אז והיום

תוכלו לשתף את הילדים: אילו דברים השתנו מתקופת ילדותכם? או מתקופת ילדותם של סבא וסבתא? מה היה שונה בחיי היום־יום שלכם כילדים? האם גם אז היו דברים שהותרו רק לבנות או רק לבנים?

אותיות ומנגינה

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

שאלות לקריאה ראשונה –

עצירות לשאלות ניבוי –

– אחרי שהביאו את האחות החדשה – מה יקרה עכשיו לדעתכם?

– לאחר המשפט "לבסוף כשהם הלכו, יצאתי" – מה לדעתכם יקרה כששתי האחיות יישארו לבד בבית?

שאלות ניטור הבנה –

כשהחתולה הבוגרת אומרת לקראת סוף הסיפור: "מישהו צריך ללמד אותה" – אפשר לעצור ולשאול: למי היא מתכוונת כשהיא אומרת שצריך ללמד אותה?

– למה החתולה הגדולה החליטה להיעלם?

– העמקה באיור "תני לה" – מי אומר לחתולה "תני לה"?

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר –

– כיצד אפשר להבדיל בין החתולות באיורים? מה מאפיין כל חתולה?

– בקטע שבו החתולה הגדולה מגלה שהחתולה הקטנה ישנה במקום שלה – אפשר לשאול את הילדים: מה היא מרגישה? מדוע?

– במבט נוסף על האיור שבו החתולה הבוגרת שומעת רק "תני לה!" אפשר לשאול: גם לכם אומרים את זה לפעמים? איך אתם מרגישים כשזה קורה?

– מה הרגישה החתולה כשראתה איך מתייחסים לאחותה הקטנה?

(זו הזדמנות לדבר על רגש הקנאה, שכולם מרגישים לפעמים, ולתת לו מקום)

לאחר שיח על הדמויות בסיפור אפשר לומר – החתולה הגדולה קינאה בתשומת הלב שכולם נתנו לחתולה הקטנה. האם

קרה לכם שהרגשתם קנאה?

במה קינאתם? מה אפשר לעשות כשמרגישים קנאה?

חשוב לתת לגיטימציה לתחושת הקנאה, ולעודד את הילדים להביע רגשות, לספר ולשתף.

בעקבות המשפט "אני לא מספיקה?" – אפשר לשאול:

– האם הבחירה להביא חתולה נוספת אומרת שהחתולה הראשונה לא הספיקה להורים? מה זה אומר לדעתכם?

– למה לדעתכם המשפחה רצתה חתולה נוספת?

להרגיש משמעותיים

כדאי לחזור ולקרוא את החלק שבו החתולה הקטנה מתפייסת בעזרת משחק עם אחותה, ולהמשיך לקרוא על הדרך שבה החתולה הגדולה מלמדת את הקטנה דברים שונים. אפשר לשאול:

האם יצא לכם פעם ללמד משהו מישהו שצעיר מכם? מה לימדתם אותו?

תנילה

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

יֶדַע

קישור בין טקסט לאיור

הסיפור מאפשר לבחון התאמות ופערים בין הטקסט לבין האיור:
כיצד נראית הדמות כשהיא “נעלבת”? איך ניתן לראות שינוי בקשר בין הדמויות לאורך הסיפור?
היכולת להצליב בין מידע חזותי למידע לשוני היא בסיס לתהליכי הבנה והיסק.

האנשה ומשל כבסיס לחשיבה אוריינית

הסיפור מציג האנשה מלאה: החתולות מתנהגות, חושבות ומרגישות כמו ילדים. ההאנשה מאפשרת לילדים להבין חוויות אנושיות דרך דמויות סמליות.

מְיֻמָּנוּיוֹת

ויסות –

האחות הגדולה חווה הצפה רגשית, ובאימפולסיביות היא חוטפת ומתרחקת.
אך בהמשך היא מצליחה להתקרב מחדש.

מיומנויות בין־אישיות

אמפתיה כלפי אחות קטנה והיכולת לראות את העולם מנקודת מבטה

הסיפור מציג שינוי מרכזי:
האחות הגדולה עוברת מהתבוננות ביקורתית ותחושת פגיעות להבנת הצד של האחות הקטנה.

פתרון קונפליקט בתוך קשר מתמשך,

טיפוח אינטימיות וקרבה רגשית בין אחים

הסיפור מלמד את הילדים שקונפליקט לאו דווקא הורס קשר, אלא הוא חלק טבעי ממנו;
שמרחק וכעס ולא חייבים להרוס את היחסים, ויכולים להסתיים בהתקרבות מחודשת.

הסיפור מסתיים ברגשות קרבה: גרגור משותף, מבט, מגע.
הילדים מבינים שאחים יכולים להפוך ל“בני ברית”, לשותפים למשחק, לחום ולאהבה.

עֲרָכִים

ערך המשפחה – כבוד, קרבה ושייכות

הסיפור מעמיד במרכז קשר בין שתי אחיות: דאגה, אכפתיות, רצון לשמח זו את זו, ולצד זאת גם שמירה על מרחב אישי. האינטראקציה שלהן מעבירה מסר ברור: בתוך המשפחה אפשר לכעוס, להשתנות, לפחד, להיעלב – וכל זה על בסיס יציב של אהבה עמוקה.

תנילה

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

יֶדַע

שפה ואוריינות: הילדים נחשפים לתבנית חוזרת (“זהו, עכשיו אפשר להתחיל”) עם כל דמות שמצטרפת. מבנה זה תורם להבנת רצף, זיהוי תבנית, היכרות עם עלילה מתפתחת ויכולת לחזות אירועים — ניצני קריאה.

אף שהסיפור קצר, הוא מעשיר את השפה באמצעות הפעלים המייחדים כל דמות: הזברה צוהלת, האוגר מריע, הילד מכריז, החתול מגרגר ורוצה להתכרבל, האריה שואג, הקרנף מתפרץ, והדג מבעבע.

קשר בין טקסט לאיור: עושר הפרטים באיורים — תנוחות הגוף, הבעות הפנים, צפיפות הדמויות, חפצים נלווים (כרית, פופקורן, אקווריום, שמיכה), הבלגן שנוצר והאוהל המאחד בסוף — תורם להבנת מסרים בלתי כתובים, ומקדם “קריאה” חזותית לצד הקריאה המילולית.

מְיֻמָּנוּיוֹת

מודעות עצמית – הדמויות מבטאות צרכים אישיים (“לי קר”, “אני רוצה להיות באמצע”), ומעודדות את היכולת לזהות מה אני צריך ומה לא מתאים לי.

מודעות חברתית – הילדים לומדים להבין רגשות של אחרים (למה הקרנף מסמיק?), לזהות נורמות קבוצתיות (כולם רוצים לשבת יחד), ולפתח רגישות לצרכים של אחרים.

עֲרָכִים

כבוד לזולת והתחשבות – הסיפור חוזר ומציג מצבים של התחשבות בזולת: הדמויות מפנות מקום, ממתינות, משנות תנוחה או מביעות צורך. הילדים לומדים שכבוד הדדי פירושו הקשבה לזולת והכללתו בחוויה המשותפת.

ערבות הדדית ושייכות לקבוצה – ההתארגנות סביב הקריאה מפתחת תחושת “אנחנו”: כולם רוצים להיות חלק, למצוא מקום, ולייצר חוויה משותפת נעימה. הילדים מבינים שהקבוצה תומכת בכולם, ושכל אחד בה תורם ליצירת המרחב הנעים.

אהבת הספר ותרבות הקריאה – ההתכנסות של כולם לקראת הקריאה, ההמתנה, ההתרגשות וההתחלה מחדש — משקפים את המסר שספר הוא הזמנה למפגש, דמיון ושיחה. הילדים לומדים שספר הוא חוויה המחברת אנשים יחד.

אפשר לשבת באמצע?

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

פעילות מטרימה לקריאת הסיפור:
אפשר להתבונן יחד בכריכה ולשער: מהו הפרס? למי הוא מיועד?
את השיח אפשר לפתוח בהזמנה לשתף בניסיון אישי הקשור למושג "פרס":

מי קיבל פעם פרס?
עבור מה?
כיצד שומרים על פרס שהתקבל?

שאלות לקריאה ראשונה:

שאלות ניבוי:

בקטע שבו מודיעים לסבא על סגירת החנות תוכלו לעצור ולשאול: מה לדעתכם יקרה עכשיו – איך סבא ומיקי יגיבו?

כשסבא מציג את הארגז – מה לדעתכם יכול להיות בארגז שסבא שכח?

תוכלו לעצור באיור שבו רואים תור ארוך מחוץ לחנות, ולשאול: למה לדעתכם כולם הגיעו? מה סבא ומיקי מתכננים?

שאלות ניטור הבנה:

מדוע ילדים חושבים שבחנות של סבא מוכרים ידיים? מה הכוונה ב"חנות יד שנייה"?

· מדוע זה מזל שללקוחות יש סבלנות ואוזניים טובות?

· למה החנות של סבא לא יכולה לעבור לקניון החדש?

· מה כל כך משמח את האנשים המבוגרים בפרס ישן?

· אפשר להוסיף התייחסות לפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

שאלת שיחזור:

מהיכן הגיעו כל הפרסים? זוכרים את הארגז שסבא מצא?

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר:

מה ההבדל בין חנות יד שנייה לחנות רגילה?

תוכלו להוציא יחד פרטים מהסיפור, למשל: עדיף כמה שיותר ישן ומאובק, מאחורי כל חפץ יש סיפור נהדר אז הלקוחות באים עם סבלנות, החפצים משומשים וכדומה.

· התבוננו בפרטים שבאיורים – אילו חפצים אתם מזהים? היכן ראיתם אותם או שמעתם עליהם?

· קוראים רגש – תוכלו לעקוב אחר הבעות הפנים ולבחון יחד את קשת הרגשות שהדמויות מביעות – ברגע הבשורה על סגירת החנות, בשתיקה כשהחנות ריקה ונפרדים, בהתרגשות סביב ארגז הפרסים ועוד.

מה דעתנו?

· ממה לדעתכם אנשים יכולים ליהנות בחנות יד שנייה?

· מה לדעתכם הקשר בין חפצים לזיכרונות?

מהסיפור אלינו – שיח רגשי

· מיקי מרגיש בחנות של סבא כמו במערת קסמים – האם גם לכם יש מקום שאתם מרגישים בו משהו מיוחד?

· מיקי מגיב בכעס להודעה הפתאומית על סגירת החנות אחרי כל השנים שבהן פעלה, ואחר כך הוא מתעצב למראה החנות הריקה – מתי הרגשתם כעס בגלל משהו שהשתנה באופן לא צפוי? מתי הרגשתם עצב מסיום של משהו או מפרדה?

