אגדות הן סיפורי עם, סיפורים שעברו מפה לאוזן מדור לדור ויצירות פולקלור, אשר מהוות חלק בלתי נפרד מההיסטוריה התרבותית של עם. לעם היהודי אגדות, סיפורים עממיים ויצירות פולקלור רבות. אספנו עבורכם סיפורים מלאי קסם ואווירה אשר סוחפים את דמיונם של הקוראים למחוזות רחוקים ולזמנים שונים, ומגישים בתבונה, ברגישות ובהומור ערכים חכמים ומשמעותיים לחיים.
במהלך הקריאה תוכלו להוסיף קולות שונים ולהזמין גם את הילדים לעשות זאת: איך נשמע אדם שפורץ בבכי? איך נשמעת קדיחה של חור בקיר? גם אם אתם לא שחקנים מקצועיים ההשתתפות הפעילה שלכם בסיפור תוסיף לחוויה ולהנאה המשותפות.
השופט לומד מהילדה איך לשפוט בין הצדדים. בעקבותיו תוכלו לשוחח על הידע ועל החוזקות שיש לילדים ולילדות שלכם: זה יכול להיות תחביב, תובנה או זיכרון משותף מאירוע שבו הם הביאו מניסיונם ומחוכמתם. כדאי גם שאתם ההורים תשתפו: מה למדתם מהילדה או מהילד שלכם?
האם טיפות שמן אכן צפות במים? תוכלו לבדוק בעצמכם בעזרת קערה מלאה במים וכמה טיפות שמן. לאחר מכן אפשר לבדוק מה עוד צף: מה קורה לדף נייר במים? לסירת נייר? למזלג? לעלה? לצעצוע קטן מפלסטיק?
כמו בסיפור, גם אתם יכולים לנסות לפתור מחלוקת בנושא שאתם לא מסכימים לגביו: כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו, כולם מאזינים ומציעים פתרונות. תוכלו גם להחליף תפקידים ולבדוק יחד – האם רק אחד מכם צודק? ואולי אפשר להגיע להסכמה מסוג אחר?
ילדות וילדים בגיל הגן כבר מכירים מקרוב סכסוכים ומחלוקות. הם בוודאי יכולים להזדהות עם תחושת קנאה לחבר או חברה שיש להם משהו שהיו רוצים לעצמם. לעיתים זה משהו רגעי כמו צעצוע שגם הם חשקו בו ולעיתים משהו ממושך ופנימי כמו תכונה או יכולת שהיו רוצים לעצמם.
הספר טוב שם טוב משקף את האפשרויות העומדות בפני מי שחש תחושות אלו – האם כדאי לרמות, לצעוק, לפגוע בשמו של חבר, לסלף את האמת? או שאולי כדאי לנסות ולפתור את המחלוקת בדרך ישרה מכבדת והגונה? ומהי הדרך הזאת? תוכלו לשלב את הסיפור בכל פעם שתרצו לעודד את הילדים לפתור סכסוכים ומחלוקות באופן מכבד והוגן.
הקדמה לגננת – שפה גבוהה ביצירות ילדים: בסיפור הכתוב בשפה גבוהה קיים לעיתים החשש שילדות וילדים לא יכירו את המילים, ויתקשו להבין ולהנות מהסיפור. אך למעשה חשיפה לשפה עשירה מעוררת עניין ומעשירה את אוצר המילים ועולמם הפנימי של הילדים. גם אם במהלך הקריאה חלק מהמילים לא מוכרות לילדים, לרוב הם יצליחו להבין את הסיפור על פי ההקשר והאיורים הנלווים ולהנות מהעלילה. בקריאות חוזרות של הסיפור יכירו הילדים עוד ועוד מילים חדשות וביטויים שונים שיתווספו לאוצר הלשוני שלהם.
לפני הקריאה כדאי להסביר לילדות והילדים מהו שמן ומהו בושם ומומלץ גם להדגים באופן מוחשי. אפשר להסביר כי מי שמייצר שמן מכונה בסיפור "שמן" ואילו מייצר הבושם מכונה "בשם". בנוסף כדאי להכיר את המושג "בית משפט" – מה עושים בו? מהו שופט? ומהו פסק דין?
קריאה ראשונה – כדאי לקרוא את הספר בפעם הראשונה ברצף, בקבוצות קטנות, עם עותק אישי לכל ילדה וילד. תוכלו להיעזר באיורים ובמחוות ידיים לצורך הקשר של מילים שאינן מוכרות כך שיתאפשר לשמור על המקצב המחורז והנפלא של הסיפור והמתח שבעלילה. כדאי לקרוא את הסיפור בקריאה חוזרת פעילה ולשלב הסבר למילים, מעקב אחר רצף העלילה, התבוננות מעמיקה באיורים ושאילת שאלות המעוררות עניין ומעורבּות כמו למשל: כיצד אתם הייתם נוהגים? מה הייתם מציעים לו לעשות?
