תוכלו לשתף את הילדים: אילו דברים השתנו מתקופת ילדותכם? או מתקופת ילדותם של סבא וסבתא? מה היה שונה בחיי היום־יום שלכם כילדים? האם גם אז היו דברים שהותרו רק לבנות או רק לבנים?
סעדה למדה לקרוא כשהאזינה לטעמי המקרא, שמלמדים כיצד "לשיר" טקסט ולהדגיש מילים מסוימות. בהשראתה תוכלו להמציא צליל ייחודי לכל אות שמרכיבה את שמכם ו"לנגן אותו": אפשר לבחור צליל מסתלסל, נמוך או גבוה. לאות מ"ם למשל תוכלו לבחור צליל מתמשך כמו כשאוכלים דבר טעים "ממממ "…
אופן ההכנה מניחים בקערה את הקמח, השמרים והמלח ומערבבים היטב. מוסיפים את המים בהדרגה ומערבבים עד קבלת בצק נוח. מוסיפים את השמן והמלח ולשים את הבצק בעזרת הידיים. מכסים במגבת. לאחר עשר דקות מחלקים את הבצק לשישה-שבעה כדורים. בעזרת מערוך מקומח מרדדים כל כדור לפיתה בעובי כחצי סנטימטר. מניחים את הפיתה במחבת חמה מאוד, כל צד כשתי דקות.
אפשר לשוחח ולשאול: לו יכולתם להיות ענן, מה הייתם עושים בשמיים? אילו הייתם קוסמים, איזה קסם הייתם עושים? אילו מדמיונות הילד בסיפור הייתם רוצים במיוחד להגשים? ומה עוד הייתם רוצים להיות?
תוכלו להאזין לשיר "החולם הקטן" ולהמציא תנועות למילים – לאסוף כוכבים בכפות הידיים, או לגלות סוד לפרחים. איזו תנועה תבחרו למילה 'חולם'? וכיצד תבחרו 'למשוך לשמש בקרניים'?
כל משתתף בוחר עבור מי שלידו חפץ או דמות (למשל – חתול, עץ, ספסל). המשתתף שקיבל את המילה משבץ אותה במשפט 'לו הייתי'. למשל: 'לו הייתי עץ, הייתי… עץ סוכריות!' כך תוכלו להשתעשע ולחלום יחד.
אפשר להכין יחד תיבת חלומות מקופסת נעליים מקושטת. את החלומות כתבו או ציירו ושלשלו לתיבה. מדי פעם תוכלו להוציא פתק ולהגשים את החלום בעזרת הדמיון או בעזרת חפצים פשוטים. כך, למשל, אם כתבתם 'לטוס לחלל', תוכלו לבנות חללית מכיסאות ושמיכות ולצאת למסע!
אפשר לבקש מהילדים לרווח את האצבעות ולהתבונן ברווחים ביניהן ואז לשאול: מה אתם רואים ברווח שבין האצבעות? תוכלו לדמיין שמה שאתם רואים שונה ממה שזה באמת? מה למשל? קרה לכם שהבטתם במשהו – לדוגמה בצורות שונות של עננים, בבורות או בשלוליות מים – והפכתם אותו בדמיונכם לדבר אחר?
גם אתם יכולים ליצור באור וצל. חפשו מקום שטוף שמש והניחו בו חפצים שונים, כמו עלים או צעצועים קטנים. תוכלו לצייר סביב קווי המתאר של הצל ובתוכם או להפוך את הצל לדברים שונים. צל של עלה, לדוגמה, יכול להפוך גם לציור של דרקון.
מעודדים חשיבה יצירתית: תוכלו לאסוף יחד כמה אבנים מהקרקע, להתבונן בהן ולחשוב למה הן יכולות להפוך. לאחר מכן כל אחד בתורו יוכל לסדר אותן כרצונו וליצור מהן משהו חדש.
בהשראת הספר תוכלו לבדוק יחד מה הם היסודות של דברים שאתם מכירים. בחרו בחפץ, חולצה למשל, חקרו: ממה היא נוצרה? (מבד) וממה נוצר הבד? (מכותנה), וגלו: גוש כותנה יכול להפוך לחולצה!
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 4 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות המעון? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
לכל אחד מהשירים מנגינה מוכּרת ואהובה. אנו ממליצים לקרוא אותם כמה פעמים ללא הלחן, בקצב המתאים ובהגייה ברורה. בהמשך לשיר אותם יחד, ולבסוף להאזין להם. כך יוכלו הפעוטות להתרכז תחילה במילים ובמשמעותן, ולאחר מכן לחבר את המילים המוכּרות למוזיקה.
לאה גולדברג (1970-1911) הייתה משוררת, סופרת, מתרגמת, מרצה ועורכת. בשנת 1935 עלתה ארצה מליטא והתחילה לפרסם את כתביה. יצירותיה, ובהן גם הסיפורים והשירים שכתבה לילדים ("דירה להשכיר", "המפוזר מכפר אז"ר" ורבים אחרים), היו לנכסי צאן ברזל של הספרות העברית.
לפני השינה תוכלו להיזכר יחד בדברים שקרו ובמי שפגשתם ולאחל להם לילה טוב ("היום ראינו כלב גדול בדרך למעון, לילה טוב לכלב!"). אפשר לשאול את הפעוטות על מה הם היו רוצים לחלום בלילה, ולומר, למשל – "אני רוצה לחלום על… גשם ועננים".
תוכלו לעקוב יחד אחר האיורים בשיר ולראות את היקינתון הופך מניצן לפרח. אפשר להצביע ולומר: "הנה הלבנה מסתכלת", "תראה, הענן בא", "הענן מוריד גשם", "הנה היקינתון פורח".
בספר תמצאו שלושה שירים אהובים ומוכרים, שהמשותף לכולם הוא העיסוק בחוויית הלילה והשינה. השירים, בשפתה העשירה והמיוחדת של לאה גולדברג, לוקחים את הפעוטות לעולם של חלום ודמיון, ומסייעים להם להבין את תהליך המעבר בין יום ללילה.
לאחר כמה קריאות אפשר להשמיע את השירים בגרסה מולחנת ולהוסיף תנועות אורייניות, שאליהן יצטרפו הפעוטות.
לדוגמה ב"הן עוצמות את עיניהן הגדולות" – מצביעים משני צידי הראש עם האצבע המורה לכיוון העיניים ועוצמים אותן; ב"בפרחים אשר הנצו בגינה" – מצמידים את כפות הידיים ופותחים אותן כפרח.
בשיר "מה עושות האיילות" מוזכרים בעלי חיים רבים, כמה מהם פחות מוכרים. אפשר להציג אותם לפני הקריאה בעזרת תמונות ולאפיין כל אחד מהם. בזמן הקריאה אפשר להרים כל תמונה בהקשר המתאים לה.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 3 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הכיתה? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
תוכלו לשתף את הילדים בחוויות ממעברים שחוויתם בעצמכם, או להיזכר יחד במעבר משותף. אפשר לשאול את הילדים איך לדעתם הרגישה הילדה כשהגיעה בפעם הראשונה לבית הנמוך, איך הם היו מרגישים בִּמקומה, ומה היו אומרים לה לוּ פגשו אותה.
אפשר לעשות סיבוב קצר ליד הבית, בשעות היום או הערב, לשמור על שקט ולשים לב – האם אנחנו רואים בעלי חיים בסביבה? האם אנחנו שומעים קולות מיוחדים? מה ההבדל בין בעלי החיים שאנחנו רואים ושומעים ביום, לבין אלה שיוצאים בלילה?
ציירו יחד בית, כשכל אחד מוסיף חלק לציור. תנו חופש לדמיון וליצירתיות, בבית הזה הכול אפשרי. אולי בבית שלכם יהיו חלונות בצורת כוכבים? ואולי דלת מפרחים? או אפילו מגלשת מים מהגג! כשתסיימו תוכלו לדמיין יחד איך יהיה לגור בבית החדש שיצרתם.
מעברים ושינויים בסביבה כרוכים באתגרים רבים כמו פרדה מהמוכר, הסתגלות למציאות חדשה וביסוס שייכות. בספר עדין ונוגע ללב ילדה אחת מוצאת את הדרך שלה להתמודד עם הדברים בעזרת קשר עם חיות הבר שסביבה. הדאגה והטיפול בבעלי החיים מעניקים לה תחושת משמעות ומרחב להזדהות ולעיבוד רגשות.
לפני הקריאה כדאי להציג את הסופרת נורית זרחי. תוכלו להיעזר בקטע המידע המופיע בעמוד הפעילות שבסוף הספר, להראות תמונה ולקרוא או להשמיע את אחד משיריה, למשל "קילפתי תפוז". תוכלו לספר שנורית זרחי בעצמה חוותה בילדותה מעבר כאשר אביה נפטר במפתיע והיא עברה עם אימה לקיבוץ גבע.
לפני הקריאה הראשונה ניתן להטרים בשאלות שעוסקות בשם הסיפור ובכריכה:
מהו בית גבוה?
מהו בית נמוך?
מי מהתלמידים גר בבית גבוה? מי בנמוך?
מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם?
לאחר השיח המטרים אפשר לשאול שאלות ניבוי אלו במהלך הקריאה הראשונה:
– אחרי שהאם אומרת "תסתכלי טוב" – אתם חושבים שהילדה תמצא משהו? מה לדעתכם היא תמצא?
שאלות ניטור הבנה:
מה חשבה הילדה על הבית הנמוך כשראתה אותו לראשונה? איך היא הרגישה לדעתכם?
למה החיות לא יוצאות ביום?
למה הן ברחו בהתחלה?
מה גרם לחיות להתקרב?
למה הילדה לא רצתה לחזור לבית הגבוה?
שאלות לשיח רגשי במפגשים חוזרים עם הספר:
בנושא מעברים:
עברתם פעם דירה? איך זה היה?
מה קשה או מאתגר במעבר דירה?
אילו דברים טובים או הזדמנויות יש במעבר?
מה הכוונה ב"להתרגל"? לאילו דברים צריך להתרגל? מה עוזר להתרגל?
מה גורם לכם להרגיש "בבית"?
קשר עם בעלי חיים:
טיפלתם פעם בבעל חיים? איך זה היה?
באילו אופנים אפשר לעזור לבעלי חיים?
איך קשר עם בעלי חיים יכול להשפיע על איך ההרגשה שלנו?
כיצד אפשר ללמוד על החיות המוזכרות בספר ועל סביבת החיים שלהן בצורה חווייתית? חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות, שכל אחת מהן תחקור בעל חיים אחר – איפה הוא חי? באילו שעות הוא פעיל? מה הוא אוכל?
לאחר מכן אפשר להציג לשאר הכיתה את החיה בדרך יצירתית – מצגת/ פלקט/ דגם של הבית שלה, למשל מאורה, קן, מחילה.
הילדה בסיפור עורכת מסיבת פרדה מחיות הבר – רגע של סיום שמסמל שינוי והתחדשות. גם בחיי הכיתה תקופות של מעברים – עונה, חודש או תקופה– הן הזדמנות לעצור לרגע ולהביט על מה שהיה. אפשר לקיים פעילות שבה כל ילד משתף בדבר אחד שחלף ושהוא מודה עליו – חוויה, רגע או משהו שלמד– ולצד זה מאחל איחול אישי לעתיד. כך הילדים לומדים להוקיר את העבר, להיפרד ממנו בטוב, ולהתכונן לבאות עם תקווה וסקרנות.
אפשר ללמוד בכיתה על חיות בר ועל טיפול בהן דרך צפייה בסדרה "להציל את חיות הבר" מבית כאן חינוכית, או להיעזר בקטעי מידע באתר החברה להגנת הטבע, לדוגמה "מצאתי גוזל נטוש – מה עושים?" לאחר מכן תוכלו לעודד את הילדים להכין כרזות מידע בנושא ולפרסם אותן ברחבי בית הספר או בשכונה.
בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו זמן קריאה משותף שבו כל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם. הילדים יכולים לחלק את העמודים ביניהם ולקרוא בעצמם או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
סיור בבית
אפשר להתחיל את המפגש בסיור בבית שיערוך הילד המארח. לא חייבים להגיע לכל הבית, כדאי לשים דגש על פינות אהובות במיוחד ולפרט עליהן. לאחר מכן כל אחד מהילדים יוכל לשתף במקום האהוב עליו בבית שלו, איך הוא נראה ומה הוא אוהב לעשות בו.
בינגו חידות בעלי חיים
הכינו לוחות בינגו או השתמשו בלוח המצורף עם שמות בעלי החיים המוזכרים בספר ובעלי חיים נוספים. חברו חידה לכל בעל חיים. לאחר שהילדים יגלו באיזו חיה מדובר הם יחפשו אותה בלוח שלהם. מי שימלא את כל הלוח יכריז "בינגו!" אפשר כמובן להמשיך ולשחק עד שנגמרות החידות.
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 2 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות המעון? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
לפני שהופכים את הדף אפשר לנסות לנחש יחד: "מה יקרה לדעתך בעמוד הבא?" כדאי להשתהות בכל עמוד, להתעמק בהתבוננות באיור, ולעורר אצל הפעוטות סקרנות. ספר המתבסס על איורים תורם לפיתוח יכולת הבחנה בפרטים וניצנים של יצירתיות.
תוכלו לשוחח על הדברים המשותפים לבני ולבנות המשפחה ועל הדברים המייחדים כל אחד מהם – למשל, מי במשפחה מרכיב משקפיים? מי אוהב לאכול מלפפון? מי הולך לעבודה בבוקר ומי למעון?
סדרו שלושה פריטים דומים ופריט אחד שונה והזמינו את הפעוטות למצוא אותו. לאחר מכן התחלפו בתפקידים. אפשר להעלות בהדרגה את רמת הקושי – למשל, להתחיל בשלוש מכוניות צעצוע וכדור ובהמשך לעבור לשלושה מזלגות וכפית.
בעמוד האחרון בספר מופיעות כל הדמויות בערבוביה. אפשר להתבונן בו יחד ולהדגיש פרטים שונים, כמו: "הנה הפרות", "אני רואה חללית", ולהזמין גם את הילדים להצביע עליהם או לשיים אתכם.
בכל עמוד שלושה פרטים דומים ואחד שונה. בעבור פעוטות, פעולות הזיהוי והניחוש (מה יקרה בעמוד הבא?) – הן חוויות מלהיבות המפתחות יכולות כמו הבחנה ומיון ומעודדות סקרנות וחשיבה יצירתית. הספר נוגע בנושאים כמו שוני וייחוד, ויכול ללוות את הילדים לאורך שנים, כל גיל והנושא המתאים לו.
הראו לפעוטות את כריכת הספר, הציגו את שמו:
"הספר נקרא 'אחד פה לא כמו כולם'", ושאלו: "מי השונה באיור?"
ההקראה
שימו 💙
הספר מתבסס על איורים. חשוב להשתהות במהלך הקריאה על כל איור ולתת לפעוטות זמן להעמיק בו ולהבחין בפרטים.
עזרו לפעוטות ותווכו להם את האיור: "יש כאן שלוש פרות ולידן פיל אחד".
אפשר להזמין אותם לנחש מה יקרה בעמוד הבא: "מה לדעתכם יעשו שלושת הארנבים עם האופניים?"
אחרי ההקראה
בקבוצה קטנה ככל הניתן של פעוטות, שכל אחד מהם מחזיק בעותק אישי, תוכלו להתבונן בספר ביחד ולפתח עימם שיחה, לדוגמה:
-בואו נחפש יחד – מה שונה כאן?
-בואו ננסה לדמיין – מה עוד יכולים שלושה ארנבים לעשות עם זוג אופניים אחד?
-מה עוד יכול לבקוע מתוך ביצה?
אפשר להתחקות אחר האיורים בפעילויות משעשעות:
-בואו נשחק בלהקה – כל אחד ייקח כלי נגינה ונעמוד כמו החיות שבספר.
-כמה כובעים נצליח לשים על הראש? כמו הדג?
-כמה בובות נצליח להרכיב על האופניים?
משחקי המיון מופיעים גם בהצעות למשפחות בגב הספר. תוכלו להזמין את ההורים לבחור עם הפעוטות בבית שלושה חפצים דומים ואחד שונה ולהביא אותם למעון. בזמן המפגש כל פעוט יוכל להציג את מה שהביא.
העמוד האחרון של הספר מציג את כל הדמויות והפריטים שבספר. כדאי להשתהות בו ולהזמין את הפעוטות להצביע על הדמויות ולתאר מה הם רואים.
אפשר לחפש בכל פעם פרטים מעמוד אחר, למשל: "בואו נחפש את שלושת הארנבים! אתם זוכרים מה עוד היה איתם בעמוד? איפה האופניים?" אפשר להפנות את תשומת ליבם אל מה שעושות הדמויות: "מי קופצים? תראו ליד מי עומדת המפלצת?"
סדרו בשורה כמה כדורים ובובה.
הציעו לפעוטות לבחור מה שונה ואז הסבירו במילים: "הבובה שונה מהכדורים, אך כולם משחקים", וכך להתייחס לשונה, אך גם לדומה. אפשר להרחיב ולהזמין את הפעוטות להדגים כיצד משחקים עם בובה וכיצד עם כדור.
בעת איסוף וסידור משחקים וצעצועים תוכלו לומר: "בואו נכניס את כל מה שדומה לקופסה אחת, מה שייך לקופסה הזו? איפה נשים את הצעצוע השונה?"
אפשר להזכיר את הספר כדי לעזור לפעוטות להתמודד עם אתגרים במשחק משותף, למשל: "כל אחד מכם רוצה משהו קצת שונה, אבל כולם רוצים לשחק. אולי תמצאו משחק שכולם ייהנו בו, כמו הלהקה של העכברים והזאב?" או "כולכם רוצים את אותו צעצוע, אבל יש רק אחד. הארנבים מצאו פתרון ושיחקו יחד עם האופניים. בואו נחשוב על פתרון, אולי נרכב לפי תור?"
חג החנוכה נחגג לאורך הדורות על ידי יהודים בכל העולם. תוכלו לשוחח על המסורת המשפחתית שלכם בחג – אילו מנהגים יש לכם? במה הם דומים למנהגי החנוכה באלסקה? האם קרה שחגגתם במצב יוצא דופן או במקום מיוחד?
בהשראת הסיפור, תוכלו לצאת לעת ערב ולהביט באורות מסביב: התבוננו בכוכבים, בירח, בפנסי הרחוב ואולי גם בחנוכיות דולקות – כמה אורות אתם רואים? על כל מקור אור שתגלו בחוץ תוכלו לומר משהו שמשמח אתכם, מחזק או מביא אור לחייכם.
איפה תרצו להדליק נרות היום? במקום מיוחד בארץ? במדבר סהרה? ואולי באלסקה המושלגת? תוכלו להכין מפה עולמית ולשחק משחק משעשע שבו תדמיינו שבכל יום אתם חוגגים במקום אחר! מה יש סביבכם? מה תאכלו חוץ מלביבות וסופגניות? אילו מנהגים מקומיים תשלבו בחג?
שמו של הסיפור כבר מרמז על חיבור מסקרן בין מקום רחוק וזר לבין המסורת המוכרת, ויש בכך מסר חשוב לקוראים הצעירים – חג החנוכה שלנו יכול להתקיים בכל מקום בעולם!
הספר מעביר לילדים את קסם החג בדרך חדשה. מצד אחד הוא חושף אותם למקום ולאורח חיים שהם אינם מכירים, ומצד שני הוא מביא נקודת מבט של ילדה, שעימה הם יכולים להזדהות, וכך גם עם החששות שלה ממצבים שעלולים "לקלקל" את החגיגה.
אור בחוץ או בפנים – הזמן המיוחד עם המשפחה בחג וההתבוננות באורות המרהיבים שבחוץ סייעו לילדה למצוא את האור הפנימי שלה, את הכוח לגבור על החשש ולפעול בתושייה לטובת הנס הפרטי שלה.
במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול שאלות כדי לוודא הבנה של הסיפור
– מדוע הילדים נאלצים להיצמד לעצים? כיצד זה עוזר להם?
– מה הם עושים בדרך כלל בשעות שיש אור יום?
– למה המוס מעדיף את השביל של האנשים?
– למה קשה לילדה ליהנות מכל הדברים שהיא אוהבת בחנוכה?
שאלות ניבוי
תוכלו לעצור כשהמוס מסתבך עם ראשו בנדנדה ולשאול: "איך לדעתכם תגיב הילדה?"
וכשהוא תולש אותה: "מה היא תעשה?" "מה לדעתכם היא לקחה מהמטבח?"
במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לשאול שאלות שיסייעו לילדים להיזכר בעלילה: – "ממה הילדה חששה? כיצד זה הפריע לה ליהנות?"
– "מה הראה לה אביה בחוץ?"
– "איזה רעיון צץ במוחה? כיצד היא פעלה?"
מהסיפור אלינו
בקבוצות קטנות ניתן לשאול: "קרה לכם שביליתם במקום נעים או באירוע משמח ומשהו הפריע לכם ליהנות?" "מה יכול לעזור במצבים כאלה?" "מתי לדעתכם אנחנו צריכים לגלות תושייה, כלומר לפעול וליזום לטובתנו או לטובת אחרים?"
ניסים – "למה לדעתכם התכוונה הילדה כשאמרה שניסים קורים בדרכים שונות?" איך אתם הייתם מסבירים מה זה נס?" "קרה לכם פעם משהו משמח ולא צפוי כמו נס"?
מהו אור עבורכם? תוכלו לבקש מהילדים לשתף ברעיונות בנוגע למושג "אור" כמטפורה לאושר, למצב משמח ומרחיב לב: "אולי הוא יכול להיות חיבוק?" "עזרה לחבר?" "מילה טובה?" "ומה עוד?"
האור שבי – כל תלמיד ותלמידה יכולים לחשוב על כמה נקודות חוזק שלהם ולשתף בקבוצה קטנה.
השוואה בין מסורות – אפשר לשאול: "איך אתם חוגגים חג חנוכה בבית?" "יש לכם מנהגים ייחודיים?" "איך הילדה חוגגת באלסקה?" "מה דומה ומה שונה בהשוואה לאיך שאתם חוגגים?" "האם אתם מכירים אנשים שחוגגים במקומות שונים בעולם?" "קרה לכם שחגגתם באופן שונה מהרגיל?" כאן אפשר לציין שבחצי הכדור הדרומי העונות הפוכות, כך שילדים בברזיל, למשל, חוגגים חנוכה כשאצלם קיץ.
בעקבות הסיפור תוכלו להתמקד במושג "תושייה", ולשוחח על הקשר שלו לחג החנוכה ולחיי היום-יום.
מתי גיליתי תושייה?
אפשר לערוך בכיתה מפגשים שבועיים, שבהם הילדות והילדים ישתפו במצבים שבהם הם התגברו על קושי, מצאו פתרון או בחרו לפעול ולסייע לעצמם או לאחרים, בבית או בכיתה. ניתן לסמן זאת בלוח תושייה כיתתי שתכינו יחד ותקשטו, ובכך להעצים את התלמידים, ולחזק את תחושת השייכות והמסוגלות שלהם.
בהשראת הסיפור תוכלו ליצור יחד מתכון אורייני וצבעוני, לצרפו לעותק האישי ולשלוח עם כל ילדה וילד.
"מתכון ללעטקס מאלסקה"
בקשו מהילדים להעתיק את שמות המרכיבים ולצייר כרצונם את המרכיב ליד המילה המתאימה. ניתן להוסיף את שמות כלי המטבח שהמתכון דורש ולצייר גם אותם. תוכלו לקשט בעפרונות צבעוניים ודבקיות, ולצרף את המתכון לעותק האישי של תלמידי הכיתה.
שיתוף הורים – אפשר לבקש מכל משפחה שהכינה לביבות בעזרת המתכון לצלם את תהליך העבודה או את התוצאה ולהציג בכיתה.
הרכיבים למתכון
5 תפוחי אדמה
2 בצלים
2 ביצים
4 כפות קמח
1 כפית מלח
שמן כלי מטבח – מחבת, תרווד, פומפייה
מחפשים פעילות לבית מארח? בקשו מהילדים להביא את העותק האישי מהבית שלהם, והתחילו את הפעילות כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק האישי שלהם לזמן קריאה משותפת. הילדים יוכלו לחלק את העמודים ביניהם ולקרוא בעצמם, או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
פעילות בשלג – בפעילות זו יוכלו הילדים ליצור הרים מושלגים ואנשי שלג מפלסטלינה לבנה וצבעונית. גם אפשר למלא גיגית בפתיתי נייר או בפתיתי קרח שידמו לשלג ולשלב כלי קיבול, בובות וצעצועים קטנים.
משחק זוגות – הילדה בסיפור לובשת שכבות רבות של בגדים כדי שלא יהיה לה קר. בהשראת הסיפור תוכלו לשחק את משחק השכבות המשעשע!
הניחו ערמת בגדים, צעיפים, כובעים וכפפות, כשהמשימה היא ללבוש כמה שיותר פריטים מהערימה בזמן נתון. בכל תור המשימה תוטל על זוג ילדים, תוך כדי כך ששאר החברים שרים שיר חנוכה לפי בחירתם. עד סיום השיר, על זוג הילדים ללבוש כמה שיותר פריטים מהערמה.
לקרואבשלווהובנחת: לפני הקריאה כדאי לבחור מרחב מתאים ולארגן את הסביבה בצורה שתאפשר לפעוט להקשיב ולהתמקד. טלפון נייד או טלוויזיה שפועלת ברקע מקשים על פעוטות להתרכז. סביבה שקטה, רגועה ונעימה תספק לכם ולילדכם זמן איכות של חיבור והנאה.
