לשמור על הילדים בביתן, להשגיח עליהם וללמד אותם לדבר ולקרוא. פקידי הברון רוטשילד שלחו נשים מהמושבה לגרמניה ללימודי מקצוע הגננות ושכנעו אותן לעבור אט-אט ללמד בגני הילדים הראשונים בארץ בעברית.

אסתר שפירא גינזבורג וילדי הגן העברי הראשון, 1898

דוד יוּדילֵביץ – ובגרסה המעוברתת יוּדֶה-לֵב-איש – נולד ברומניה ב-1863 והלך לעולמו בראשון לציון ב-1943. יודילביץ היה איש הארגון ביל"ו (ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה"), סופר וחניכו של אליעזר בן-יהודה. הוא פעל להכשרת גן הילדים דובר העברית הראשון והיה מראשוני המורים דוברי העברית בבית הספר במושבה. יודילביץ אף כיהן כמזכיר ועד המושבה וערך את הספר "ראשון לציון".

דוד יודילביץ

הילדה מחולות הזהב

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

עצירה מתודית לשחזור וניטור הבנה –
כאשר מגיעים לחלק בסיפור שבו מִלְכָּה מספרת את הסיפור בצרפתית, כדאי לעצור ולשאול את הילדים מדוע נהגה כך. לשאלה זו יש שני טעמים אשר אינם מצוינים במפורש: הראשון, בביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית. זהו פרט חשוב מאוד להבנת הסיפור, אך יהיו ילדים שלא יוכלו להסיק זאת מכותרתו הכתובה צרפתית של הספר שמִלְכָּה קוראת ממנו. כאן אפשר לחזור לתחילת הסיפור ולהקריא את הקטע המספר שבביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית, להיזכר שהספר היה שייך לאימה דוברת הצרפתית ולהסב את תשומת ליבם של הילדים לאיורו.

שנית, בימים שבהם העלילה מתרחשת לימוד העברית היה בתחילת הדרך, ועובדה זו השפיעה על הידע השפתי של הילדות.

עצירה לצורך ניבוי –
כדאי לעצור את הקריאה בנקודה שבה המורה מבחין בכך שבהפסקה קוראים בצרפתית, ולשאול את הילדים מה, לדעתם, יקרה עכשיו. נקודת עצירה זו היא נקודת מתח בסיפור, והיא אף מסייעת בהבנת המניעים של המורה ובהבנה של הדילמה של מִלְכָּה בהמשך.

במפגש חוזר עם הספר תוכלו להיעזר בשאלות היזכרות שיסייעו לילדים להבין את המתרחש באופן מיטבי:
– באיזו שפה דיברו בגן?
– מה לקחה איתה מִלְכָּה ליום הראשון בבית הספר?- מה עשה כשהיו חסרות לו מילים בעברית?
– מה גרם למורה יודילביץ הצטער כשראה את מִלְכָּה עם חברותיה החדשות בבית הספר?
– מה היה החלום של המורה יודילביץ?
– מה אימה של מִלְכָּה בישרה לה?
– מדוע דווקא מִלְכָּה נבחרה להגיש לברון רוטשילד זר פרחים?
– מדוע החליטה מִלְכָּה שלא לספר על כך לאימה?- – מדוע מִלְכָּה לא הצליחה להירדם?

הגעתו של הברון רוטשילד למושבה
– איך הרגישה מִלְכָּה כשעלתה על הבמה? איך אנחנו יודעים זאת?
– אפשר לחזור ולקרוא על ליבה ש"פעם בכל הכוח" ועל צעדיה המהוססים ואף להתבונן באיור ולגלות מה הצליח להרגיע אותה.
– כדאי לבדוק מה שאל הברון ומה ענתה מִלְכָּה, ולהבין כי, למעשה, בכך שאמרה את שמה, גם הצליחה להיענות לבקשת המורה וגם לא אִכזבה את אימה. אם כן, מה בחרה מִלְכָּה לעשות?
– מה לחשה מִלְכָּה באוזנו של הברון?
– מדוע התרגש יודילביץ בסוף הסיפור?
– מה אתם חושבים על בקשתו?
– מדוע היה כל כך חשוב לו שידברו רק עברית?
– מה הייתה ההתלבטות של מִלְכָּה?
– מה הייתה מִלְכָּה מרגישה, לדעתכם, אילו הייתה בוחרת לדבר עם הברון בצרפתית?
– איך הרגישה מִלְכָּה כשהברון דיבר בעברית?