שאלות הבנה – מדוע חנותו של המבשם ריקה? למה הוא לקח את המטבעות ושיקר שגנבו לו אותם? מה רואה השופט שהילדים עושים? מי פתר בסוף את התעלומה ? כיצד החליטה הילדה לבדוק עם מי הצדק? מה היה פסק הדין? ומה קרה עם הילדה הקטנה בסוף הסיפור?
שיח רגשי – בקבוצה קטנה תוכלו לשוחח על רגשות הדמויות שבסיפור ולקרב אותם אל עולמם של הילדים. ניתן לשאול: מדוע קינא המבשם בשמן? מתי אנחנו מקנאים במישהו אחר? כיצד זה מרגיש לקנא? כיצד לדעתכם הרגיש השמן כשהואשם שלא בצדק? קרה לכם פעם שהואשמתם על משהו שלא עשיתם? כיצד נהגתם? אילו עצות הייתם נותנים לבשם במקום לגנוב ולרמות, כשקינא לשכנו?
שם טוב – איננו יודעים מהמסופר, מהו שמם הפרטי של הבשם והשמן – אם כך למה הכוונה ב"שם טוב"? מדוע השכנים מאד מופתעים שהשמן יגנוב משכנו? למה חנותו תמיד הייתה מלאה? האם שמו טוב בשל כך? מה יכול להפוך את שמנו לטוב? למשל, אם אני אם אני מתחשב בחבר שקשה לו האם זה יוסיף לשמי הטוב? ומה עוד לדעתכם? תוכלו לספר ולשוחח על משמעות הביטוי: "טוב שם טוב משמן טוב".
ניסוי שמן ומים – בעקבות הסיפור תוכלו לחקור ולהתנסות בסוגי שמנים שונים – בתחושה, טעם וריח. ניתן לערוך ניסוי ולבדוק: מה קורה כשמערבבים שמן ומים? ומה קורה כשמניחים מטבעות משומנים בקערת מים?
יצירה בשמן ומים – ניתן להכין עם הילדים פעם בצבעי שמן ופעם בצבעי מים ולבדוק יחד מה ההבדל בהרגשה ובביצוע? מה לדעתם האישית היה מהנה יותר?
מועצת החכמים – בהשראת הספר תוכלו לתת במה לידע ולניסיון של הילדות והילדים ע"י הקמת מועצת חכמים המורכבת מכל ילדי הגן. בכל מפגש תוכלו להציג מקרה אחר בפני המועצה ולשמוע מהם עצות ופתרונות למצב. כדאי לייצר אווירה במפגשי המועצה: אפשר להכין לילדים פפיונים או לסדר את כיתת הגן באופן שונה מהרגיל.
דוגמאות למצבים שניתן להציג:
פתרון סכסוכים – גם דני וגם ניר רוצים לשחק בבובת האריה, הם רבים ומושכים את הבובה מהאחד לשני – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
עצות מילדים למבוגרים – אפשר שתציגו מקרה אישי שיוכלו להזדהות עימו אך מעולם המבוגרים – למשל: היום בבוקר מיהרתי להגיע לגן אבל הבת שלי סירבה לצחצח שיניים ולהתארגן ושתינו היינו מאד מתוסכלות – מה מועצת החכמים מציעה לעשות?
שיתוף הורים – "בעזרתה של ילדה שחוכמתה גדולה": ניתן לבקש מההורים לכתוב משהו שלמדו מהילד או הילדה שלהם. להקריא לילדי הגן ולהיזכר יחד במקרים בהם עזרו למצוא פתרון ואולי אף להזמין את ההורים למפגש מועצה להציג את הפתקים שכתבו לילדיהם על לוח גדול שיקשטו יחד ולהמחיז בפניהם את הסיפור.
בעקבות נורי כדאי לשוחח על הביטוי "שלח לחמך…" ועל מקרים שבהם עשיתם טובה לאחרים. תוכלו לשאול: האם אנחנו עושים טובות כדי לקבל גמול? האם הטובה שהענקנו יכולה להספיק ולהיות בעצמה הגמול הטוב שקיבלנו?
מה עוד נוכל לשלוח על פני המים שיכול לעזור לאחרים? לא תמיד אלו חפצים או דברים מוחשיים שאנחנו מעניקים לאחרים, לפעמים אלו מעשים שלנו ודברים שלנו, למשל מילים. תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעניק מילים טובות לאחד מבנות או מבני המשפחה. אפשר גם להכין "דף של נחת" לכל אחת ואחד, שבו כולם יכתבו או יציירו מילים טובות ומעצימות.