לאחר מספר קריאות יכירו הפעוטות את הספר ויוכלו להיות שותפים פעילים בקריאה. כדאי לקרוא לאט, ולאחר שקוראים את המשפט בעמוד הימני, להזמין את הפעוטות לענות: "כן, אני יכול/ה!" ולנסות לבצע את התנועה בהתאם ליכולתם.
תוכלו לעודד את הפעוטות למסוגלות בעזרת שאלות שתשאלו בהשראת הספר – "אני יכולה לקחת את התיק לעבודה – גם אתה יכול לקחת את התיק למעון?" ומה עם הדברים שהפעוטות עדיין לא יכולים? גם אותם יוכלו לעשות בעתיד, בעזרת אימון בסביבה המעודדת סקרנות והתנסות.
תוכלו למדוד את גובהם של הפעוטות ולהכין דף או לוח ובו תכתבו בכל פעם את הגובה, ולצידו – דברים שהפעוט/ה יכולים לעשות עם גופם. בכל מדידה תוכלו להזכיר לפעוטות מה הם כבר יודעים ואילו דברים חדשים למדו, וכשיגדלו תהיה להם מזכרת נהדרת.
הספר שכתב ואייר אריק קארל (הזחל הרעב) מכניס את הפעוטות לעולם של התנסות ולמידה דרך חיקוי, בדיוק כמו בעולמם האישי. פעוטות מגלים מיום ליום תנועות ופעולות אותן הם יכולים לבצע באמצעות הגוף ולחוות תחושת מסוגלות.
הילדים שבספר מתנסים בתנועה באווירה משחקית ונעימה בהשראת בעלי חיים אהובים, שמעודדים אותם להתנסות ולגלות את היכולות של גופם.
לפני ההקראה ניתן לשאול שאלות כגון: מה אנחנו יכולים לעשות עם הידיים? עם הרגליים?
מה קשה לנו יותר לעשות?
במה נוגע הילד בכריכה? גם אתם יכולים?
בזמן ההקראה מומלץ להמחיש בתנועה את הפעולה אותה אתן מקריאות, כמו לתופף על החזה או לרקוע ברגליים.
אחרי ההקראה בכל עמוד מוזכר איבר אחר בגוף. תוכלו לשאול את הפעוטות: היכן המותניים שלנו? היכן הצוואר? היכן הבירכיים? ובכל פעם להזמין אותם לגעת באותו איבר.
תוכלו להציע להורים לשלב בבית ממשפטים המעודדים את הילדים להתנסות בפעלים ובפעולות כמו "אני נועלת נעליים, גם אתה יכול?". כך הם ילמדו את המילים החדשות (הפעלים) ואת משמעותן.
קריאה בקבוצות קטנות מסייעת לפעוטות להתרכז בספר. תוכלו לשבת בקבוצה קטנה על שטיח או בפינה שקטה במעון ולהקריא את הסיפור.
הפעוטות רואים את האיורים ואת הבעות הפנים שלכן מקרוב, ואתן יכולות להתייחס לתגובות שלהם: "איפה הפינגווין? ואיפה הראש של הפינגווין? מי רוצה לגעת עם האצבע בצוואר של הג'ירפה?"
אחרי הקריאה הראשונה כדאי לחלק לכל אחד ואחת את העותק האישי, לאפשר להם להמשיך ולחקור את הספר ולהתבונן יחד באיורים.
בכל עמוד מופיעה חיה שונה.כדאי להתבונן עם הפעוטות באיורים ולהכיר אותן. לדוגמא: הפיל גדול ויש לו חדק ארוך. עם החדק הוא אוחז אוכל ושותה מים. לג'ירפה יש צואר ארוך והיא אוהבת לאכול עלים מהעץ.
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת להתפתחותם של פעוטות; אנו מציעים להתחיל לאט ובהדרגה, בדרך המתאימה לפעוט: יש שיבחרו להתחיל למשש את הספר, לסגור ולפתוח ואפילו 'לטעום' אותו. תוכלו להתחיל ולקרוא עמוד אחד, להתרגל, להוסיף עמודים, והנה – הספר הפך לחבר!
ההתבוננות באיורים שבספר יכולה לתרום להתפתחות השפתית של הפעוטות. כדאי להתבונן יחד באיור ולתאר אותו, למשל: "הנה בלון, הבלון עגול, הבלון עף למעלה", וכך להעשיר את אוצר המילים של הפעוטות.
בכל שיר ישנה הצעה לפעילות בשניים, ותוכלו להתאים אותה גם למשתתפים נוספים מהמשפחה או החברים. למשל, בשיר "שתי נשיקות" אפשר לתת שתי נשיקות וחיבוק לכל בני הבית. בשיר "עכבר" תוכלו להיות החתול השחור – קפלו את האצבעות ל'אוזניים' ובזמן שתקראו "רץ רץ רץ… ו…הופ! נכנס לחור" כולם ירוצו להתחבא מסביב.
אפשר לשלב שירים או משפטים מספרים בתוך שגרת היום־יום. לדוגמה, כשהפעוטות מסרבים למשהו תוכלו לומר: "את/ה לא רוצה כמו שהצב לא רצה?", או להתבונן יחד בפרפר ולדקלם את השיר "בא אליי פרפר נחמד וטייל לי על היד".
הספר "דגדוגים" אהוב כבר שנים רבות על הורים ופעוטות בזכות קסמו המיוחד. הוא משלב בין שירים קצרים וארוכים הנוגעים בנושאים מעולמם של פעוטות, מתאפיין בחריזה איכותית ובאיורים רכים, וגולת הכותרת – הדגמות של תנועה ומגע בשולי העמודים על ידי המחברת דתיה בן דור.
תוכלו להתאים את ההפעלות שלצד כל שיר לקריאה קבוצתית.
לדוגמה, בשיר "שתי נשיקות" הדגימו לפעוטות כיצד לחבק את עצמם ולתת שתי נשיקות באוויר.
בשיר "פוני" אפשר להדגים לפעוטות תנועת רכיבה ולהזיז את הגוף קדימה ואחורה.
אחרי ההקראה
לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות כל שיר כמה פעמים. כך הם מתוודעים לשירים, נהנים ורוכשים ביטחון. לאחר מכן הם יוכלו להצטרף במילים המוכרות או בתנועה.
שתפו את ההורים בהגעת הספר הראשון.
אפשר לשלוח עם הספר המחשה של אחד השירים, למשל פרפר על מקל עץ (שפדל), שאיתו יוכלו לקרוא גם בבית.
הזמינו את ההורים לשלוח לכם תמונות מהקריאה המשותפת בבית.
אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז או להכניס את הספרים לבית מערכת בובות היד, ולהשתמש באחת הבובות שתציץ ותשאל את הפעוטות בסקרנות: "מה יש בפנים?" ולאחר מכן תציג להם את הספר.
הדגימו כיצד הספר נפתח ונסגר, חלקו לכל פעוט את הספר האישי שלו ואפשרו לו להתיידד עם הספר: למשש, להסתכל, לדפדף ולהציץ בספרים של החברים למעון.
תוכלו להכניס לתוך תיבה אביזרים שמייצגים את השירים כמו בובת אפרוח לשיר "אפרוח" ותרמיל לשיר "טיול קטן". אפשר לשלוף מהתיבה בכל פעם חפץ אחד או לתת לפעוטות לבחור חפץ מהקופסה ולהקריא את השיר המתאים לו.
כל שיר יכול להפוך לפעילות קטנה. לדוגמה בשיר "טיול קטן" אפשר לחלק מקל קטן ותפוז (או כדור פלסטיק קטן) לכל הפעוטות ולהזמין אותם "לצאת לטיול" בטור ברחבי המעון. תוכלו להכין מציוד הג'ימבורי מסלול מוטורי קטן שמדמה את ההליכה על הגשר, את העלייה על ההר ואת הירידה לעמק.
תוכלו לשלב את השירים לאורך היום במעון, למשל לטייל כמו הפרפר על גופו של הפעוט ולדקלם את השיר בזמן ההחתלה.
כשפעוט מסרב למשהו תוכלו לומר לו: "אתה לא רוצה כמו הצב שלא רצה?"
הסיפור חושף את הילדים לתקופה מרגשת מהעבר ומזמין שיח על רגשות ומצבים מחיי היום-יום. תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה מִלכה חששה והתלבטה בלילה שלפני ביקורו של הברון רוטשילד? מה דעתכם על ההחלטה שקיבלה? האם גם בגן שלכם יש כללים שונים מאילו שבבית? אילו כללים למשל?
הנטוך? פוסטה? תוכלו לחזור לעמוד עם המילים ששלח המורה יודילוביץ לידידו, לנסות להגות את המילים ואפילו לשלב אותן במשפטים: "אתה יכול להעביר לי את ההנטוך?" אפשר גם לחשוב יחד – אילו מילים לועזיות אנחנו משלבים ביום-יום ומה החלופות העבריות שלהן? ואפשר לנסות להמציא יחד מילים עבריות חדשות.
שמתם לב לחמור האפור שנמצא כמעט בכל איור? האיורים בספר מלאי פרטים, צבע ומלל – תוכלו להשתהות בין העמודים, להתבונן באיורים, לגלות דברים שמעניינים אתכם ולחפש את החמור הקטן שמלווה את הסיפור.
הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד (1845–1934) היה דמות רבת-משמעות בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא החל לתרום ליישוב העברי בארץ החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, כשהמושבות הראשונות שהקימו "חובבי ציון", וביניהן גם המושבה ראשון לציון, נקלעו למשבר פיננסי. נציגי המתיישבים נשלחו לברון כדי לבקש ממנו סיוע דחוף לחלוצים שעלו על הקרקע. נחישותם של החלוצים ואמונתם שבו אותו בקסמן, והוא נחלץ לעזרתם ומימן את כל ההוצאות של המושבות. זו, למעשה, הייתה ראשיתו של מפעל חיים שהברון הקדיש לו את רוב שנותיו הבאות.
הגן העברי הראשון – בטרם הוקמו גני ילדים בארץ רכשו הילדים ידע מהוריהם, למדו מתוך התבוננות במבוגרים סביבם או נשלחו ל"מאיסטרות" – נשים מבוגרות שתפקידן היה לשמור על הילדים בביתן, להשגיח עליהם וללמד אותם לדבר ולקרוא. פקידי הברון רוטשילד שלחו נשים מהמושבה לגרמניה ללימודי מקצוע הגננות ושכנעו אותן לעבור אט-אט ללמד בגני הילדים הראשונים בארץ בעברית.
אסתר שפירא גינזבורג וילדי הגן העברי הראשון, 1898
דוד יוּדילֵביץ – ובגרסה המעוברתת יוּדֶה-לֵב-איש – נולד ברומניה ב-1863 והלך לעולמו בראשון לציון ב-1943. יודילביץ היה איש הארגון ביל"ו (ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה"), סופר וחניכו של אליעזר בן-יהודה. הוא פעל להכשרת גן הילדים דובר העברית הראשון והיה מראשוני המורים דוברי העברית בבית הספר במושבה. יודילביץ אף כיהן כמזכיר ועד המושבה וערך את הספר "ראשון לציון".
הסיפור חושף את ילדי הגן לתקופה היסטורית מרגשת, תקופת תחיית השפה העברית. דרך נקודת המבט של מִלְכָּה מתאפשר לקוראים הצעירים לחוות כיצד הרגישו ופעלו ילדים בעת ההיא ולהתוודע לדמויות חשובות מהעבר.
כדי שלילדים יהיה קל יותר להבין את הסיפור, חשוב להקדים ולספר להם על אותם ימים, על אליעזר בן-יהודה ועל תחייתה של השפה העברית.
ניתן גם להציג לפני הקריאה או אחריה תמונות של הדמויות שמאחורי הסיפור ושל בית הספר העברי הראשון.
שפה שונה בבית ובגן – הסיפור מסייע להבנת החוויה שחוֹוים ילדים עולים וילדים למשפחות עולים אשר מדברים עם משפחתם ועם חבריהם לגן בשפות שונות. דרך הסיפור ניתן להתייחס לקשיים הנלווים לחוויה ולהעצים את היתרון שבידיעת שפות מרובות.
כדאי לתת את הדעת להבדלים בין התקופה שבה מתרחשת העלילה, שבה התנהל מאבק למען הנחלת הדיבור בעברית, ובין ימינו-אנו, שבהם העברית רווחת ומדוברת, ויש מקום למגוון השפות שילדים מגיעים איתן מהבית.
שלום כיתה א' – בדומה למִלְכָּה, גם ילדי הגן נרגשים וחוששים לקראת יומם הראשון בכיתה א', וגם הם רוכשים את השפה העברית בכל יום ויום, והספר מאפשר להם הזדהות ושׂיח על רגשותיהם.
ניתן לקרוא בספר גם כחלק מחגיגת השפה העברית בגן או במהלך "שבוע הספר", ולחלופין, פשוט כדי לעודד רכישת מילים חדשות וליהנות מסיפור מרגש.
כדאי לקרוא את הסיפור כשלכל ילד העותק האישי שלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים בקצב האישי שלו, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה – תוכלו לקרוא את הסיפור בשתי פעימות ולעצור בנקודה שבה מִלְכָּה הולכת לישון נרגשת ומתלבטת באיזו שפה לדבר עם הברון למוחרת.
בנקודה זו אפשר לשאול: מה, לדעתכם, תבחר מִלְכָּה לעשות?
קריאה דיאלוגית – במהלך הקריאה תוכלו לשאול שאלות הבנה, לבאר מילים, להתעכב על האיורים ולהתייחס לפרטים קטנים תוך מתן אפשרות לשיח ולשאלות. ב"שיחה" ניתן למצוא הצעות לשאלות הבנה ולשאלות נוספות.
עצירה מתודית לשחזור וניטור הבנה – כאשר מגיעים לחלק בסיפור שבו מִלְכָּה מספרת את הסיפור בצרפתית, כדאי לעצור ולשאול את הילדים מדוע נהגה כך. לשאלה זו יש שני טעמים אשר אינם מצוינים במפורש: הראשון, בביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית. זהו פרט חשוב מאוד להבנת הסיפור, אך יהיו ילדים שלא יוכלו להסיק זאת מכותרתו הכתובה צרפתית של הספר שמִלְכָּה קוראת ממנו. כאן אפשר לחזור לתחילת הסיפור ולהקריא את הקטע המספר שבביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית, להיזכר שהספר היה שייך לאימה דוברת הצרפתית ולהסב את תשומת ליבם של הילדים לאיורו.
שנית, בימים שבהם העלילה מתרחשת לימוד העברית היה בתחילת הדרך, ועובדה זו השפיעה על הידע השפתי של הילדות.
עצירה לצורך ניבוי – כדאי לעצור את הקריאה בנקודה שבה המורה מבחין בכך שבהפסקה קוראים בצרפתית, ולשאול את הילדים מה, לדעתם, יקרה עכשיו. נקודת עצירה זו היא נקודת מתח בסיפור, והיא אף מסייעת בהבנת המניעים של המורה ובהבנה של הדילמה של מִלְכָּה בהמשך.
במפגש חוזר עם הספר תוכלו להיעזר בשאלות היזכרות שיסייעו לילדים להבין את המתרחש באופן מיטבי: – באיזו שפה דיברו בגן?
– מה לקחה איתה מִלְכָּה ליום הראשון בבית הספר?- מה עשה כשהיו חסרות לו מילים בעברית?
– מה גרם למורה יודילביץ הצטער כשראה את מִלְכָּה עם חברותיה החדשות בבית הספר?
– מה היה החלום של המורה יודילביץ?
– מה אימה של מִלְכָּה בישרה לה?
– מדוע דווקא מִלְכָּה נבחרה להגיש לברון רוטשילד זר פרחים?
– מדוע החליטה מִלְכָּה שלא לספר על כך לאימה?- – מדוע מִלְכָּה לא הצליחה להירדם?
הגעתו של הברון רוטשילד למושבה – איך הרגישה מִלְכָּה כשעלתה על הבמה? איך אנחנו יודעים זאת?
– אפשר לחזור ולקרוא על ליבה ש"פעם בכל הכוח" ועל צעדיה המהוססים ואף להתבונן באיור ולגלות מה הצליח להרגיע אותה.
– כדאי לבדוק מה שאל הברון ומה ענתה מִלְכָּה, ולהבין כי, למעשה, בכך שאמרה את שמה, גם הצליחה להיענות לבקשת המורה וגם לא אִכזבה את אימה. אם כן, מה בחרה מִלְכָּה לעשות?
– מה לחשה מִלְכָּה באוזנו של הברון?
– מדוע התרגש יודילביץ בסוף הסיפור?
– מה אתם חושבים על בקשתו?
– מדוע היה כל כך חשוב לו שידברו רק עברית?
– מה הייתה ההתלבטות של מִלְכָּה?
– מה הייתה מִלְכָּה מרגישה, לדעתכם, אילו הייתה בוחרת לדבר עם הברון בצרפתית?
– איך הרגישה מִלְכָּה כשהברון דיבר בעברית?
שפת הגן ושפת הבית – באֵילו מילים, דקלומים או ביטויים משתמשים בגן, אבל לא בבית?
– האם בגן יש כללים או מנהגים שונים מהבית? הביאו דוגמה למנהג או כלל שמקובלים רק בבית, ולמנהג או כלל שמקובלים רק בגן. קרה לכם שהתבלבלתם בהקפדתכם על מנהג או כלל?
עולים כיתה כמו מִלְכָּה, גם רבים מילדי הגן עומדים לפני המעבר לכיתה א'. תוכלו להתחלק לקבוצות קטנות ולשוחח על הרגשות המתעוררים לקראת שלב זה בחיים:
– איך אתם מרגישים לקראת המעבר לבית הספר?
– האם גם אתם מתרגשים או חוששים?
– מה מרגש אתכם?
– לְמה אתם מצפים במיוחד?
– ממה אתם חוששים?
– לְמה הכי תתגעגעו?
– אילו יכולתם להביא ספר או חפץ כלשהו מהבית ליומכם הראשון בבית הספר, מה הייתם מביאים?
הוגים וחוגגים – תוכלו לחזור אל הסיפור ולחפש משפטים ומילים בשפות שאינן עברית, להשתעשע ולנסות לַהגות יחד: "בּוֹן ז'וּר, מָה שֵרִי", "פּוֹסְטָה" ועוד.
שיתוף הורים – שפה מהבית – לקראת הפעילות בגן ניתן לבקש מההורים שיכתבו מילה או ביטוי בשפה אחרת. את אלה אפשר להציג במפגש, לחפש את פירושם ולתלות את המידע על לוח משותף.
המאייר נעם נדב מצליח להעביר את קורות התקופה דרך איוריו. כדאי לעיין בספר עם הילדים ולגלות מה שונה בין היום לאז:
– אֵילו כלים מיוחדים ניתן לגלות בין הדפים (עששית, למשל)?
– איך התנהלו בדרכים אז והיום?
– מה לבשו הילדים והמבוגרים אז, ומה הם לובשים היום?
פּוֹסְטָה זה דואר? לוֹקוֹמוֹטִיף זה קטר? אליעזר בן-יהודה – משחק מילים: אליעזר בן-יהודה חידש יותר מ-200 מילים, ורבות מהן נקלטו והפכו למילים השגורות בפי כול. ניתן לחזור לסֵפר לעמוּד שמצוינות בו כמה מן המילים שהמציא. אפשר להשתעשע ולנסות לשלב אותן במשפטים, למשל: "מי צריך 'הַנְטוּךְ' כדי לנגב את הידיים? מי נוהג היום ב'לוֹקוֹמוֹטִיף'?".
בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהכיר מילים נוספות שחידש אליעזר בן-יהודה ולצרף להן תמונות מתאימות: גלידה, מטרייה, רכבת, עיתון, בובה ועוד. ממציאים מילים – בהשראתו של בן-יהודה הילדות והילדים יכולים להמציא מילים משלהם ולאייר אותן כראות עיניהם.
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות הסיפור כתוב במשלב לשוני גבוה וכולל מילים מופשטות וביטויים מיוחדים ולא שגרתיים שיכולים להעשיר את השפה, כגון "חולות זהובים", "ילקוט", "איגרת", "בולעות את הסיפור", "מה יעלה בגורלנו". נוסף על כך, המחברת שילבה פעלים ותארים מיוחדים רבים המעשירים את הסיפור ומוסיפים לעושר הלשוני, ובהם, למשל, "צעדים מהוססים", "צוהלת ושמחה", "חלפה המרכבה" ועוד.
ידע בין-תחומי באמצעות הסיפור הילדים נחשפים לסיפור מורשת המשלב פרטים העוסקים בכינונה של מדינת ישראל ובפלא תחייתה של השפה העברית וכן מתוודעים לדמויות מפתח שסייעו לתקומת המדינה.
ידע עולם הסיפור חושף את הילדים למילים בשפות שונות, צרפתית למשל, ולמילים משפות שונות אשר הומצאו להן חלופות בעברית.
מיומנויות תוך-אישיות מוּדעות והכוונה עצמית דרך סיפורה של מִלְכָּה ושיח עליו הילדים מפתחים מודעות לתהליכים פנימיים שחלקם דומים לאלו שהם מתמודדים עימם.
ההתרגשות של מִלְכָּה לפני האירוע המרגש דומה לתחושות שילדי הגן עוברים, והם יכולים להזדהות איתה.
מודעות חברתית פתיחות ורגישות כלפי ילדים מקבוצות חברתיות ותרבותיות אחרות הסיפור יכול לזמן שיח על ילדים אשר מגיעים לגן ואינם מדברים עברית. אפשר לשוחח על הקושי שהם חווים ועל יכולתנו להיות סבלנים ולסייע להם.
חשיבה יצירתית בבחירתה ללחוש באוזנו של הברון פותרת מִלְכָּה את הדילמה שלה ביצירתיות וברגישות.
כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל באמצעות הסיפור הילדים למדים על ההיסטוריה והמורשת של מדינת ישראל, על נדיבותו של הברון רוטשילד ועל תרומתו למתיישבים בארץ ישראל, על הקשיים שחוו החלוצים, ובהם התמודדות עם שפות מרובות, על תחייתה של השפה העברית ועוד.
כבוד האדם והמשפחה דרך הדילמה של גיבורת הסיפור הילדים למדים על החשיבות שהיא מייחסת לדברי אימה ועל הקשר המיוחד ביניהן.
גם בסיפורים קלילים ומחורזים עשוי להיות טמון מסר ערכי ומשמעותי. כדאי לנצל את הספר לשיחה, להבעת דעה ולשאילת שאלות כמו "כיצד לדעתכם אתם הייתם מרגישים במקרה דומה?"
סבא שמח לחזור עם כוכביו, הוא קורא להם אוצר ומעריך אותם יותר מכסף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: "מה גורם לכם שמחה ולא ניתן לקנות אותו בכסף?" לצייר ציור? זמן סיפור לפני השינה? ואולי חיבוק בוקר טוב? גם אתם ההורים יכולים לשתף – מהו האוצר שלכם?
אם היה לכם עץ דמיוני משלכם – מה היה צומח עליו? לבבות? בלונים? ואולי גם כוכבים? תוכלו לצייר ולגזור את הצורה שדמיינתם, לקשט ואפילו לכתוב בתוכה משאלות או זיכרונות משותפים. את התוצאה אפשר לתלות על עציץ, על ענף, או על עץ בסמוך לביתכם.
המשורר לייב מורגנטוי 1905-1979, יליד העיירה פינסק שבפולין, כתב את השיר ביידיש בשנת 1938. יורם טהרלב תרגם אותו, והוא הולחן על ידי נורית הירש ויצא לאור בביצועה של חווה אלברשטיין בשנת 1969.
נהנים מ"עץ הכוכבים" – ילדים וילדות יודעים שעצים צומחים באדמה ושכוכבים נמצאים בשמיים, ואינם גדלים על עצים, ובכל זאת הם נהנים לתת דרור לְדמיון שבו עץ כזה אפשרי. זהו חלק גדול מקסמו של השיר, שכעת הפך לספר. עובדה זו לצד המקצב, החריזה ונקודת המבט הילדית מאפשרת להם להתחבר אליו ביתר קלות ולחזור לקרוא בו שוב ושוב לשם הנאה.
"הפירות סופם לִרְקוֹב": קטפתם פעם חיבוק מעץ? וזיכרונות מרגשים? כמו הכוכבים של הסבא בשיר, יש דברים שאין להם ערך כספי, אי אפשר לקנות אותם, והם לעולם לא נרקבים ונעלמים כלא היו.
ניתן לשלב את השיר ולקרוא אותו בכל עת שיעלה הצורך להדגיש את ערכם של דברים שבלב, למשל אחרי שעוזרים יחד לחבר, יוצרים בכפיים מתנה למשפחה או משמחים את קשישי השכונה במחווה משותפת, ולאחר מכן לשאול: "איך הרגשתם? איך, לדעתכם, הרגיש מי ששימחנו אותו? האם ניתן לקנות את ההרגשה הזאת בחנות?"
כדאי לקרוא את השיר במלואו ובקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לילדים להתבונן באיורים הנלווים לשיר ולהבין את המתרחש על אף מילות השיר שחלקן פחות מוכרות.
ניבוי – עצירה מתודית לצורך ניבוי מקדמת ציפייה אצל הילדים ומפתחת את הדמיון. בשיר זה מתאים לעצור כבר בתחילתו ולשאול את הילדים: "מה יכול להיות מופלא בעץ של סבא, לדעתכם?". שימו לב: אם בוחרים לעצור לשם שאלת ניבוי, מומלץ לא לציין את שם השיר. לאחר העצירה והשיח מומלץ לקרוא את השיר מראשיתו כדי לשמור על הרצף ועל המצלול, וכחלק מכך לציין את שמו.
