"בבית קטון הצפיפות ממש אסון." מה עושים? מכניסים אליו תרנגולות, פרה ועז, כמובן! גרסה חיננית ומחורזת למעשיה המוכרת, שאליה נלווים איורים משעשעים של המאייר דני קרמן. דרך הסיפור ייחשפו ההורים וילדיהם למקורו של הביטוי "להוציא את העז" ולאחת הדוגמאות המפורסמות לפולקלור יהודי.
"בַּבַּיִת הַקַּטֹן, הַצְּפִיפוּת מַמָּשׁ אָסוֹן". מה עושים? מכניסים אליו תרנגולות, פרה ועז, כמובן! הסיפור המחורז והמשעשע מאת אפרים סידון מַכיר לקוראים הצעירים את אחת הדוגמאות הידועות לפולקלור יהודי ומלמד את מקורו של הביטוי "להוציא את העז".
"איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבות ד, א)
האִמרה מהמִשנה מלמדת כי עושרו של האדם נמדד ביכולתו לשמוח וליהָנות ממה שיש לו. לעיתים קרובות אנו מעריכים את מה שיש לנו רק כשהוא איננו. עצתו המפתיעה של הרבי להוסיף תרנגולות, פרה ועז לבית הקטן עוזרת לבני המשפחה ללמוד שיעור חשוב בהערכה ובהכרה של מה שיש להם.
הומור והסיפור העממי
"צפוף בבית" הוא סיפור עממי שמתרחש בעיירה היהודית של פעם. המסר של הסיפור מועבר בהומור, ללא הטפת מוסר ישירה. הסיפור המשעשע על העז, כמו מעשיות הומוריסטיות אחרות במורשת היהודית, מזכיר לנו ששיעורים חשובים רבים בחיים אפשר ללמוד בחיוך!
להוציא את העז: כדאי להסביר לתלמידים את פשר הביטוי ולהעלות יחד דוגמאות ל"הוצאת עיזים" ולהעלות יחד דוגמאות מחיינו. אפשר לחשוב יחד על "עיזים" שמפריעים בשגרת הכיתה שלכם ולהציע פתרונות כדי "להוציא" או "לשחרר" אותן. אילו עוד ביטויים העוסקים בבעלי חיים אתם מכירים? זוהי הזדמנות להעשיר את שפת הילדים בביטויים ציוריים נוספים מהשפה העברית
איזה רעש: הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. לעיתים קרובות גם הכיתה הופכת צפופה ורועשת. כדאי לחשוב על הילדים השונים בכיתה. האם יש בכיתה ילדים או מורים הרגישים במיוחד לרעש או צפיפות? העיסוק בסיפור יכול לסייע לאותם ילדים הרגישים יותר, ולהעלות את המודעות שלהם לסביבה ושל הסביבה אליהם – בחיפוש משותף אחר דרכים שעשויות להקל על הרגישויות שלהם.
ממחיזים את הספר: הסיפור "צפוף בבית" מכיל דמויות רבות, מזמין מאוד להמחזה. בקשו מהילדים להביא לכיתה תלבושות ואביזרים מתוך הסיפור והציגו אותו יחד. אפשר לצלם ולשלוח תמונות להורים.
עצה שלנו: שמעון ואישתו פונים לרבי לקבל עצה. למי אנחנו פונים להתייעץ? למי אנו פונים עם תלונות? מי עוזר לנו לפתור בעיות? האם אנחנו אוהבים יותר לייעץ או להתייעץ? האם אנחנו מקבלים כל עצה שנותנים לנו? האם פעם גם אנחנו קיבלנו עצה מוזרה, או בלתי צפויה, שהוכיחה את עצמה? אפשר ליצור רשימה כיתתית של אנשים ה"מומחים" לנושא מסוים. למי כדאי לפנות כשעולה שאלה בנושא כזה או אחר, ולהסתייע בה כשצריך. הרשימה תלך ותגדל עם הזמן, ותעודד שיתוף והתייעצות.
סיפור מדור לדור: בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על האחדות, שומרים על הייחודיות". "צפוף בבית" הוא סיפור עממי שעבר מפה לאוזן, בתוך המשפחה. גם בקהילה שלכם, הכיתה, וודאי מתחבאים סיפורים מיוחדים כאלה. בקשו מהילדים לשאול את הוריהם: אילו סיפורים, משלים או אמרות מיוחדות אתם זוכרים מילדותכם? כדאי להזמין את ההורים לפעילות משותפת, בה ישתפו את התלמידים בסיפורים או משלים ששמעו בילדותם מהוריהם. כדאי לאסוף ולכתוב את הסיפורים או האמרות מהילדים בספר מיוחד בו לצד כל סיפור, יופיע ציור או תמונה. תבנית להורדה של ספר קהילתי לעיצוב, ועוד רעיונות להשראה, תכלו למצוא במיזם לרגל עשור לספריית פיג'מה: "הסיפור שלי הסיפור של כולנו".
האיורים בספר ממחישים את העומס ואת ההמולה בבית. תוכלו לדפדף יחד ולחפש בכל עמוד מה אינו נמצא במקום ומה מצחיק אתכם. אפשר להשוות את התמונות של הבית בתחילת הסיפור ואחרי שהוציאו ממנוּ את העז. מה דומה ומה שונה בין שתי התמונות?
הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. אפשר להדגים זאת עם ילדיכם. הדליקו רדיו או טלוויזיה, ולאט-לאט הוסיפו קולות מהסיפור: תוכלו לבקש מאחד להשמיע קולות של פרה, מהאחר – קולות של תרנגולות, של עז… עד שבכלל לא יהיה אפשר לשמוע את מכשיר הרדיו או הטלוויזיה. הפסיקו את הקולות של החיות בבת אחת ותרגישו איך פתאום שקט בחדר.
מקורו של הביטוי "להוציא את העז" בסיפור שלפנינו, ופירושו יצירת הרגשת רווחה באמצעות היפטרות מדבר שאינו נחוץ. האם הבית שלכם צפוף? האם בילקוט או בקלמר של ילדיכם יש "עיזים" שאינן נחוצות? נסו למצוא מה גורם לצפיפות – אולי המגירות מלאות בצעצועים ישנים, בגדים או נעליים שכבר אינם מתאימים? אפשר לסדר יחד את הבית ולתרום חפצים ישנים. איך מרגישים אחרי שמוציאים מהבית את ה"עיזים"?
שמעון ואשתו פונים לרבי כדי לקבל עצה. אפשר לשוחח, למי אנחנו פונים כשאנו זקוקים לעצה? מי עוזר לנו לפתור בעיות? תוכלו לשתף, האם פעם גם אתם קיבלתם עצה לא צפויה שהוכיחה את עצמה?
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שינוי בנקודת המבט. לעיתים איננו יכולים לשנות את המציאוּת, אך אנחנו יכולים לשנות את הדרך שאנו תופסים אותה. תוכלו לחשוב יחד על פעמים ששינוי בגישה הֵביא לתפיסה אחרת של המציאות, הרי "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
הפרס הגדול
המעבדה של מקס