בעקבות הסיפור ניתן להכין יצירה משותפת: מדביקים על דף תמונות של דגים מסוגים שונים, להקה של דגיגים, לווייתן ועוד, מצמידים להם בלוני קומיקס וכותבים מה הם אומרים על מעשיו של נורי ועל חבריהם שאר יצורי הים.
האם דגים אוכלים לחם? ומה אוכלות הציפורים? אילו בעלי חיים מותר להאכיל? תוכלו לחפש את התשובות לשאלות הללו, להתנסות בהאכלה ולחוות את תחושת הסיפוק שבהענקה לאחר. ניתן להתקין מתקן האכלה לציפורים במרפסת או על עץ, ולקוות שהשמועה על המתקן תעשה לה כנפיים.
הסיפור מזמן התעמקות בפתגם "שלח לחמך…". כדאי לשוחח עם התלמידים על משמעות הפתגם:
מתי, לדעתכם, מתאים להשתמש בפתגם?
מדוע נבחר דווקא הלחם לפתגם זה?
– כדאי לעמוד יחד על חשיבותו של הלחם בחיינו כמזון בסיסי וסמלי.
– באיזה "לחם" נוכל להזין את העולם שסביבנו? אילו דברים בסיסיים וחשובים נוכל להעניק לעולם? אלה יכולים להיות מילים טובות, חיוך, התנהגות מכבדת ועזרה למי שזקוק לכך.
לווייתנים, דגים גדולים ושהייה בבטן הדג – את כל אלו ניתן למצוא בסיפורים בתרבויות שונות. כך, לדוגמה, בתנ"ך ניתן לקרוא את סיפורו של יונה הנביא, שנבלע על ידי דג וניצל מטביעה. בסיפור שונה לגמרי מופיע פינוקיו, בובת העץ שהופכת לילד אמיתי ונבלעת בבטנו של לווייתן ענק.
כדאי להכיר לילדים ולילדות את הסיפורים הללו, לצפות באיורים המתארים את הדמויות ולשאול: למה, לדעתכם, הדמויות נבלעות בבטנו של דג גדול?
בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים, כתב על הרעיון להקמת מדינה את המילים: "אם תרצו, אין זו אגדה". מאז הפכו המילים לדרך לבטא חלום שניתן להגשים בכוח הרצון. כדאי לדבר על מקור הביטוי ועל משמעותו ולחשוב: האם אתם מסכימים עם הרעיון שהרצל הביע?
תוכלו לבקש מכל תלמיד ותלמידה לכתוב על גבי דג רעיון למעשה טוב שניתן לעשות למען הזולת: הדגים חוברים לשרשרת שאותה תולים בכיתה, ובכל פעם בוחרים את אחד הדגים, קוראים את הרעיון הכתוב בו ובוחנים כיצד ניתן ליישם את הרעיון שמוצג בו בחיי היומיום בכיתה.
תמנון, סוסון ים, מדוזה ודג מסור מתחבאים בין איורי הספר. כדאי לחפש את חיות הים ואת חיות היבשה, את בעלי הכנף ואת הזוחלים, להכיר את שמותיהם ולבחור כמה מהם להיכרות קרובה.
נורי קיבל מתנה: הוא מצליח להבין את שפת החיות. ניתן לשוחח עם התלמידים ולדון בשאלה אם החיות אכן מדברות ביניהן. כדאי לחשוב על שפות דמיוניות, כמו "שפת החפצים" או "שפת הצמחים", ולהרחיב את השיח גם לשפות נוספות שאנשים מדברים בהן, כמו שפות זרות או שפת הסימנים.
הפרס שקיבלה החסידה האמיצה הוא… סיפור ששווה זהב. האם יש לכם סיפור משפחתי כזה? תוכלו לספר אותו לילדיכם ולחפש סיפורים משפחתיים נוספים – אצל סבים, סבתות ובני משפחה נוספים.
אילו הייתם במקומה של החסידה, מה הייתם חושבים? מה הייתם עונים לאריה ואיך הייתם מספרים את הסיפור? נסו לספר את הסיפור מנקודת המבט של החסידה. תוכלו לצייר את הסיפור, או להכין תחפושות, להמחיז את הסיפור ולצלם אותו, וכך להכין ספרון ששווה זהב.
לחיות במשלים יש תכונות של בני אדם: החסידה אמיצה, האריה חזק, והנמלה חרוצה. איזו חיה לדעתכם יכולה לסמל אתכם? נסו לחשוב ולגלות לאיזו חיה אתם דומים ונסחו משפטים שמאפיינים אתכם, לדוגמה: "אני חכמה כמו…" , "אני מוצא פתרונות כמו…." ו"אני אוהבת לשיר כמו…."