קריאה חוזרתפעילה – לאחר קריאה ראשונה רציפה כדאי לחזור ולקרוא את השיר. הפעם ניתן לעצור ולהבהיר מילים וביטויים לא מוכרים, כמו "שעת כושר", "ממילא", "יריד" ו"חופן".
מְנַטְרִים הבנה – לאחר הקריאה ניתן לשאול: "מה צומח על העץ של סבא בשיר? מה רוצה סבא לעשות בכוכבים? איך מגיבים האנשים בעיר על הצעתו של סבא? מה הם מעדיפים לקנות? לדברי סבא, במה זוכה מי שקונה כוכב? איך מרגיש סבא כשלא קונים ממנו והוא נאלץ לחזור הביתה עם כל הכוכבים?".
ניתן לחזור לחלק בשיר שנכתב בו: "עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת". תחילה נברר אם הילדים מבינים מהו עיוור ומהו חירש. לאחר מכן אפשר לשאול אותם: "מה, לדעתכם, הכוונה במילים 'עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חירשת'? מדוע זו דעתו של סבא? מה האנשים לא מבינים?"
לאחר השיח כדאי לסכם ולומר שסבא חושב שהאנשים לא מבינים מה הם מפסידים בכך שהם לא קונים כוכבים.
ומה אתם הייתם עושים? לאחר שאלות לניטור ההבנה של השיר כדאי לשאול שאלות שיקרבו אותו לעולמם הפנימי של הילדים ויעודדו אמפתיה וחשיפה לנקודות מבט: ראשית, חִזרו לשיר, התבוננו באיור שבעמוד השלישי מהסוף, וקִראו: "הביתה שב הוא עם סלו בלי טיפה של עצב / האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף". לאחר מכן שאלו את הילדים: "למה, לדעתכם, סבא לא עצוב כשהאנשים ביריד לא קונים ממנו את הכוכבים? איך אתם חושבים שהייתם מרגישים במקרה כזה? אילו הייתם רואים שמוכרים כוכבים, האם הייתם רוצים לקנות כוכב? למה כן?/למה לא?".
"כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר": כדי להדגיש את ההשוואה בין דברים בעלי ערך כספי לדברים בעלי ערך אישי תוכלו לשאול: "האם אפשר לקנות בובה או כדור? ומה לגבי רגע מצחיק עם חבר או חיבוק אוהב? איך מרגישים כשמישהו מצחיק אותנו או אוהב אותנו? אֵילו עוד דברים עושים אותנו שמחים ואי אפשר לקנות אותם בכסף?"
"האוצר נשאר אצלו": אֵילו אוצרות יש לילדות ולילדים? מה ייחשב בעיניהם לאוצר יקר ערך?
אוצרות – תוכלו להזמין את הילדים להביא לגן "אוצרות" שיקרים לליבם ולהציג אותם. האוצר יכול להיות בובה ישנה שנהגו לישון איתה בעבר, צֶדף שמצאו על חוף הים, כפתור מבגד שאהבו ללבוש או סתם עלה נושר שמצאו בדרך לגן ושימח אותם.
אפשר לקשט יחד ארגז גדול ולהפוך אותו לתיבת האוצרות של הגן. הילדים יכולים להוסיף לתיבה אוצרות בכל זמן שהוא. מדי פעם אפשר לחזור אל השיר, להציץ יחד בתיבה, לבחון את האוצרות החדשים שנוספו ולדון לְאֵילו מהם יש ערך כספי ולְאֵילו מהם יש ערך אישי. ייתכן שתגלו חפצים שהם גם וגם, למשל בובה, שניתן לקנות בכסף, אך יש לה ערך אישי כי ליוותה את אחד הילדים במשך זמן רב.
הכוכבים של סבא בסיפור מעניקים אושר. אפשר לחשוב עם הילדים למי בקהילה אפשר להעניק כוכב של אושר, ויחד לקדם עשייה מיטיבה שתגרום אושר לָאַחֵר. את הרעיונות אפשר לכתוב על כוכבים מנייר או מקרטון, לחלק את הילדים לקבוצות ובכל פעם להגשים את אחד הרעיונות.
כוכבים מהעץ – האם ראיתם פעם עץ קָרַמְבּוֹלָה? בגלל צורתו של הפרי יש שמכנים אותו "פרי כוכב" או "כוכבית". אפשר להכיר לילדים את עץ הקרמבולה ואת פירותיו הכוכביים.
שפה ואוריינות היכרות עם לשון השירה – קידום הבנה של מסרים גלויים וסמויים בשירים, חשיפה למשלב גבוה ולמילים וביטויים מופשטים. השיר אומנם קצר, אך הוא חושף את הילדים לשפה גבוהה.
חזרה לשיר וקידום הבנת הביטויים והבנת המסרים תטפח את ניצני האוריינות שבעתיד עשויים לקדם את הבנת הנקרא.
מודעות עצמית והכוונה עצמית הסב בוחר לראות את מחציתה המלאה של הכוס, ועל אף חוסר ההצלחה במכירת הכוכבים הוא חוזר מאושר הביתה.
התנהלות חברתית איוריה של המאיירת נעמה בֶּנזימן מציגים בפני הילדים מערכת יחסים מתגמלת ואוהבת בין הסב לנכדתו. באמצעות האיורים רוקמת נעמה את מהות האושר ששניהם חווים בעקבות עשייה משותפת וקִרבה.
הילדה אינה מתרשמת מלעגם של האנשים בשוק וממשיכה להאמין בכוחם של הכוכבים לגרום אושר. גם החזרה על הפתיחה בסיום השיר מחזקת זאת.
חשיבה יצירתית ופיתוח הדמיון עלילת השיר מזמינה את הילדים לדמיין, להתחבר לשיר ולמילים ולטפח חשיבה יצירתית.
"איזהו עשיר השמח בחלקו" השיר מחזק את הערך של אושר כדבר שאינו תלוי בחומריות, אלא מושתת על חשיבה חיובית.
כבוד האדם והמשפחה מערכת היחסים בין הסב לנכדה מבוססת על יחסי קִרבה, אהבה ואמון, ואלה עומדים בסתירה ליחס שהסב מקבל מקהל הקונים ביריד, אשר לועגים לו.
טיפוח המורשת הלאומית השיר נכתב במקור ביידיש. כתב אותו המשורר היהודי לֵייבּ מוֹרְגֶנְטוֹי, שלימים עלה ארצה. את השיר תִרגם ועיבד יורם טהרלב והלחינה נורית הירש, והוא נחשב קלסיקה ישראלית מובחרת.
חבריו של הסבא בסיפור מספרים לנכד על הילד שסבו היה. שתפו גם אתם את ילדיכם – ספרו על הילדים שהייתם, מה אהבתם לעשות, לְמה אתם מתגעגעים, ושתפו בתמונות מילדותכם. כדאי גם לשאול את הילדים: מה הייתם מספרים על עצמכם כילדים צעירים יותר? איזה זיכרון משמח או מרגש במיוחד יש לכם מפעם?
בהשראת הסיפור תוכלו להכיר לילדיכם שירים שמזכירים לכם את ילדותכם, את המשפחה או את המקום שבו גדלתם, להאזין יחד ולשאול: האם גם לכם יש שירים שמזכירים לכם דברים?
כשסבא ואבא משוחחים בלדינו הילד מרגיש שהם מפליגים יחד לארץ רחוקה. כמה מרגש להבין, לדעת ולהגות מילים בשפה שאינה מוּכרת לנו. לאורך הספר שלובים מילים וביטויים בשפת הלדינו; תוכלו לחזור אל הסיפור בחיפוש אותן מילים – לנסות להגות אותן יחד ולחפש את פירושן.
הלאדינו (Ladino, סְפַּנְיוֹלִית) היא שפה ספרדית-יהודית ונחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילת יהודי ספרד בימי הביניים, אשר לאחר שגורשה ב-1492 הוזמנה על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית. עם ההגירה לשם הביאו איתם המגורשים את הלאדינו, המערבת עברית וספרדית ונכתבת באותיות עבריות או בכתב רש"י, והנחילו אותה לקהילות שאליהן הצטרפו.
זיכרונות ילדות הם חלק חיוני מהזהות האישית. הם מחברים בין העבר להווה ומסייעים לנו להעמיק את ההיכרות עם עצמנו ועם אחרים. הקשר עם סבא – הילד בסיפור מתארח אצל סבו בחופשות ובסופי שבוע, ויש להם קשר אמיץ. הפעם הנכד זוכה להכיר צד נוסף של סבו ולהרגיש קרוב אליו מתמיד. בזכות המפגש עם חבריו של הסב ובזכות הרגע שהוא חולק איתם בשירה שמציפה אצלם זיכרונות ילדות ממולדתם, הנכד השובב והנמרץ פוגש את הילד השובב והנמרץ שגם סבו היה. תוכלו לשלב את הספר במערך לחיזוק הקשר הרב-דורי שבו התלמידים ייחשפו לזיכרונות ילדות מהדור המבוגר שבא מתרבויות שונות ויתוודעו אליהם. תוכלו לשלב את הספר גם בהקשר של יום המשפחה. בעקבות הסיפור אפשר להזמין לכיתה סבים וסבתות שיספרו זיכרונות מילדותם.
אפשר גם לבקש מהתלמידים לראיין את הסבים והסבתות ולהציג לפני הכיתה ביטוי, שיר, תמונה או סיפור ילדות שלהם.
אפשר לתעד חוויה משותפת או לכתוב סיפור על ביקור שכותרתו תהיה "מה עשינו יחד?".
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה חוזרת – מילים זרות מעוררות את סקרנותם של ילדים, והם אוהבים לשמוע מילים בשפות שאינן מוכרות להם. משום כך, לאחר קריאה ראשונה ברצף ניתן לקרוא את הסיפור שוב, והפעם להתעכב על המילים והביטויים בלאדינו, לנסות לַהגות אותם יחד ולהבהיר את פירושם.
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה: "מתי הילד מגיע לבקר את סבא?"
"באיזו שפה סבא ואבא מדברים?"
"לְמה הנכד מחכה במיוחד כשהוא מגיע לביקור אצל סבא?"
"איך הנכד מבלה עם סבא?"
"את מי סבא ונכדו פוגשים בדרך לים?"
"מה סבא מספר לנכדו?"
"מה כוכבה מספרת לילד על סבו?"
"מה קורה בים, כשהחבר מתחיל לנגן והגשם מתחיל לטפטף?"
"מה קורה בסוף הסיפור?"
מנגינת הגעגוע – כשסבא והילד צופים בתחזית, סבא עוצם עיניים ומאזין למנגינה. כאן תוכלו לשאול:
"למה סבא מתרגש מהמנגינה? מה היא מעוררת בו?"
"גם לכם יש מנגינות או שירים שמזכירים לכם כל מיני דברים?"
"אֵילו זיכרונות מיוחדים יש לכם מפעם?"
מומלץ להשמיע לתלמידים שיר או מנגינה שמעלה בכן, המורות, זיכרונות, לשתף בהם את התלמידים ולעודד אותם לשתף בזיכרונות שלהם.
אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולשאול: "מה, לדעתכם, אפשר לעשות כשמתגעגעים?"
"לְמה בילדותכם הצעירה יותר אתם מתגעגעים? אולי למאכל? לגננת? למקום? ואולי לארץ אחרת שחייתם בה פעם?"
קשר משפחתי – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולבקש מהתלמידים לשתף בחוויות ובסיפורים.
ניתן לשאול:
"כיצד אתם נוהגים לבלות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"אֵילו דברים אתם נהנים לעשות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"האם גם לכם יש כינוי בעברית או בשפה אחרת?"
"האם גם סבא וסבתא שלכם מדברים בשפה נוספת? איזו?"
בהשראת הסיפור תוכלו לחקור מהי תחזית, ולשאול:
"לָמה אנו זקוקים לתחזית?"
"אֵילו תחזיות יש?"
"איך קוראים לאנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר?"
"אילו נתונים הם יודעים לחזות?"
אפשר לצפות בסרטונים של תחזיות מזג אוויר שונות ולהשוות ביניהן.
אפשר להתוודע לסמלים השונים, לנסות לקרוא אותם לפני שהתמונה על המִרקע או על הצג מתחלפת ולהקשיב למנגינות ברקע.
אפשר לעקוב אחר תחזית מזג האוויר באמצעי התקשורת השונים ולרכז את המידע בטבלה שבועית בכיתה או לתת לתלמידים לבדוק בעצמם את מזג האוויר על פי מראה השמיים, לבדוק טמפרטורה בעזרת מדחום מתאים, לבדוק את מצב הרוח ועוד.
מה תרצו שתהיה התחזית היום?
מושלג? שמשי? סוער? כל תלמיד ותלמידה יכולים ליצור ולצייר את התחזית שהיו רוצים להיום.
תוכלו לערוך פעילויות משעשעות בהשראת הדימויים שבסיפור –
משחק קולות ותיאורים:
"לכוכבה יש קול של הרים מושלגים, ולסבא קול נמוך כל כך, כמו ים המלח." הציגו לפני תלמידים תמונות או סרטונים של הרים מושלגים ושל ים המלח ובקשו מהם להתאים בין התמונה או הסרטון לתיאור בספר.
בהמשך ניתן להשמיע לתלמידים קולות שונים, צלילים או מנגינות ולבקש מהם לנסות לדמיין ולתאר כמו מה הם נשמעים להם.
יוצאים החוצה – "והים נראה עכשיו כמו חיה גדולה שלא מצליחה לשבת בשקט" – כשהילד מתאר את הים, הוא בוחר בדימוי שנובע מעולמו הפנימי, שהרי גם הוא משתדל להיות בשקט ולא לקפץ ולתופף על כל דבר שהוא נתקל בו בדרך.
ניתן לבקש מהתלמידים להצטייד במחברת ובכלי כתיבה ולצאת בקבוצות קטנות אל חצר בית הספר, ושם לאפשר להם להשתהות, להביט בעננים ולדמיין כמו מה העננים נראים.
איך נולד ספר ילדים מסיפור עלייה משפחתי? כיצד להנגיש את ההיסטוריה לילדים כך שיחוו אותה חיה וקיימת? הרחיבו את הדעת בריאיון עם מחברת הסיפור, שרה ששון, בקישור הבא.
בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח על חשיבות הקשר המשפחתי ולשתף בזיכרונות של רגעים קרובים ומיוחדים עם סבא וסבתא, לספר על השורשים, על המאכלים ועל התרבות המשפחתית שלכם וכן על חפצים שעוברים במשפחה.
גם אתם רוצים חפץ שיזכיר לכם דברים ויעזור לכם להתגבר על קושי ועל געגוע? תוכלו ליצור מחרוזים שרשרת או צמיד, לצבוע אבן קטנה, או כל רעיון אחר, ולהחליט מה צריך לעשות עם החפץ כדי להיזכר או להתעודד: לסובב? למחוץ? ללטף? להעביר ליד השנייה?
האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם" מאת: שרה ששון, איורים: נועה קלנר, הוצאת: אגם (כיתות א').
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
שחקנית אורחת: שושה גורן
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא הקהילה היהודית באזור מֵסוֹפּוֹטַמְיָה בעיראק המודרנית ונחשבת מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר.
מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל היה אחד ממִבצעי העלאת היהודים ארצה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. לרוב הוא מכונה מבצע בבל, אך הוא מוכר גם כמבצע עזרא ונחמיה, שֵם שניתן על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגי היהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני.
את המבצע תכננו וביצעו ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון ה"ג'וינט" באמצעות טיסות מעיראק לקפריסין.
ממשלת עיראק הלאימה את רוב רכושם של העולים.
עִבְרוּת שמות העולים לארץ ישראל החל כבר בתקופת היישוב ונשא לעיתים מִטען סמלי רב, למשל שלילת הגלות. גם שמה של גיבורת הסיפור, "שוהם", הוא עִברות; בעיראק היא נקראה "סוּהַם". הנוהג לעברת שמות פסק בשנות ה-90 של המאה ה-20. שתפו בנוהג זה את תלמידי הכיתה ושִלחו אותם לבדוק עם בני משפחתם אם הם מכירים מישהו ששמו שוּנה עם הגעתו ארצה.
"כדי שתזכרי מניין באת": הצמיד של שוהם מסמל את החיבור שלה לסבתה ולמקום שממנו הגיעה. הספר יכול לסייע בהבנת החוויה של ילדים עולים או של בני משפחה שעלו.
ניתן לשלב את הספר במפגשי תרבויות. באמצעותו יתאפשר לתלמידי הכיתה לחזק את הקשר הבין-דורי, להרחיב את הידע על שורשיהם, להכיר סיפורים ונקודות מבט שונות ולהיחשף לתרבויות נוספות.
הסיפור מתאים גם למועדים אחרים לאורך השנה, למשל שבוע העליות ויום העצמאות, וכן ליום המשפחה, שבו בקריאת הספר מומלץ להדגיש הקשר של שוהם עם סבתה.
בעקבות הסיפור ניתן להסביר לתלמידים על המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת. בין השאר, אפשר לקיים בכיתה מפגשי תרבות שאליהם יוזמנו בני משפחה שונים שעלו ארצה וישתפו בחווייתם האישית.
פרידה ומעבר – הסיפור יכול לעודד ולהעצים תלמידות ותלמידים בעת מעבר, פרידה או הסתגלות למקום חדש באמצעות הזדהות עם התמודדותה של שוהם ועם הקושי שלה להיפרד מהמוּכר והאהוב ולעזוב אותם מאחוריה.
כדאי לקרוא את הסיפור כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לקרוא בקצב האישי שלו, להבין טוב יותר את המתרחש בסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה: הסיפור ניתן לקריאה ברצף, אך במקרה הצורך תוכלו לקרוא אותו בשתי פעימות ולעצור לפני העלייה לארץ ישראל.
בנקודת עצירה זו אפשר לשאול ולנבא: "מה, לדעתכם, יקרה כששוהם ומשפחתה יגיעו לארץ ישראל? איך שוהם תרגיש, לדעתכם? האם היא תתרגל למקום החדש? נמשיך ונגלה!"
לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"
הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.
מה דעתנו?– "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"
מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"
חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"
מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?
גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"
יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"
כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.
בעקבות הסיפור תוכלו לחפש יחד במפה ולחקור: "איפה נמצאת עיראק? מהי עיר הבירה שלה? איפה זורם החִִִדֶקֶל? מה המרחק בין עיראק לישראל?"
ניתן לחזור אל הספר, להתבונן בפרטים הקטנים שבאיורים ולהבחין במאפיינים מתרבותה של שוהם – תלבושת מסורתית, עוגיות תמרים, כלים מיוחדים, כמו: עששית או מכתש ועֱלי, תמונות נוף, מנהג שתיית תה, מבנה הקשתות בחדרי הבית. ומה עוד?"
שיתוף הורים – תוכלו לבקש מתלמידי הכיתה להביא תמונה, כלי מיוחד או חפץ המאפיינים את תרבות משפחתם ולהציג אותם בכיתה.
תוכלו לבקש גם מההורים להביא לכיתה חפץ או מאכל שמאפיינים את התרבות המשפחתית שלהם ולספר עליהם.
במכתב ההסבר להורים כדאי להוסיף את השאלות המנחות האלה:
*איזה חפץ בביתכם מספר על השורשים שלכם?
*איזה מאכל מסורתי אהוב על המשפחה?
*האם יש לכם פְּריט שיש סיפור מעניין מאחורי השימוש בו?
תוכלו להעמיד תערוכה כיתתית של הפריטים השונים ולהציב ליד כל פריט שלטים קטנים עם שם התלמיד והסבר קצר. התלמידים יוכלו להציג את החפצים ולהכיר את השורשים של חבריהם.
הכנת צמידים בהשראת הצמיד של שוהם תוכלו להכין צמידים על ידי השחלת חרוזים. אפשר לשלב בצמידים חרוז שעליו כל אחד יכתוב מילה מעצימה שתעזור לו לזכור משהו או להתגבר על משהו, למשל: "אומץ", "ביחד", "משפחה", "חבר".
בעקבות ההאזנה בבית תוכלו להמשיך את הפעילות במגוון דרכים, למשל:
תוכלו להזמין את ההורים ואת הילדים להעלות ללוח שיתופי ייעודי (כמו פדלט) תמונה של חפץ או מאכל שמאפיינים את תרבות המוצא המשפחתי שלהם או אהובים במשפחתם, ולכתוב עליהם בלוח. במפגש מקוון תוכלו להגדיל את התמונות, ולאפשר לכל תלמיד ותלמידה לספר בעל פה על המאכל או החפץ שאת תמונתו בחרו להעלות.
אפשר להזמין את הילדים והילדות ליצור צמיד משלהם בהשראת הסרטון הזה. את הצמידים הילדים יוכלו לשתף במרחב הכיתתי בGoogle Classroom -, או בכל פלטפורמה שיתופית אחרת. כמו כן הם יוכלו לשלוח תמונות שלהם עם הצמידים, ומהן תיצרו סרטון משמח לכולם, ולזכור, כפי שסבתה של שוהם אמרה לה – "העיקר שיש לנו זה את זה!"
בהשראת הפיתות של משפחתה של שוהם, שעשו את כל הדרך מעיראק לישראל – תוכלו להזמין את הילדים לאפות פיתות בבית ולצלם את התוצאה או לערוך סדנת אפייה להורים ולילדים יחד במפגש מקוון. חגיגה של טעמים גם מרחוק!
כמו בספינתם של השלפנוצ'ה, גם בבית יש לפעמים בעיות או 'תקלות', שפתירתן מצריכה מאמץ משותף. בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח ולחשוב יחד: באילו מצבים במשפחה אנחנו צריכים לחשוב על רעיון או פתרון? מתי נדרש מאמץ משותף? מתי קורה לנו שאנחנו מבינים שיש בעיה ואנחנו רק מדברים עליה, אך לא מתאמצים למצוא פתרון? ואיזו 'ציפור' עשויה 'להציל' אותנו במקרים אלה?
בסופו של הסיפור, בהיעדר פתרון הולם, מתקבצים "ארבעה שלפנוצ'ה על ארון אחד קטון".
תוכלו לנסות גם אתם להשתעשע ולבדוק – כמה בני משפחה יכולים להתקבץ על שטיחון אחד קטן? על ערסל? או בכל מקום אחר לבחירתכם. נסו לחשוב יחד ולהציע רעיונות ופתרונות יצירתיים שיעזרו לכם באתגר זה.
איזה מין שם מצחיק זה שלפנוצ'ה? יש לכם רעיונות לעוד שמות מצחיקים שכאלה המבולבלינוס? השטותיפולים? אפשר להמציא יחד יצורים דמיוניים ומשעשעים משלכם, לדמיין, לצייר ולצבוע אותם ולהחליט על שם ארוך ומצחיק עבורם.
"בלי מאמץ מיוחד, ככה סתם" –
בספינה של השְלָאפֵנוֹצֶ'ה יש חור. הם מודעים לכך שהמצב בעייתי ומבינים שצריך לעשות משהו בנידון, אך לא עושים שום מאמץ לשינוי המצב (מאמץ מוגדר כאימוץ הכוח, השתדלות להתגבר על קושי).
מאמץ משותף – כשיש בעיה הנוגעת לכולם, אפשר לגייס כוח משותף לחיפוש פתרון ולהתמודד יחד עם הבעיה.
הסיפור, הכתוב בהומור ובקלילות, מייצר הזדמנות פז לשיח חוזר על מאמץ. בעקבות הקריאה תוכלו לשאול:
"מתי, לדעתכם, כדאי להתאמץ?"
"מה אתם עושים בלי מאמץ מיוחד?" "מתי הרגשתם שהתאמצתם?"
"איך הרגשתם אחרי שהתאמצתם למען משהו?"
אפשר להרחיב את השיח ולשאול: "מה קורה לכם כשאתם מתמודדים עם משהו ויודעים שאתם לא לבד, שיש עוד ילדים עם קושי דומה לשלכם? האם הידיעה הזאת עוזרת לכם? איך?"
תוכלו לשלב את הסיפור בשיח וביצירת זירות המאפשרות לתלמידים "סיעור מוחות" ומדרבנות אותם לגייס מאמץ לשֵם חיפוש אחר פתרונות.
ומה עוד יש בספר? לקיחת אחריות או האצלת אחריות על האחר ועיסוק במצב שבו כולם נמצאים "באותה סירה", כלומר כולם באותו מצב וגורל ומתמודדים עם אותן התמודדויות.
מה קורה במצב כזה? האם צרת רבים היא חצי נחמה? מי פועל ואיך?
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. באופן זה יתאפשר לכל תלמיד להתבונן באיורים, לעקוב מקרוב אחר הסיפור המשעשע ולהעשיר את חוויית הקריאה.
נקודת עצירה לניבוי – תוכלו לעצור את הקריאה בעמוד השני של הסיפור, כשהשלאפנוצ'ה מגלים לראשונה שיש חור בספינה ואומרים: "מוכרחים לעשות מעשה…", ולשאול: "איזה מעשה הם יעשו, לדעתכם?".
שאלות הבנה – ניתן לשאול:
"מה קרה לספינתם של השלאפנוצ'ה?"
"איך הם התמודדו עם הבעיה?"
"האם הבעיה נפתרה?"
"מה קרה להם בסוף?"
"וזה לא היה כל כך נורא, אבל גם לא ממש נעים" – תוכלו לשאול:
"אֵילו עוד מצבים ביום-יום יכולים להתאים, לדעתכם, למשפט הזה?"