· למה לדעתכם מתכוון סבא במשפט: "העולם מתגלגל ואנחנו איתו – פעם למעלה ופעם למטה"? איך המשפט הזה יכול לחזק אותנו כשאנחנו בתקופה פחות טובה?

· איך הארגז שסבא מצא הקל את הפרדה? מה אפשר ללמוד מהאופן שבו סבא פעל כשנסגרה החנות?

מה אתם חולמים לעשות? מה צריך כדי להגשים את החלום שלכם?

הפרס הגדול

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

מה בכריכה?

כדאי לחשוף את הילדים לכריכה ולשאול: על מה לדעתם הספר מדבר? מי אומר "אני יותר?" מה הכוונה בכך? השאלות הללו מרחיקות את הילדים מהחוויות האישיות שלהם, ובדרך עקיפה מעודדות אותם להביא את מחשבותיהם ותחושותיהם אל תוך השיח.

מדברים איורים

מכיוון שמדובר בספר תמונות (Picturebook), חשוב לעודד את הילדים ליצור שיח ולהבין את הסיפור באמצעות התבוננות באיורים.

בכפולה הראשונה, שבה אין טקסט, כדאי לעצור ולשאול: מתי מתרחש בסיפור? מה הקשר בין הילדים? מה הם עושים? למה הילד מביט באחותו? מה לדעתכם הוא מתכנן?

לאחר מכן רצוי להקריא את הסיפור ברצף, בקצב שיאפשר לילדים להתבונן באיורים באופן אישי.

שאלת ניבוי

לפני שהאור כבה, ניתן לעצור ולשאול: "מה לדעתכם יקרה עכשיו?"

מפגש חוזר עם הספר

במפגש חוזר עם הספר תוכלו לעודד הזדהות והבעת דעה ולקיים שיח רגשי בקבוצות קטנות – ניתן לשאול:

למה לדעתכם חשוב לילדה להיות יותר? כיצד הגיב הילד?

מה הרגישו הילדים בסוף הסיפור?

קרה לכם שרציתם להראות שאתם יותר במשהו?

קרה שמישהו רצה להוכיח לכם שהוא יותר? איך הרגשתם?

מתי כיף להתחרות? מה אפשר לעשות כשחבר מתחרה בנו ולא נעים לנו? מה נוכל לומר?

לאחר הקריאה כדאי לחזור לכמה איורים מרכזיים כדי להעמיק את ההבנה:

אפשר לבקש מהילדים לתאר במילים שלהם מה קורה בכל עמוד ובאילו חפצים הילדים משתמשים.

ניתן לשוחח על רגשות ומניעים – כשהאור כבה, אפשר לנסות לזהות של מי העיניים. כשמתגלה שהילד עבר למיטה של הילדה, אפשר לשאול: למה הוא עשה זאת? גם אתם פוחדים לפעמים בחושך?

אני יותר!

שְׁמִירָה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

יֶדַע

ידע שפתי – שפה ותארים: חזרה על שמות תואר ("גדול", "חזק", "מפחיד")

ניצני קריאה: ההיכרות עם הסיפור מאפשרת לילדים להתנסות בקישור בין מלל קצר לאיורים, ומקדמת תחושת מסוגלות ראשונית בקריאה והבנת רצף עלילתי.

ידע מתחום הליבה מתמטיקה – יחסיות והשוואה: התארים בסיפור בתוספת המילה "יותר" פותחים פתח ללמידה על השוואה ויחסיות.

מְיֻמָּנוּיוֹת

מיומנויות חשיבה: הילדים מתנסים בהשוואה ובהסקה – מי גבוה יותר, מי חזק יותר.

מיומנויות בין-אישיות: הסיפור מזמן שיח על קנאה, תחרות, פחד ואהבה – ומעודד זיהוי רגשות והתנסות באינטראקציה חברתית הכוללת קונפליקט בין שניים.

מיומנויות חשיבה יצירתית: השילוב בין מלל קצר לבין איור עשיר מאפשר לילדים לדמיין, לפרש ולפתח יצירתיות.

מיומנויות תוך-אישיות: הסיפור מדגיש את ההבדל בין האחות הגדולה, שכבר מסוגלת לווסת את רגשותיה בעזרת קריאת ספר ושקיעה בעולמה הפנימי, לבין האח הצעיר, שעדיין זקוק לפעילות משותפת כדי להתמודד עם רגשותיו. אבל כל זה נכון עד לרגע שבו האור כבה. בחושך מתגלה כי גם האחות הגדולה עדיין זקוקה לוויסות המשותף. הפער הזה מניע את העלילה ומאפשר שיח על דרכי התמודדות שונות.

עֲרָכִים

אהבת הספר וחדוות הקריאה: הסיפור עוסק בעולמם הקרוב של הילדים, כתוב בשפה קצרה וחוזרת, ומאפשר להם לחזור בעצמם על רצף האירועים. כך מתפתחת זיקה לספר, וחדוות הקריאה הופכת לערך מרכזי.

שותפות ושותפות גורל: העלילה מציגה מעבר מתחרותיות לעמידה זה לצד זה, ומבהירה עד כמה קשר משפחתי ואנושי יכול להעצים ולהרגיע.

אהבה, אכפתיות וכבוד במשפחה: הסיפור מסתיים בביטוי של חיבה ותמיכה הדדית, המדגיש את הערך של דאגה וכבוד בין אחים ואת כוחה של אהבה לרכך גם מצבים תחרותיים.

אני יותר!

שְׁמִירָה

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר

כיצד כדאי לקרוא את הספר? מכיוון שכל המצאה מוצגת ברצועת קומיקס נפרדת, לא נדרש לקרוא את הספר לפי הסדר. אפשר לבחור בכל פעם נושא אחד שמעניין את הכיתה (ווייז, עגבניות שרי, במבה), לקרוא את העמודים העוסקים בו, ולעבור לפן החווייתי.

כדאי להשאיר את הספר בכיתה וליהנות ממנו לאורך זמן כדי שיתאפשר להעמיק בו. המורה יכול/ה לקרוא את התכנים המדעיים, ולבקש מזוג תלמידים להקריא את הקומיקס כדיאלוג.

במפגשים חוזרים עם הספר, והעמקה בכל נושא בנפרד, כדאי לשאול שאלות הרחבה שנוגעות לחוויה האישית של הילדים ולהתרשמות שלהם מהמצאה כזו או אחרת, לדוגמה:

האם אתם מכירים את ההמצאה הזו מחייכם? האם "השתמשתם" בה פעם?
איך ההמצאה הזאת שינתה את חיינו? איך לדעתכם העולם היה נראה אלמלא הייתה קיימת?
האם יש לכם רעיונות לשיפור ההמצאה? מה הייתם משנים בה?

שאלות היזכרות למפגשים חוזרים עם הספר ועם ההמצאה –

מי היה הממציא של זה? מה הניע אותו? איזו בעיה הוא ניסה לפתור?
אילו שלבים עברה ההמצאה?
האם לדעתכם ממציא צריך לעבוד לבד או עם אנשים נוספים? למה?
האם, לדעתכם, תהליך הפיתוח היה קל או קשה? מדוע?

בעיניים שלנו.

האם, לדעתכם, כל אחד יכול להיות ממציא? האם גם אתם יכולים למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שאתם נתקלים בהן ביום-יום?

מה לדעתכם צריך כדי להצליח להמציא משהו?
איך יודעים שההמצאה מוצלחת ונחוצה? האם הייתם מוכנים לשמוע ביקורת על רעיון שהמצאתם? למה זה חשוב?
האם, לדעתכם, כל ממציא הצליח מייד בניסיון הראשון? מה אפשר ללמוד מכישלונות?
לו יכולתם להמציא דבר אחד לטובת העולם, מציאותי או לא, מה זה היה?

המעבדה של מקס

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

טרום קריאה
שיח טרום קריאה יכשיר את הקרקע להאזנה לסיפור ויסייע בהבנתו. אפשר לבקש מהתלמידים להתבונן בכריכה ולדלות ממנה פרטים על הסיפור. הם יוכלו למשל לזהות שגיבורי הסיפור הם ארנב וחמור. גם כרטיס הברכה שארנב מחזיק מתקשר לשם הספר.

במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול כמה שאלות שיסייעו בהבנת הסיפור:

– מדוע ארנב חושב שזה "לא הוגן"?

– מדוע ארנב מופתע כשחמור מציע לעשות משהו?

– מדוע חמור לא עונה לארנב כשהוא מדבר על המסיבה? שאלה זו כדאי לשאול לפחות בשני מקומות בסיפור, כדי להדגיש את ממד העשייה.

נקודות עצירה לשאלות ניבוי:

– כשארנב מגלה שהמסיבה לפיל כבר מוכנה, אפשר לשאול: מה יקרה עכשיו לדעתכם? כיצד ארנב יגיב?

– מייד אחר כך, כשחמור מציע לארנב שיעשה משהו – ניתן לשאול: מה הייתם מציעים לארנב לעשות?

שאלת שחזור: תוכלו לעצור כשארנב מגלה שחמור עשה כבר הכול בעצמו ולשאול: מי הציע לערוך את מסיבת ההפתעה?

שאלות למפגשים חוזרים עם הספר:

– מדוע חמור לא מדבר?

– אם חמור לא היה פועל, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?

– אם ארנב לא היה מציע רעיונות, האם הייתה נערכת מסיבה לפיל?

– אילו רעיונות היו לארנב? האם אפשרי ליישם אותם?

– אילו רעיונות היו לחמור? האם הוא סיפר עליהם לארנב?

האיורים בספר מספרים את הסיפור ללא מילים. ניתן לשחזר את הסיפור באמצעות האיורים.

מציעה להתייחס להבעות הפנים של החמור והארנב. הן משמעותיות.

להבדל בין הצבעוניות בין דפי המציאות לדפי הדמיון (ההצעות של הארנב).

מה דעתנו?

– האם לדעתכם לשניהם היה חשוב באותה מידה שפיל ישמח?

– מדוע לדעתכם ארנב בחר לכתוב שיר?

– מה לדעתכם גרם להצלחת המסיבה? בהקשר זה אפשר לשלב את הפתגם "טובים השניים מן האחד".

– מה לדעתכם שימח את פיל במיוחד? מה הוא למד מחבריו?

מהסיפור אלינו – בקבוצה קטנה תוכלו לשאול:

– איך לדעתכם הרגיש ארנב בעת שגילה שחמור עשה כבר הכול בעצמו? האם קרה לכם מקרה דומה?

– מתי קרה לכם שהתנהגתם יותר כמו ארנב? האם למשל תכננתם בדמיונכם לפרטי פרטים מבנה לגו מפואר שיגיע עד החלל? עודדו את התלמידים לחשוב על כמה שיותר דוגמאות מחייהם.

– מתי קרה שהתנהגתם יותר כמו חמור? האם למשל רציתם לשחק במשחק קוסמים ומייד חיפשתם מקל שיהיה לכם לשרביט קסם?