שפת הגן ושפת הבית
– באֵילו מילים, דקלומים או ביטויים משתמשים בגן, אבל לא בבית?
– האם בגן יש כללים או מנהגים שונים מהבית? הביאו דוגמה למנהג או כלל שמקובלים רק בבית, ולמנהג או כלל שמקובלים רק בגן. קרה לכם שהתבלבלתם בהקפדתכם על מנהג או כלל?

עולים כיתה
כמו מִלְכָּה, גם רבים מילדי הגן עומדים לפני המעבר לכיתה א'. תוכלו להתחלק לקבוצות קטנות ולשוחח על הרגשות המתעוררים לקראת שלב זה בחיים:
– איך אתם מרגישים לקראת המעבר לבית הספר?
– האם גם אתם מתרגשים או חוששים?
– מה מרגש אתכם?
– לְמה אתם מצפים במיוחד?
– ממה אתם חוששים?
– לְמה הכי תתגעגעו?
– אילו יכולתם להביא ספר או חפץ כלשהו מהבית ליומכם הראשון בבית הספר, מה הייתם מביאים?

הילדה מחולות הזהב

שְׁמִירָה

על מה נשוחח בגן?

מְנַטְרִים הבנה – לאחר הקריאה ניתן לשאול: "מה צומח על העץ של סבא בשיר? מה רוצה סבא לעשות בכוכבים? איך מגיבים האנשים בעיר על הצעתו של סבא? מה הם מעדיפים לקנות? לדברי סבא, במה זוכה מי שקונה כוכב? איך מרגיש סבא כשלא קונים ממנו והוא נאלץ לחזור הביתה עם כל הכוכבים?".

ניתן לחזור לחלק בשיר שנכתב בו: "עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת". תחילה נברר אם הילדים מבינים מהו עיוור ומהו חירש. לאחר מכן אפשר לשאול אותם: "מה, לדעתכם, הכוונה במילים 'עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת'? מדוע זו דעתו של סבא? מה האנשים לא מבינים?"
לאחר השיח כדאי לסכם ולומר שסבא חושב שהאנשים לא מבינים מה הם מפסידים בכך שהם לא קונים כוכבים.

ומה אתם הייתם עושים? לאחר שאלות לניטור ההבנה של השיר כדאי לשאול שאלות שיקרבו אותו לעולמם הפנימי של הילדים ויעודדו אמפתיה וחשיפה לנקודות מבט: ראשית, חִזרו לשיר, התבוננו באיור שבעמוד השלישי מהסוף, וקִראו: "הביתה שב הוא עם סלו בלי טיפה של עצב / האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף". לאחר מכן שאלו את הילדים: "למה, לדעתכם, סבא לא עצוב כשהאנשים ביריד לא קונים ממנו את הכוכבים? איך אתם חושבים שהייתם מרגישים במקרה כזה? אילו הייתם רואים שמוכרים כוכבים, האם הייתם רוצים לקנות כוכב? למה כן?/למה לא?".

"כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר": כדי להדגיש את ההשוואה בין דברים בעלי ערך כספי לדברים בעלי ערך אישי תוכלו לשאול: "האם אפשר לקנות בובה או כדור? ומה לגבי רגע מצחיק עם חבר או חיבוק אוהב? איך מרגישים כשמישהו מצחיק אותנו או אוהב אותנו? אֵילו עוד דברים עושים אותנו שמחים ואי אפשר לקנות אותם בכסף?"

עץ הכוכבים

שְׁמִירָה

על מה נשוחח בכיתה?

לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה:
"מתי הילד מגיע לבקר את סבא?"
"באיזו שפה סבא ואבא מדברים?"
"לְמה הנכד מחכה במיוחד כשהוא מגיע לביקור אצל סבא?"
"איך הנכד מבלה עם סבא?"
"את מי סבא ונכדו פוגשים בדרך לים?"
"מה סבא מספר לנכדו?"
"מה כוכבה מספרת לילד על סבו?"
"מה קורה בים, כשהחבר מתחיל לנגן והגשם מתחיל לטפטף?"
"מה קורה בסוף הסיפור?"