האם הארוחה שהכין האריה מעוררת תיאבון? זה הזמן לארוחת מלכים. תוכלו להכין מאכלים שאהובים על בני הבית, לצייר על מפיות דמויות של חיות, להכין לכל סועד כתר ולאכול יחדיו.
קריאה בהפסקות – ניתן לקרוא את הספר ברצף או לעצור במקומות שונים ולשאול: באיזה פרס תזכה החסידה לדעתכם?
ביטויים ומילים – הסיפור עשיר במילים ובביטויים מיוחדים, כמו "לוע", "אימה", "דממה", "כרסום", "בליסה", "ארוחת שחיתות", "ארוחת מלכים" ועוד. כדאי לעצור ולהסביר את המילים ולהכין מילון מילים נרדפות בעקבות הספר.
שיחה – האם אתם מכירים עוד דוגמאות למישהו חזק שהיה צריך עזרה? מה דעתכם על השכר שהחסידה קיבלה – האם סיפור הוא פרס נאה בעיניכם? תוכלו להמשיך ולשוחח על המושגים "כפיות טובה", "גמול" ו"חסד".
ניתן להפגיש את הילדים עם משלים נוספים, להסביר להם מה הם משל ונמשל, לחשוב יחד מדוע בני אדם בארצות שונות ובזמנים שונים סיפרו משלים, ולהכיר משלים נוספים, כמו "משל על שועל", "האריה והעכבר", "רוח הצפון והשמש", "חור בספינה".
מה מסתתר בסיפור? סיפור המעשה כולל ציטוט ממדרש שמות רבה על מעמד הר סיני: "[…] כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה ציפור לא צִיֵּץ, עוף לא פרח, שור לא געה […]"/
הסיפור מזכיר גם ספרי ילדים מוכרים: "האריה שאהב תות" ו"מיץ פטל".
תוכלו לשאול את הילדים אילו סיפורים מתחבאים בסיפור, ולהפגיש אותם עם הסיפורים הנחבאים בין דפי הספר.
בסיפור מופיעות חיות רבות, כמו אַנְטִילוֹפָּה, גְּנוּ ורְאֵם. כדאי להראות לילדים תמונות או סרטונים של החיות שבסיפור ולחשוב יחד למה נבחרו דווקא האריה והחסידה לתפקידים הראשיים.
חלם היא עיר בפולין, ובפולקלור היהודי היא עירם של חכמי חלם – שאינם חכמים כל כך: הם מגוחכים ותמימים, וטיפשותם מתוארת בחיוך ובחמלה. חכמי חלם נודעים/נודעו בכסילותם ובמעשיהם חסרי התכלית, והם גיבוריהם של סיפורי מעשיות משעשעים רבים. הביטוי "חכמי חלם" הוא כינוי למי שנוהגים בחוסר היגיון ובדרך מגוחכת. סיפוריהם של חכמי חלם אוגדו בקובצי סיפורים למבוגרים ולילדים.
מה אתם אוהבים ביישוב שלכם? תוכלו לצלם מקומות ואנשים אהובים, או לכתוב שיר קצר ליישוב שלכם, בהשראת שירו של יוסף. תוכלו לצרף לשיר גם מנגינה. איך נזכור את הדרך? כדאי לצאת החוצה, להתבונן סביב ולמצוא סימני דרך, כמו עץ, ספסל או שם של רחוב. אפשר לשרטט מפה של הדרך שבה הלכתם, לציין בה את סימני הדרך, ולקחת איתכם את המפה כשתצאו לדרככם בפעם הבאה.
יוסף אוהב את עירו ורואה אותה בעין טובה. נסו ללכת בדרכו של יוסף ולתאר את החדר שלכם – מה יפה וטוב בו? מה אתם אוהבים בו? ומה אתם אוהבים בבית שלכם? אפשר לערוך סיור משפחתי, ובו יתארו כל אחד ואחת פינות אהובות בבית.
חץ לימין, חץ לשמאל, חץ קדימה וחץ אחורה – זה כל מה שנחוץ כדי ליצור משחק קופצני במיוחד. אפשר לצייר חיצים על קובייה או על הרצפה, והילדים יקפצו לכיוון שעליו מצביע החץ. אפשר גם לזרוק קוביית מספרים ולקפוץ במקום לפי המספר שעל הקובייה.
תוכלו גם לשחק במשחק "חפשו את המטמון" ולצייר חיצים שיובילו למטמון המיוחל.
בעקבות שיחה בנושא תוכלו ליצור תערוכה מחומרים ממוחזרים ולהציג בה את הדברים שכל אחד ואחת אוהבים בשכונה או ביישוב. במשך השנה תוכלו להוסיף פריטים לשכונה או ליישוב שיצרתם בהתאם לעונה או לחג. כך, למשל, בט"ו בשבט אפשר להוסיף צמחייה, וביום העצמאות – דגלי ישראל.