– האם תוכלו לחשוב על מצבים שבהם "חמור" יכול לעזור לנו ועל מצבים שבהם "ארנב" יכול לעזור?

– באילו מצבים לדעתכם אפשר לשלב את שניהם? איך לדעתכם אפשר לעבוד יחד כדי להגשים חלום?

העיקר שפיל ישמח

שְׁמִירָה

סיפור אחד - נושאים רבים

הסיפור המחורז והקצבי נוגע בנושאים שונים אשר יכולים לעורר הזדהות והשראה:
השלמה עם אובדן דבר-מה – ילדות וילדים רבים יכולים להזדהות עם רגשות התסכול והצער שחשים כאשר משהו אובד ואינו נמצא. תוכלו לשתף בחוויות אישיות וברגשות שעולים בעקבות קריאת הסיפור ולשאול:
איבדם פעם משהו?
איך הרגשתם?
מה עזר לכם להתגבר?
העיקר הכוונה – כמו בסיפור, רבים מאיתנו מכירים את המצב שבו אנחנו רוצים לעזור למישהו ונרתמים לכך, אך התוצאה שונה מזו שאנחנו מצפים לה.בהשראת הסיפור תוכלו להעצים את הכוח הטמון בכוונה טובה.
ניתן לשלב את הספר במערך שמירה על הטבע והסביבה – אומנם המשקפיים של אבא לא נמצאו, אך בזכות שיתוף פעולה של אנשים רבים הושגה מטרה אחרת – המפל נוקה.

תוכלו לקיים בקביעות מפגשים ופעילויות בנושא ניקיון ושמירה על הסביבה באזורכם. בפעילויות אלה כדאי לשים דגש על התגייסות ילדי הגן למען המטרה המשותפת.
תוכלו לשלב את הספר גם כשמנהלים שיח על חוויות משפחתיות ומשתפים בהן.
אפשר לשתף את ההורים ולבקש שישלחו תמונות מטיולים או מחוויות משותפות. מהתמונות ניתן להכין קולאז' (הֶדְבֵּק) על לוח גדול שייתלה בגן.
הספר יכול להתאים לכל שיח ופעילות בנושא נתינה והושטת עזרה לחבר, להעצמת החוויה של ילדות וילדים שמרכיבים משקפיים ולהבנת החוויה. כמובן, אפשר לקרוא את הספר פשוט כדי ליהנות.

המשקפיים של אבא

שְׁמִירָה

שוחחו על הספר

לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה:
מה קרה למשקפיים של אבא?
מה, לדעתכם, גרם לשאר הרוחצים במפל להתגייס לעזרתו? מאין הגיעו החפצים למי המפל?
מה גרם למי המפל להיות נקיים וצלולים בסוף הסיפור?
מאין השיגו הילדים את החפצים שמהם הרכיבו את הפסל?

במפגשים חוזרים עם הספר אפשר לחזק את ההבנה של המסרים בסיפור:

עזרה וכוונה טובה:
כדי לתווך לילדי הגן את הרווח מכך שכולם התגייסו לעזור לאבא ומבלי שהתכוונו ניקו את מי המפל ותרמו לטבע ולסביבה, תוכלו לשאול:
מה כל הרוחצים התכוונו לעשות?
מה קרה בִּמקום זה?
קרה לכם שהייתה לכם כוונה לעזור, והתוצאה הייתה שונה מזו שציפיתם לה?
איך הרגשתם?

מהסיפור אלינו:
בקבוצות קטנות תוכלו לשאול:
איבדתם פעם משהו חשוב?
אתם מכירים מישהו שאיבד משהו חשוב?
מה הייתה ההרגשה כשזה קרה?
האם האבידה נמצאה?
מה אתם או אותו אדם עשיתם כדי למצוא אותה?
האם יש לכם הצעות למישהו שאיבד משהו חשוב?
עזרתם פעם לחבר או לבני משפחה לחפש משהו שאבד?
איך הוא הרגיש, לדעתכם?
מה חשוב לעשות אם מוצאים במקרה משהו שלא שייך לנו?

מדברים על איורים:
תוכלו לחזור אל האיורים בספר, לדפדף, להתבונן בהם יחד ולשאול:
איך נראו הפנים של הרוחצים בשעה שחיפשו את המשקפיים ומצאו חפצים אחרים: מחויכים? עצובים?
אילו חפצים הם מצאו?
ממה מורכב הפסל שבאיור?

שומרים על הטבע והסביבה:
איך הרגישו המתרחצים כשגילו שבריכת המפל מלאה בפסולת?
איך נרגיש אם נרחץ במפל, באגם או בים מלוכלכים?
איך נרגיש אם נלך ברחוב שיש בו פסולת על המדרכה?
יש לכם רעיונות איך לעזור לשמור על הסביבה של הגן שלנו או על הסביבה הטבעית שלנו? מדוע זה חשוב?

חוויה משפחתית:
בקבוצות קטנות ניתן לשתף בטיולים משפחתיים או בחוויות משפחתיות ולשאול:
איפה הייתם?
מה היה כיף במיוחד?
האם גם אצלכם קרה משהו לא מתוכנן במהלך הטיול? איך נהגתם באותו מקרה?

המשקפיים של אבא

שְׁמִירָה

להצטרף לחברים

לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".

שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"

להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"

(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)

הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"

חברים הכי טובים

שְׁמִירָה

על מה נשוחח בכיתה?

לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה:
"מתי הילד מגיע לבקר את סבא?"
"באיזו שפה סבא ואבא מדברים?"
"לְמה הנכד מחכה במיוחד כשהוא מגיע לביקור אצל סבא?"
"איך הנכד מבלה עם סבא?"
"את מי סבא ונכדו פוגשים בדרך לים?"
"מה סבא מספר לנכדו?"
"מה כוכבה מספרת לילד על סבו?"
"מה קורה בים, כשהחבר מתחיל לנגן והגשם מתחיל לטפטף?"
"מה קורה בסוף הסיפור?"

מנגינת הגעגוע – כשסבא והילד צופים בתחזית, סבא עוצם עיניים ומאזין למנגינה. כאן תוכלו לשאול:
"למה סבא מתרגש מהמנגינה? מה היא מעוררת בו?"
"גם לכם יש מנגינות או שירים שמזכירים לכם כל מיני דברים?"
"אֵילו זיכרונות מיוחדים יש לכם מפעם?"
מומלץ להשמיע לתלמידים שיר או מנגינה שמעלה בכן, המורות, זיכרונות, לשתף בהם את התלמידים ולעודד אותם לשתף בזיכרונות שלהם.

אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולשאול:
"מה, לדעתכם, אפשר לעשות כשמתגעגעים?"
"לְמה בילדותכם הצעירה יותר אתם מתגעגעים? אולי למאכל? לגננת? למקום? ואולי לארץ אחרת שחייתם בה פעם?"

קשר משפחתי – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות קטנות ולבקש מהתלמידים לשתף בחוויות ובסיפורים.

ניתן לשאול:
"כיצד אתם נוהגים לבלות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"אֵילו דברים אתם נהנים לעשות עם סבא וסבתא או עם בני משפחה מבוגרים אחרים?"
"האם גם לכם יש כינוי בעברית או בשפה אחרת?"
"האם גם סבא וסבתא שלכם מדברים בשפה נוספת? איזו?"

עצים מצפים לגשם

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

הבנת הסיפור – "מה ניסה צ'יקו למנוע? כיצד חשב למנוע זאת? למה הוא חשב שאם פילחס ישמע את המילים שאמר, הם כבר לא יהיו חברים? מה גרם לו להישאר ולבקש סליחה אף על פי שחשב ללכת?"

חרטה וסליחה – "איך, לדעתכם, הרגיש צ'יקו כשפילחס שמע את המילים שאמר? איך הרגיש פילחס? איך צ'יקו הרגיש כשהוא ביקש סליחה מפילחס? למה, לדעתכם, פילחס סלח לצ'יקו? קרה לכם שכעסתם ואמרתם דברים שאחר כך התחרטתם עליהם? מה עשיתם אחר כך? איך אתם מרגישים כשאתם צריכים לבקש סליחה? איך אתם מרגישים כשמבקשים מכם סליחה? לפעמים אומרים שמילים יכולות לכאוב יותר ממכות – לְמה הכוונה? מה אתם חושבים על זה? איך סולחים לחבר שאמר לנו משהו מעליב?" תוכלו להשתמש בדימוי של משחת שיניים, שברגע שהיא יוצאת מהשפופרת, קשה להחזיר אותה למקומה.

כדאי להמשיג עם הילדים את המושג קבלת אחריות – צ'יקו היה יכול להכחיש שאמר את הדברים או להגיד שהוא לא אחראי להם, כי הוא באמת האמין שפילחס לקח לו את החיצים, אך בסופו של דבר הוא החליט לבקש סליחה על המילים האיומות שאמר.

תוכלו להתייחס גם לביטוי עור של פיל – שאלו את הילדים אם שמעו אותו בעבר והסבירו להם את משמעותו. לאחר מכן תוכלו שאלו אותם את השאלות האלה: "האם, לדעתכם, לפילחס יש עור של פיל? האם מי שנראֶה גדול וחזק אינו נפגע ממילים? האם עור של פיל הוא דבר טוב או רע? האם הייתם רוצים שיהיה לכם עור של פיל? באילו מצבים?"

כדאי לדבר על היחס, או ההבדל הפיזי, בין פילחס לצ'יקו. בסיפור זה נשברת התפיסה הרוֹוַחת שלפיה הגדול הוא החזק, מכיוון שדווקא הפיל הגדול הוא עדין נפש.

מהירות הקול

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"

הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.

מה דעתנו? – "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"

מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"

חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"

מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?

גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"

יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"

כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.

הצמיד של שוהם

שְׁמִירָה

על חברוּת, ייחודיות ונקיטת יוזמה

זהו סיפור על חברות מיוחדת בין שני ילדים המסופר מנקודת מבטו של ילד. ניתן לחזור ולקרוא בסיפור כשתרצו לשוחח על משמעותה של חברות טובה.

כל אחד הוא מיוחד – לכל דמות בסיפור הייחוד והאתגר שלה: לדויד יש פרחים במקום שיער, המורה אלרגית לאבקנים, ובאיורים ניתן לראות ילדה בכיסא גלגלים וילדה אחרת שמרכיבה משקפי ראייה. גם בכיתה לכל תלמיד ותלמידה הייחודיוּת והאתגרים שלהם. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ברקע משפחתי שונה, באלרגיות, בקשיים רגשיים ועוד. הסיפור מאפשר לילדים להזדהות עם האחר, להכיר נקודות מבט שונות ולטפח אמפתיה. ניתן לקרוא יחד את הספר, להתבונן באיורים ולשוחח על הייחודיות של כל אחד ואחת, על שוני, על אתגר ועל התמודדות איתו.