אחריות – השְׁלָאפֵוֹנוֹץ' שעל הארון אמר שמוכרחים לפתור את הבעיה – וחזר לישון.
אפשר לשאול:
"מה דעתכם על כך? אם צריך לעשות משהו, מדוע הוא חזר לישון? מה, לדעתכם, הוא ציפה שֶיקרה?"
"קרה לכם שידעתם שיש בעיה, ובכל זאת בחרתם שלא לעשות כלום לגביה? מה קיוויתם שיקרה במצב זה?"
"מי הייתה ה'ציפור' שלכם?"
"מתי הרגשתם שמוכרחים לעשות מעשה ולהתאמץ כדי לעזור לעצמכם או לאחרים?"
"חור בספינה הכיתתית" – בעקבות הסיפור תוכלו לחשוב יחד על מצבים שדומים לחור בספינת השלאפנוצ'ה ומצריכים עזרה ופתרון, כאלה שקרו בכיתה או כאלה שעשויים לקרות בה.
אפשר לשאול:
"מתי, לדעתכם, אפשר לחכות כשיש בעיה, ומתי צריך 'לעשות מעשה'?"
"מתי אתם מחכים שמישהו יוביל את הטיפול בבעיה, ומתי אתם נושאים באחריות על עצמכם?"
טיפוח הומור – ניתן לשאול:
"האם הסיפור מצחיק בעיניכם? מה הצחיק אתכם במיוחד?"
בעקבות הסיפור תוכלו לשחק משחק שיעודד את התלמידים לפעול, לשתף פעולה ולגלות תושייה: "מקום על העיתון" – הַניחו על רצפת הכיתה דפי עיתון. כעת הַשמיעו מוזיקה. כל זמן שהמוזיקה מתנגנת ברקע, התלמידים מטיילים, וכשהיא נעצרת, עליהם למצוא מקום ולעמוד על אַחַד העיתונים. בכל סבב יוּסר דף עיתון אחד מהרצפה, והתלמידים יצטרכו לפעול מהר, להסתדר ולעמוד יחד על העיתונים הנותרים.
שלאפנוצ'ים משלנו – בהשראת השלאפנוצ'ה אפשר לבקש מהתלמידים להמציא יצורים דמיוניים. לשם כך עליהם לחשוב איך הם נראים, מה הם אוהבים לעשות, איפה הם נהנים להיות…
הַציעו לתלמידים לצייר אותם ולהעניק להם שמות ארוכים ומשעשעים שניתן להציג בכיתה.
סיפור דמיוני עם פתרונות דמיוניים – בעזרת היצורים המשעשעים שהתלמידים הציעו ניתן ליצור יחד סיפור מסגרת שקורית בו תקלה כלשהי, ולחפש לה פתרונות. הפתרונות לא חייבים להיות הגיוניים; בְּסיפור שבו הכול מתאפשר אפשר לתת דרור לדמיון!
ספרים הכתובים מנקודת המבט של הגיבור או של הגיבורה מזמינים אותנו להכיר מקרוב את האופן שבו מישהו אחר חווה את העולם. ההצצה לעולמו של האחר יכולה ליצור הזדהות עם רגשות ותחושות, לאפשר לנו לדעת שיש עוד שחווים דברים דומים לאלה שאנחנו חווים ולטפח אמפתיה ורגישות לזולת.
מה הייתם אומרים לנינו אילו הייתם פוגשים אותה בימיה הראשונים בישראל? כיצד הייתם מדברים איתה? איך הייתם מעודדים אותה? האם נתקלתם פעם בקושי לדבר עם מישהו? הרגשתם פעם שמישהו אינו מבין אתכם? באילו דרכים אפשר לתקשר כאשר המילים אינן מספיקות?
עצירה לשם ניבוי לאחר החלק הראשון, לקראת המעבר לישראל, כדאי לעצור את הקריאה ולשאול את הילדים:
לאיזו ארץ, לדעתכם, נינו תעבור?
איך יהיה לה, לדעתכם, במדינה החדשה?
עצירה לצורך ניטור הבנה כאשר הילדה מדברת עם נינו בפעם הראשונה ונינו אינה מבינה אותה, כדאי לעצור את הקריאה ולשאול: מדוע נינו לא מבינה את הילדה?
במפגש חוזר עם ספר חשוב להרחיב את ההבנה באמצעות התבוננות באיוריה של אביה כהן ושיחה עליהם. האיורים בספר מבוססים על כמה מרכיבים ומזמינים להתבוננות ולהשראה. המאיירת מדמה את הצלילים, גם את צלילי השפה וגם את צלילי המוזיקה, לתבניות אמורפיות המאורגנות כתווים על חַמְשָה (מערכת של חמישה קווים שעליהם רושמים את התווים).
כדאי להכיר לילדים את המושג דרך התבוננות בחמשה ללא תווים ובחמשה שעליה תווים. הזמינו אותם לחפש את החלקים המציאותיים באיור ואת החלקים שמקבלים ייצוג באיור, אך לא ניתן לראותם במציאות. חלקים דמיוניים אלה מבטאים את המוזיקה, שגם אותה ניתן לשמוע ולחוש, אך לא לראות.
תוכלו להציע לילדים להמחיש מוזיקה באומנות פלסטית או בתנועה, כרצונם.
אביה כהן שילבה רישום בעפרונות, שימוש בצבעים והדבקות נייר ליצירת קולאז' (הֶדְבֵּק). תוכלו להזמין את הילדים ליצור קולאז' משלהם משולב בציור בכל נושא שירצו ממגוון לבחירתם.
חשיפה של ילדים לרפרטואר מוזיקלי תפגיש אותם עם גיוון תרבותי, אשר ישפיע על פיתוח טעם מוזיקלי אישי. בהשראת הספר אפשר להשמיע שירי ילדים בשפות שונות ולרקוד לצליליהם.
בעת השמעת שיר תוכלו להזמין את הילדים לנסות לזהות את השפה שבה הוא כתוב או את המדינה שהוא מגיע ממנה, לזהות את כלֵי הנגינה בו ולהצטרף בתנועה על פי הסגנון המוזיקלי שלו.
תוכלו להכיר לילדים את המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת.
אפשר להזמין בן או בת משפחה של אחד הילדים שעלו לארץ לספר על החוויה האישית שלהם (כדאי להכין שאלות מראש עם הילדים).
אפשר לערוך מפגש עם בובה שתציגו כמי שעלתה לארץ לפני זמן קצר, כמו נינו, ועדיין לא מכירה הרבה מילים בעברית. הילדים יצטרכו למצוא דרך ללמד אותה לדבר ולגרום לה להרגיש בנוח.
שפה ואוריינות הסיפור מסופר מנקודת המבט של הילדה נוני ופונה ישירות לקוראים. בין השורות ניתן להבחין במילים ובביטויים מופשטים ממשלב גבוה, ובהם "לנמנם", "אֵי-פעם", "דמדומי הבוקר", "השמש דולקת בשמיים", ועוד.
ניצני אוריינות – הסיפור חושף את הילדים לשתי שפות: גיאורגית ועברית, תוך התייחסות לשפה הדבורה – כבר בתחילת הסיפור נוני מציגה בגיאורגית את שם העיר שהיא גרה בה ולצידה את פירוש השם בעברית.
– באיורים שלאורך הסיפור משולבת כתיבה בגיאורגית.
כשירות לשונית הילדים נחשפים למושג "מילון", כאשר נוני מספרת על כך שהיא ואימה לומדות מילים בעברית בעזרת מילון.
אותיות נינו ואימא לומדות לכתוב בעברית. הסופרת נינו ביניאשוילי מציגה בפני הילדים את הפן הצורני של האותיות בעברית: "הן מרובעות, אבל עדינות, חלקן נראות כמו גפרורים דולקים, וחלקן כמו חלונות סגורים".
מוזיקה לאורך הסיפור שזורות מילים מתחום המוזיקה, כמו: "קולות גבוהים ונמוכים", "מקהלה", "שירה", "צלילים", "מוזיקאית", "לנגן".
אומנות הילדים נחשפים למושג "פסיפס" פעמיים: בתיאורה של נוני את הפסיפס הנשקף מחלון ביתה, ובאיור המופיע בספר.
המאיירת שילבה את ציור הג'ירפה של האומן הגיאורגי המפורסם ביותר במאה ה- 20, פירוסמנישווילי ניקולאי אסלנוביץ (יש להקליק על תרגום לעברית). שילוב זה נקרא "ציטוט אומנותי".
ידע עולם דרך סיפורה של נוני ניתן לחשוף את הילדים למושג "עלייה".
מודעות עצמית והכוונה עצמית סיפור זה, העוסק במעברים, קרוב לעולמם של הילדים. גם ילדים שלא עברו דירה התנסו בהסתגלות למסגרות חדשות. דרך הסיפור הילדים נחשפים לקושי הרגשי של נינו בעקבות עזיבת מקום מגוריה, מעבר דירה והגעה למקום חדש.
מיומנויות בין-אישיות
מודעות חברתית והתנהלות חברתית הילדים מתוודעים לעוצמת הקשר של השכנה סוזנה עם נינו ואימה, אשר נמשך על אף היותה רחוקה כל כך, מעבר לים.
הילדים נחשפים לקשיים שחווים עולים חדשים, ודרך מערכת היחסים עם החֲברה החדשה בארץ מבינים את חשיבות הסיוע לעולים – על ידי כך שהחברה הקולטת יוצרת קשר עימם, היא מקילה עליהם את חבלי המעבר.
חשיבה יצירתית נוני משתמשת בדמיון שלה וביצירתיות כדי לצלוח את הקשיים שהיא חווה. היא מדמיינת את הצלילים ובדמיונה מפליגה בספינה אל הבית והארץ שהשאירה מאחור.
הילדה הישראלית פונה לנוני ומדברת איתה ועל אף הקושי השפתי לא מוותרת וממשיכה לנסות לתקשר איתה. התפנית בהרגשתה של נוני חלה כאשר היא מבינה את החֲברה שמחמיאה לה.
המשפט המסיים את הסיפור, שבו נינו מספרת שהיא חייכה והבינה את הפנייה של החברה, מותיר את הקוראים עם תקווה לעתיד.
משפט חוזר בספר מסייע לילדים לעקוב אחר הסיפור, להרגיש פעילים בקריאה ומעצים את החוויה המשותפת. אפשר להקריא את המשפט החוזר בקול מיוחד, להוסיף מחוות ידיים או לשנות את קצב הקריאה; כך, בכל פעם שתגיעו אליו, ישמחו הילדות והילדים להצטרף אליכם.
הנטייה לרצות עוד ועוד היא מצב מוכר מחיי הילדים – תוכלו לשוחח עם ילדיכם ולשאול: למה נפלו לגברת בצלאל כל החפצים שהחזיקה? האם לדעתכם היא הייתה צריכה את כל מה שקנתה? כיצד לדעתכם היא הרגישה כשזה קרה? קרה לכם דבר דומה? מה הייתם מציעים לגברת בצלאל לעשות?
כמה צעצועים וחפצים אפשר להחזיק בידיים מבלי שייפלו? בהשראת הסיפור אפשר לאסוף מרחבי הבית בובות, צעצועים (לא שבירים), כריות וחפצים רכים ולקבוע מסלול מנקודה אחת לאחרת. כעת כל אחד בתורו מנסה להחזיק חפצים רבים ככל האפשר וללכת איתם במסלול שנקבע – משהו נפל? חִזרו להתחלה.
"שהייתה חסרה לה נורא"– כאשר הגברת שבסיפור יוצאת לטייל או רוכשת דבר-מה, היא אומרת: "כמה טוב!" אלא שמהר מאוד היא רואה משהו חדש ומרגישה שגם הוא חסר לה. הסיפור המחורז מציע נקודת מבט הומוריסטית על הנטייה לרצות עוד ועוד ומאפשר לעסוק בדחיית סיפוקים, בהכרת הטוב ובשמחה בחלקנו.
"כמה טוב!" – תוכלו לשלב את הסיפור בפעילות סדירה ייעודית שתכליתה הכרה בטוב. פעילות כזו יכולה להתקיים כסיכום של השבוע החולף, כדרך לשתף בחוויות מהשבת עם המשפחה, בתחילתו של יום, בסיומו או בכל זמן אחר, תלוי בניהול הזמן בגנכן. פעילות זו עשויה לסייע לילדים לפתח גישה חיובית כלפי מצבים שונים, להכיר תודה על מה שיש ועל מה שנותן להם הרגשה טובה ולהרגיש סיפוק ממקור פנימי.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים בקצב האישי שלו, לעקוב אחר המתרחש ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאות חוזרות – זהו סיפור צביר עם פזמון חוזר. בקריאות חוזרות של הסיפור יוכלו הילדים להצטרף לפזמון כמשחק זיכרון משעשע של הפריטים שצברה הגברת מרחוב בצלאל.
ספר נוסף של יורם טהרלב שיצא ב"ספריית פיג'מה": לוּ רק
שְלוֹמוּת (well-being) סביבתית היא אחד מהממדים של שלומות הוליסטית. ממד זה עוסק בקשר שבין האדם לסביבתו. תודעה סביבתית ניתנת לפיתוח כבר מגיל צעיר באמצעות פעילויות המעודדות אחריות למִחְזוּר, לחיסכון באנרגייה ולטיפול בצומח ובחי. הסיפור, הכתוב בהומור ובקלילות, מאפשר פיתוח שיח עם הילדים על הרגלי צריכה ועל השפעתם על הסביבה.
אפשר לשאול:
האם, לדעתכם, הגברת באמת הייתה צריכה את כל מה שקנתה?
מה אתם הייתם מציעים לגברת לעשות?
מה, לדעתכם, קרה בהמשך?
מה קורה כאשר קונים הרבה דברים שלא צריכים אותם? לְמה הם הופכים? איך הם עלולים להשפיע על הסביבה שלנו?
איך אנחנו יכולים לתכנן את הקניות שלנו בדרך שתיטיב עם הסביבה?
להשראה והרחבה
הפרק צרכנות נבונה באוגדן "חינוך פיננסי בגיל הרך", שבו מגוון הצעות ופעילויות בנושא.
מה קרה לגברת מרחוב בצלאל כשהושיטה יד אל המיץ? בהשראת הסיפור תוכלו לחקור ולהמחיש את המושג "שיווי משקל" על ידי פעילויות תנועה משעשעות:
תרגיל החסידה – כיצד ניתן לאתגר את שיווי המשקל מבלי לנוע בכלל? בתרגיל זה ינסו הילדים לעמוד על רגל אחת. לאחר התרגיל תוכלו לשאול:
איך הרגשתם כשעמדתם על רגל אחת? האם נאלצתם לאחוז במשהו?
תרגיל הכיסא – בתרגיל זה יעמדו ילדי הגן על כיסאות או על שרפרפים וינסו לשלוח יד ועוד יד כלפי מעלה, למחוא כפיים, לכופף ברכיים ולנסות לשמור על שיווי המשקל.
אנחנו הגברת מרחוב בצלאל – כדי לתרגל שיווי משקל והתארגנות במרחב תוכלו לבקש מהילדים שילכו ישר לאורך מסלול ומבלי לסטות ממנו. בפעם הראשונה בקשו מהם ללכת על המסלול וכמו הגברת, לאסוף חפץ אחר חפץ מדי כמה צעדים. בפעם השנייה בקשו מהם ללכת לאורך המסלול בידיים פנויות.
לאחר קריאה ושיח אפשר להכין עם הילדים לוח או חוברת "כמה טוב!" שבהם יתעדו בדרכים מגוונות – ציור, צילום, כתיבה ועוד – מחשבות, פעילויות ואירועים שגורמים להם להרגיש טוב.
אפשר לתווך ולשאול:
על מה הייתם אומרים: "כמה טוב!"?
מה גורם לכם להרגיש טוב?
מה יש לכם בבית או בגן שאתם שמחים בו?
איזה דבר טוב קרה לכם היום? השבוע? בסוף השבוע?
אם אתם בוחרים להכין חוברת, ניתן להנהיג סדירוּת שבה היא עוברת בין המשפחות, והן מתעדות בה רגעים משפחתיים שעושים טוב לבני המשפחה.
אפשר להציע לילדים להכין ספר דומה בהשראת ספרו של יורם טהרלב:
ראשית, נבחר בדמות שתטייל בסיפור שלנו ונשקול אם היא גברת או אדון, ילד או ילדה.
אחר כך נחליט מה יהיה שם הרחוב שהדמות תטייל בו.
בשלב הבא נבחר אילו פריטים יהיו ברשימת הקניות (אפשר לבחור פריטים גם על פי קטגוריות) ומה יהיה סדר הופעתם.
לאחר מכן נשזור את הפריטים במלל, אפשרי בחריזה.
בהמשך אפשר להציע לילדים לאייר את הסיפור באמצעות מגוון חומרים וטכניקות.
לאחר היכרות מעמיקה עם הסיפור אפשר להציע לילדים להמחיז אותו. לשם כך אפשר לאסוף יחד את החפצים המופיעים בשיר. אם חפץ מסוים חסר, ניתן להזמין את הילדים ליצור אותו בסדנת הגן.
כדאי לחשוב עם הילדים אם יש קטעים מוזיקליים שהם רוצים לשלב במחזה ומתי (למשל, כאשר הגברת מטיילת).
חשוב לאפשר לילדים לבחור תפקידים לפני הקלעים ומאחוריהם.
אפשר גם להציע לילדים לכתוב סיפור בהשראת "הגברת מרחוב בצלאל" (ראו את הסעיף "יצירת סיפור בעקבות") או להמחיז את סיפור ההמשך המתאר מה קרה לגברת מרגע סיום הספר.
שפה ואוריינות – מְכֻוָּנוּת לספר – חריזה – יורם טהרלב מפליא בחריזה קולחת לאורך השיר. ניתן לעקוב עם הילדים אחרי החרוזים ואף לנסות להמציא יחד חרוזים נוספים.
מדעים וטכנולוגיה פתרונות תומכי קיימות, צרכנות נבונה
הרחבת ידע עולם השיר חושף את הילדים למגוון עצמים מיוחדים מהחי ומהדומם, ובהם פרח ציפורן, נברשת, גלדיולה, מנדולינה, מיתרים וקיוסק.
מודעות והכוונה עצמית השיר מציג את הקושי של הגברת לעמוד בפני סיפוק צורך ואת ה"פתרון" שהיא מוצאת לכך בדמות רכישה לא מבוקרת. ילדים יכולים להזדהות עם הקושי הזה, וניתן לפתח איתם שיח על הנושא.
אוריינות מדעית השיר יכול לקדם שיח על מיומנויות הקשורות בטיפוח הטבע ובשמירה עליו באמצעות מציאת פתרונות תומכי קיימוּת.
רינת הופר היא מאיירת וסופרת של ספרים רבים ואהובים שהפכו לקלאסיקות ישראליות, ובהם "חנן הגנן", "ענן על מקל" ועוד. סגנונה הייחודי שופע הומור, שפה עשירה, דמיון וחריזה, המשולבים באופן מופתי בטקסט ובאיור. על יצירתה הענפה זכתה הופר בפרסים רבים.
המחשה של הדמויות מעצימה את חוויית הקריאה, מסקרנת את הפעוטות ומסייעת להם להתרכז בסיפור. אפשר להוסיף לכל חיה קול שמאפיין אותה, או תנועה, ולחזור עליהם בכל פעם שהיא מופיעה, למשל: נפנוף ידיים לציפור, מחושים לחיפושית או קיפול של האצבעות לאגרוף כמו קונכיית החילזון.
הופעה של כל בעל חיים בסיפור מלווה ברמזים מקדימים בטקסט ובאיורים. נסו לנחש בכל שלב איזו חיה עומדת להופיע. תוכלו גם לשחק במשחק ניחושים – בכל פעם מישהו מבני המשפחה יחקה בקול ובתנועה את אחד מבעלי החיים מהספר, והשאר ינסו לנחש במי מדובר.
אפשר לקחת בובות של חיות בגדלים שונים, לנסות לשאת את כולן כמו איילת ולצאת לטיול בבית. מי ייכנס לכיס? ומי יעמוד על הראש? ואולי תמצאו דרך חדשה שאיילת עדיין לא ניסתה?
הספרהמוכרשלרינתהופראהובעלפעוטותרבים. הואסוחףאותםלעולםדמיונימלאצבע, חרוזיםמשעשעיםומנגינהחוזרת. איילתשצועדתאלביתהובדרךאוספתחיותשמבקשותאתעזרתה, מציגהאתהאפשרותלעזרהלאחרבשמחה. בנוסף יוכלו הפעוטות להזדהות עם הסקרנותכלפי עולםהחיוהסביבה.
הספר "מה עושים העצים?" הוא עיבוד של שירו של ע. הלל לספר-שיר, המאויר כסיפור לכל דבר ועניין בדומה לפיקצ'רבוק (picturebook).
הילד בשיר מתוודע לעולם סביבו, שואל עליו שאלות ומוצא בעצמו תשובות פילוסופיות לשאלותיו.
גם ילדים בגילאי גן נמצאים בשלב שבו סביבתם מעוררת בהם סקרנות, והם מרבים לשאול שאלות עליה ועל העולם.
שאילת שאלות הכרחית להתפתחות הילד מגיל צעיר בכך שהיא עונה על המוטיבציה הפנימית שלו לספוג ידע חדש. יתרה מכך, היכולת לשאול מעידה על התפתחות השפה, על סקרנותו של הילד ועל נכונותו ללמוד על העולם ולהרחיב את תודעתו באמצעות דיאלוג.
הספר יכול לשמש לטיפוח השפה, הסקרנות ומיומנות הדיאלוג. בין השאר, תוכלו לעשות בהשראתו פרויקט ארוך טווח הנקרא "גם אני שואל, גם אני שואלת" – עודדו את ילדי הגן לחשוב על שאלות בכל נושא שמסקרן אותם: חיות, חלל, נסיכות, מכוניות ועוד, לחקור כל נושא יחד ולמצוא תשובות שונות על שאלותיהם.
אפשר לשתף את ההורים בחשיבה משותפת על שאלות מסקרנות ובחיפוש אחר תשובות מגוונות על שאלות שעלו.
אפשר לקרוא את השיר גם בהקשר של היכרות עם הטבע, עם הסביבה ועם העולם ולמידה עליהם. כך, למשל, ניתן לקרוא בו לפני טיולי גן ופעילויות חוץ, לפני פעילות חקר, כחלק מהיכרות עם היוצר ע. הלל וכמובן פשוט לשם הנאה.
האיורים מצליחים להעביר את פילוסופיית החיים של המשורר ע. הלל, שהִרבה להתבונן בטבע ולהתפעל ממנו, לכן מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד משלו. כך יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לשמור על המקצב ועל החריזה ולהעצים את חוויית הקריאה.
במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לאפשר השתהות בין עמוד לעמוד, להקדיש תשומת לב לפרטים שבאיורים, לקדם שיח עליהם ולתת מקום לשאלות שיעלו. כדאי גם להבהיר מילים מופשטות שחשובות להבנת הטקסט, כמו: "מאומה", "מהומה", "צאן", "מרום."
קריאות חוזרות: השיר "מה עושים העצים?" קליט, משעשע ומתאים מאוד לקריאות חוזרות שבהן הילדים והילדות כבר מכירים היטב את המילים ויכולים להצטרף לקריאה, כך שאתן תוכלו לשאול אותם את השאלות והם ישיבו, ולהפך.
"מדברים איורים" – לאיור על כל פרטיו יש משמעות גדולה מאוד בספר-שיר. איוריו של דוד פולונסקי מלאי קסם, תום ופליאה ומראים איך העולם שמקיף את הילד, שבמהלך הספר גדֵל ומתמזג עם סביבתו, מחייך ומאיר פנים אליו.
תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשאול: "איך הילד נראה בתחילת הספר? ואיך העץ נראה? והבתים? והעננים? איזה רגש הם מביעים? מה עושה הילד בכל עמוד? איך הוא נראה בסוף הספר? אילו עוד פרטים מעניינים גיליתם באיורים? מה אהבתם במיוחד? מדוע אהבתם דווקא את הדבר המסוים הזה? למה, לדעתכם, הילד שואל שאלות? מי, לדעתכם, עונה לו?"
ומה עוד? – כדי להבהיר לילדים שלשאלות יש לעיתים יותר מתשובה אחת, תוכלו לומר: "העצים צומחים," ואז לשאול: "ומה עוד הם עושים? מה עוד עושים הבתים? והאדמה?".
כדאי לאפשר לילדים לענות כמה שיותר תשובות ואף להמציא ולדמיין.
שואלים על שאלות – "קרה לכם שטיילתם לכם בכיף ופתאום התעוררו אצלכם שאלות על דברים שראיתם סביבכם? קרה שהתעוררה אצלכם שאלה ועניתם עליה לעצמכם? את מי אתם שואלים שאלות על דברים שמעניין אתכם לדעת? מה אפשר לעשות, לדעתכם, כשלא יודעים את התשובות?"
בעקבות השיר תוכלו לשאול את ילדי הגן: "מה מִבֵּין שאלותיו של הילד בשיר הכי מעניין אתכם: אולי רכבות? אולי קוצים? ואולי עננים?". אפשר להציע להם לחקור בכל פעם נושא מעניין אחר מתוך השיר ולעסוק בו.
חוקרים יחד לעומק – אם בחרתם לעסוק בעננים, למשל, תוכלו לחקור אותם יחד ולהעלות שאלות נוספות: ממה עשויים עננים? כיצד הם מייצרים טיפות גשם? מה קורה לעננים כשיש רוח? ועוד, ככל העולה על דעתכם.