מנגינת הגעגוע – כשסבא והילד צופים בתחזית, סבא עוצם עיניים ומאזין למנגינה. כאן תוכלו לשאול:
"למה סבא מתרגש מהמנגינה? מה היא מעוררת בו?"
"גם לכם יש מנגינות או שירים שמזכירים לכם כל מיני דברים?"
"אֵילו זיכרונות מיוחדים יש לכם מפעם?"
מומלץ להשמיע לתלמידים שיר או מנגינה שמעלה בכן, המורות, זיכרונות, לשתף בהם את התלמידים ולעודד אותם לשתף בזיכרונות שלהם.

אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולשאול:
"מה, לדעתכם, אפשר לעשות כשמתגעגעים?"
"לְמה בילדותכם הצעירה יותר אתם מתגעגעים? אולי למאכל? לגננת? למקום? ואולי לארץ אחרת שחייתם בה פעם?"

קשר משפחתי – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולבקש מהתלמידים לשתף בחוויות ובסיפורים.

ניתן לשאול:
"כיצד אתם נוהגים לבלות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"אֵילו דברים אתם נהנים לעשות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"האם גם לכם יש כינוי בעברית או בשפה אחרת?"
"האם גם סבא וסבתא שלכם מדברים בשפה נוספת? איזו?"

עצים מצפים לגשם

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"

הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.

מה דעתנו? – "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"

מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"

חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"

מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?

גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"

יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"

כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.

הצמיד של שוהם

שְׁמִירָה

שאלות למפגש חוזר עם הספר

שאלות שִחזור מסייעות להבנת הרצף הסיפורי ולהבנת הקפיצות בין הזמנים בעלילה.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שִחזור, כמו:

באיזו מדינה נינו התגוררה בתחילת הסיפור?

לאיזו מדינה נינו הגיעה?

מי זו סוזנה?

מה קרה בפעם הראשונה שנינו דיברה עם הילדה השכנה?

למה היא לא הבינה אותה?

מה השתנה בפעם השנייה שהן דיברו?

איך זה קרה?

שיח רגשי
כדאי לחזור ולהתבונן באיור שבו אימה של נינו מספרת לה על המעבר למדינה החדשה, להתבונן בהבעה של נינו ולשאול:

איך נינו הרגישה לפני המעבר לישראל?

לְמה היא ציפתה?

מה, לדעתכם, נינו הרגישה כשהיא הסתכלה בחלון ודמיינה שהיא שטה חזרה לגיאורגיה?

לָמה היא רצתה לחזור באחת הספינות?

איך נינו הרגישה, לדעתכם, כשהילדה דיברה אליה והיא לא הבינה מה היא אומרת?

למה נינו חייכה כשהילדה דיברה אליה בפעם השנייה?

מה הייתם אומרים לנינו אילו אתם הייתם פוגשים אותה?

מעברים, פרידות והתחלות חדשות
האם אתם מכירים מישהו שעבר להתגורר במקום אחר?

האם אתם עברתם לגור במקום חדש? במדינה אחרת? בעיר אחרת? בבית חדש?

איך מרגישים כשעוזבים מקום שמכירים, מקום שחייתם בו?

ממה קשה להיפרד?

לאילו דברים מתגעגעים?

אילו דברים חדשים צריך ללמוד כשעוברים למקום חדש?

איך מרגישים כשמגיעים למקום לא מוכר?

אילו דברים יכולים לעזור במעבר למקום חדש?

המוזיקה שבלב
איך נינו מרגישה כשהיא שרה?

איך אתם מרגישים כשאתם שרים או מאזינים לשיר מוכר?

למה סוזנה שמחה לשמוע את נינו שרה בטלפון אף על פי שלא הבינה אף מילה?

האם אפשר, לדעתכם, ליהנות משיר גם אם לא מבינים את המילים?

החלון שלי כאן

שְׁמִירָה

ומה אנחנו שואלים?

הספר "מה עושים העצים?" הוא עיבוד של שירו של ע. הלל לספר-שיר, המאויר כסיפור לכל דבר ועניין בדומה לפיקצ'רבוק (picturebook).

הילד בשיר מתוודע לעולם סביבו, שואל עליו שאלות ומוצא בעצמו תשובות פילוסופיות לשאלותיו.