נקיטת יוזמה והתגייסות לטובת חבר – כמו לדויד, לכולנו יש תקופות שבהן אנחנו לא במיטבנו. בסיפור חברו הטוב של דויד שם לב שדויד לא בטוב ומחפש דרך לעזור לו: הוא יוזם איך לעזור לדויד, וכך נותן השראה גם לשאר החברים בכיתה. בהשראת הסיפור תוכלו להקים מערך נקיטת יוזמות למען החברים: תוכלו לחשוב יחד על מצבים שונים שאפשר לשמח או לעזור בהם, לתכנן איך לעשות זאת ולחלק תפקידים. לדוגמה, תוכלו לעשות מחוָוה לחברה מהכיתה לרגל הולדת אח קטן או מחווה לחבר חולה שלא הגיע לבית הספר. יוזמות כאלה יחזקו את הקשרים בין הילדים, את הרגישות לאחר, את הראייה את האחר במצבים השונים ואת היכולת לתכנן ולשתף פעולה.

הילד עם הפרחים בשיער

שְׁמִירָה

קוראים את הסיפור

מילים בעברית גבוהה – בספר יפגשו הילדים מילים שכמה מהן יהיו חדשות להם, למשל: "מעורסל", "תחנוניה", "גַאוותן", "גְרוּמוֹת", "מרצדת" ועוד. לפני קריאת הסיפור תוכלו להכיר להם את המילים ואת פירושן באמצעות תיבת אוצר של מילים שמתוכה אפשר לשלוף מילה ולשלב אותה בְּמשפט או להציג אותה. לחלופין, אפשר להסביר את המילים תוך כדי קריאה ולהיעזר בהקשר ובאיורים.

סיפור מארץ רחוקה – לפני קריאת הסיפור אפשר להראות לתלמידים תמונות של המדינה הקרויה קֵרָלָה ושל קהילת קוּצי'ן, לשאול אם שמעו על המדינה ולבקש מהם לשער היכן היא נמצאת, מי הם האנשים שבתמונה, ואיך הם מדמיינים את החיים של הילדים שגרים שם.

קריאה בחלקים – הספר ארוך, ולכן כדאי לפצל את הקריאה בו לשני חלקים ולקרוא אותו יום אחרי יום. לפני קריאת החלק השני כדאי לרענן את זיכרון התלמידים בעזרת האיורים. אפשר גם לעצור את הקריאה בנקודה שבה סימצ'י תוהָה לאן הולך אברם בעודו לבוש בבגדי שבת ולשער לאן הוא הולך (עצירת ניבוי).

הסיפור קופץ בזמן, כלומר פותח בתקופת ילדותה של סימצ'י ועובר להיותה סבתא. תַווכו לתלמידים את הפער בזמנים.

אפשר להזמין אותם לשער מה קרה בין לבין:
איך סימצ'י הגיעה בסופו של דבר לארץ ישראל: במטוס? באונייה?
בת כמה היא הייתה כשהגיעה ארצה?
איך הייתה הקליטה שלה? האם ארץ ישראל הייתה כפי שדמיינה?
מדוע נכדתה נקראת תמר?

היום הגדול של סימצ'י

שְׁמִירָה

משוחחים על הסיפור

לאחר הקריאה הראשונה – כדאי לערוך קריאה הכוללת שאלות הבנה:
מי הם בני משפחתה של סימצ'י?
לאן שט אביה?
מה לימד אברם את סימצ'י? מה הכוונה במשפט "את לא צריכה ידיים ארוכות, את צריכה ידיים חכמות"?
לאן סימצ'י רצתה להגיע?
מה רצה אברם לעשות עם בבא?
למה אברם לקח את הסירה?
למה אברם כעס על סימצ'י? מה קרה לאברם במהלך ההפלגה?
כיצד עזרה סימצ'י לאברם? מי היא סבתא סימצ'י?
למי היא סיפרה את הסיפור?

שיח רגשי – תוכלו לערוך שיח על הרצון של אברם ושל סימצ'י להרגיש גדולים. כדאי לפתוח את השיח בשאלות דעה:
למה, לדעתכם, בבא לא הסכים שאברם יצטרף אליו לדיג?
איך הרגיש אברם כשבבא סירב לבקשתו להצטרף?
איך הרגישה סימצ'י כשאמרו לה "כשתגדלי" או "את עוד קטנה"?
למה אברם לא אִפשר לסימצ'י להצטרף אליו?

מעולמם של הילדות והילדים – על אילו דברים אומרים לכם שתוכלו לעשות אותם רק כשתגדלו? איך זה גורם לכם להרגיש?
אֵילו דברים לא יכולתם לעשות כשהייתם קטנים והיום אתם כבר יכולים לעשות? סימצ'י נדרשה להתאזר בסבלנות. האם גם אתם מחכים בסבלנות למשהו מיוחד? איך אתם מרגישים כשאתם מחכים? האם קל לכם או קשה לכם להתאזר בסבלנות? למה? מה הייתם אומרים לסימצ'י ברגעים שבהם קשה לה להתאזר בסבלנות?

תושייה – איך הרגישה סימצ'י כשהצליחה לקטוף את המנגו מהעץ בעצמה? למה, לדעתכם, היא החליטה לקפוץ אל תוך הסירה? איך היא הרגישה כשראתה את אברם טובע? איך היא חשבה על הרעיון של הושטת המשוט לעברו? מה היא הרגישה לאחר שהצליחה להציל את אברם? באילו כוחות היא השתמשה כשהיא ואברם נקלעו למצוקה?

תוכלו להמשיג את המילה "תושייה" – חוכמה מעשית להיחלץ מִצָרה או להתגבר על תקלה (מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית) – ולהדגים מקרים שבהם נוהגים בתושייה.
אפשר לשאול: באילו מצבים גיליתם תושייה או ראיתם מישהו אחר מגלה תושייה?חשוב להדגיש, כמובן, שאפשר לגלות תושייה גם במצבים יומיומיים: כשכדור נעלם בחצר, כשמפייסים בין חברים, כשמציעים הצעה שמוסכמת על כולם ועוד.

היום הגדול של סימצ'י

שְׁמִירָה

קֶשֶׁר בֵּין יְלָדִים לִזְקֵנִים

"'איך קוראים לך?' עלמה שואלת. 'אל תפריעי לגברת,' אימא מנסה ללחוש."
ישנם ילדים שחשים חיבור טבעי לדמויות קשישות, מגלים סקרנות כלפיהם ונוטים "לאמץ" אותם אל ליבם. לעומתם, יש ילדים שמתקשים להתקרב אל דמות מבוגרת, השונה מהם בקצב, במראה ובאורחות החיים.
ברוב המקרים קשר בין ילדים לקשישים מרבה את רגעי האושר של שני הצדדים, מפיג את הבדידות שמלווה רבים מהקשישים ומעורר בהם התרגשות, שמחה, חיוניות ומשמעות; המבוגרים שמחים להעניק מהידע ומהניסיון שלהם ולשתף בזיכרונותיהם.
מפגש קבוע של ילד עם קשיש תורם להתפתחות הרגשית של הילד – הוא מפתח אמפתיה, הבנה רגשית ויכולת הקשבה, ותחושת המשמעות והביטחון שלו מתחזקת. כמו כן שני הדורות נוטים להשתהות ולא למהר ל"מטלה" היומית הבאה, וכך הם מרגישים בנוח זה בנוכחות זה.
להרחבה – תוכנית "דור לדור יביע אומר" של החמ"ד.
מה קורה כשקשישים וילדים נפגשים? – על תוכנית רחבה באוסטרליה למפגש משותף, אתר N12 .

"וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" [ויקרא יט, לב] – יש הרבה מילים חלופיות ל"זקן". בתורה מופיעה רק המילה "זקן", מילה המקושרת לכבוד ולחוכמה.
הספר יכול להשתלב ככלי היכרות של התלמידות והתלמידים עם הזִקנה כחלק ממעגל החיים, עם משמעות הביטוי "והדרת פני זקן" ועם קִרבה לדור שיכול להעשיר ולהיות מאושר.
להרחבה – הביטוי "והדרת פני זקן" באתר מילוג.
בחירת פעילויות – מגוון הפעילויות המלוות את הספר נועדו לאפשר לך, המורה, לבחור את אלה המתאימות ביותר לך ולכיתה.

יש לנו יום הולדת

שְׁמִירָה

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּכִּתָּה

רגע לפני שקוראים: מהו קיבוץ? – האם מישהו ביקר פעם בקיבוץ? מה היה מיוחד בקיבוץ, בשונה מהעיר? כדאי לספר על מאפייני הקיבוץ בעבר ולהתמקד בקהילתיות ובחיי הילדים, למשל: בבית הילדים שבו ישנו כל הילדים יחד, או בחדר האוכל שבו בישלו, עבדו ואכלו במשותף.

הסיפור שלנו מתרחש בקיבוץ חניתה. תוכלו להראות במפה היכן הקיבוץ נמצא ובאיזה מרחק יחסי מכם.

להעשרה – קיבוץ, ויקיפדיה.

איך כדאי לקרוא? – בגלל אורכו של הסיפור והמבנה הייחודי של "סיפור בתוך סיפור" כדאי לשקול קריאה בהמשכים. קריאה כזאת יוצרת מתח ומאפשרת לעקוב אחר ההבנה של התלמידים. אפשר, למשל, לעצור לאחר הפרידה מההורים, בהגעה אל חוף הים או בעלייה לרפסודה. כשממשיכים בקריאה ניתן לשאול: האם אתם זוכרים איפה עצרנו? ולענות בקצרה כדי לרענן את זיכרונם של הילדים ולשמר את המתח.

להרגיש את ההיסטוריה – כדאי להדגיש את מנעד הרגשות של הסבא וקבוצת הילדים בסיפורו וכך לסייע בהבנת סדר ההתרחשויות ולהזדהות איתן.

שיחה על רגשות – בקריאה חוזרת ניתן להתחקות אחר הרגש בסיפור ולפתח שיחה שמקשרת בין הרגשות לאירועים ההיסטוריים: הילד בסיפור חש שמשהו משונה קורה בין המבוגרים: מה ה"סימנים" שלו לכך? האם גם לכם קרה שחשתם "סימנים" כשהשִגְרָה השתנתה פתאום? למה, לדעתכם, הילדים בסיפור מקבלים מתנות? כיצד הם מרגישים? מדוע הילדים נאלצים לעזוב את הקיבוץ? כיצד, לדעתכם, הם מרגישים בעקבות העזיבה? מה הייתם רוצים לשאול אותם? איך אפשר לעודד אותם? מדוע, לדעתכם, הילדים מתבקשים לצהול: "כי יש לנו מדינה!"? איך, לדעתכם, המבוגרים מרגישים באותו רגע? ואיך הילדים מרגישים?