אפשר לקרוא ספרים בנושא, להאזין לשירים, לראות תמונות, לצפות בסרטונים, לצאת לחצר ולהביט בשמיים, ליצור עננים מקצף או מצמר גפן ועוד.
אפשר להציע לילדים להכין ספר בהשראת השיר. הזמינו את הילדים לשאול שאלות שמתחילות במילים "מה עושים" ולענות עליהן ואחר כך לאייר כל שאלה ותשובה בעמוד משלהן.
מי היה ע. הלל? הלל עומר (4 באוגוסט 1926–30 ביוני 1990) היה סופר, משורר ואדריכל נוף ישראלי. סיפוריו ושיריו שובבים, עתירי דמיון, הומור ומשחקי לשון, ורבים מהם עוסקים בטבע ובבעלי חיים.
תוכלו לחשוף את הילדים ליצירות נוספות של ע. הלל – כדאי להציג לפני הילדים את ספריו הנוספים שראו אור בספריית פיג'מה, לספר להם עליו ולקרוא סיפורים ושירים שכתב. רבים משיריו הולחנו, וניתן גם להאזין להם ולשיר אותם יחד.
שפה ואוריינות – העשרת אוצר המילים ושימוש במילים לא שגרתיות ממשלב גבוה, לדוגמה: "מהומה", "מאומה", "מרום", "צאן".
כשירות לשונית – הספר כולו כתוב במבנה של שאלות ותשובות.
ניצני קריאה – באמצעות השיר המאויר והכתוב הילדים נחשפים למבנה של שאלה-תשובה. המבנה החוזר על עצמו והאיורים יכולים לאפשר מעקב אחרי הכתוב והבחנה בַּמילים ובביטויים החוזרים בשיר.
חריזה – מאומה-מהומה, ים-יום.
ידע בין-תחומי:
שילוב בין מדעים (תופעות טבע) ושפה
קישור בין תופעות שונות בעולם הסובב אותנו
הבנת תהליכים בטבע (צמיחה, תנועה)
הרחבת ידע עולם: באמצעות ההתבוננות של הילד הדובר בטבע ובסביבה הילדים למדים על תופעות טבע שונות, כמו: כוכבים נופלים ותנועת העננים, ואף מרחיבים את הידע על "העולם מעשה ידי האדם" – רכבות, אוניות וכדומה.
חשיבה יצירתית – הבנת דימויים ומטאפורות, למשל במשפט "והאוניות? [עושות] מרחק."
יכולת להבין קשרים בין תופעות שונות – לדוגמה, הליכת הצאן על העפר יוצרת ענן אבק.
מיומנויות תוך-אישיות:
מודעות עצמית (דרך הדובר בשיר המתבונן בעצמו – "ומה עושה אני?") – התבוננות בעולם הסובב והרהור עליו ועל מקומו של הילד/המשורר שמתבונן בעולם, שואל ומתפעל.
חשיבה יצירתית – השאלות בשיר והמענה של הילד עליהן מאפשרים טיפוח חשיבה יצירתית באמצעות הזמנת הילדים להעלות מגוון רעיונות, לשאול שאלות, לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע תשובות, הסברים או פתרונות חלופיים ולייצר הקשרים חדשים.
אהבת הדעת וחדוות הלמידה – באמצעות השיר הילדים מגלים את כוחן של השאלות ואת יופיין. שאילת שאלות היא דרך מצוינת לטפח סקרנות, לקדם את הלומדים לחקור את העולם וליהנות מחדוות הגילוי.
דרך זו תקדם את הילדים להפוך לבוגרים פעלנים, סקרנים, אוהבים ללמוד ושואפים לדעת.
ערכים סביבתיים – פליאה מהטבע ואהבת הטבע – השיר כולו הוא יצירה שבה האדם משתאה מהטבע על כל גווניו, מכיר בגדולתו ומעריך את קיומו. השיר יכול לעודד את הילדים להתבונן בסביבה בעיניים סקרניות וחוקרות, לגלות דברים שלא הבחינו בהם ולקדם את האהבה לטבע ולסביבה ואת האכפתיות כלפיהם.
שיר מולחן שהופך לספר מאויר מעניק לקוראים הזדמנות לחוות אותו באופן שונה, להבין או להכיר אותו מחדש. לכן, בקריאה ראשונה של ספרים מסוג זה, כדאי לא להתפתות "לשיר את הספר" אלא להקריאו כסיפור לכל דבר.
שאלות מעודדות שיח ומחשבה. תוכלו להתבונן באיורי הספר ולשאול: מה עושה הילד בכל עמוד? כיצד הוא נראה בתחילת הספר? ובסופו? בהשראת האיורים אפשר להביט יחד בתמונות שלכם מפעם, לראות כיצד גדלתם מאז ולשאול שאלות – מה עשיתי בגיל שנה? ומה אני עושה עכשיו? מה גיליתי ולמדתי מאז?
בספר שאלות רבות ולהן תשובות מגוונות ומשעשעות. הספר מזמין גם אתכם להעמיק ולחקור יחד; תוכלו לשאול את ילדיכם – מה עוד עושים העצים? ומה עוד עושים העננים? אפשר גם להכין יחד ספר שאלות ותשובות משלכם. כתבו אותן וציירו, ובכל פעם שתצוץ שאלה נוספת תוכלו להוסיף אותה לַסֵּפר ולחפש לה תשובה.
לפעמים פעוטות מסרבים להצעה לקריאת ספר מסיבות שונות. כיצד בכל זאת נעניין אותם בספרים? תוכלו לעורר את סקרנותם אם תדפדפו בספר בעצמכם ותציינו פרטים שמושכים את העין או משעשעים אתכם. כדאי למקם את הספרים במקום נגיש וגלוי ולנסות למצוא את הזמן הנכון לקריאה, כאשר אתם וילדיכם פנויים לשבת יחד בנחת.
בספר מגלה הילד את תכונותיו המיוחדות של החתול: קופץ אל הברכיים, מלקק, מסתמר ומגרגר. תוכלו להתבונן יחד בבעלי חיים בסביבתכם ולנסות לזהות תכונות ייחודיות לכל חיה – כיצד היא נעה? אֵילו קולות היא משמיעה? איך היא מגיבה לבני אדם?
הילד קיבל חתול בהפתעה – אֵילו עוד חיות מפתיעות אפשר "להכניס" הביתה? איך תנין יושב על ספה? כיצד נחש יזחל על השטיח? תוכלו לשחק משחק: אחד יחקה והשני ינחש.
הספר נוגע באחת החווית המוכרות בחייהםשל פעוטות (וגם של מבוגרים) – כשרוצים משהו אחד ומקבלים משהו אחר. הילד שכל כך רצה כלב וקיבל חתול צריך ללמוד להתמודד עם המצב החדש. תחילה מופיעים אכזבה ותסכול, אך ברגע של חיבור עם החתול הוא מגלה דווקא את ההזדמנות ליצור קשר חדש ומפתיע.
שאלות הבנה – מהההבדלביןחתוללכלב? איזה בעל חיים רצה הילד? מה הוא קיבל? איך הוא הרגיש כשהוא קיבל חתול? איזה דברים הילד ניסה לעשות עם החתול? מה קרה אחרי שהחתול קפץ על הילד? למה יש בחדר בלגן? מה קרה בסוף? הילד עדיין רצה כלב?
כשרוצים ולא מקבלים – איך הילד הרגיש כשהוא קיבל חתול ולא כלב? רציתם פעם משהו ולא קיבלתם אותו?
כדי לסייע בתיווך תוכלו לתת דוגמאות מחיי המעון, כמו: כשקוראים ספר שמישהו אחר בחר ולא את זה שאני רציתי, כשהמשחק שרציתי לא פנוי וצריך לשחק במשחק אחר.
איך אתם מרגישים כשאתם לא מקבלים את מה שאתם רוצים? מה אפשר לעשותכשלא מקבלים את מה שרוצים?
במהלך היום הפעוטות נתקלים במצבים רבים בהם הם לא מקבלים את מה שרצו בדיוק, תוכלו להזכיר להם את הספר "התאכזבת כשרצית שנשחק במשחק אחד ושחקנו במשחק אחר? כמו הילד שרצה כלב וקיבל חתול?", "זוכרת את הילד שלא רצה בהתחלה חתול ואז למד להכיר אותו? אולי את רוצה לנסות משחק חדש?"
אפשר לשלב משחקיות בהשראת הספר במהלך היום "איך כלב היה רץ למפגש?", "בואו נצא לחצר כמו חתולים".
תוכלו להציע לפעוטות "לטפל" בבובה של בעל חיים, להאכיל, ללטף ולשחק איתה כאילו היתה חיה אמיתית.
כדאי ליידע את להורים שהספר בדרך הביתה ולספרעל השיח והפעילות שקיימתם במעון בעקבותיו וכיצד אפשר להמשיך אותו גם בבית. אפשר להזמין את ההורים לשלוח תמונה של הילדים עם חיית מחמד שלהם או של אחרים ולהכין לוח תמונות.
בספרי פעוטות רבים יש משפט חוזר שעוזר לפעוטות לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. את המשפט החוזר אפשר להדגיש בזמן הקריאה בעזרת קול מיוחד, תנועת גוף או שינוי קצב הקריאה. לדוגמה: כשאומרים "בוא איתנו" אפשר להוסיף תנועת ידיים מזמינה, או להאריך את סוף המשפט "ויש אצלנו מ-ק-ו-ם".
הילדה בספר מזמינה את הילדים להיכנס תחת המטרייה ו"להתארח" אצלה. אפשר לשאול את הילדים אם הם אוהבים לארח אצלם בבית ואת מי היו רוצים לארח.
לפעוטות קשה לפעמים לחלוק את המשחקים שלהם כשהם מארחים בביתם. תוכלו לשוחח על כך ולהסביר שכמו שהמטרייה בספר נשארה של הילדה גם כשהזמינה ילדים להיכנס תחתיה, כך גם החפצים האישיים שלהם נשארים שלהם.
תוכלו להאזין לשיר מתוך התוכנית "פרפר נחמד" בכאן חינוכית ולהצטרף לשירה בקול ותנועה. מילים ולחן: דתיה בן דור.
ביצוע: אסתר רדא, אורי בנאי, מיטל רז, עמי ויינברג.
כמה בני משפחה יכולים להיכנס מתחת למטרייה אחת? וכמה מתחת לשמיכה? ומתחת לשולחן האוכל? בהשראת הספר תוכלו לבדוק איך תצליחו להצטופף כולכם יחד במקומות שונים בהנאה ובצחוק.
ביום גשום תוכלו להצטייד במגפיים, מעיל ומטרייה ולצאת לטיול בגשם! אפשר להיכנס לשלוליות ולהתבונן בדברים המיוחדים שמשתנים בסביבה בזמן הגשם – כמה אנשים יש בחוץ? איך נראים השמיים? מה קורה כשהגשם פוגש באדמה או במדרכה? איזה ריח יש באוויר?
הספר על פי שירה האהוב של דתיה בן דור, מתאר טיול בגשם שהופך להתנסוּת בחברוּת ובראיית צורכי האחר. כשהילדה רואה ילד ללא מטרייה, היאמייד מזמינה אותו להצטרף אליה. בעזרת חריזה ומהלך חוזר עוד ילדים מצטרפיםלטיול בגשם בהנאה ובקלילות.
כדאילהתחילבשאלותהבנה: "מהעשתההילדה? מההיאהחזיקהבידה? אתמיהיאפגשהבדרך? מההיאעשתהכשהיאראתהילדאוילדה בלי מטרייה? מה זה 'יבש'? מהההֶפךשל 'יבש'? מהקרהבסוף, כשהשמש עלתה?"
חורף – "יצאתם פעם לטיול בגשם? מה ראיתם בטיול? באיזו עונה יורד גשם? מה קורה בחוץ כשהגשם יורד? מה קורה לאדמה? לְמהמשמשתמטרייה? מהאתםאוהביםבעונתהחורף? מהאתםלאאוהביםבעונה זו?"
להזמין חברים– "הלכתם פעם עם מישהו מתחת למטרייה? מי זה היה? היה נעים ללכת יחד? לְמה עוד מזמינים חברים להצטרף? איך מזמינים חברים להצטרף לְמשחק? הזמנתם פעם חבר או חברה הביתה? מה עשיתם יחד?"
לאחר הקריאה הראשונה תוכלו להביא למעון מטרייה ולהראות לפעוטות איך היא נפתחת ונסגרתוממה היא עשויה ולצרף אותה לקריאה. תוכלוגם לצרףמֶחֱווֹת גוף שיסייעו להבנת הסיפור, לדוגמה: ציוןמספר הילדים בכל עמוד באמצעות האצבעותותנועותידייםהמסמנות "בוא".
כולם ביחד – הַזמינו כמה פעוטות לנסות להיכנס יחד מתחת למטרייה גדולה שתחזיקו. בכל פעם הגדילו את מספר הילדים שינסו להיכנס מתחתיה. אפשר לשחק במשחק דומה באמצעות חישוקים או מַצנח. פעילות זו תוכל לעזור לפעוטות להבין את משמעות המילה "מתחת".
מי מתחבא מאחורי המטרייה – בזמן שהפעוטות עוצמים עיניים, הַזמינו ילד או ילדה להיכנס מתחת למטרייה גדולה. הַחזיקו אותה בצורה אנכית (כמו וילון) כך שתסתיר אותם. כעת בקשו מהפעוטות לפקוח עיניים ולנחש מי מאחורי המטרייה.
מטרייה עוברת – בזמן שהפעוטות יושבים במעגל, השמיעו מוזיקה (מומלץ שתשמיעו את השיר) ובקשו מהםלהעביר את המטרייה מאחד לשני. עִצרו את המוזיקה מדי פעם. מי מחזיק עכשיו את המטרייה? למשחק זה כדאי לבחור מטרייה קטנה וקלה המותאמת לילדים מבחינה בטיחותית.
הָביאוכמה פריטי חורף, כמו מטרייה, מעיל, כפפות, מגפיים, וכמה פריטיקיץ, כמו בגד ים, מכנסיים קצרים ומשקפישמש.הַניחו אתהפריטים בשורה ושאלו:"מהשייךלחורףומהלא?". לאחר המיון תוכלו לעבור על כל פריט, להדגים מה עושים בווללמדאתהפעליםהמתאימים לו: כפפות – עוטים, כובע – חובשים, מגפיים – נועלים וחולצים.
גִזרו עיגול גדול למשולשים מאורכים שמספרם כמספר הילדים במעון. גִזרו בצורה מעוגלת את הבסיס של כל משולש כך שתיווצר צורה של מטרייה פתוחה, כפי שהיא נראית מלמעלה. הפעוטות יקשטו את המשולשים ולאחר שיסיימו, תוכלו לחבר את כולם על הלוח למטרייה גדולה תחת הכותרת "אצלנו במעון יש מקום לכולם".
עושים מקום – פעוטות עוסקים פעמים רבות בשאלה אם יש או אין מקום, וחשים לעיתים שהמקום של האחר עלול לגזול את מקומם. במהלךהיום, כשהם נתקלים בקונפליקט סביב מקום ישיבה או מִתקן שהם לא רוצים לחלוק את המשחק בו, אפשרלהציע: "אולי אפשר לעשות מקום כמו מתחת למטרייה?" או "תוכלו לשחקביחדכמוהילדיםשטיילוביחדמתחתלאותה מטרייה?"
הזמנהלהצטרף – אם אתן מבחינות בפעוט או פעוטה שמתקשים להצטרף למשחק, תוכלו להציע לפעוטות האחרים להזמין אותם כמו שעושה הילדהשבספר.
ספרים העוסקים במנהגים, סמלים ומאכלי חג מעשירים את חוויית החג ומסייעים לפתח ציפייה וסקרנות לקראתו. כדאי לקרוא את הספר עם הפעוטות גם במהלך החג, ואפילו אחריו – ולהיזכר יחד ברגעים היפים, במנגינות, בצבעים, בטעמים ובריחות.
בכל קריאה חפשו פרטים מעניינים חדשים באיורים שבספר – איפה התוכי? מה הוא עושה בכל איור? מה עושים האבא והילדים? אילו פריטים ומצרכים יש על השולחן? ואילו חפצים אתם מזהים במטבח? אולי תמצאו אותם גם בבית ובמטבח שלכם.
הספר "מה מה תפוח אדמה", על פי שירה האהוב של לאה נָאוֹר, מתאר את תהליך ההכנה של לביבות חנוכה. בספר יפְגשו הילדים בפעלים חדשים, ברכיבים מגוּוָנים ובכלי מטבח שונים. באמצעות חריזה שמחה וקצבית ואיורים עדינים וצבעוניים יגלו הפעוטות את החדווה וההנאה שבהכנה המשותפת של מאכל החג ויפַתחו ציפייה והתרגשות לקראת חנוכה.
זהו הספר הראשון שמגיע השנה אל המעון, ומומלץ לחגוג עם הפעוטות את הוצאת הספרים מהארגז. תוכלו לחזור על כך עם קבלת כל אחד מהספרים. כך יֵדעו הפעוטות בוודאות: ספר הוא חגיגה!
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולקרוא לפעוטות את הספר בקבוצות קטנות שיאפשרו לכל אחד ואחת מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה:"מה מכינים הילדים והאבא בספר? איפה הם נמצאים? איזו חיה מופיעה בספר? אילו כלים וחפצים יש במטבח? באיזה חג מכינים לביבות? מה יש על שולחן החג שבאיור?" ואז לעבור לשאלות המקשרות את הספר לחיי הפעוטות:"טעמתם פעם לביבות? איזה טעם יש להן? מה עוד אוכלים בחנוכה? אילו מאכלים אתם מכינים בבית? עם מי אתם מכינים מאכלים במטבח? מה כל אחד עושה אצלכם בבית כשמכינים מאכלים יחד?".
תוכלו להמחיש לפעוטות את המתרחש בספר בעזרת מצרכים וכלים, כמו סינר, קערה, כף, פומפייה, מחבת, שמן וכמובן תפוח אדמה. את הפעולות המוזכרות בספר כדאי ללוות בתנועות ידיים. הפעוטות יוכלו לחקות אותן וכך להצטרף לקריאה.
תוכלו לעשות עם הפעוטות פעילות שמדגימה את התהליך שבו ירק טרי הופך למאכל. מומלץ לחלק את הפעוטות לקבוצות קטנות ולהושיב אותם סביב שולחן. אפשר לתת להם להתנסות בחיתוך של תפוח אדמה מבושל מראש (כדי שיהיה מרוכך) באמצעות סכיני פלסטיק ולהדגים להם את הפעולות השונות תוך שִיוּם הכלים והפעולה: "עם קולפן מקלפים", "בעזרת פומפייה מרסקים". אפשר גם להתייחס להבדל בין תפוח אדמה מבושל לתפוח אדמה לא מבושל ולבדוק עם הפעוטות אילו ירקות מצריכים בישול לפני האכילה ואילו לא.
בעקבות הספר אפשר להציע לפעוטות "להכין לביבות" בפינת הבית או בחצר, ואפילו "לטגן" אותן בעצמם במחבת הפלסטיק.
במהלך ארוחת הצוהריים תוכלו לשאול: "האם אחד המאכלים שאנחנו אוכלים היום, למשל הלביבות, עשוי מתפוחי אדמה?" או "האם האוכל חם כמו לביבה?". אפשר גם להשתמש בצירוף "מה מה?" ולהציג באמצעותו מאכלים שונים: "מה מה? עגבנייה אדומה", "מה מה? לחם עם גבינה", או להשתמש בו כשקוראים לפעוטות לחזור מהחצר: "מה מה? חוזרים אל הכיתה", "מה מה? מתחילה הארוחה".
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, לעדכן אותם בכל פעם שספר נמצא בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה. כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטוןמהי ספריית פיג'מה לקטנטנים.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות, להזמין אותם לשלוח תמונות שלהם ושל ילדיהם מכינים מאכלים יחד בבית ולהכין לוח תמונות "מבשלים יחד".
באמצעות סריקת הקוד תוכלו להשמיע את השיר "מהמה תפוח אדמה", לרקוד, לשיר וליהנות. (את השיר מבצעים ישראל גוריון, נירה עדי, צ'ומפי ואֵֵינְְשֵֵם בתוכנית "שלוש, ארבע, חמש וחצי".)
כאשר מצליחים לעשות פעולה בפעם הראשונה זו הרגשה טובה – לקרוא, לכתוב ומה עוד? – תוכלו להעלות עם ילדכם זיכרונות מפעולות שהם או אתם למדתם לעשות לראשונה: לבעוט כדור לשער, לרכוב על אופניים, לשחות או לפתור חידה. ומה עוד?
'העולם מלא מילים' – תוכלו לבחור הגדרה מהספר ולערוך לה רשימה של מילים: מילים מצחיקות, מילים מרקדות, מילים שובבות, מילים פורחות. מילים ארוכות כמו ג'ירפה, ומילים קצרצרות. ואולי תרצו להכין רשימה של המילים שאתם הכי אוהבים.
"פתאום סוף סוף מרגישים כמה טוב.." "העולם כמו ספר גדול נפתח.." מרבית הילדים מחכים בציפייה נרגשת לדעת לקרוא ולכתוב; וחשים שזוהי כניסה סמלית לעולם המבוגרים. חדוות הקריאה והכתיבה– אמנם מדובר במיומנויות הנרכשות בהדרגה, אך הגילוי הוא פתאומי, כפי שמתאר המספר. פתאום מבינים מה כתוב בשילוט הרחוב, או בכותרי ספרים. היכולות לקרוא ולכתוב מחזקות תחושות שייכות, עצמאות ומסוגלות. חדוות הקריאה – הספר מציע חוויית קריאה מיוחדת: המילים המשעשעות, החריזה, ואיוריו הייחודיים והמתוחכמים של הספר יכולים לעודד ולחזק במהלך רכישת קריאה וכתיבה. תוכלו לקרוא את הסיפור שוב ושוב ולשלב אותו כדי למנף חדוות למידה, לחזק מוטיבציה וסקרנות, להדגיש תחושת מסוגלות, ולהנחיל אהבה לשפה ולקריאה. בחירה – כדאי לבחור מבין הפעילויות את אלו המתאימות ביותר עבורכן ועבור הילדים.
הקדמה למורה – מכיוון שילדים רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בקצב שונה, זו הזדמנות לאפשר שיתוף של החוויה שלהם בתהליך ושל הקשיים והאתגרים העולים. כדאי להדגיש שגם אם עדיין לא מצליחים לקרוא ולכתוב הכל – יש אותיות ומילים שכבר מתרגשים שיודעים לזהותן וכמה נהדר שאפשר תמיד ללמוד עוד ועוד.
לפני הקריאה – אפשר לבקש מהילדות והילדים לקרוא מהלוח או לכתוב את שמם הפרטי, ולשאול: רגע! האם תמיד ידענו לקרוא ולכתוב את השם שלנו?
קריאה– כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כאשר לכל ילדה וילד עותק אישי, כך שיתאפשר להם להעמיק בפן המילולי והחזותי של הסיפור.
קריאהשנייהוהשתהות על איורים – אחרי הקריאה הראשונה כדאי לקרוא את הסיפור פעם נוספת תוך מתן שהות להתבונן באיורים הייחודיים, ולעקוב אחר השילוב בין מילים לאיורים.
לקרוא ולכתוב – תוכלו לשאול: מתי הבנתם שאתם יודעים לזהות אותיות ומילים? מה הרגשתם? באיזה מצבים בחיי היומיום, הקריאה והכתיבה עוזרות לנו לדעתכם? תוכלו לאתגר את התלמידים ולשוטט יחד ברחבי בית הספר לחפש מילים ושלטים ולנסות לקרוא אותם או לזהות אותיות יחד.
כי העולם הוא ספר פתוח – איזה ספר אתם זוכרים ואוהבים במיוחד? מדוע?
אילו דברים לדעתכם אפשר ללמוד או להכיר מסיפורים ? איזה סוגי ספרים אתם מכירים?
תוכלו לבקש מהילדות והילדים להביא ספר מעניין לכיתה להציג ולקרוא יחד בכל פעם ספר אחר. – לנסות ולזהות מילים ואותיות ולהיחשף לעולמות שונים. מה יעניין אותנו בספר בישול? ספר אגדות? ספר שירים או ספר מפות? אפשר למיין את הספרים לפי סוגות ולפי מיון עצמאי של הילדים.
ללמוד משהו חדש – ניתן לבקש לשתף במקרים בהם למדו משהו חדש
ולשאול: אילו עוד דברים שטרם התנסיתם בהם, היה מעניין אתכם ללמוד ולדעת?
חנות מילים – שלום! איזו מילה תרצה לקנות היום? תוכלו להקים יחד דוכן למילים כשהילדים פעם משמשים כרוכלים הממליצים על מילים ממרכולתם ופעם קונים: "אני רוצה לקנות בבקשה את המילה "מתנה" אשלם במילה "פרפר".
איך אומרים את זה? – אפשר לנסות להגות יחד מילים ארוכות ומסובכות כמו למשל: סטרפטוקוקוס או אנציקלופדיה.
"הו העולם מלא מילים" – מילים נפוחות? זוגות? תאומות? מעופפות? או מרקדות?
בפעילות זו תוכלו לחזור אל כל התיאורים בסיפור ולחשוב יחד על מילים מתאימות ואם במקרה לא תמצאו מילה מרקדת או נפוחה – תמיד אפשר להמציא!
חרוזים מצחיקים – אפשר לחפש מילים מתחרזות מהסיפור ולהמציא חרוזים משלכם. מה מתחרז עם אוטובוס? סוס!
מילים ותנועה – האם תוכלו "להשתבלל" כמו האות פ? להימתח כמו האות נון סופית?