לו הייתה ליוסף מפת דרכים, אולי לא היה מתבלבל… תוכלו לשרטט יחד מפה של הגן לשימוש במגוון פעילויות: הילדים והילדות יוכלו לסמן במפה מקומות מחבוא ומסלולי פעילות ומשחק ולהוסיף מקומות אהובים מחוץ לגן.
להעשרה – מפת השכונה – שיחה על מפה בעקבות טיול בשכונה
זום על הצילום – שימוש במצלמה לתיעוד מקומות ואנשים אהובים ומרכזיים ביישוב
בסיפור ניכרת הלכידות הקהילתית של העיירה היהודית הקטנה, ותפיסת הגן העתידי גם היא מעגנת בתוכה את הקהילתיות. לכל קהילה יש סיפור המהווה יסוד שורשי לקהילה ולמקום שהיא נמצאת בו. ומה סיפור הקהילה שלכם? אילו מוסדות ואתרים מיוחדים נמצאים בסביבת הגן? מי הם חברי הקהילה ומהו סיפורם?
כשהילדים בסיפור מתייאשים אומרת אמא: "לא נורא, אל יאוש, חמודים. נופלים וקמים, מתגברים, מזדקפים". מה מעודד אותנו כשאנחנו מתייאשים? אפשר להמציא ביחד סיסמת עידוד משפחתית למקרים שבהם נתקלים בקשיים.
כדי להכין דרקון בֵּיתי צריך להצטייד בארגז קרטון, צבעים ונייר: תוכלו לגזור בקופסה פתחים לעיניים ולפה, להוסיף שיניים ואוזניים מנייר וגם זנב מקרטון. אפשר גם ליצור דרקון משפחתי שמורכב מיצירה ותנועה של בני הבית יחד – הדרקון יוכל לזוז רק אם כולם ישתפו ביניהם פעולה.
בעקבות הספר תוכלו לשוחח עם הילדות והילדים על שיתוף פעולה:
מה זה שיתוף פעולה?
האם חשוב לשתף פעולה? מתי חשוב לשתף פעולה כדי להצליח? אילו דברים אפשר לעשות לבד וגם יחד ומה אתם מעדיפים?
ניתן לחשוב יחד על הצעות לדברים בהם הם יכולים לשתף פעולה, ולהכניס אותם לשגרת הגן. אפשר גם לבקש מהילדות והילדים לחשוב על מיזמים שמבוססים על שיתוף פעולה בין ילדי הגן ולתכנן אותו יחד איתם.
האם אכן ענפים אינם נשברים כשהם יחד? תוכלו לאסוף ענפים דקים בחצר הגן ולבחון האם הם נשברים כשמנסים לשבור כל אחד מהם לחוד ומה קורה כשמנסים לשבור כמה ענפים יחד. באופן דומה, תוכלו לשער השערות על חומרים נוספים ולנסות לבחון מה קורה לעמידות החומר.
משתפים פעולה בהכנת מובייל מענפים: כל אחד ואחת מקשטים ענף אחד ולבסוף מחברים את כל הענפים למובייל ססגוני. את המובייל ניתן לתלות ב'פינת שיתוף פעולה' בה הילדים יכולים להירגע ולשתף פעולה אחרי ריב או קושי אחר שעלה בגן.
תוכלו להזמין את ילדי הגן להציג את הסיפור בקבוצות קטנות ולשלב ריקודים, שירים, תפאורה ואביזרים שונים. כחלק מההיערכות להצגה ידונו הילדים בשאלות: מהו תיאטרון? אילו אביזרים צריך כדי להציג את הסיפור? מי יהיו השחקנים? מה יהיה התפקיד של כל אחד ואחד?
מומלץ ליידע את ההורים על הספר ועל המושג 'שיתוף פעולה' ולשתף אותם בדוגמאות והצעות שהציעו הילדים בגן. ניתן לצרף תמונות ממשחקים, יצירות, הצגות ופעילויות יומיומיות בגן, בהן הילדים שיתפו פעולה.
מיומנויות בין-אישית
התנהלות חברתית – פיתוח היכולת לפעול בשיתוף פעולה,
פיתוח קשרים חבריים חמים. מודעות חברתית – זיהוי
נורמות של התנהגות חברתית, אי מתן מקום להתנהגות
מעליבה ואלימה תוך וויסות ובחירה בחברות וויתור.
מיומנות קוגניטיבית – פיתוח הדמיון והיצירתיות.