סבא נפרד מהוריו – ניתן לשוחח על רגשות הפרידה מההורים ולהדגיש את הפגישה המחודשת עימם. חשוב לתווך את מטרת הפרידה כמעשה שנובע מדאגה ומרצון להגן על הילדים, אך לא לפרט בנוגע לאֵימַת הימים ההם.

קיבוץ חניתה – כדאי להכיר לילדים את תולדות הקיבוץ, המופיעות בדפים האחרונים של הספר, להתבונן בתצלום מימי ראשית הקיבוץ או לצפות בסרטון על הקמת חניתה ולהכיר את מפעל ההתיישבות "חומה ומגדל". אפשר גם להראות תמונות של הקיבוץ היום, להבחין יחד במה ששונה ובמה שהתפתח בזמן שעבר.

סבא מספר בלי להגזים

שְׁמִירָה

לְסַפֵּר סִפּוּר

סבא מספר, והסיפורים שלו הכי מעניינים! תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, הילד נהנה לשמוע את הסיפורים של סבא? איזה סוג של סיפורים אהוב על כל אחד מילדי הכיתה? האם גם אתם מספרים סיפורים לפעמים? האם יש בני משפחה שמספרים לכם סיפורים על ילדותם? על מה הם מספרים?

מספרי סיפורים – ניתן לקיים מפגשים קבועים בכיתה. אפשר להזמין את הילדים להביא ספרים אהובים למפגש, להזמין לכיתה מְספרי סיפורים משפחתיים שהם בוחרים – סבא? אחות גדולה? – ואולי אחד הילדים רוצה לשתף בסיפור משלו?

מה זה להגזים? בתחילת הסיפור מוצג לנו סבא בהגזמה – יש לו השפם הכי ארוך, הצחוק הכי חזק, השיער הכי לבן. ניתן לשאול: מדוע כך מציגים את סבא? מה הקשר בין אופן הצגתו לאישיותו? אילו יכולנו לפגוש את סבא, מה היינו שואלים אותו?

תוכלו לבקש מהתלמידים לציין או להראות בספר אירוע שקרה לסבא שלדעתם מסופר בהגזמה ולשאול: האם, לדעתכם, סבא באמת מגזים? מה באמת קורה ומה סבא ממציא? למה סבא בוחר להגזים, לדעתכם? למה אנחנו מגזימים לפעמים? איך ניתן לדעת כשמישהו מגזים?

לספר בהגזמה – התלמידים יכולים לספר בסֶבֶב לחברי הקבוצה משהו יומיומי שקרה להם ולנסות להגזים. לדוגמה, במקום לומר: "היום ראיתי בדרך לבית הספר איש מאוד גבוה", לומר: "היום ראיתי בדרך איש כל כך גבוה שהוא כמעט הגיע לעננים".

אפשר לבחור כמה הֶיגֵדים ולהתאים אותם לדימויים שיוצרים הגזמה, למשל: הכי שמח = כמו ליצן בקרקס.

ספר בנושא, מר גוזמאי הבדאי, חולק בספריית פיג'מה לגני חובה.

סבא מספר בלי להגזים

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה

האיורים היפים בסיפור מביעים רגש באופן עדין, ובמינימליות. הקִרבה והגעגוע עולים מהם כבר בהתחלה. האם התלמידים והתלמידות יבחינו ברגש שהספר מעביר עוד בטרם הקריאה בו?

לפני הקריאה – כדאי להציג כמה מהאיורים הראשונים בספר כשהטקסט מוסתר ולשאול: מה אתם רואים ברצף האיורים הראשונים? (חיבוק, מזוודה, מבט עצוב) איזה רגש מבטאים איורים אלו?

כעת אפשר לקרוא יחד את הספר.

לאחר הקריאה – תוכלו לשוחח על הסיפור, על הרגשות העולים ממנו ועל נקודת החיבור לעולמם של הילדות והילדים.

שיחה – ניתן לשאול: מה, לדעתכם, הרגישה בלה כשזוזו נסעה? מדוע לא התחשק לה לעשות את הדברים שהיא אוהבת לעשות בדרך כלל? מה זה "להתגעגע"? איך התמודדה בלה עם הגעגוע?

קשר – בסיפור לא מצוין טיב הקשר בין בלה לזוזו. אפשר לשאול את התלמידים: מי הן, לדעתכם, בלה וזוזו? האם הן אחיות? קרובות משפחה? חברות? ואולי אם ובת?

להישאר לבד? – מהסיפור ניתן להסיק שבלה נשארה לבדה. הדבר עלול לעורר אי-נוחות ואף בהלה אצל ילדים וילדות. ייתכן שהיו איתה דמויות נוספות, אך הגעגועים מופנים אל זוזו. כדאי לעודד את הילדים לשער אם בלה נותרה לבדה.

כדאי גם לשאול אותם עם מי הם נמצאים כשההורים נוסעים לכמה ימים, ולנהל שיחה בעניין.

געגועים – חיבור לעולם האישי – האם גם לכם קרה שהתגעגעתם? מה הרגשתם אז בגוף? אילו רגשות נוספים עולים בשעת געגוע? האם אפשר להתגעגע גם בפרק זמן קצר? באיזו דרך בחרתם להתמודד עם הגעגוע? האם, לדעתכם, רק ילדים מתגעגעים?

ספר נוסף על געגוע – מחלת הגעגועים של סולי מאת נורית זרחי. ניתן להקריא את שני הסיפורים ולהשוות בין דרכי ההתמודדות עם הגעגוע בכל ספר. אפשר לייצר מסלול ספרותי.

בלה וזוזו

שְׁמִירָה

ומה בכיתתנו?

"הבטחתי שאחזור" – הספר אומנם מתאר פרידה וגעגוע, אך גם שיבה הביתה והבטחה שקוימה.

קשר של אמון – ילדים זקוקים לאמון ולביטחון, וכחלק מזה הם רוצים שהבטחות שהובטחו להם יקוימו. בשלב זה של ראשית דרכם בבית הספר הם מתנסים בקשרי חברות ובקשרים חדשים עם מבוגרים משמעותיים (מורים), קשרים שהולכים ומשתכללים. האמון משמש בסיס לקשר אישי רב-משמעות, ומכאן חשיבותו בעולמם החברתי, שכן קשרים אמיצים המבוססים על אמון מעלים את תחושת הביטחון והשייכוּת לקבוצה ומביאים איתם רווחה נפשית, שמחה, שיתופי פעולה ותחושת ביטחון אישי וקבוצתי.

הסיפור "בלה וזוזו" יכול לשמש כלי לעידוד יחסי אמון הדדיים בכיתה:

שיחה: ניתן להדגיש בשיח משותף את האמון שרכשו בלה וזוזו זו לזו, אך קודם כול, כדאי לתווך לתלמידים את המושג "אמון" דרך הזדהות עם הדמויות ובהסתמך על הסיפור.

ניתן להציג את יחסי האמון בספר ולהדגיש אותם. כדאי

לבקש מהתלמידים לחזור לסיפור ולמצוא הוכחות לכך שבלה האמינה בזוזו וסמכה עליה:

בלה אומנם התגעגעה לזוזו, אך היו לה הידיעה והביטחון שזוזו אכן תחזור: "היא ידעה שזוזו צריכה לחזור עוד מעט, עוד קצת". זוזו הבטיחה לבלה שהיא תחזור ועמדה בהבטחתה: "ולחשה לבלה באוזן – הבטחתי שאחזור".

הבטחה ותחושת ביטחון – נוכל לשאול: מדוע חשוב, לדעתכם, לקיים הבטחה בין חברים? מה ההרגשה כשמישהו מבטיח משהו, ולא מקיים? באילו מקרים אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו בוטחים זה בזה בכיתה? אולי כשאנחנו נעדרים מהלימודים ומצפים שחבר או חברה יביאו לנו שיעורים?

מאגר אמון בכיתה – מתשובות התלמידים אפשר ליצור יחד מאגר של פעולות המבוססות על אמון ולהיעזר בהן במהלך השנה.

מה יקרה בעתיד – תוכלו להעלות שאלות על המשך קורותיהן של בלה וזוזו: איך בלה תגיב כשתתעורר ותראה את זוזו? כיצד יבלו יחד את היום? מה יקרה בפעם הבאה שזוזו תצא לחופשה? כיצד בלה תתמודד לדעתכם,? מה היא תעשה? ומה יקרה כשבלה תצא לחופשה וזוזו תישאר?

אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב בכל הזדמנות שנראה צורך בחיזוק אמון או בבנייתו – למשל, בכל פעם שנרצה לחזק קיום הבטחות או הסכמים, או בהסתגלות מחודשת אחרי חופשה ארוכה.

התמודדות עם געגוע – כדאי לשאול את הילדים: האם חוויתם געגוע? מתי? איך התמודדתם? האם יש משהו בספר שמוצא חן בעיניכם ותעשו בפעם הבאה שתחושו געגועים?

הספר מהנה לקריאה, ותמיד אפשר לחזור ולקרוא בו פשוט כדי לחמם את הלב.

בלה וזוזו

שְׁמִירָה

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

לִפְנֵי הַקְּרִיאָה – כדאי לקרוא לילדות ולילדים את שם הסיפור, "הזאב לא יבוא", ולשאול אותם: לאן, לדעתכם, הזאב לא יבוא?

דמות הזאב בספרי ילדים עלולה לעורר פחד אצל חלק מהילדים. כדאי לשים לב לתגובות שלהם ולהרגיע במקרה שמזהים אצלם קושי או חשש.

לִקְרֹא אִיּוּרִים? – האיורים מגלים פרטים נלווים שאינם כתובים בסיפור, לכן חשוב לאפשר לילדות ולילדים להתבונן בהם בעת ההקראה.

קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי לאפשר חוויה של הפתעה, פליאה ומעקב אחרי המילים והאיורים, מומלץ לקרוא בקבוצות קטנות, כשכל אחד מחזיק בעותק משלו.

רצוי להקריא את הספר כמה פעמים וכך לקדם הבנה של מסרים גלויים וסמויים.

בקריאה הראשונה נוכל לשאול שאלות על ההבנה המילולית של הסיפור: מה שאל הארנב את אימו? מה ענתה האם? איפה אימא אמרה שהזאבים מתגוררים? למה הזאבים לא יכולים להסתתר מאחורי עצים בעיר? למי הזאב דומה, לדברי הארנבון? האם הזאב הגיע בסוף? מתי הוא הגיע? מה הוא הביא?

הַשָּׁלָב הַבָּא – שְׁאֵלוֹת עַל רְגָשׁוֹת וּמַחְשָׁבוֹת – האם הארנבון פחד מהזאב? האם הוא חיכה לזאב? איך אפשר לדעת זאת?

הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן – שְׁאֵלוֹת הַמִּתְיַחֲסוֹת לְמַשְׁמָעוּת אִישִׁית – האם תוכלו לספר על מקרה שבו גיליתם משהו חדש על חבר? איך הרגשתם כשגיליתם זאת? ממה ילדים פוחדים?

שְׁאֵלָה שֶׁל רֶגֶשׁ – כדי להדגיש את ההפתעה ואת תחושת ה"לפני" וה"אחרי", אפשר לעצור כשהארנב הולך לישון ולשאול: איך, לדעתכם, הארנבון מרגיש? האם הוא רוצה שהזאב יבוא? בסוף הסיפור כדאי לחזור ולשאול את השאלות הללו.

שֵׁמוֹת לָרְגָשׁוֹת – זו הזדמנות לתת שמות לרגשות ולתכונות, כמו: ציפייה, סבלנות, התרגשות, חשש ועוד.

"יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דָּבָר" – מה גרם לכם לחשוב שהארנבון חושש? האם הופתעתם מסוף הסיפור? מה אתם חושבים על הסוף המפתיע? האם אתם אוהבים אותו?

מְגַלִּים רְמָזִים בִּקְרִיאָה חוֹזֶרֶת – בקריאות הנוספות אפשר לנסות למצוא רמזים לסוף הסיפור. זה יכול להיות קצת מבלבל ומצחיק, אבל עוזר להבין שיש כמה דרכים להסתכל על כל דבר.

שִׂיחָה עַל צִפִּיָּה – האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה? האם דמיינתם את זה קורה? מה הרגשתם בגוף? ומה הרגשתם כשזה סוף-סוף קרה?

הזאב לא יבוא

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה בגן

איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.

הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .

מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?

ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?

ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.

שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?

לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?

העשרה – פעילויות ל ט "ו בשבט במרחב הפדגוגי – גנים

שירים לט "ו בשבט –" זמר לך לגיל הרך "

"החג הסודי " פרוטאס : המקור לט "ו בשבט המודרני

הפיוט "וכי תבואו אל הארץ " ,"בואו לגני"

שקית של געגוע

שְׁמִירָה

שִׂיחָה

הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך?
מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה.
לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה?
בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור.
ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים?
שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד?
להעשרה – מילת היום בגן – יחד
משחקי שיתוף פעולה, אתר יוצרות שפה

איך בונים בית?

שְׁמִירָה

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן

קְרִיאָה בְּרֶצֶף – כדאי לקרוא את הסיפור ברצף כדי לשמר את תחושת הריגוש והמתח העולה ממנו.
קְרִיאָה חוֹזֶרֶת בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – הקראה חוזרת מאפשרת שיח אינטימי שניתן לשתף בו ברגשות, להקשיב, לתווך, לעודד ולחזק.
בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר נוּכַל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים:
שְׁאֵלוֹת הֲבָנָה: לאן הלכו מעיין ואחותה? מדוע? מה קרה בגן השעשועים? מדוע מעיין והדר נפרדו? מה עשתה מעיין לאחר שהדר הלכה?
שְׁאֵלוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְמַחְשָׁבוֹת וְלִרְגָשׁוֹת: איך הרגישה מעיין כשטיפסה על הסולם? על מה היא חשבה כשהגיעה לשלב הגבוה? כיצד ניסה הקהל למטה לעזור לה? מה היא הרגישה כאשר שמעה את קולות העידוד? כיצד היא התגברה על הפחד? כיצד עודדה אותה אחותה הדר?
יְלָדִים וּפְחָדִים – ילדים וילדות רבים בגיל גן חווים תקופה של פחדים כחלק מהתפתחותם הטבעית. הם חווים פחדים שונים: פחד מרעש חזק, מפרידות או ממעברים. משום שהדמיון שלהם כה עשיר ואין אצלם הפרדה מוחלטת בין דמיון למציאות, הם חווים גם פחדים רגשיים ודמיוניים: פחד מחושך, ממפלצות, ממכשפות וכדומה.
תּוּכְלוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל פַּחַד בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת – כדי להתמודד עם פחד מומלץ לדבר עליו.
כְּדֵי לְיַצֵּר אֲוִירָה פְּתוּחָה וְנוֹחָה לְשִׁתּוּף הגננת יכולה להטרים ולשתף בפחד משלה ולספר שיש סוגים שונים של פחדים. אפשר להציע לילדים וילדות לשתף בפחדים שלהם.
כְּדַאי לִיצֹר מַעְגַּל שִׁתּוּף שיעודד את הילדים לדבר על פחדיהם, יסייע לקרב לבבות ולהבין שהרגש העוצמתי הזה הוא רגש טבעי המשותף לכולם.
רְגָשׁוֹת בְּאִיּוּרִים – כדאי להתבונן יחד באיורים ולגלות כיצד בחרה המאיירת לאייר את קשת הרגשות של מעיין.
תְּמִיכָה וְעִידוּד – השיח מאפשר להרהר בצורך האישי בתמיכה ובחיזוק ולהבין מה עוזר לילדי הגן ומה עוזר לאחרים.
תּוּכְלוּ לִשְׁאֹל: מה גרם למעיין לעלות בסופו של דבר? למה, לדעתכם, דווקא המילים של אחותה השפיעו עליה? האם העידוד נחוץ רק בשעת פחד? באילו עוד מצבים, לדעתכם, אנחנו זקוקים לעידוד? מה עוזר לכם להירגע או להתגבר כשקשה? מי מעודד אתכם? כיצד הם עושים זאת? כיצד אנחנו יכולים לעודד את החברים בגן?
הַבָּעַת רְגָשׁוֹת בְּ"מֵאָה שָׂפוֹת" – לאחר השיח אפשר להזמין את הילדים לנסות ולהביע את הרגשות בציור, בכיוּר, בפנטומימה, בהדבקה ועוד.

עד למעלה

שְׁמִירָה

וּמָה קוֹרֶה בְּגַנֵּנוּ?

הספר יכול ללוות תחושות וחוויות השלובות בחיי הגן:
להיקשר – בסיפור מתואר תהליך ההיקשרות של דובי לבובת הארנב שמצא. לילדים רבים בגילאי גן יש חפץ אישי (שמיכה, חיתול בד, בובה, צעצוע) שהם קשורים אליו ומתקשים לעזוב אותו. ההיקשרות לחפץ תורמת להתמודדות בריאה ומיטבית עם מעברים ומצבים מלחיצים ומאתגרים.
הילדים יכולים לשתף: מהו החפץ שהם קשורים אליו? האם הם המציאו לו שם? האם גם הם מבלים איתו בפיקניק, בגינה או בשינה כמו דובי וארנב? ואולי הם עושים איתו דברים אחרים? במה החפץ עוזר להם או משמח אותם? כדאי לשוחח על כך בקבוצות קטנות. כך מתאפשרות פתיחוּת והקשבה הדדית.
להיפרד – בסיפור מתארים גם את הפּרֵידה של האייל מהחפץ האהוב עליו. ואכן, לצד ההיקשרות, ילדים רבים בגילאי גן מכירים היטב את ההרגשה כשנפרדים מחפץ, את תעצומות הנפש הנדרשות מהם לשם כך ואת המעבר ל"דברים של גדולים": חלקם נפרדו מטיטול או ממוצץ, המירו בקבוק אהוב בכוס שתייה, מיטת מעבר – במיטת בוגרים, טיולון – באופניים ועוד. חייהם של הילדים רוויים בפרידות. אפילו פרידות זמניות, למשל מצב שבו לא ניתן להיכנס לגן עם חפץ מהבית, נחוות לעיתים כפרידה ממשית.
הילדים יכולים לשתף – ממה נפרדו? מה עזר להם להתגבר על הקושי? האם קיבלו חפץ ממישהו אחר שנפרד ממנו והעביר אותו הלאה (אחים, בני דודים)? ואולי יש חפץ שהם העבירו למישהו אחר? כדאי לשתף בקבוצות קטנות.
אפשר לחזור אל הספר שוב ושוב, גם משום שהוא משמח ומחמם את הלב וגם כדי לתמוך בקושי ולהעצים את מי מהילדים והילדות שנמצא בתהליך פרידה.

נמצא!

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה

כדאי לחלק לכל תלמיד ותלמידה עותק של הספר ולקרוא יחד, כך שהמורה מסמנת מתי יש לדפדף לעמוד הבא. מומלץ לקרוא את הספר כמה פעמים ולהקריא אותו גם לאחר שהוא נשלח לבתים.

הטרמה לסיפור – מה זו משאלה? מתי מבקשים משאלה? האם יש לכם משאלות? כיצד מרגישים כשמשאלה מתגשמת? וכיצד מרגישים כשהיא מתגשמת לא בדיוק כמו שרצינו? תוכלו לשוחח על כך עם התלמידות והתלמידים ולהזמין את אלו שמעוניינים לשתף במשאלות שהתגשמו (או בכאלו שמחכות להתגשם).

זִכרו: יש המביעים משאלות כחלק מתפילה, ויש שמביעים משאלות כשמכבים נרות על עוגה או בזמן שכוכב נופל.

ניתן להתייחס למילה "משאלה" כמילה להעמקה.

לוח קיר – ניתן להקדיש לוח ולאפשר לתלמידות ולתלמידים לכתוב את המשאלות שלהם ולהציג אותן.

במהלך ההקראה ניתן לעצור ולשאול:

מהי לדעתכם ההפתעה שקיבל גיבור הסיפור?

מה יקרה לדעתכם לאחר גזירת החוט של מכונית הצעצוע?

מה לדעתכם אבא עשה ליד השולחן?

לאחר ההקראה תוכלו לשוחח על המתנה המושלמת:

איזו מתנה מושלמת רצה גיבור הסיפור בהתחלה? למה לדעתכם הוא רצה במתנה הזו? איזו מתנה מושלמת מתוארת בסוף הסיפור?

מדוע לדעתכם הסיפור נקרא "המתנה המושלמת"?

רגע למחשבה – מהי המתנה המושלמת בשבילכם? תוכלו להזמין את התלמידות והתלמידים לחשוב על כך ולשתף בתשובותיהם.

לוח קיר – אפשר ליצור לוח שבו יציגו התלמידות והתלמידים את המתנה המושלמת בשבילם. אפשר ליצור גם מקום בכיתה שבו תהיה לכל אחד קופסת מתנה שעליה כתובה המתנה המושלמת. אפשר לקשט את הקופסה במגוון דרכים.

המתנה המושלמת

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה בגן

הטרמה לסיפור – תוכלו להראות תמונה מתוך הסיפור שבה מוריס מגי נכנס לגן החיות, לספר מה כתוב בשלט שבידו ולשוחח על גני חיות: האם הייתם פעם בגן חיות? האם אתם אוהבים לבקר שם? מדוע? מה לדעתכם עושים אנשים שעובדים בגן חיות? לאחר השיחה תוכלו להשמיע את שם הסיפור, להציג את דמותו של מוריס מגי, לספר שהוא עובד בגן חיות ולהתחיל בקריאה משותפת.