אפשר לנסות וליצור אותיות בתנועות הגוף ואפילו להתחבר יחד למילה, לצלם ולשתף את ההורים.
שיתוף הורים – ניתן לשתף את ההורים ולבקש לחשוב יחד עם הילדים על מילים ששיבשו באופן משעשע כשהיו קטנים . אפשר לבקש לבחור מילה משפחתית אהובה, לכתוב ולקשט, להצטלם איתה ולשלוח לתצוגה בכיתה.
האיורים הנהדרים של איה גורדון נוי מלאי דמיון ושעשוע. הם מורכבים משילוב מרקמים, חפצים וטקסטורות. תוכלו להתנסות ביצירה: לבחור מילה אהובה ולאייר אותה בהשראת איוריה של המאיירת באמצעות גזרי עיתון וציורים.
ע. הלל – הלל עומר; (1990-1926) היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הִרבה לכתוב על טבע, נוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו ההומוריסטיות, ובהן סיפורי 'דודי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה?' ועוד רבות וטובות.
כדאי לסרוק את הקוד ולהכיר את ע. הלל. תוכלו לקרוא בספריו ולשיר משיריו.
"הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל סִימַצִ'י" הוא ספר ארוך. לכן מומלץ לקרוא אותו בשני חלקים: כדאי לעצור את הקריאה לאחר שסימצ'י מתפלאת מדוע אחיה אברם לבוש בבגדי חג, ולהמשיך לקרוא למחרת.
הסבתא בספר מספרת זיכרונות מילדותה. זוהי ההזדמנות שלכם, ההורים, לשתף גם כן ברגעים מיוחדים מהילדוּת שלכם. לספר על דברים שעשיתם, כאלה שקודם לא חשבתם שתוכלו לעשות, או על הקשר ביניכם לבין האחים שלכם. שאלו גם את הילדים: האם הם יכולים להיזכר במעשים מיוחדים שעשו ובמבט לאחור הפתיעו אותם בשל היכולות שגילו בעצמם?
הסיפור מתאר פעילויות רבות הקשורות לים: תנועת הדגים, חתירה בסירה, שחייה, איסוף רשתות דייגים, הפלגה או הנפת דגל על תורן הספינה. תוכלו לבחור את אחת הפעולות ולהדגים אותה בתנועה. בני המשפחה יצטרכו לנחש לאיזו פעולה התכוונתם, ויחפשו אותה בין איורי הספר. בהצלחה!
אברם ונֶמי משחקים במשחק הליכה עם אננס על הראש ומתחרים מי יצליח לא להפיל אותו. תוכלו גם אתם לשחק במשחק דומה: בחרו חפץ שאפשר להניח על הראש – כרית, בובה או קופסה, ובדקו: מי מכם מצליח ללכת ולשאת אותו על הראש? ולאיזה מרחק?
הספר טומן בחובו שני סיפורים: האחד אישי – סיפור על תפקידים במשפחה, על קשר בין אח לאחות, על אחריות ועל התבגרות, והשני קולקטיבי – סיפור שחושף אותנו לתרבותה העשירה של יהדות קוצ'ין ולאורח חייה. מכירים את יהודי קוצ'ין – בהצעות לפעילות המשפחתית שבסוף הספר מופיע הסבר על קהילת יהדות קוצ'ין. הסבר זה עשוי לסייע ברקע לספר.
הסיפור הישראלי מורכב מסיפורים רבים ומגוונים של קהילות שונות שכל אחת מהן היא עולם ומלואו. הספר מְזַמֵן היכרות עם קהילת יהודי קוצ'ין ומאפשר לשתף בסיפורים משפחתיים וכך לחשוף מגוון תרבותי וקהילתי רחב ולחזק את הקשר בין העבר להווה ואת תחושת השייכות.
ילדים נתקלים לעיתים במצבים מאתגרים ומגלים כוחות שלא ידעו שקיימים בהם. גם סימַצ'י מגלה שהיא נֵיחנה בתושייה ובאומץ בעת מצוקה.
מילים בעברית גבוהה – בספר יפגשו הילדים מילים שכמה מהן יהיו חדשות להם, למשל: "מעורסל", "תחנוניה", "גַאוותן", "גְרוּמוֹת", "מרצדת" ועוד. לפני קריאת הסיפור תוכלו להכיר להם את המילים ואת פירושן באמצעות תיבת אוצר של מילים שמתוכה אפשר לשלוף מילה ולשלב אותה בְּמשפט או להציג אותה. לחלופין, אפשר להסביר את המילים תוך כדי קריאה ולהיעזר בהקשר ובאיורים.
סיפור מארץ רחוקה – לפני קריאת הסיפור אפשר להראות לתלמידים תמונות של המדינה הקרויה קֵרָלָה ושל קהילת קוּצי'ן, לשאול אם שמעו על המדינה ולבקש מהם לשער היכן היא נמצאת, מי הם האנשים שבתמונה, ואיך הם מדמיינים את החיים של הילדים שגרים שם.
קריאה בחלקים – הספר ארוך, ולכן כדאי לפצל את הקריאה בו לשני חלקים ולקרוא אותו יום אחרי יום. לפני קריאת החלק השני כדאי לרענן את זיכרון התלמידים בעזרת האיורים. אפשר גם לעצור את הקריאה בנקודה שבה סימצ'י תוהָה לאן הולך אברם בעודו לבוש בבגדי שבת ולשער לאן הוא הולך (עצירת ניבוי).
הסיפור קופץ בזמן, כלומר פותח בתקופת ילדותה של סימצ'י ועובר להיותה סבתא. תַווכו לתלמידים את הפער בזמנים.
אפשר להזמין אותם לשער מה קרה בין לבין:
איך סימצ'י הגיעה בסופו של דבר לארץ ישראל: במטוס? באונייה?
בת כמה היא הייתה כשהגיעה ארצה?
איך הייתה הקליטה שלה? האם ארץ ישראל הייתה כפי שדמיינה?
מדוע נכדתה נקראת תמר?
לאחר הקריאה הראשונה – כדאי לערוך קריאה הכוללת שאלות הבנה:
מי הם בני משפחתה של סימצ'י?
לאן שט אביה?
מה לימד אברם את סימצ'י? מה הכוונה במשפט "את לא צריכה ידיים ארוכות, את צריכה ידיים חכמות"?
לאן סימצ'י רצתה להגיע?
מה רצה אברם לעשות עם בבא?
למה אברם לקח את הסירה?
למה אברם כעס על סימצ'י? מה קרה לאברם במהלך ההפלגה?
כיצד עזרה סימצ'י לאברם? מי היא סבתא סימצ'י?
למי היא סיפרה את הסיפור?
שיח רגשי – תוכלו לערוך שיח על הרצון של אברם ושל סימצ'י להרגיש גדולים. כדאי לפתוח את השיח בשאלות דעה:
למה, לדעתכם, בבא לא הסכים שאברם יצטרף אליו לדיג?
איך הרגיש אברם כשבבא סירב לבקשתו להצטרף?
איך הרגישה סימצ'י כשאמרו לה "כשתגדלי" או "את עוד קטנה"?
למה אברם לא אִפשר לסימצ'י להצטרף אליו?
מעולמם של הילדות והילדים – על אילו דברים אומרים לכם שתוכלו לעשות אותם רק כשתגדלו? איך זה גורם לכם להרגיש?
אֵילו דברים לא יכולתם לעשות כשהייתם קטנים והיום אתם כבר יכולים לעשות? סימצ'י נדרשה להתאזר בסבלנות. האם גם אתם מחכים בסבלנות למשהו מיוחד? איך אתם מרגישים כשאתם מחכים? האם קל לכם או קשה לכם להתאזר בסבלנות? למה? מה הייתם אומרים לסימצ'י ברגעים שבהם קשה לה להתאזר בסבלנות?
תושייה – איך הרגישה סימצ'י כשהצליחה לקטוף את המנגו מהעץ בעצמה? למה, לדעתכם, היא החליטה לקפוץ אל תוך הסירה? איך היא הרגישה כשראתה את אברם טובע? איך היא חשבה על הרעיון של הושטת המשוט לעברו? מה היא הרגישה לאחר שהצליחה להציל את אברם? באילו כוחות היא השתמשה כשהיא ואברם נקלעו למצוקה?
תוכלו להמשיג את המילה "תושייה" – חוכמה מעשית להיחלץ מִצָרה או להתגבר על תקלה (מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית) – ולהדגים מקרים שבהם נוהגים בתושייה. אפשר לשאול: באילו מצבים גיליתם תושייה או ראיתם מישהו אחר מגלה תושייה?חשוב להדגיש, כמובן, שאפשר לגלות תושייה גם במצבים יומיומיים: כשכדור נעלם בחצר, כשמפייסים בין חברים, כשמציעים הצעה שמוסכמת על כולם ועוד.
אפשר לערוך המחזה כיתתית של הספר. כדי לאפשר לכמה שיותר ילדים להשתתף, אפשר לתת לתלמידים להחליף תפקידים בכל חלק של הסיפור או לחלק אותם לקבוצות עבודה: שחקנים, עובדי תפאורה, מעצבי תלבושות, רקדנים, נגנים… אפשרות נוספת היא לעבוד בקבוצות קטנות, כך שכל קבוצה תבחר סצנה אהובה ותמחיז אותה.
הספר הוא צוהר להיכרות עם התרבות של יהודי קוצ'ין. תוכלו ליצור מערך שיעורים חווייתי בנושא:
1.הַציגו לתלמידים את מפת העולם. אפשר לצלם לכל תלמיד מפה אישית ולבקש לסמן בה את קרלה ולמתוח קו בינה ובין ישראל. תוכלו להזמין את התלמידים לסמן את המקומות שהמשפחה שלהם הגיעה מהם או שהם מכירים אנשים שעלו מהם. תוכלו להזמין את התלמידים לצייר את חוף מאלה כפי שהם מדמיינים אותו.
2.הַזמינו את התלמידים לכתוב מכתב לסימצ'י שבו יספרו על ארץ ישראל, יתארו את מה שלמדו מהסיפור על חייה ויספרו לה על חייהם.
3.הַזמינו למפגש בכיתה בן משפחה של אחד התלמידים או מורה שעלה לארץ ישראל. לפני המפגש כִּתבו עם התלמידים שאלות בהשראת הספר. תוכלו לאפשר לתלמידים לספר על שורשי משפחתם. בקשו מהם להביא תמונות של המדינה שממנה עלתה משפחתם ולספר על התרבות והמנהגים הנהוגים בה.
בתחילת הספר יש מילון של המילים המופיעות בספר. כדאי לקרוא את המילים יחד ולדון במושג "מילון רב-לשוני". תוכלו להרכיב עם התלמידים מילון כיתתי של מילים בשפות שונות המדוברות בכיתה או בביתם.
"גם בזמנים קשים מאוד – שמולק יכול לסמוך על המפוחיות שלו" – ומה עוזר לכם ברגעים קשים? תוכלו לשוחח ולשתף ברעיונות לעידוד כשקשה או עצוב: זו יכולה להיות מנגינה, חלום או אולי חיבוק ממישהו אהוב.
אילו מנגינות אהובות עליכם? כדאי לחפש ולהאזין ביחד למנגינות שנעים לכם לשמוע כשאתם עצובים או שמחים, מנגינות של בוקר, או כאלה שעוזרות להירדם. אפשר ליצור פסקול משפחתי של מנגינות אהובות ולהאזין לו כשמתחשק.
שמולק מניח את השיניים שנשרו בקופסה ואוסף אותן. גם אתם יכולים להכין קופסה, לקשט אותה ולהניח בה חפצים היקרים לליבכם, כמו אוצרות שמצאתם, או ציורים של חלומות שתרצו לממש בעתיד.
בית היתומים של יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה פעל שנים רבות לפני מלחמת העולם השנייה והיה מרכז חינוכי עשיר ומפותח שהשפעתו על החינוך נמשכת גם בימינו.
"לילד זכות לרצות… זכות להתפתח ולהבשיל, ולאחַר שהבשיל, להניב פירות."
[יאנוש קורצ'אק, "רגעים חינוכיים", כתבים, כרך א, "יד ושם", "הקיבוץ המאוחד" ו"בית לוחמי הגטאות", 1996, עמ' 119]
במרכז הספר עומד מסעו של ילד להגשמת חלומו. ההתמדה והנחישות שהוא מגלה לצד תמיכתם של מבוגרים מיטיבים מסייעות לו בהגשמתו.
להעשרה למורה – על דמותו של יאנוש קורצ'אק ועל משנתו החינוכית, משרד החינוך דמותה של סטפה וילצ'ינסקה ובית היתומים – סרטון "מורשת"-"בית עדוּת" סטפה וילצ'נסקה – המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק.
שיתוף ההורים – כדאי ליידע את ההורים על קבלת הספר, לספר להם במה הוא עוסק – מסעו של ילד להגשמת חלומו – לשתף אותם בנעשה בכיתה ולעדכן אותם שהספר בדרכו הביתה.
הערה – בשל גילם של הילדים כדאי להתמקד בעולמו של הגיבור ולהימנע מלעסוק ביתמות, בשואה ובסופו הטרגי של בית היתומים; נושאים אלה נלמדים בכיתות גבוהות יותר, עם התבגרותם של הילדים.
בחירה – כדאי לבחור ממגוון הפעילויות את אלה המתאימות למורה ולכיתה.
"גם בזמנים קשים מאוד – שמולק יכול לסמוך על המפוחית שלו" – היכולות והחוסן ששמולק מגלה מסייעים לו להתמודד עם אתגרי החיים, מעוררים הזדהות איתו ומהווים השראה: הצבת מטרות, התמדה ונחישות מסייעות בפיתוח חוסן וביצירת משמעות. דמות מבוגר משמעותי ומיטיב – מבוגר שמאזין לילדים, מכבד את חלומותיהם ותומך בהם. מוזיקה לנפש – למוזיקה כוח מרפא, מרגיע ומשמח. היא נותנת ביטוי לרגשות ומעודדת תנועה. דחיית סיפוקים – בדומה לשמולק, שחסך כסף כדי לקנות מפוחית, ילדים לומדים לדחות סיפוקים בחיי היום-יום, בכיתה, עם חברים או בבית.
מידע מקדים – בית יתומים – כדאי לתווך לתלמידים את המושג ולספר כי בית היתומים שבסיפור היה מקום שגדלו בו ילדים שלא היו להם הורים, אבל יאנוש, סטפה וכל צוות העובדים דאגו להם לבגדים, לאוכל, לעזרה בלימודים, לחיבוק ולעידוד וחינכו את הילדים לאחריות, לעזרה בתחזוקת הבית ולערבות הדדית בין גדולים לצעירים מהם. מומלץ להציג בפני התלמידים את הדיוקנאות של המחנכים ושל שמולק כדי לתת תוקף לפן ההיסטורי של הסיפור. דיוקן שמואל גוגול
הטרמה – אפשר להשמיע לתלמידים נעימת מפוחית ולשאול אותם: האם אתם מזהים את כלי הנגינה? איך הכלי הזה נראֶה לדעתכם? אילו תחושות מעוררת בכם המוזיקה הזו? אפשר גם להראות להם תמונה של מפוחית או מפוחית אמיתית ולהתנסות בנשיפה.
קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל תלמיד עותק אישי משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר הדמויות ולהבין אילו חלקים בסיפור מתרחשים במציאות ואילו בדמיון.
אפשרויות לקריאת הספר: קריאה רציפה בשני חלקים בשל אורכו. כדאי לקרוא עד החלק שבו שמולק חולם על מפוחית משלו, אך אינו יודע כיצד ישיג את הכסף. כאן תוכלו לעצור ולנהל דיון ניבוי: מה, לדעתכם, יעשה שמולק? ולמוחרת כדאי להיזכר בְּסיפור המעשה עד כה בהשתתפות התלמידים. לאחר הקריאה תוכלו לשאול שאלות הבנה – מה רצה שמולק ומדוע? היכן הוא חי? מי היה יאנוש קורצ'אק? ומי הייתה סטפה וליצ'נסקה? מה עשה שמולק למען הגשמת החלום שלו?
שיח רגשי – אילו רגשות עלו בכם כששמולק חלם על מפוחית? האם חשבתם שיצליח להגשים את חלומו? מדוע? מה הרגשתם כאשר הוא קיבל שתי מפוחיות? מדוע, לדעתכם, הוא קיבל שתי מפוחיות? אילו רגשות מעלה בכם הספר?
"שמולק ממשיך לחלום" – הַזמינו את התלמידים להתבונן באיור ושאלו: איך מרגיש שמולק ולמה? איך שמולק הרגיש, לדעתכם, עד שהצליח לחסוך מספיק כסף?
"הוא מנגן כשהוא שמח, הוא מנגן כשהוא עצוב, הוא מנגן לעצמו, הוא מנגן לאחרים. הוא מנגן כשטוב, הוא מנגן אפילו כשרע." תוכלו לכתוב את המשפט על הלוח ולהזמין את התלמידים לחפש אותו בספר. אפשר לשוחח ולשאול: מהי רואה שמולק במוזיקה? איך היא משפיעה עליו? איך היא משפיעה על מצב הרוח שלו? איך זה בא לידי ביטוי בכתוב ובאיור?
מוזיקה כהשראה – אפשר להשמיע לילדים מוזיקה בסגנונות שונים ולתת להם לצייר בזמן ההאזנה. אפשר גם לייחד זמן להאזנה דוממת ולבדוק יחד אילו תחושות מעוררת בהם ההאזנה, ואם הם מעוניינים להמשיך ולשלב מוזיקה בשגרת היום בכיתה.
שיתוף במנגינה אהובה – אפשר להזמין בכל בוקר תלמיד או תלמידה שישמיעו לכיתה שיר בעל משמעות עבורם ויספרו מדוע בחרו בשיר זה.
בהשראת שמולק, הזמינו את התלמידים לחשוב על חלום שיש להם והגשמתו תלויה בהם – משהו חדש שהם רוצים ללמוד או להכין (ולא חלום שהגשמתו אינה תלויה בהם, למשל, שיקנו להם משהו).
הזמינו אותם לצייר או לכתוב על דף את החלום ומסביבו את הדברים שכדאי, לדעתם, לעשות בשביל להגשים אותו. תיבת חלומות – אפשר להכין יחד תיבת חלומות שניתן לקחת הביתה ולהציע לתלמידים לרשום בתוכה את החלומות שלהם.
אפשרות נוספת היא לערוך בכיתה תהליך ארוך טווח ולבדוק מדי פעם אם החלום לקראת הגשמתו, אם הוא כבר התגשם, ואולי אם הילדים מעוניינים להחליף אותו בחלום חדש. כדאי לשתף בזוגות או בקבוצות קטנות.
במהלך הקריאה תוכלו להוסיף קולות שונים ולהזמין גם את הילדים לעשות זאת: איך נשמע אדם שפורץ בבכי? איך נשמעת קדיחה של חור בקיר? גם אם אתם לא שחקנים מקצועיים ההשתתפות הפעילה שלכם בסיפור תוסיף לחוויה ולהנאה המשותפות.
השופט לומד מהילדה איך לשפוט בין הצדדים. בעקבותיו תוכלו לשוחח על הידע ועל החוזקות שיש לילדים ולילדות שלכם: זה יכול להיות תחביב, תובנה או זיכרון משותף מאירוע שבו הם הביאו מניסיונם ומחוכמתם. כדאי גם שאתם ההורים תשתפו: מה למדתם מהילדה או מהילד שלכם?
האם טיפות שמן אכן צפות במים? תוכלו לבדוק בעצמכם בעזרת קערה מלאה במים וכמה טיפות שמן. לאחר מכן אפשר לבדוק מה עוד צף: מה קורה לדף נייר במים? לסירת נייר? למזלג? לעלה? לצעצוע קטן מפלסטיק?
כמו בסיפור, גם אתם יכולים לנסות לפתור מחלוקת בנושא שאתם לא מסכימים לגביו: כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו, כולם מאזינים ומציעים פתרונות. תוכלו גם להחליף תפקידים ולבדוק יחד – האם רק אחד מכם צודק? ואולי אפשר להגיע להסכמה מסוג אחר?
ילדות וילדים בגיל הגן כבר מכירים מקרוב סכסוכים ומחלוקות. הם בוודאי יכולים להזדהות עם תחושת קנאה לחבר או חברה שיש להם משהו שהיו רוצים לעצמם. לעיתים זה משהו רגעי כמו צעצוע שגם הם חשקו בו ולעיתים משהו ממושך ופנימי כמו תכונה או יכולת שהיו רוצים לעצמם.
הספר טוב שם טוב משקף את האפשרויות העומדות בפני מי שחש תחושות אלו – האם כדאי לרמות, לצעוק, לפגוע בשמו של חבר, לסלף את האמת? או שאולי כדאי לנסות ולפתור את המחלוקת בדרך ישרה מכבדת והגונה? ומהי הדרך הזאת? תוכלו לשלב את הסיפור בכל פעם שתרצו לעודד את הילדים לפתור סכסוכים ומחלוקות באופן מכבד והוגן.
הקדמה לגננת – שפה גבוהה ביצירות ילדים: בסיפור הכתוב בשפה גבוהה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו את המילים, ויתקשו להבין ולהנות מהסיפור. אך למעשה חשיפה לשפה עשירה מעוררת עניין ומעשירה את אוצר המילים ועולמם הפנימי של הילדים. גם אם במהלך הקריאה חלק מהמילים לא מוכרות לילדים, לרוב הם יצליחו להבין את הסיפור על פי ההקשר והאיורים הנלווים ולהנות מהעלילה. בקריאות חוזרות של הסיפור יכירו הילדים עוד ועוד מילים חדשות וביטויים שונים שיתווספו לאוצר הלשוני שלהם.
לפני הקריאה כדאי להסביר לילדות והילדים מהו שמן ומהו בושם ומומלץ גם להדגים באופן מוחשי. אפשר להסביר כי מי שמייצר שמן מכונה בסיפור "שמן" ואילו מייצר הבושם מכונה "בשם". בנוסף כדאי להכיר את המושג "בית משפט" – מה עושים בו? מהו שופט? ומהו פסק דין?
קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הספר בפעם הראשונה ברצף, בקבוצות קטנות, עם עותק אישי לכל ילדה וילד. תוכלו להיעזר באיורים ובמחוות ידיים לצורך הקשר של מילים שאינן מוכרות כך שיתאפשר לשמור על המקצב המחורז והנפלא של הסיפור והמתח שבעלילה. כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות המעוררות עניין ומעורבּות כמו למשל: כיצד אתם הייתם נוהגים? מה הייתם מציעים לו לעשות?
שאלות הבנה – מדוע חנותו של המבשם ריקה? למה הוא לקח את המטבעות ושיקר שגנבו לו אותם? מה רואה השופט שהילדים עושים? מי פתר בסוף את התעלומה ? כיצד החליטה הילדה לבדוק עם מי הצדק? מה היה פסק הדין? ומה קרה עם הילדה הקטנה בסוף הסיפור?
שיח רגשי – בקבוצה קטנה תוכלו לשוחח על רגשות הדמויות שבסיפור ולקרב אותם אל עולמם של הילדים. ניתן לשאול: מדוע קינא המבשם בשמן? מתי אנחנו מקנאים במישהו אחר? כיצד זה מרגיש לקנא? כיצד לדעתכם הרגיש השמן כשהואשם שלא בצדק? קרה לכם פעם שהואשמתם על משהו שלא עשיתם? כיצד נהגתם? אילו עצות הייתם נותנים לבשם במקום לגנוב ולרמות, כשקינא לשכנו?
שם טוב – איננו יודעים מהמסופר, מהו שמם הפרטי של הבשם והשמן – אם כך למה הכוונה ב"שם טוב"? מדוע השכנים מאד מופתעים שהשמן יגנוב משכנו? למה חנותו תמיד הייתה מלאה? האם שמו טוב בשל כך? מה יכול להפוך את שמנו לטוב? למשל, אם אני אם אני מתחשב בחבר שקשה לו האם זה יוסיף לשמי הטוב? ומה עוד לדעתכם? תוכלו לספר ולשוחח על משמעות הביטוי: "טוב שם טוב משמן טוב".
ניסוי שמן ומים – בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהתנסות בסוגי שמנים שונים – בתחושה, טעם וריח. ניתן לערוך ניסוי ולבדוק: מה קורה כשמערבבים שמן ומים? ומה קורה כשמניחים מטבעות משומנים בקערת מים?
יצירה בשמן ומים – ניתן להכין עם הילדים פעם בצבעי שמן ופעם בצבעי מים ולבדוק יחד מה ההבדל בהרגשה ובביצוע? מה לדעתם האישית היה מהנה יותר?
מועצת החכמים – בהשראת הספר תוכלו לתת במה לידע ולניסיון של הילדות והילדים ע"י הקמת מועצת חכמים המורכבת מכל ילדי הגן. בכל מפגש תוכלו להציג מקרה אחר בפני המועצה ולשמוע מהם עצות ופתרונות למצב. כדאי לייצר אווירה במפגשי המועצה: אפשר להכין לילדים פפיונים או לסדר את כיתת הגן באופן שונה מהרגיל.
דוגמאות למצבים שניתן להציג:
פתרון סכסוכים – גם דני וגם ניר רוצים לשחק בבובת האריה, הם רבים ומושכים את הבובה מהאחד לשני – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
עצות מילדים למבוגרים – אפשר שתציגו מקרה אישי שיוכלו להזדהות עימו אך מעולם המבוגרים – למשל: היום בבוקר מיהרתי להגיע לגן אבל הבת שלי סירבה לצחצח שיניים ולהתארגן ושתינו היינו מאד מתוסכלות – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
שיתוף הורים – "בעזרתה של ילדה שחוכמתה גדולה": ניתן לבקש מההורים לכתוב משהו שלמדו מהילד או הילדה שלהם. להקריא לילדי הגן ולהיזכר יחד במקרים בהם עזרו למצוא פתרון ואולי אף להזמין את ההורים למפגש מועצה להציג את הפתקים שכתבו לילדיהם על לוח גדול שיקשטו יחד ולהמחיז בפניהם את הסיפור.