אפשר להמחיז יחד את הסיפור ובכל פעם להזמין ילדים אחרים לגלם את נותני ומקבלי האגוזים. כדאי גם להכין סלסילה של תחפושות ואביזרים ולשלב את הסיפור במשחק הסוציו-דרמתי הספונטני של הילדים.
אושר אישי, אושר משפחתי: תוכלו לשלוח לבתי הילדים ניירות בריסטול גזורים בצורת אגוזים גדולים ולבקש מההורים ומהילדים לצייר בהם את האנשים, את החוויות ואת הדברים שגורמים להם להיות מאושרים. את הציורים ניתן להציג על לוח קיר בגן תחת השלט "סודות האושר של הגן שלנו".
תוכלו לערוך יום גמדים בגן. אפשר לקשט את אחת מפינות הגן כמו הבית של הגמד ביער, לקרוא סיפורים ושירים על גמדים (למשל, "מר זוטא ועץ התפוחים" או "פיט פט טו"), להכין עם הילדים גמדים מפלסטלינה או מגלילי נייר טואלט מקושטים ולשחק משחקי גמדים כמו "גמד גמד ביער" או "גמד-ענק".
האגוזים בסיפור עוברים מיד ליד. תוכלו ללמד את הילדים לשחק "האבנים עוברות להן מיד ליד" בעזרת אגוזים: יושבים במעגל ושרים יחד את השיר "האגוזים עוברים להם מיד ליד, ומי שמתבלבל יוצא מייד". הילדים מעבירים אגוז מזה לזה בכיוון השעון ובשלב מתקדם מוסיפים עוד אגוז שנע נגד כיוון השעון. קשה לא להתבלבל!
האם הילדים מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לבקש מההורים לחפש בבית ובספרייה ספרים נוספים שכתבה לאה גולדברג, להביא אותם לגן ולקרוא אותם יחד. תוכלו להכין בגן תערוכת ספרים של לאה גולדברג.
אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
אפשר לשבת קרוב, לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לחפש מה קיבלה כל דמות תמורת האגוזים. כדאי לשים לב להבעות הפנים של כל מי שמקבל את האגוזים. תוכלו לגשת למראה, ולראות כיצד אתם נראים כאשר אתם מחייכים מרוב אושר.
האם אתם מַכּירים עוד יצירות שכתבה לאה גולדברג? אפשר לגשת למדף הספרים בבית או לספריה העירונית ולחפש עוד סיפורים ושירים שלה, למשל "המפוזר מכפר אז"ר", "דִּירָה לְהַשׂכִּיר", "הילד הרע" ורבים נוספים.
האגוזים בסיפור הם אגוזי פלא: "כל מי שיפתור את סודם – אין כמותו מאושר בעולם". כדאי לשתף זה את זה, מה גורם לכם אושר? האם אותם דברים גורמים לכם ולילדיכם להיות מאושרים? אפשר לחשוב על חבר או בן משפחה ולהפתיע אותם במשהו משמח – צלחת עוגיות אגוזים שאפיתם יחד!
להוציא את העז: כדאי להסביר לתלמידים את פשר הביטוי ולהעלות יחד דוגמאות ל"הוצאת עיזים" ולהעלות יחד דוגמאות מחיינו. אפשר לחשוב יחד על "עיזים" שמפריעים בשגרת הכיתה שלכם ולהציע פתרונות כדי "להוציא" או "לשחרר" אותן. אילו עוד ביטויים העוסקים בבעלי חיים אתם מכירים? זוהי הזדמנות להעשיר את שפת הילדים בביטויים ציוריים נוספים מהשפה העברית
איזה רעש: הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. לעיתים קרובות גם הכיתה הופכת צפופה ורועשת. כדאי לחשוב על הילדים השונים בכיתה. האם יש בכיתה ילדים או מורים הרגישים במיוחד לרעש או צפיפות? העיסוק בסיפור יכול לסייע לאותם ילדים הרגישים יותר, ולהעלות את המודעות שלהם לסביבה ושל הסביבה אליהם – בחיפוש משותף אחר דרכים שעשויות להקל על הרגישויות שלהם.
ממחיזים את הספר: הסיפור "צפוף בבית" מכיל דמויות רבות, מזמין מאוד להמחזה. בקשו מהילדים להביא לכיתה תלבושות ואביזרים מתוך הסיפור והציגו אותו יחד. אפשר לצלם ולשלוח תמונות להורים.
עצה שלנו: שמעון ואישתו פונים לרבי לקבל עצה. למי אנחנו פונים להתייעץ? למי אנו פונים עם תלונות? מי עוזר לנו לפתור בעיות? האם אנחנו אוהבים יותר לייעץ או להתייעץ? האם אנחנו מקבלים כל עצה שנותנים לנו? האם פעם גם אנחנו קיבלנו עצה מוזרה, או בלתי צפויה, שהוכיחה את עצמה? אפשר ליצור רשימה כיתתית של אנשים ה"מומחים" לנושא מסוים. למי כדאי לפנות כשעולה שאלה בנושא כזה או אחר, ולהסתייע בה כשצריך. הרשימה תלך ותגדל עם הזמן, ותעודד שיתוף והתייעצות.