מתבוננים באיורים – לאחר קריאה ראשונית ובקריאות הבאות של הסיפור כדאי להצביע על האיורים ולבקש מהילדים ומהילדות לספר: מה מוסיפים האיורים על מה שכתוב במילים? מה הם אוהבים באיורים?

לקראת אמצע הסיפור ישנם כמה עמודים שאין בהם מלל כתוב, ורק האיורים מספרים כיצד מתקדמת העלילה. תוכלו להזמין את הילדים והילדות להתבונן ולשתף: מה עשו החיות כשראו שמוריס מגי לא הגיע לגן החיות?

בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח חברוּת ועל עזרה לחברים: מה נהג מוריס מגי לעשות עם חבריו בגן החיות? מדוע עם כל חבר הוא בחר לעשות פעולה אחרת? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהיה חולה? לָמה החיות החליטו לבוא לבקר אותו? איך לדעתכם הוא הרגיש כשהחיות באו לבקר אותו? מה משמח אתכם כשאתם חולים? איך אפשר לשמח חברים חולים?

להעשרה – מילת היום בגן – "חברים", סרטון – מילת היום בערוץ הופ – "חברים"

ספרים בנושא – ניתן לספר סיפורים נוספים שיצאו לאור בספריית פיג'מה בנושא ביקור חולים:

"השפן הקטן ששכח לסגור את הדלת"

"הדוב מרגיש לא טוב"

"ביקור הצעצועים"

תהיה בריא מוריס מגי

שְׁמִירָה

להלן קישור לשיר ברוסית

בשיר-סיפור "סבא נכד וחמור" עיבד סופר הילדים הידוע
אוריאל אופק מעשייה שמופיעה במסורת של עמים רבים מסביב לעולם. הסיפור מופיע באוסף משלי אזופוס, בסיפורי ג'וחא, במקומות רחוקים כגון קמבודיה ופורטוגל, ואפילו בשיר ברוסית מאת סמואל מרשק שהולחן והפך לשיר ידוע מאד ברוסיה!
האם יש ילדים ממוצא רוסי בגן שלך? אם כן, אולי אחד ההורים או הסבים מכיר את השיר ברוסית ויסכים לבוא לגן ולשיר אותו בפני הילדים!

להלן קישור לשיר ברוסית

מילות השיר ברוסית:

"Мельник, мальчик и осел"

Восточная сказка
Мельник на ослике ехал верхом.
Мальчик за мельником плелся пешком.
— Глянь-ка, — толкует досужий народ,
Дедушка едет, а мальчик идет!
Где это видано? Где это слыхано?
Дедушка едет, а мальчик идет!
Дедушка быстро слезает с седла.
Внука сажает верхом на осла.
— Ишь ты! — вдогонку кричит пешеход.
— Маленький едет, а старый идет!
Где это видано? Где это слыхано?
Маленький едет, а старый идет!
Мельник и мальчик садятся вдвоем
Оба на ослике едут верхом.
— Фу ты! — смеется другой пешеход.
— Деда и внука скотина везет!
Где это видано? Где это слыхано?
Деда и внука скотина везет'
Дедушка с внуком плетутся пешком,
Ослик на дедушке едет верхом.
— Тьфу ты! — хохочет народ у ворот.
— Старый осел молодого везет!
Где это видано? Где это слыхано?
Старый осел Молодого везет!

סבא נכד וחמור

שְׁמִירָה

חוויות מהשטח

הגננת לאה לוי גן תל"י אקסודוס: ערכנו שתי פעילויות בנושא הכרת תודה- הפעילות ראשונה התייחסה בעיקר לצורך להודות לכל מי שעוזר לנו בחיינו. הכנו ציורים ואימרות תודה וחילקנו בשכונה לירקן, למוכר במכולת, לפקידה , לגנן שעובד מסביב לגן, ולמנקה שמטאטא את המדרכות והכביש ברחוב. הפעילות השנייה התייחסה לתוכן הדברים של סבא בסיפור שאמר שיש להודות לאלוקים על האדמה שברא כי היא הנותנת לנו את החיטה שממנה יש לחם ולחמניות. לקחנו שבולים הוציאנו את גרגרי החיטה טחנו והכנו קמח. הוספנו קמח והכנו בצק וכל ילד הכין לחמניות לקבלת שבת משותפת. בנוסף הכנו גם חלות לשבת להורים.

הגננת סילבי מרן גן נועם עפולה: הילדים הכינו "אלבומי אמירת תודה" לקייטרינג שהביא לגן את הארוחות, למדריכה מהחוג ולספריית פיג'מה.

הגננת סנדרה ליפקופקר והסייעת נחמה בן- שלוש, גן דקל, ערד: קיימנו דיון בו כל ילד הביע את דעתו לגבי האמונות שלו ואת תודתו בעל פה. כדי לציין את ערך הכרת הטוב והבעת תודה, קישרנו את עליית הרגל לירושלים בשבועות ויצרנו את" הכותל המערבי". בין האבנים הילדים הכניסו פתקים בהם כתבו תודה אישית לאלוהים או בקשו משאלה. בקריאה השנייה של הסיפור, ציירו עבורינו את איורי הספר על גליל נייר פרגמנט והעברנו את הסיפור בטלוויזיה מאולתרת עשויה ממגירה ישנה. בהמשך, אפינו עם הילדים והכנו מתכון אורייני ללחמניות בייגלה – הילדים התאימו תמונות של המצרכים למילה הכתובה.

אלה מרכוס גן סיפן נצרת עלית: שוחחנו בנושא הנתינה. וגילינו שנתינה גם תורמת משהו לנפש, האדם הנותן מרגיש מאושר. הזכרנו את כל מה שעשינו בגן בנושא הנתינה: ביקרנו ילד מהגן שהיה חולה בבית זמן ממושך, הכנו מתנות לעוורים וערכנו קונצרט בבית העוור, ניקינו את הסביבה הקרובה לגן, הכנו שי לחייל ביום העצמאות, סלסלות ביכורים לנזקקים לשבועות, הילדים דיברו על המעשים הטובים שעשו בבית ובגן ותיארו את הרגשתם בעת הנתינה ועזרה לאחר.

לינה סלבין גן הדר נצרת עלית: אפינו בגן לחמניות בייגלה לפי המתכון שבספר, סיימנו לקרוא את הספר ביום שישי והילדים אכלו את הלחמניות בקבלת שבת. דיברנו על תהליך הכנת לחם, ביקרנו במאפיה וראינו אך מכינים את הלחמניות.

אסתי זוהר, מדריכה במשרד החינוך, וגננות בנצרת עילית מצאו כי הסיפור מזמין עיסוק בנושא בית הכנסת. מה יש בבית הכנסת? (ארון קודש, ספר תורה, פרוכת, סידורים) מי הולך לשם ומתי? מה עושים שם? אלו סמלים נמצאים בבית הכנסת (מגן דוד, לוחות הברית, סמלי השבטים, מנורה). אם יש בקרבת הגן בית כנסת אולי אפשר לבקר בו ולהשוות אותו לבית הכנסת של בני. בפגישה ההכנה לספר בנצרת עילית התלבטו אסתי והגננות איזה מסר מתאים להעביר לילדים ביחס לאלוהים המופיע בסיפור. האם זה בסדר להאניש אותו ולאמר שיש לו דמות והוא אוכל לחמניות, או שיש להעביר מסר חד משמעי שלא? עלה הצורך להיות זהירות בקביעות שלנו לגבי אלוהים, בעיקר בעקבות הרב תרבותיות בגנים. אסתי ממליצה על הספר "אז מה זה אלוהים" של גיל דלסקי כספר עזר לעיבוד הנושא.

דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: שוחחנו על אלהים. היו לילדים תגובות מענינות מאוד- אלהים בכל מקום. רואה ואינו נראה. אין לו פנים, אין לו גוף והוא כמו רוח (מתגובות הילדים).

המאפייה של סבא

שְׁמִירָה

חוויות מהשטח

בגן אשל בקיבוץ זיקים ערכה הגננת רונית גיל הגרלה בגן וכל ילד הגריל שם של ילד אחר והכין לו ברכה יפה. דליה גלרון מגן חמניות בנצרת עלית: שלבנו בהמחזה משחקי תפקידים של הדמויות בסיפור ומציאת פתרונות שונים תוך כדי הצגה.

מרינה מנטל מגן רקפות בעפולה: כמה מהילדים התנדבו להכין המחזה לסיפור. הילדים המציגים התכוננו בשעה ששאר ילדי הגן היו בחצר והציגו במפגש סוף היום, שבסיומו חולקו הספרים.

איריס קדוסי מגן תל"י באר שבע: הדגשנו בגן את תפקידו של אליהו הנגר כמגשר בסיפור והחלטנו כי גם בגננו יהיו מגשרים. בכל שבוע נבחר ילד שישמש כמגשר- חברים שיתווכחו יוכלו לגשת אליו לבקשת סיוע.

עידית שלכת מגן אורנים רמאון בגלבוע: יצרנו בגן תורנות "משכיני השלום". כל יום התורנים מקבלים תג ובו כתוב כי הם משכיני השלום והצוות עוזר להם ונעזר בהם כדי לפתור מריבות בגן. הילדים אוהבים את האחריות הזו ולעיתים אף מצליחים לפתור בעיות…

אירית חן גן רקפת בנצרת עילית: אפינו עם הילדים עוגיות בצורת אותיות ויחד הרכיבו מילות פיוס טעימות.

מירב דטרה-תמם חט"צ בית ספר צוקים: יצרנו פסל סביבתי של גשר ותעלה בעקבות הספר בתלת מימד מעיסת נייר.

ענת שפירר גן רימון נצרת עלית: כל ילד צייר גדר והסביר במליאה למה בחר לצייר גדר כזו . איגדנו את כל הציורים לספר "הגדר שלי". אחר כך המשכתי להקריא עד סוף הסיפור והילדים הכינו גשרים מיצירות מחומרים שונים.

אירית ירדני גן ורד בגלבוע: רקדנו לצלילי השיר "בנו גשר מזהב" ופתחנו את הקישור באמצעות מילה של פיוס.

אגדה של שפה הגב' מרים פוזנר, מנהלת ספרית בית אריאלה, מציעה: כדאי לעצור בכפולת העמודים שבה מסופר כיצד מתן ונוח עזרו זה לזה, ולבדוק האם הילדים הבינו: מהי "עונת הקטיף" של המשמשים? [המושג "עונה" כאותו פרק זמן בשנה שבו, ורק בו, מבשיל הפרי]; מה בין "לגזוז" צמר לבין לגזור (או לספר) שיער? [ המילה גזז משמשת הן לגזירת שיער והן לגזיזת צמר, אך צמר "גוזזים" ולא "גוזרים"]; מהו "זמן הגז" [בישראל – בראשית האביב ובסוף הקיץ]; ומה פירוש "לקצור חיטה"?