גם ילדים בגילאי גן נמצאים בשלב שבו סביבתם מעוררת בהם סקרנות, והם מרבים לשאול שאלות עליה ועל העולם.

שאילת שאלות הכרחית להתפתחות הילד מגיל צעיר בכך שהיא עונה על המוטיבציה הפנימית שלו לספוג ידע חדש. יתרה מכך, היכולת לשאול מעידה על התפתחות השפה, על סקרנותו של הילד ועל נכונותו ללמוד על העולם ולהרחיב את תודעתו באמצעות דיאלוג.

הספר יכול לשמש לטיפוח השפה, הסקרנות ומיומנות הדיאלוג. בין השאר, תוכלו לעשות בהשראתו פרויקט ארוך טווח הנקרא "גם אני שואל, גם אני שואלת" – עודדו את ילדי הגן לחשוב על שאלות בכל נושא שמסקרן אותם: חיות, חלל, נסיכות, מכוניות ועוד, לחקור כל נושא יחד ולמצוא תשובות שונות על שאלותיהם.

אפשר לשתף את ההורים בחשיבה משותפת על שאלות מסקרנות ובחיפוש אחר תשובות מגוונות על שאלות שעלו.

אפשר לקרוא את השיר גם בהקשר של היכרות עם הטבע, עם הסביבה ועם העולם ולמידה עליהם. כך, למשל, ניתן לקרוא בו לפני טיולי גן ופעילויות חוץ, לפני פעילות חקר, כחלק מהיכרות עם היוצר ע. הלל וכמובן פשוט לשם הנאה.

להרחבה – העלון "שפה ומדע" בגני ילדים ומעונות – מרחב פדגוגי

להעשרה – הסרטון ילדי גן מחפשים את הירח – גני ילדים ומעונות – מרחב פדגוגי

מה עושים העצים?

מְקוֹרוֹת וְתַרְבּוּת

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

כלי נגינה בעבודת יד

פסקול משפחתי

בצעדים קטנים אל החלום

ראיון עם דודו טסה

פינטרסט

אז והיום

לנגן אותיות

פיתות בסל לקהילה

מזהים אותיות

פינטרסט

מיני הדרכה על הספר לצוות

על הספר

לשמור סוד - הערה לגננת

שאלות לקריאה דיאלוגית

קשר בן-דורי

פיוט אל"ף-בי"ת

מזהים אותיות באיורים

סדר האותיות

מכירים את תימן

האזינו לסיפור "אותיות ומנגינה"

לו יכולתי

מילים בתנועה

משחק משפחתי: 'לו הייתי'

תיבת החלומות שלנו

האזינו לשיר!

פינטרסט

על הספר

שאלות לקריאה דיאלוגית

החולמים הקטנים

ארץ הפלאים שלי

פעילות עם שיר מולחן

לספר שיר

מיני הדרכה

חושבים כמו מיכה אולמן

משחק אור וצל

"הכול מתחיל מכמה קוביות"

דברים שיכולים להיות – חקר

הכירו את האמן מיכה אולמן

פינטרסט

על הספר

שאלות לקריאה דיאלוגית

היכרות עם היוצר

כיצד נראים הרווחים בציורים?

מדברים ועושים אמנות

משחקים באור וצל

הרחבת ידע עולם- שעון שמש

דברים שיכולים להיות

מיני הדרכה על הספר לצוות

מיני הדרכה על הספר לצוות

טיפ לקריאה

לאה גולדברג

נפרדים מהיום

מדוע הילד צחק בחלום?

פזמון ליקינתון

מה עושות האיילות בלילות?

האזינו לשיר

על הספר

קריאת הספר במעון

שיתוף שינה

איך קוראים ספר שירים

תנועות אורייניות

מכירים בעלי חיים

שילוב הספר בחיי היום-יום במעון

מיני הדרכה על הספר לצוות

מעברים

טיול בעקבות בעלי חיים

לצייר לנו בית

האזינו לסיפור "הבית הגבוה והבית הנמוך"

פינטרסט

על הספר

על נורית זרחי

שאלות לקריאה דיאלוגית

בעלי החיים וסביבתם

מסיבת פרידה

סיוע לחיות בר

בית מארח

מיני הדרכה על הספר לצוות