סיפור מדור לדור: בחיבור לנושא השנתי: "שומרים על האחדות, שומרים על הייחודיות". "צפוף בבית" הוא סיפור עממי שעבר מפה לאוזן, בתוך המשפחה. גם בקהילה שלכם, הכיתה, וודאי מתחבאים סיפורים מיוחדים כאלה. בקשו מהילדים לשאול את הוריהם: אילו סיפורים, משלים או אמרות מיוחדות אתם זוכרים מילדותכם? כדאי להזמין את ההורים לפעילות משותפת, בה ישתפו את התלמידים בסיפורים או משלים ששמעו בילדותם מהוריהם. כדאי לאסוף ולכתוב את הסיפורים או האמרות מהילדים בספר מיוחד בו לצד כל סיפור, יופיע ציור או תמונה. תבנית להורדה של ספר קהילתי לעיצוב, ועוד רעיונות להשראה, תכלו למצוא במיזם לרגל עשור לספריית פיג'מה: "הסיפור שלי הסיפור של כולנו".
האיורים בספר ממחישים את העומס ואת ההמולה בבית. תוכלו לדפדף יחד ולחפש בכל עמוד מה אינו נמצא במקום ומה מצחיק אתכם. אפשר להשוות את התמונות של הבית בתחילת הסיפור ואחרי שהוציאו ממנוּ את העז. מה דומה ומה שונה בין שתי התמונות?
הבית של שמעון אינו רק צפוף, הוא גם רועש. אפשר להדגים זאת עם ילדיכם. הדליקו רדיו או טלוויזיה, ולאט-לאט הוסיפו קולות מהסיפור: תוכלו לבקש מאחד להשמיע קולות של פרה, מהאחר – קולות של תרנגולות, של עז… עד שבכלל לא יהיה אפשר לשמוע את מכשיר הרדיו או הטלוויזיה. הפסיקו את הקולות של החיות בבת אחת ותרגישו איך פתאום שקט בחדר.
מקורו של הביטוי "להוציא את העז" בסיפור שלפנינו, ופירושו יצירת הרגשת רווחה באמצעות היפטרות מדבר שאינו נחוץ. האם הבית שלכם צפוף? האם בילקוט או בקלמר של ילדיכם יש "עיזים" שאינן נחוצות? נסו למצוא מה גורם לצפיפות – אולי המגירות מלאות בצעצועים ישנים, בגדים או נעליים שכבר אינם מתאימים? אפשר לסדר יחד את הבית ולתרום חפצים ישנים. איך מרגישים אחרי שמוציאים מהבית את ה"עיזים"?
שמעון ואשתו פונים לרבי כדי לקבל עצה. אפשר לשוחח, למי אנחנו פונים כשאנו זקוקים לעצה? מי עוזר לנו לפתור בעיות? תוכלו לשתף, האם פעם גם אתם קיבלתם עצה לא צפויה שהוכיחה את עצמה?
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שינוי בנקודת המבט. לעיתים איננו יכולים לשנות את המציאוּת, אך אנחנו יכולים לשנות את הדרך שאנו תופסים אותה. תוכלו לחשוב יחד על פעמים ששינוי בגישה הֵביא לתפיסה אחרת של המציאות, הרי "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות, כאשר כל קבוצה תתמקד במעשייה אחרת. במהלך העבודה בקבוצות התלמידים יקראו יחד את הסיפור ויבחרו כיצד להציג אותה בפני החברים בכיתה: בכרזה גדולה, קומיקס, הצגה וכו'.
אפשר לשתף את המשפחות, להציע לתלמידים לבחור אחד הסיפורים יחד עם ההורים, לקרוא אותו בחיק המשפחה ולהכין עבור הכיתה חידון טריוויה עם שאלות שנוגעות בסיפור שבחרו. אפשר לערוך פעילות שיא בעקבות הספר, להזמין את הכיתה המקבילה (או אפילו את ההורים!) ולערוך מפגש חגיגי וחידון טריוויה סביב המעשיות.
במעשיות ומשלים רבים מופיע ויכוח בין שני אנשים ושופט או מלך שמכריע מי צודק ואיפה נמצאת האמת. כמה דוגמאות כאלה נמצאות גם ב"מעשיות חכמות" (האוצר, החיגר והעיוור). תוכלו להקים בכיתה בית משפט, מנו בקרב התלמידים את השופטים, הקטגור, הסנגור ובעלי הריב. העמידו בפניהם סוגיות שונות מהווי הכיתה – איך מחליטים מי צודק? מהו יושר? האם האמת נמצאת רק אצל מישהו אחד? ואיך יודעים מה הוגן יותר?