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע לחקות את עצמך," אומר שומדי לאריק האריה. תוכלו לשוחח על המיוחד בכל אחד ואחת מכם: הקול, תנועות הגוף, התחביבים, אוכל אהוב – ומה עוד?
כמו שומדי ואריק, גם אתם יכולים להשמיע קולות של חיות לפי תור, ובכל פעם בני המשפחה ינסו לנחש את מי חיקיתם. אפשר גם להוסיף ולהשמיע קולות של מכשירים, של גשם, של רוח או של כלי תחבורה. תוכלו להקליט את הקולות שלכם, לשמוע בכל פעם קול אחר ולנסות לנחש מי מבני המשפחה השמיע אותו.
ענת אוהבת במיוחד את הסיפורים של שומדי הארנב. אילו סיפורים אהובים עליכם? כדאי לחפש ולהיזכר בסיפורים שהילדים אהבו כשהיו פעוטות ובסיפורים אהובים שמזמן לא קראתם, לאסוף אותם יחד ובכל פעם שמתחשק להקריא שוב סיפור אהוב.
הסופר יהונתן גפן (1947–2023) כתב את הספר "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לאחותו הקטנה ענת כשהיה קצין צעיר בצה"ל. אחד הסיפורים בקובץ הוא הסיפור "אריק מלך החיות". ספריית פיג'מה הוציאה לאור השנה את הסיפור הזה כמֶחוָוה לַיוצר הבלתי נשכח ולציון שנה למותו. כדאי להכיר לילדי הגן את יהונתן גפן ולקרוא סיפורים ושירים נוספים פרי עטו. לפני הקריאה בספר ניתן להציג בפני הילדים את המודעה שפורסמה בעיתון "דבר" על יציאתו של הספר בשנת 1970. ספר נוסף של יהונתן גפן שראה אור בספריית פיג'מה: הכבש השישה-עשר
"מרוב שאתה מחקה חיות, אתה לא יודע מהו הקול של עצמך." – ילדים בגיל הגן נהנים לשחק ולחקות מצבים ודמויות מחיי היום-יום שלהם. הם עושים זאת בכדי להבין טוב יותר את זהותם העצמית הנפרדת ואת זהותם ותפקידם של האחרים בסביבתם.
"למה אתה מתנהג ככה? זה לא מתאים לך!" – חיקויים במשחקי דמיון חשובים מאוד להתפתחותם של ילדים, אך מה קורה כשהם מחקים אחרים לא בשעת משחק ומאמצים את התנהגותם?
ערך עצמי וזהות אישית – אריק מלך החיות, גיבור הסיפור, מרגיש בודד. בדומה לו, ילדים שחווים תחושת בדידות, דימוי עצמי נמוך או קושי חברתי נוטים לחקות אחרים כמנגנון התמודדות ומאמצים לעצמם התנהגויות שלתפיסתם יעלו את ערכם.
תוכלו לשלב את הספרכחלק ממערך בנושא ה"קול האישי שלי" – "מה אני אוהב?" "במה אני מרגיש שאני טוב ומוכשר?" "מה מיוחד בי?" "מה אני חושבת על נושאים מסוימים?" "מה הן דעותיי והעדפותיי בתחומים שונים?"
ניתן לחזור ולקרואבסיפור בכל פעם שתרגישו צורך להעצים ילדה או ילד ולהפנות את תשומת ליבם לקול האישי שלהם.
הספר יתאים לכל שיח על חברוּת ועל יחסים בין אחים וכמובן יתרום לעידוד אהבת סיפורים.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל אחד לעקוב אחר המפגשים בין הדמויות השונות ואחר הסיפורים המקבילים שלהן ולהתבונן באיורים מקרוב.
חשוב לשוב ולהפגיש את הילדים עם הספר ובכל פעם למקד את השיח בעניין אחר. בהצעות לשיח האורייני מפורטים כמה נושאים שניתן להרחיב עליהם את הדיבור.
שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"
שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"
"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."
שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"
הסיפור מסתיים בשאלה: "אבל מה אפשר להביא לאריה שאינו יודע את הקול של עצמו?" "אפשר להציע לילדים לחשוב על אפשרות לתשובה ולהמשך של הסיפור ולתת להם לאייר את הסוף שדמיינו.
ענת אוהבת המון סיפורים – "ואתם? האם אתם אוהבים סיפורים?" "אילו סיפורים אתם אוהבים במיוחד?"
מעגלי סיפורים – תוכלו להקדיש זמן ומקום מיוחדים למפגשים שבהם הילדים יציגו ספרים אהובים במיוחד מהבית או מהמבחר בגן. פעילות זו מעודדת קריאה משותפת ואהבת ספר, מעודדת את העדפותיהם של הילדים ואת טעמם האישי ומעצימה את קולם הייחודי בקבוצה.
מספרי סיפורים – שומדי יודע לספר סיפורים כמו שאף אחד לא יודע. בהשראת שומדי וכחלק ממפגשי הסיפורים, אפשר לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא סיפורים. בתוך כך ניתן לשלב תמונות, בובות וחפצים. אפשר להציע לילדים לחבר סיפור משותף שמתחיל באותה פתיחה שבה השתמש יהונתן גפן: "יום אחד…".
איך נשמע הקול שלנו? תוכלו לחקור יחד את הקול בתנודות שונות ובמצבים שונים: איך נשמע הקול כשהוא נמוך? כשהוא גבוה? כשטופחים על החזה? איך נשמע הקול ברמקול? בהקלטה? בתוך כלי סגור או בתוך צינור חלול?
משחק – מי אני ומה שמי? – אפשר לשחק משחק זיהוי קולות משעשע בהשראת הסיפור: בכל פעם אחד הילדים מתנדב לכסות את עיניו, והגננת מזמינה חברות וחברים לטפוח על גבו ולומר: "טוק-טוק, מי אני ומה שמי?". כעת הילד מנסה לזהות לפי הקול מי מחברי הגן טפח על גבו ושאל לשמו.
קובץ הסיפורים והשירים יצא לאור כמה פעמים, ובכל פעם היה שותף אחר לאיור. אפשר להשוות עם הילדים בין האיורים מהגרסאות השונות. אפשר לבחון מה דומה ומה שונה בין האיורים, באילו צבעים השתמשו המאיירים, מה חסר במהדורה החדשה, מה התווסף בה וכדומה.
המחשה – תוכלו להדגים עם אשת צוות נוספת החלפה של בובה או של חפץ.
המְחזה – אפשר להמחיז את הספר עם הפעוטות. הָביאו לפעילות בובות של חיות, תנו לפעוטות להחזיק בהן ולהחליף אותן ביניהם לפי הסיפור, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" בקשו מהם להחזיק יחד בבובות.
הצעה זו מופיעה גם ב"הצעות למשפחות" שבסוף הספר.
תוכלו לשלוח להורים תמונות מהפעילות שבמעון ולהזכיר להם את ההצעות שבסוף הספר מהן הם יכולים להנות גם בבית.
ספרים רבים מתארים אתגרים מחיי היום-יום של הפעוטות: הקושי לחלוק, הקושי להיפרד, אתגר המעבר מיום ללילה, ועוד רבים אחרים. כאשר מזהים שהפעוט מתמודד עם אתגר, כדאי לבחור ספר שעוסק בנושא ולקרוא יחד. הספר מזמין לשתף בתחושות ובחוויות ויכול להציע הזדהות, עידוד ורעיונות להתמודדות.
אפשר לשוחח על הדברים שמשותפים לכל בני הבית לעומת הדברים ששייכים לכל אחד בנפרד. למשל: "לכל אחד יש מברשת שיניים משלו – איך נראית מברשת השיניים שלך?", "הבית הוא של כולנו ביחד, מי גר בבית שלנו?"
תוכלו להמחיז את הספר בעזרת בובות של חיות וליהנות יחד: החליפו ביניכם את הבובות בהתאם לשיר, ובמשפט החוזר "אז תכף נהיה שותפים בכל הדברים היפים" תוכלו להחזיק ביחד בבובה, ולהדגים מה זו שותפות.
חתול, יונה, צב, כלבלב וגוזל – כולם בספר אחד! אפשר להתבונן באיורים, לבחור יחד חיה, לחקות את הקול שלה ולהתנהג כמוה לפי התיאור שבספר. למשל אם בוחרים בצב "עם בית שלם על הגב" – אפשר להניח כרית על הגב וללכת על ארבע. ואיך מכשכש הכלבלב עם הכתם בזנב?
גיבורי הספר "שותפים" הם ילדים שמחליפים ביניהם בובות ולומדים להיות שותפים.
"זה שלי!" – כחלק מתהליך ההתפתחות של הפעוטות, הם עסוקים בהבנה ובגילוי של החפצים השייכים להם ושל החפצים השייכים לאחרים, ולא תמיד קל להם לחלוק בהם. הספר מציע לפעוטות אפשרות לשתף במה ששייך להם, לחלוק בו וליהנות יחד.
פעוטות אוהבים סיפורים עם חרוזים ועם משפטים חוזרים כמו בספר זה. ניתן להזמין אותם "לקרוא" איתכן ולומר בקול את המילים החוזרות. אפשר להזמין אותם גם לשיר על פי הלחן המצורף של השיר "שותפים" מ"זרעים של מסטיק".
לפני הקריאה תוכלו לחלק לפעוטות את הספר האישי שלהם, לתת להם לדפדף בו, להתבונן באיורים ולזהות בהם פרטים: "היכן המגלשה?", "מי אוהב לגלוש במגלשה?".
בזמן הקריאה כדאי להתחלק לקבוצות קטנות ולהתיישב על כיסאות סביב שולחן. כך יהיה לפעוטות קל יותר להחזיק את הספרים ולדפדף בהם. ברגע המתאים כדאי לומר בקול שהופכים דף ולוודא שהפעוטות אכן עשו זאת.
בקריאות חוזרות כדאי להדגיש את המשפטים החוזרים שבספר, כך שהפעוטות יכירו אותם ויוכלו להשלים אותם בעצמם: "אז תכף נהיה ___ [שותפים] בכל הדברים ה____ [יפים]."
מה זה אומר להיות שותפים? – כדאי להסביר זאת לפעוטות באמצעות דוגמאות שהם מכירים: "לכל אחד ואחת מכם יש דברים שהם רק שלכם, למשל תיק או בקבוק. מה עוד יש לכם שהוא שלכם?". לאחר מכן אפשר להתייחס לדברים המשותפים לכולם: "יש דברים ששייכים לכולנו יחד, דברים שכולנו שותפים בהם, למשל המִתקנים שבחצר והמשחקים שבגן. מה יש לנו בחצר? איך אנחנו משתתפים יחד במתקנים שבחצר? במשחקים שיש לנו בגן? בכיסאות?".
אפשר להרחיב גם לשותפות בעשייה, למשל: "כולנו שותפים להכנות לכבוד שבת".
החלפות – "מה זה אומר להחליף?" – אפשר לקרוא את אחת משורות הספר המתארות החלפה, למשל: "אם אמצא חתול קטן, אז אתן לדן. דני לי ייתן כלבלב…", ולשאול: "מה מחליפים הילדים שבסיפור?".
עוד ספרים על שותפות – הספר "חלה לשבת", שחולק השנה, מדגים כיצד הפעוטות שותפים בהכנת חלה וחולקים ביניהם את העבודה. תוכלו לחזור לַספר ולהדגים באמצעותו מהי שותפות.
גם הספר "שלי מהבית", שיצא בספריית פיג'מה לקטנטנים, עוסק ביכולת לחלוק ואפשר לחזור ולקרוא בו.
בספר מופיעות חיות שתוכלו להכיר לפעוטות, להסביר להם מה מיוחד בהן ולהדגים זאת: "לצב בית על הגב", "לגוזל יש מקור קטן". כדאי להיעזר באיורים ולהתייחס גם לקולות: "החתול משמיע יללה. בואו ניילל איתו."
בעזרת הספר תוכלו להכיר לפעוטות את האפשרות לחלוק בחפצים ובעשייה. זהו נושא שמאתגר פעוטות. פעמים רבות שומעים במעון את המילים: "שלי!" או "הוא לקח לי!". בהשראת הספר אפשר להציע שותפוּת: "אני רואה ששניכם רוצים לשחק בסיר. אולי תהיו שותפים ותשחקו יחד?".
גם אם לפעוטות יהיה קשה לשתף, הם ילמדו שהאפשרות קיימת ויוכלו לבחור בה בהמשך.
תוכלו לשלב את הנושא בשגרת היום במעון: "כולנו שותפים במשחקים, לכן כולנו אוספים אותם."
כדאי לזכור שהיכולת לשתף ולחלוק היא יכולת מתפתחת. היא מושפעת מחיקוי, אך בעיקר מיכולות אישיות, ואלה מתפתחות אצל כל אחד ואחת בקצב שונה.
תוכלו להחליף את שמות הילדים שבספר לשמות ילדי המעון, ואת שמות החיות – לשמות חפצים, בובות ומשחקים שיש במעון וליצור סיפור ייחודי למעון שאפשר לקרוא ולהמחיז. הפעוטות יתרגשו לשמוע את שמם ולהרגיש חלק מהסיפור.
מי אמר שחייבים לקרוא סיפור לפני השינה? אולי אתם בכלל מעדיפים לקרוא אחר הצהריים? אולי לשכב יחד על השטיח או לצרף דובי לקריאה? לכל פעוט ישנם אופי וצרכים משלו, וכמובן גם למבוגרים ישנן העדפות שונות. כדאי לחפש את הזמן והאופן הנכונים ביותר עבורכם ועבור ילדכם לקריאה וליצור את שעת הסיפור המיוחדת שלכם.
במהלך הקריאה תוכלו לגרש זבוב יחד עם הפעוט, ממש כמו הילד בסיפור: אפשר למחוא כף באוויר, לקפוץ עם כל הגוף או רק עם כף היד או להתעטש ב"אפצ'י" גדול, ולבסוף להסתכל מצד לצד ולחפש את הזבוב שנעלם.
גם האצבע שלכם יכולה להפוך לזבוב: השמיעו קול זמזום והניעו את האצבע באוויר כאילו היא זבוב. שימו לב שהפעוט מצליח לעקוב אחרי האצבע ש"עפה". תוכלו להניח את האצבע בכל פעם על איבר אחר של הפעוט: האף, הלחי, היד או האוזן. אפשר לומר בקול: "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. אחרי שהפעוט הכיר את המשחק, תוכלו להזמין גם אותו לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב.
מה קורה כשפעוט וזבוב נפגשים? – הילד שבספר מנסה לגרש את הזבוב בדרכים שונות, אך זה לא עוזר… ולמרות זאת, המפגש עם הזבוב מלמד אותו על עצמו ועל העולם שמסביב: בעזרת החושים . הוא רואה, שומע ומרגיש את הזבוב. כך הוא מבין מה נעים לו ומה לא נעים. כמו גיבור הספר שפוגש פתאום בזבוב שמעורר אצלו אי נחת, גם פעוטות צריכים להתמודד עם מצבים שלא בשליטתם. כך הם מגלים פרטים חדשים ומפתיעים, מכירים את היכולות שלהם, לומדים שבחיים לא הכול בשליטתם ושלפעמים צריך להיפרד.
בזזז… לעורר סקרנות – לפני שאתן מתחילות לקרוא את הספר תוכלו לסקרן את הפעוטות בעזרת קול זמזום: "בזזז, משהו מסתובב פה… אתם שומעים? בזזז… בואו נקשיב יחד. הגיע לביקור זבוב מזמזם – בואו נשמע סיפור על זבוב".
לקרוא פעם ועוד פעם ו… עוד פעם – פעוטות נהנים לשמוע את אותו הסיפור שוב ושוב ושוב. כדאי לחזור ולהקריא ספר פעמים רבות. החזרתיות מאפשרת לפעוטות להרגיש בטחון והנאה: "אני מכיר את הספר הזה!", "אני יכולה להשתתף ולחזור על מילים בקול!". ההיכרות עם הספר יוצרת ציפייה והתרגשות ומלמדת להקשיב לספרים בסבלנות, וכך בכל פעם היכולת להקשיב הולכת ומתארכת.
בקריאת הספר כדאי לעצור את הקריאה וכך לאפשר לפעוטות להצטרף אל הילד שבספר. תוכלו לומר: "זבוב עמד לי על ה……" ולתת לפעוטות להשלים את המילה לפי האיור ולגעת בעצמם ביד. אחר כך תוכלו לשאול: "איך נגרש עכשיו את הזבוב?" ולעודד אותם להציג: האם ננפנף בידיים? נרקע ברגליים? נאמר לו ללכת? .
גם אנחנו זבובים – לאחר הקריאה אפשר לחקות את התנועה של הזבוב ולהפוך לזבובים שמזמזמים ברחבי הכיתה ומנפנפים בידיים ממש כמו בכנפיים.
ההיכרות עם הזבוב היא הזדמנות ללמוד על עוד בעלי חיים שעפים. תוכלו להביא בובות של חיות מעופפות נוספות כמו: ציפורים, פרפר, דבורה, ולהדגים איתן את המילה "לעוף", להראות את הכנפיים, להדגים את התנועה שלהם כשהם עפים ולהסביר שכשבעל חיים עף הוא נמצא באוויר ולא דורך על האדמה כמונו.
להיות זבוב במעון וגם בבית – האצבע יכולה להפוך לזבוב לאורך היום: בזמן ההחתלה, במהלך פעילות תנועה או בחצר מזמזמים כמו זבוב, מניעים את האצבע בחלל כך שהפעוט עוקב אחריה ומפתח את הקשב שלו ולבסוף מניחים אותה בעדינות, בכל פעם במקום אחר על גופו של הפעוט: על האף, על הלחי, על היד או על האוזן. אפשר לומר בקול – "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. בהמשך תוכלו להזמין את הפעוט לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב ולהניח את האצבע על האיבר עליו תכריזו. הפעילות הזו מופיעה גם בהצעות למשפחה שבסוף הספר, כך יוכלו הפעוטות להמשיך במשחק המהנה גם בבית עם ההורים ולהרגיש שהם יודעים ושיש קשר בין המעון לבין הבית.
הורים בוודאי כבר מצפים לספר הבא וישמחו לדעת אילו פעילויות מהנות אתן עושות במעון עם הפעוטות בעקבות הספר. המשיכו לעדכן את ההורים בתצלומים ובהודעות והיו גאות בעבודה הנפלאה שאתן עושות.
גלו את השיר "לאיבוד הלך לי זבוב" עם מנגינה כיפית שאפשר לשמוע במעון עוד ועוד, לרקוד וליהנות עם הפעוטות וגם ללמוד את שמות האיברים: אפשר לגעת באף, ביד ובברך כשהם מוזכרים בשיר, להסתובב בזמן ש"הזבוב עשה סיבוב" וכש"זבוב הלך לי לאיבוד" לנסות לחפש אותו ברחבי הגן.
תוכלו להמחיש את הסיפור באמצעות חפצים אמיתיים: פרח, כובע ובובות של ילד, ילדה וכלב.
בארגז הספרים יש המחשות של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בספר. תוכלו להיעזר בהן בקריאה ולפתח את הסיפור: "מה אמרה הסבתא לילדים?", "איך היא קיבלה את פניהם?", "ומה הם אמרו לה?".
ברבים מהספרים לפעוטות יש משפט חוזר שעוזר להם לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. כדי להדגיש את המשפט החוזר בעת קריאת הסיפור תוכלו להקריא אותו בקול מיוחד, להוסיף תנועת ידיים או לשנות את קצב הקריאה. כשיגיע המשפט המוכּר להם ישמחו הפעוטות להצטרף אליכם.
ביקורים הם חלק משמעותי מעולמם של פעוטות. אנחנו הולכים לביקור אצל קרובי משפחה וחברים, ולפעמים באים לבקר אותנו. תוכלו לשוחח ולשאול: את מי הלכנו לבקר? מה עשינו בזמן הביקור? את מי נזמין אלינו הביתה?
בקצה כל עמוד מופיע איור שרומז לפגישה שמחכה בעמוד הבא. לפני שהופכים את הדף תוכלו להביט ברמז המאויר ולנחש מי מחכה לכם בעמוד הבא. תוכלו גם לשחק עם חפצים אמיתיים: לכסות חפץ כמעט לגמרי ולשאול את הפעוטות מה מסתתר מתחת לכיסוי – דובון, כובע ואולי תיק קטן?
העמוד האחרון של הספר הוא סיפור בפני עצמו ובו פרטים מאוירים רבים. אפשר לחפש באיור את מי שפגשתם לאורך הסיפור: כלב, ילדה, כובע או פרח. אפשר גם לנסות לזהות חפצים בבית של סבתא ולקרוא להם בשם: היכן הקומקום? מה תלוי על הקיר?
קריאה בקבוצות קטנות מסייעת לפעוטות להתרכז בספר. תוכלו לשבת עם קבוצה קטנה על שטיח או בפינה שקטה ולקרוא להם את הסיפור. לאחר מכן כדאי לחלק את העותקים האישיים, לתת לפעוטות זמן לחקירה אישית של הספר ואחרי זה לקרוא בו יחד, תוך שאתן מסמנות להם מתי יש לעבור לדף הבא. כך הפעוטות יראו את הבעות הפנים שלכן מקרוב, ואתן תוכלו להתייחס לתגובותיהם.
משפטים חוזרים – "מי מטייל בשדה בין הרים?" או "לפתע פתאום, מה מצאו בדרך?" – הם הזדמנות נהדרת להזמין את הפעוטות להשתתף בקריאה ולומר את המשפטים החוזרים איתכן.
שיחה
שאלות הבנה – תוכלו לשאול תחילה על הפרטים המופיעים בספר: "מה מחזיק הילד?", להצביע על הרמז שבקצה העמוד: "מה הוא ימצא, לדעתכם?".
שאלות מעולם הפעוטות – בהמשך אפשר לדבר על הדברים שהפעוטות פוגשים במסעות שלהם: "מה אתם רואים בדרך אל הגן?", "ראיתם פעם פרח או כלב בדרך?".
ביקורים – ניתן לשאול: "הילד בספר הלך לבקר את סבתא. ואת מי אתם הולכים לבקר?", "מה אתם עושים בבית של סבתא?", "ומה אתם עושים אצל הדודים?", "מי בא לבקר אצלכם בבית"?.
בואו נצא לתהלוכה! – הַזמינו פעוט או פעוטה לצעוד איתכם בצעדים גדולים לצלילי המשפט "הלכו והלכו שעתיים בערך". בכל פעם, עם קריאת המשפט "לפתע פתאום מה מצאו בדרך?", צרפו עוד מישהו לתהלוכה.
אפשר לומר את שם הפעוטות שמצטרפים או שם של חיה שמוזמנת להצטרף, שעה ולהזמין ת כולם לחקות את הקול שהיא משמיעה ואת התנועות שלה.
אפשר גם לצרף את כל הפעוטות, לצאת יחד לטיול ובכל פעם לגלות "בכאילו" חבר – בעל חיים או ילד – שמצטרף: "הינה כלב! בוא, הצטרף אלינו לטיול!" במהלך הפעילות תוכלו להיעזר בהמחשות שקיבלתן.
משחק ניחושים – בדומה לרמזים שבספר, אפשר להסתיר בכל פעם חפץ אחר, להראות רק חלק קטן ממנו ולבקש מהפעוטות לנסות ולנחש מה מסתתר.
משחק זיכרון – סדרו את החפצים בשורה ובקשו מהפעוטות לעצום עיניים. בשלב זה הוציאו חפץ אחד והחביאו אותו, כך שכשהפעוטות יפקחו עיניים, הם ינסו לנחש מהו החפץ החסר. מומלץ לשחק לפי סדר הפריטים המופיעים בספר וכך להקל על הפעוטות לזכור. אם הם מתקשים, אפשר לשחק תחילה עם שלושה חפצים בלבד ולהוסיף אחרים בהדרגה.
בעמוד האחרון של הספר מופיע איור עם פרטים רבים. תוכלו להזמין את הפעוטות להתבונן בו ולספר: "מי נמצא בתמונה?", "היכן החפצים שהילדים אספו בדרך?", "איפה הכובע?", "איפה הפרח?", "מה יש לכלב בפה?". פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחות, כך שהפעוטות יכולים להמשיך ולחקור את האיור גם בבית, להראות להורים מה הם יודעים, ולגלות פרטים נוספים.
תוכלו להסביר לפעוטות שהציורים שבספר הם בשחור-לבן, להראות להם ספר צבעוני לצד הספר הנוכחי ולהסביר כך את השוני ביניהם. אפשר להזמין את הפעוטות לצייר בגיר שעווה או בטוש שחור או לעשות עבודת הדבקות מניירות לבנים ושחורים.
האיור מאפשר לקוראים הצעירים להיחשף לאָמָּנות, ולהכיר עולמות חדשים שמוסיפים לסיפור הכתוב ולפעמים מספרים סיפור נוסף ואחר מזה המסופר במילים. בזמן קריאת ספר כדאי להביט יחד באיורים, לעצור את שטף הקריאה, להביט פעם נוספת, ולתת לילדים ולילדות למצוא פרטים מיוחדים שמדברים אל לִבם.