העבודה של אליהו הנגר כוללת פעולות שונות, כמו "מדד", "ניסר", "דפק" ו"חיבר". אפשר לשחק עם הילדים במשחק של פעלים: להראות לילד פטיש ולשאול מה עשה אליהו בפטיש [דפק]; להראות לילד סרגל או "סנטימטר" ולשאול מה עשה בו אליהו [מדד]; וכד'. אפשר לחפש בבית עוד חפצים שמצטרף אליהם פועל מיוחד להם, כמו כלי מטבח, למשל: עם סכין של לחם – מה עושים? – פורסים, עם סכין של בשר או ירקות – חותכים, עם מסננת מסננים, עם כף מרק או קנקן מיץ מוזגים וכו'.

אגדת גשר

שְׁמִירָה

חוויות מהשטח

לאה לוי גן תל"י "אקסודוס": קראנו את הספר ביחד ושיתפנו את הילדים בדיון מה זה אומר? "והדרת פני זקן". הזמנו לגן סבא וסבתא של ילדים שיספרו לנו במה הם עבדו כשהיו צעירים ומה הם אהבו לעשות במיוחד. הם גם סיפרו לנו על היחס של הנכדים כלפיהם בהמשך הכנו לכבודם ציורים ולמדנו על כיבוד הורים ומבוגרים. דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: יש לנו "סב גן" – מאוד אהוב על הילדים. הוא חלק בלתי נפרד מהגן, הוא תורם רבות לגן, והגן תורם לו, אנו חוגגים לו יום הולדת ומכבדים אותו. סיגלית שור גן אביטל בגלבוע: בעקבות הסיפור הלכנו לטייל ברחבי המושב וחיפשנו סוגים שונים של טרקטורים והתוודענו להמונים וגם הוזמנו לבית של אחד הילדים ולהם יש מבחר של סוגי טרקטורים , כשהגענו לגן הילדים ציירו וניסו לצייר את הטרקטור שלהם. חלי שורגי גן צלף נצרת עילית: לקראת חג השבועות, שוחחנו על החיטה והירקות והפירות. ביקשתי מהילדים לצייר או לכתוב בבית את תהליך הצמיחה של החיטה או הירקות מהזרע ועד הצלחת שלנו. הילדים כתבו וציירו, כל אחד בדרכו המיוחדת, והסבירו לילדים האחרים את התהליך מהזרע ועד לפרי או מזרע החיטה עד לאפיית הלחם. אסתר חממי גן תל"י קרית גת: צבענו צמיגים בחצר, היה כיף! סמדר בן אברהם גן תל"י אשקלון: הספר התחבר לנו לחג השבועות, לקציר ולתכונה המרובה סביב הקציר. אמא שעובדת במושב הזמינה אותנו להגיע לשדה החיטים והילדים התנסו בחוויית הקציר. שוחחנו על כלי הקציר של ימינו ובמקום הדגימו לנו את הכלים הישנים שדרשו הרבה מאמץ בזמן הקציר. גלית בן ציון גן תלמים רשת תל"י ההורים התבקשו יחד עם הילדים להכין טרקטורים משימוש חוזר של חומרים והתוצרים הוצגו בגן, לאחר מכן ערכנו בחירות בטרקטור הכי מוצלח לפי קריטריונים שבנינו יחד עם הילדים והטרקטור הכי מוצלח נלקח למשרדיי העירייה. רונית אליהו גן טיפולי "אור" בעפולה: כל אחד ואחד מהילדים הקריא את הסיפור לכלל קבוצת הילדים במפגש צהריים. גננות בנצרת עילית ערכו פעילות בשיתוף עם "עולמות" לכלל הילדים וההורים המשתתפים בתכנית, הילדים צפו והשתתפו ב"שעת סיפור" וההורים שמעו במקביל הרצאה על חשיבות הקריאה לילדים ועל הספר, ואח"כ קבלת שבת חגיגית לכולם. אורלי ברזק גן אלון – יזרעאל גלבוע : את הפעילות עם הספר עשיתי בשבוע הספר. השנה התמקדנו בסופר מאיר שלו וערכנו הכרות מעמיקה עם ספריו והקשר בין הסופר למאייר (יוסי אבולעפיה).

דליה גלרון גן חמניות נצרת עלית: יש לנו "סב גן" – מאוד אהוב על הילדים. הוא חלק בלתי נפרד מהגן, הוא תורם רבות לגן, והגן תורם לו, אנו חוגגים לו יום הולדת ומכבדים אותו.

סיגלית שור גן אביטל בגלבוע: בעקבות הסיפור הלכנו לטייל ברחבי המושב וחיפשנו סוגים שונים של טרקטורים והתוודענו להמונים וגם הוזמנו לבית של אחד הילדים ולהם יש מבחר של סוגי טרקטורים , כשהגענו לגן הילדים ציירו וניסו לצייר את הטרקטור שלהם.

חלי שורגי גן צלף נצרת עילית: לקראת חג השבועות, שוחחנו על החיטה והירקות והפירות. ביקשתי מהילדים לצייר או לכתוב בבית את תהליך הצמיחה של החיטה או הירקות מהזרע ועד הצלחת שלנו. הילדים כתבו וציירו, כל אחד בדרכו המיוחדת, והסבירו לילדים האחרים את התהליך מהזרע ועד לפרי או מזרע החיטה עד לאפיית הלחם.

אסתר חממי גן תל"י קרית גת: צבענו צמיגים בחצר, היה כיף!

סמדר בן אברהם גן תל"י אשקלון: הספר התחבר לנו לחג השבועות, לקציר ולתכונה המרובה סביב הקציר. אמא שעובדת במושב הזמינה אותנו להגיע לשדה החיטים והילדים התנסו בחוויית הקציר. שוחחנו על כלי הקציר של ימינו ובמקום הדגימו לנו את הכלים הישנים שדרשו הרבה מאמץ בזמן הקציר.

גלית בן ציון גן תלמים רשת תל"י ההורים התבקשו יחד עם הילדים להכין טרקטורים משימוש חוזר של חומרים והתוצרים הוצגו בגן, לאחר מכן ערכנו בחירות בטרקטור הכי מוצלח לפי קריטריונים שבנינו יחד עם הילדים והטרקטור הכי מוצלח נלקח למשרדיי העירייה.

רונית אליהו גן טיפולי "אור" בעפולה: כל אחד ואחד מהילדים הקריא את הסיפור לכלל קבוצת הילדים במפגש צהריים.

גננות בנצרת עילית ערכו פעילות בשיתוף עם "עולמות" לכלל הילדים וההורים המשתתפים בתכנית, הילדים צפו והשתתפו ב"שעת סיפור" וההורים שמעו במקביל הרצאה על חשיבות הקריאה לילדים ועל הספר, ואח"כ קבלת שבת חגיגית לכולם.

אורלי ברזק גן אלון – יזרעאל גלבוע : את הפעילות עם הספר עשיתי בשבוע הספר. השנה התמקדנו בסופר מאיר שלו וערכנו הכרות מעמיקה עם ספריו והקשר בין הסופר למאייר (יוסי אבולעפיה).

מאיר שלו והטרקטור הגיעו לגן נרקיס-וראייטי בירושלים! וכך כתבה הגננת שירה: "בשבועות האחרונים עסקנו בנושא הספר לכבוד חודש הקריאה. עסקנו בעיקר ביצירות של מאיר שלו ובספר שספריית פיג'מה חילקה 'הטרקטור בארגז החול'. הסופר מאיר שלו שמע על העשייה שלנו בגן והחליט לבוא לבקר. "רצינו לחלוק את החוויה עם השכנים שלנו אז הזמנו את הגן השכן ואת הדיור המוגן באזורנו. מאיר שלו סיפר לנו על עצמו, על הסיפורים שמאחורי הסיפורים, והקריא לנו את הסיפור כמו שרק הוא יודע. אחרי המפגש ישבנו לסדנה משותפת של הכנת ספרונים אישיים של יחד עם המבוגרים הנחמדים שעזרו לילדי הגנים. תודה לכם ספריית פיג'מה שאתם חושפים אותנו כל פעם לספרים חדשים".

הטרקטור בארגז החול

מִשְׁפָּחָה וּקְהִלָּה

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

אז והיום

לנגן אותיות

מכינים פיתות כמו סבתא סעדה

האזינו לסיפור "אותיות ומנגינה"

מזהים אותיות

פינטרסט

טיפ לקריאה: קוראים עכשיו! תכף נשוב

נתינה במשפחה

ארוחה משפחתית

דין דון מי בא לבקר?

האזינו לשיר!

מיני הדרכה על הספר לצוות

טיפ לקריאה – בעיני הילדים

שתי אחיות, שתי נקודות מבט

האזינו לשיר!

חיקויים משפחתיים

חפשו אותי!

פינטרסט

על הספר

משוחחים על הספר

מתנסים בדיאלוג

כמו חתולות

צרו בהשראת הספר צעיף חתולי וחמים!

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

משתדלים להתחשב

אתגר משפחתי – שומרים על השקט

מה הצליל הזה?

קופסת מחשבות

האזינו לסיפור "נוני שומר על השקט"

פינטרסט

מיני הדרכה על הספר לצוות

מתחשבים זה בזה

איפה נקרא היום?

כולנו בספה אחת

משחקים - מי באמצע?

צפו בסרטון מלא השראה!

פינטרסט

על הספר – למצוא את האמצע

קבוצות קטנות - כשאיור מוביל סיפור

מושג האמצע

משוחחים על הספר

אוהל סיפורים ואחרים

מעמיקים באיורים ומחקים

מעלים הצגה

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

זיכרונות מפעם

חפצים שצריכים מישהו חדש

מחלקים פרסים מהעבר

משחק 'חולמים להיות'

האזינו לסיפור "הפרס הגדול"

פינטרסט

על הספר

חיבור למקורות

שאלות לקריאה דיאלוגית

סיפורים על חפצים

שוק יד שנייה

משמחים את הקהילה

קבלו השראה ליצירה

בית מארח

מיני הדרכה

מיני הדרכה על הספר לצוות

ללכת לאיבוד

המחיזו את הסיפור

מציירים ומחפשים

ממטלה למשחק

למה לקרוא עם ילדים שכבר קוראים?

פינטרסט

על הספר

משוחחים על הספר

העולם דרך עיניים של בעל חיים

להתמצא בסביבה

מה זה "במקביל"

חיות המחמד שלנו

לוח מודעות של כיתה א'1

העשרה לשונית - אומר מילים ומיומנויות השוואה

בית מארח

חושבים כמו מיכה אולמן