דובון מנסה לעזור לצמח שלו, הוא דואג לו ומטפל בו. אפשר לשוחח ביחד ולשתף – למי אתם דואגים? במי אתם מטפלים? – בחיית מחמד? בבובה? בעציץ אהוב ואולי באח קטן? – מה אתם עושים כדי לטפל בהם? האם קרה לכם שהטיפול לא עזר כפי שתכננתם, אבל הדברים הסתדרו באופן שלא ציפיתם?
מה קורה לארנבונים? האיורים המשעשעים מתארים עולם שלם שנמצא מתחת לאדמה. תוכלו להביט באיורים, ולספר יחד מה עושים הארנבונים, מתי הם שמחים, עצובים, שבעים או עסוקים?
מה רואים כשיושבים על הספה? ומה כשעומדים באמצע החדר? או כשזוחלים מתחת לשולחן? – בכל סבב אחד מבני המשפחה בוחר מקום וממנו רואה את החדר: מה מושך את תשומת הלב שלו? האם הוא רואה פרטים שאחרים לא יכולים לראות?
צחוק ועידוד קריאה – עלילת הספר רְווּיָה הומור שנובע מהפער בין העלילה הכתובה, המתארת את החוויות של הדובון, ובין העלילה המאוירת שהקוראים נחשפים אליה.
הסיפור יכול לסייע בפיתוח היכולת להבחין בכמה התרחשויות בו־זמניות, לספר סיפור עצמאי באמצעות איורים ובעיקר לצחוק וליהנות מקריאה וכך לטפח את האהבה לספר ולעודד קריאת ספרים.
התמודדות עם אתגרים – הצורך להתמודד עם בעיות ואתגרים הוא חלק משגרת יומם של ילדים וילדות. הם אומנם יכולים להציע שלל פתרונות יצירתיים, אך התאמת פתרון מעשי לבעיה היא מיומנות שמתפתחת בהדרגה.
עידוד מחשבה עצמאית ויצירתית – פיתוח יחס חיובי לנוכח אתגרים באמצעות עידוד חשיבה, התנסות וקבלת רעיונות שהילדים מציעים. מיומנויות אלה יסייעו לילדים גם בהמשך דרכם.
תוכלו לשלב את הספר במצבים שונים שמתעורר בהם הצורך לחזק ילדים.
כדאי לעודד אותם לחשוב על פתרון לאתגרים שעומדים בפניהם ולדבר על כך שלפעמים אנו רגילים להתנהלות שלא מתאימה למצב, וכדאי לנסות למצוא פתרון אחר.
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל ילדה וילד בהן יש עותק אישי.
העותק האישי בסיפור הזה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו מתאפשר לילדים לעקוב ביתר קלות אחרי שתי עלילות, מאוירת וכתובה, המתרחשות זו לצד זו. ניבוי – תוכלו להפסיק בקריאת הסיפור ולהציע לילדים לשער מה יקרה בַּהמשך. כך תסייעו לקשב שלהם.
אפשר להתבונן יחד במחילה שבעמוד הראשון, לשאול את הילדים והילדות מה מופיע באיור ובהמשך לגלות יחד כי זוהי מחילת ארנבים. אפשר לשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הארנב בעמוד הבא?".
חשוב לאפשר לילדים להתבונן באיורים ולעקוב אחר שתי העלילות בו־זמנית: "מה קורה אצל דובון? ומה קורה בינתיים אצל הארנבונים?"
רצוי לשאול שאלות הבנה – "אילו פתרונות מַציע הדובון?"; "האם הדובון רואה את הארנבונים מתחת לאדמה?"; "מה עושים הארנבונים?"; "האם הדובון מבין שהצמח הוא גזר?"; "איך יודעים זאת?".
הומור – כדאי לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה מצחיק בו במיוחד?".
מה מצחיק אתכם – הספר הוא הזדמנות לחלוק בקבוצות קטנות רגעים משעשעים ומצחיקים.
רעיונות ופתרונות – אפשר לשאול: "מה הוא הפתרון של הדובון?"; "האם יש לכם רעיון לפתרונות נוספים?"; "האם תוכלו לשתף במקרים שבהם נתקלתם באתגר ומצאתם לו פתרון?". כדאי להיעזר בדוגמה מוחשית ולבקש מהילדים שיחשבו על משהו בגן שצריך לשפר או לשנות ויציעו לו פתרונות.
שיח רגשי: טיפול ודאגה – הדובון דואג לפרח ומנסה לעזור לו לפרוח בדרכים שונות. הוא מטפל בו ודואג לו ואפילו מנסה ללמד אותו כיצד לגדול. כדאי לשאול: "האם גם אתם טיפלתם פעם במישהו או במשהו: אח, עציץ, בובה או כל דבר אחר?"; "איך הִבעתם את הדאגה שלכם כלפיו?"; "מה הִרגשתם?"; "האם נעים לכם שדואגים לכם ומטפלים בכם? באילו מקרים?".
אפשר להציע לילדים לגדל צמחים ולהיות שותפים בבחירת הצמח ובתהליך כולו.
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת רבות להתפתחות הפעוטות. מומלץ להתחיל את הקריאה לאט־לאט ובהדרגה. בתחילה ניתן לפעוט להתחבר אל הספר בדרך שלו: להרגיש אותו, לפתוח ולסגור, להתבונן באיורים ולהסתקרן. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובנחת. יש פעוטות שיעדיפו לקרוא רק עמוד אחד, להכיר, להתרגל והנה – הספר הפך לחבר!
אפשר למצוא גילויים מעניינים אם רק נשים לב. תוכלו לשוחח על מה שאתם רואים בדרך, בהליכה או בנסיעה: "הנה מכונית אדומה!" "אני רואה עננים, ומה אתה רואה?" תוכלו גם לשתף את הפעוטות ולהחליף חוויות: "בדרך לעבודה ראיתי אישה מטיילת עם כלב, מה אתה ראית היום בדרך אל המעון או בחזרה?"
כמו הילד בספר, גם פעוטות אוהבים טקסים שיוצרים שגרה קבועה, טקסים שמרגיעים ועוזרים להם להתחיל את היום בתחושה טובה ובשמחה. בבוקר תוכלו גם אתם לערוך טקס בוקר קטן משלכם – לדוגמה, אפשר לעודד את הפעוט להיפרד מדובי אהוב: "דובי, דובי, אני הולך לגן, שלום!" ואתם ההורים תענו בשם הדובי: "שלום, שלום וברכה! ודרך צלחה!"
בספר מופיעות חיות רבות. תוכלו להתבונן בהן יחד ולציין את שמותיהן, להשמיע את קולות בעלי החיים או לחקות את התנועות שלהם: לקרקר כמו תרנגול, לקפוץ כמו ארנבת, או לדהור ולצהול כמו סוס. תוכלו גם להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולבקש מהפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
הספר עוזר לפעוטות להתמודד עם המעבר מהבית אל המעון: בכל בוקר הפעוטות מגיעים אליכן אל המעון ליום חדש. חלקם נפרדים בקלות וחלקם חווים קושי בשלב זה של היום. ספר זה נבחר להיות הספר הראשון של השנה במטרה להקל על הפעוטות בהסתגלות המחודשת למעון אחרי תקופת החגים וכן בשלבים נוספים של השנה של חזרה למעון לאחר חופשה, או בקשיי הפרדות שיכולים להופיע כך פתאום.
טיפ לקריאה במעון ספר חדש הוא הזדמנות לחגיגה! כדי להעצים את ההתרגשות והשמחה על קבלת הספרים תוכלו לערוך טקס מיוחד לפתיחת הקופסא יחד עם הפעוטות .
להתיידד עם הספר – ספרים הם עולם, ואיך מגלים עולם חדש? לאט לאט ובסקרנות. כדאי לאפשר לפעוטות לחקור את הספר – לדפדף בעותק האישי שלהם, לפתוח ולסגור, לקרוא "בכאילו" או בכל אופן שבו הפעוט בוחר.
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולהקריא את הספר בקבוצות קטנות שתאפשר לפעוטות מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
שיחה כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הלך הילד?" "את מי הוא פגש בדרך?" ולהמשיך ולשאול על עולמם של הפעוטות: איך אתם מגיעים בבוקר אל המעון? במכונית? ברגל?מה אתם רואים בדרך? את מי פגשתם בדרך – ציפור, כלב, אולי איש או אישה? בביטוי במהלך היום-יום במעון.
את הברכה "שלום וברכה ודרך צלחה" תוכלו לשלב בשגרת היום במעון: בבוקר כאשר אתן מקבלות את פני הפעוטות, במפגש או במעבר בין פעילויות: "בואו נצא אל החצר – שיהיה לנו שלום וברכה ודרך צלחה!"
תוכלו לבנות מסלול מוטורי בכיתה, בג'ימבורי או בחצר, שמציג את הדרך למעון. כדאי לשלב במסלול בכל פעם בובת חיה אחרת ולעודד את הפעוטות לספר לה לאן הם הולכים, לברך אותה לשלום ואתן המטפלות תענו בשם הבובה בברכת "דרך צלחה". הפעוטות יכולים גם לחבוש כובע ולקחת את התיק האישי שלהם למסע.
בספר בעלי חיים רבים המסקרנים פעוטות. תוכלו להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולתת לפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים. היכרות מקדימה תגביר את העניין של הפעוטות בספר כשייקחו אותו הביתה ויכולה לסייע לחזק את הקשר בין הבית ובין המעון.
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה.כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטוןמהי ספרית פיג'מה לקטנטנים
תוכלו ללוות את השיר בתנועות. למשל בשיר "בוא אלי פרפר נחמד" אפשר להזמין את הפרפר בתנועת "בוא", לעופף עם הידיים ולטפוח על כף היד של הפעוט. ואיזו תנועה תתאימו לקוף המתפוצץ מצחוק? או לדב העולה בסולם?
בספר תפגשו בעלי חיים שונים, חלקם מוכרים לפעוטות וחלקם חדשים ומלהיבים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבתכם הקרובה תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות למיוחד בבעל החיים – "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון בית על הגב".
כשקוראים ספר שירים אפשר להתמקד בכל פעם בשיר אחד, לקרוא אותו מספר פעמים או לשיר אם יש לו מנגינה. כדאי להביט יחד באיורים ולראות לאן נמשכת תשומת הלב של הפעוט או הפעוטה. מדי פעם אפשר לשלב שיר נוסף מהספר ולראות אילו תגובות הוא מעורר והאם הוא מהנה ומסקרן.
העותק האישי הוא הזדמנות להכיר ספר מקרוב: הפעוטות במעון חולקים בכל כך הרבה דברים, והינה, לכל אחד ואחת ספר משלו! פעוטות ממששים את הספר, "טועמים" אותו בפה, סוגרים ופותחים. בזמן שהפעוטות "חוקרים" את הספר, כדאי להתבונן ולגלות מה מעניין אותם ולהגיב בהתאם: אם, למשל, פעוטה מתבוננת בריכוז בָּאיור של השיר "הקוף", תוכלו לומר: "הינה קוף!" / "איפה הקוף?" / "הינה עץ. על העץ יושב קוף".
בכל פעם שיר אחד – כדאי להתמקד בכל פעם בשיר אחד לפרק זמן מסוים ובמהלכו לחזור עליו, להוסיף תנועות וקולות ואם אפשר – גם לשיר ולרקוד. תוכלו לשלב את השיר בחיי היום-יום בכיתה: לשיר במפגש הבוקר, לדקלם בזמן החלפה ולשלב את השירים במהלך פעילויות גם לאחר שהספר חולק למשפחות.
שילוב שפת השיר בחיי הכיתה – כדאי לשלב מילים מהשירים בדיבור עם הפעוטות וכך להרחיב את אוצר המילים שלהם, למשל: "אנחנו מתרוצצים" מהשיר "הקוף" / "מי ראה? מי ראה את…?" מהשיר "מי ראה את שועל הכסף?" / "סולם" מ"אַת עולה בסולם גבוה כמו הדוב?"
למה פעוטות נהנים להקשיב לשירים ולדקלומים? – כי הם מזהים את השיר ומרגישים ביטחון, כי המקצב מרגיע אותם, כי המנגינה משמחת אותם ומעודדת תנועה, וכי בכל פעם הם לומדים עוד קצת: מילים חדשות, משפט חדש ואפילו שיר שלם. בדיוק כמו המבוגרים, גם הם אוהבים לשמוע שיר מוכר ולהצטרף לשירה.
להמשיך עם השירים – שני עותקים של הספר נשארים במעון, וכדאי לחזור מדי פעם אל שירים אהובים. כדאי להתייחס להעדפות של הפעוטות, ואם יש שיר שהם מבקשים לשמוע שוב ושוב, להצטרף אליהם לשירה ולדקלום.
השיר עוזר לפעוטות לתת שם לחוויה שלהם ולהרגיש שהם לא לבד ושגם אחרים נמצאים במצבים דומים. השירים אומנם מתארים חיות, אבל מתאימים לעולמם של הפעוטות: הקיפוד רקד לבד כי לא מצא חברים, הדוב מגלה עולם, האריה קצת מפחיד. באמצעות השירים תוכלו לעזור לפעוטות להבין רגשות וחוויות, למשל: "את צוחקת – את שמחה כמו הסייח?" / "האריה שאג וזה היה מפחיד. כולם מפחדים לפעמים. בוא נקבל חיבוק".
תנועות ידיים עושות את כל ההבדל – תנועות ידיים עוזרות לפעוטות לתקשר, ללמוד, להשתתף ולחוש סיפוק, שמחה והצלחה. כך, למשל, בכל פעם שחוזר המשפט "מי ראה, מי ראה את שועל הכסף?" אפשר להדגיש את המילים, ללוות אותן בתנועות ידיים ולהזמין את הפעוטות להצטרף ובהמשך לרשרש עם האצבעות כמו העשב.
השיר "פרש", הידוע בשם "רוץ בן סוסי", הוא מהשירים האהובים על פעוטות בכל הזמנים: תוכלו לשיר יחד, לדהור על גבי סוסים דמיוניים ולהיות פרשים בני חַיִל ובנות חיל.
נעים מאוד – חילזון! – בספר מופיעים בעלי חיים, אחדים מוּכָּרִים לפעוטות ואחדים חדשים. כשאתם פוגשים בבעל חיים בסביבת המעון, תוכלו לספר לפעוטות על בעל החיים ועל מה שמיוחד בו, למשל: "לציפור יש מקור", "הנמלים הולכות בשיירה" או "לחילזון יש בית על הגב".
פעילות גם בבית – פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר. החיבור בין הבית למעון מעניק לפעוטות תחושה שהם יכולים להשתתף ולשתף: "אבא מראה לי נמלה, כמו שהראו לי במעון!"
בערכה שקיבלתן יש בובות כפפה של חתול, של כלב ושל חילזון. שימוש בהמחשות לפני הקריאה או במהלכה יכול להעצים את חוויית הקריאה, לעורר סקרנות ולמקד את תשומת הלב של הפעוטות. עם זאת הוא לא הכרחי: שימו לב כיצד הכי נוח לכן לקרוא, ואיך ההמחשה משפיעה על הפעוטות.
מהמיטה ועד המעון – איזה מסע! מרגע שנפקחות העיניים ועד הרגע שמגיעים למעון, קורים כל כך הרבה דברים: אפשר לפגוש את השמש הזורחת, את מברשת השיניים ואת האנשים שברחוב, ולברך אותם בברכת "בוקר טוב". הברכה היא טקס שעוזר לפעוט להתחיל יום חדש בביטחון, ברוגע ובשמחה – יום חדש התחיל בטוב!
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת תרומה עצומה להתפתחותם של פעוטות; ההצעה שלנו היא להתחיל לאט-לאט, בהדרגה ובדרך המתאימה לפעוט: יש שירצו למשש את הספר, לפתוח ולסגור, או אפילו "לטעום" אותו. אחר כך אפשר לקרוא קצת, בסבלנות ובכיף: תוכלו להתחיל ולקרוא עמוד אחד, להתרגל, להוסיף עמודים, והנה – הספר הפך לחבר…!
בזמן הקריאה תוכלו להדגיש את המילים "בוקר טוב" בקול מיוחד ובתנועה של ברכת שלום, ולהזמין את הפעוט להצטרף, לעקוב אחרי הסיפור ולהיות שותף לקריאה. תוכלו ליצור טקס משלכם ולאחל "בוקר טוב": "בוקר טוב לכיסא שבמטבח!", "בוקר טוב לעץ שבדרך!", "בוקר טוב לכלב בובי!"
בעיניו של הפעוט כל דבר הוא פלא שמלמד על העולם: הזמן המשותף בדרך אל המעון או בחזרה ממנו הוא הזדמנות להביט יחד במה שמושך את תשומת הלב של הפעוט: נמלים הולכות בשורה, משאית גדולה, ואולי להקת ציפורים שעפה בשמים?
"בוקר טוב" מתאר את המסע שעובר פעוט בבוקר מרגע ההתעוררות ועד הגעתו למעון. הילד שבספר מאחל "בוקר טוב" לכל מי שהוא פוגש: לשמש, למברשת השיניים, לחיפושית ולשבלול שבדרך. טקס הברכה מאפשר לו להיפרד מהבית, להרגיש עצמאי ולהתבונן בעולם בסקרנות. בספר מילים מעטות, איורים וחזרתיות, כפי שמתאים לפעוטות, לקצב המיוחד להם ולאופן הרענן שבו הם מתבוננים בעולם ומשתלבים בו.
ספר ראשון הגיע למעון. איזו התרגשות! זוהי הזדמנות נהדרת לערוך טקס קטן לכבוד קבלת הספר החדש: אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז החדר ולהכיר יחד את הספר: להראות את הכריכה לפעוטות, לשאול: "מה זה? מה יש בפנים?", להדגים כיצד הספר נפתח ונסגר ולקרוא ממנו כדי להמחיש את השימוש בו. לאחר מכן כדאי לחלק לכל פעוט את הספר האישי שלו ולאפשר לו להתיידד עם הספר: למשש אותו, להסתכל בו, לדפדף ולהציץ בספר של החברים למעון.
לָמָּה חָשׁוּב לְהִתְיַדֵּד עִם הַסֵּפֶר? – בעבור רוב הפעוטות הספר הוא דבר חדש ומסקרן, ודרושים להם זמן והתנסות כדי לגלות אותו ולהפוך אותו לחבר. פעוט חוקר את סביבתו באמצעות החושים, לכן המגע האישי עם הספר הוא הצעד הראשון בדרך להפוך לקוראים ולאוהבי ספר.
אחרי שהפעוטות חוקרים את הספר, כדאי להקריא אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון. לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו שאת השירים שרים יחד שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים לַמילה המוּכּרת או לצליל החוזר. לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – כי כך מַכירים את הספר, וכשמכירים אותו, נהנים יותר ומרגישים ביטחון: "אני כבר מכיר את הסיפור ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד. בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך גם עלילה.
טקסים חוזרים ונשנים אהובים מאוד על פעוטות: הם מַקְנים להם ביטחון והרגשה של מסוגלות. "טקס בוקר טוב" במעון הוא הזדמנות נהדרת לתת לכל פעוט ופעוטה אפשרות להשתתף ולחזק אצלם את ההרגשה שהם שייכים לקבוצה ואהובים. תוכלו לבחור משפט ברכה קבוע לכל מי שמגיע למעון ולאחל "בוקר טוב" בעזרת שיר, תנועה וקריאה בשמם של הפעוטות.
כבר יש לכן "טקס בוקר טוב" משלכן? נשמח אם תשתפו אותנו.
בעיני פעוט, כל דבר הוא פלא חדש; פרח, חיפושית או מנוף גבוה מסקרנים אותו ומעוררים בו עניין רב. באמצעות ההתבוננות בכל אלה הוא לומד על העולם. במעון יש הזדמנויות נפלאות להביט בסביבה ולחקור אותה. בחצר, למשל, תוכלו לראות מה מושך את תשומת ליבם של הפעוטות: עלים שנשרו מהעץ? נמלים? ואולי מטוס שעובר בשמיים? כדאי להצטרף אליהם ולקרוא בשם לחוויות: "הינה עלים! עכשיו הֶעלים על החול." פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר, ומטרתה לְקַשר בין המעון לבית. זִכרו: חזָרה על פעילות משמחת את הפעוטות ומעודדת אותם.
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה. כמובן, כדאי לעודד אותם לקרוא את הספר בבית שוב ושוב ושוב.
אותיות ומנגינה 
החולם הקטן 
דברים שאין 
מדוע הילד צחק בחלום? 
הבית הגבוה והבית הנמוך 
אחד פה לא כמו כולם 
חנוכה באלסקה 
מכף רגל ועד ראש 
דגדוגים 
הילדה מחולות הזהב 
עץ הכוכבים 
עצים מצפים לגשם 
הצמיד של שוהם 
ארבעה שלפנוצ'ה וסירה אחת 
החלון שלי כאן 
גברת אחת מרחוב בצלאל 
איילת מטיילת 
מה עושים העצים? 
חתול זה לא כלב! 
ילדה אחת ומטריה אחת 
מה? מה? תפוח אדמה! 
לקרוא ולכתוב 
היום הגדול של סימצ'י 
המפוחית 
טוב שם טוב 
סיפור שענת אוהבת במיוחד 
שותפים 
לאיבוד הלך לי זבוב 
בוקר בהיר אחד 
למה אתה לא פורח? 
ילד קטן הלך לגן 
אני וכל מיני חיות 
בוקר טוב! 
למה לובשת הזברה פיג'מה? 
מחבואים 
ברכבת יושבת ארנבת 
השועל מבשר שלום 
מוזיקה 
סבא מספר בלי להגזים 
הקנה והארז 
אני אוהב לצייר 
למה תמיד מזכירים לי 
שבע השנים הטובות 
הכנרת נהדרת 
הזאב לא יבוא 
שקית של געגוע 
דודי שמחה 
קוראים לי יויו 
ספר על גמדים, פטריות ומה עוד? 
אני אוהב לחפש 
אליק בליק 
ישבתי על כרוב 
לאן לאן? לגן! 
השפה הנמה 
רוזָלינדה 
מה עושות האילות 
וורקיטו שוברת כלים 
למה הכל קורה דוקא לי 
עט המתנה 
מאה חדרים 
משהו אחד ולישון 
איתמר פוגש ארנב 
הסביבון הגדול 
טוק טוק טוק דופקים בדלת 
גלגלים 
לילה חשוך אחד 
אמבטיה לשבתיה 
חתול גדול חתול קטן 
מי כמונו הדובים 
מי זה היה? מה זה יהיה? 
לו רק 
הכבש השישה-עשר 
נורי והלווייתן 
נמאס 
החליל המכשף והכבשה הרקדנית 
הארי והעצם 
יוסף איש חֶלֶם הולך לוורשה 
הדרקון וסוד הענפים 
אריה בן נעים ה-14 
והילד הזה הוא אני 
דומים וגם שונים 
מעשה בארנב ובזנב 
שושה 
איך זה להיות עץ 
גינה על חמור 
יחפים בחול 
שני אחים / מקומו של בית המקדש 
קיש קיש קריא 
עוד סיפור אחרון 
קונצרט בחולות 
מעשה בשלושה אגוזים 
שישה בשקיק אחד 
רק אני ואתה – שירים לפעוטות 
אותיות מתוקות 
שלמה המלך והדבורה 
הספר הרטוב 
אוי לא, ג'ורג'! 
סיפורי חיות 
יקינתון 
מסעדה בקצה הקוטב 
צפוף בבית 
המגפיים שהצילו את ירושלים 
הדלת הירוקה 
שלג במתנה 
מבוקשת: חיית המחמד המושלמת 
סבא סביח 
מעשיות חכמות 
המסע אל האי אולי 
שפן 
סל מלא תאנים 
חור בספינה 
המפוזר מכפר אז"ר 
הצבע השמיני 
חנן הגנן 
מר סביון וגברת רקפת 
איפה מתחבא הצחוק? 
מעשה בחתוליים ושאר החיות 
נעלי הזהב של המלך 
המדינה של ילדי הגן 
יוסי שלי מוצלח 
סבא נכד וחמור 
סבלנותו של הלל הזקן 
משל על שועל 
יום שישי של יו-יו 
אורי כדורי 
הטיול הקטן 
הנעליים הישנות של אדון מינאסה 
התבלין החסר 
מי אוהב את השבת 
אנשים טובים 
אות בבאר 
מר גוזמאי הבדאי 
תאכל מעיל, תאכל 
בן ציון והסביבון הראשון 
תרנגולת אחת קטנה 
הילד הרע 
בשוק של ז'קרובאט 
משה והגדי: על-פי אגדת חז"ל 
פעמון הזהב 
נינה הולכת 
איך הצילה הזיקית את נח 
שלולי 
פרח נתתי לנורית 
התרנגולים והשועל 
המעיל המופלא של יוסף 
האגרת 
מה שמי ומי אני 
מלכה בירושלים 
מכתב לביאליק 
נוצות ברוח 
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית 
הנקודה 
הינשוף שראה הפוך 
האגדות שלנו 
יום העצמאות של יעל 
איזידורה איזה יום 
האוצר 
שלושת הפרפרים 
יצאנו לטייל 
בוקר טוב גדליהו 
מרק כפתורים 
אלף בית 
אגדת גשר 
האריה והעכבר 
אוצר בשדה 
סיפור על גשם 
פעם ניצחתי שלושה ענקים 
המלך אמר 
דוד והעכביש 
השפה המיוחדת של אורי 
חכמי חלם והירח 
שרשרת מזמרת 
רוח הצפון והשמש 
השעון 
דוד ירח בשמיים 
שמחה רבה 
בַּרְוָזַיִם 