המעשייה "מן הגיהנום לגן עדן" מעבירה בצורה פשוטה וציורית מסר חזק: הגיהנום הוא מקום בו כל אחד חושב רק על עצמו, בגן העדן כולם נהנים משיתוף הפעולה. אפשר להקדיש שעה למשימות שדורשות שיתוף הפעולה, למשל: כל הקבוצה מקבלת נקודה כאשר אחד התלמידים, בעיניים מכוסות, יגיע לספר מסויים ויפתח אותו בעמוד 32, כדי לקבל את הנקודה הקבוצה חייבת לתת לו הוראות ולעזור.
בספרות המשלים החיות מואנשות, לכל אחת תכונת אופי ייחודית: השועל ערום, העורב גרגרן, הצב סבלן. בעקבות ההיכרות עם הספר "מעשיות חכמות" אפשר להציע לתלמידים לכתוב משל חדש על חיה שהם אוהבים. מה לדעתם תכונת האופי של החיה? במה היא דומה לאופיו של האדם? מה היא יכולה ללמד אותנו? קבצו את סיפורי הילדים לספר משלים חדש ומחכים מאת ילדי הכיתה.
המעשיות בספר מגיעות מתרבויות שונות במקומות שונים בעולם. ניתן לסמן על מפה גדולה את המקומות מהם הגיעו המעשיות, לאחר מכן לסמן על המפה מאין הגיעו משפחות הילדים לארץ ישראל. אפשר לשלוח את הילדים למשימת חקר משפחתית. האם המשפחה מכירה מעשיות מארץ המוצא שלה? איזה משל עובר במשפחה? איזה משל סיפרה סבתא של אמא? ומה המשל הזה מלמד? באיסוף המשלים בכיתה אפשר לראות איך מסרים דומים מגיעים בצורות שונות ובסיפורים שונים מכל קצוות העולם.
הספר מאגד בתוכו סיפורים רבים. אין צורך לקרוא את כולם לפי הסדר. תוכלו להציע לילדיכם לבחור כל פעם משל אחר, לקרוא אותו ולשוחח על אודותיו. היעזרו בכותרת ובאיורים כדי לבחור את הסיפור. מה משמעות המשל בחייכם?
כל עדה הביאה ארצה משלים וסיפורים. האם יש סיפור ששמעתם מסבא או מסבתא, מעשייה שעברה במשפחה שלכם מדור לדור? אפשר להמשיך את שרשרת הדורות ולספר אותו לילדכם.
אתם יכולים לפתוח אטלס או למצוא באינטרנט את מפת העולם. תוכלו לחפש מהיכן כל סיפור הגיע, האם אתם מכירים מסורות נוספות מאותה ארץ? האם אתם מכירים מאכלים או תלבושות המאפיינות את הארץ? אפשר להמחיש לילדים באמצעות תמונות וסרטונים. האם אתם מכירים משפחות שעלו ארצה מאותה מדינה ?
כדאי לחלק את עותקי הספר לילדים ולאפשר להם לדפדף ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה. האם התמונות הצחיקו את הילדים? האם משהו הפריע להם? אפשר לשאול את הילדים כיצד בחר המאייר להציג את התנהלותם של אנשי חלם?
מה מצחיק אתכם? "נעלי הזהב של המלך" מצטרף לאוסף סיפורי חלם אשר מציגים התנהגויות אנושיות באור משעשע ומגוחך. מעשיות דומות אודות ג'וחא, הרשל'ה וחושם מופיעות במסורת של עדות שונות. אפשר לבקש מהילדים והוריהם לחפש בבית או בספרייה סיפורים נוספים על הדמויות הללו, לחלוק אותם יחד ולהביא אותם לשיתוף ולתצוגה בגן.
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח על מעשים, על מעמד ועל כבוד. תוכלו לשאול את הילדים מה לדעתם הופך אדם לראוי לכבוד, ומי מכובד בעיניהם. אפשר לקרוא שוב את הסיפור, להתבונן בתמונה של אסיפת אנשי העיירה ולבקש מהילדים להציע לאנשי חלם דרכים אחרות להביע כבוד והערכה למלך.
הילדים יכולים להמחיז את הסיפור בגן. רצוי גם לצייד את פינת הבובות ותחפושות באביזרים מתאימים לסיפור, כדי לעודד שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים.
בחברה המודרנית כמעט ולא נותרו מלכים. אפשר לשוחח עם הילדים על המעמד של מלכים, להזכיר להם סיפורים נוספים על מלכים, מלכות, נסיכים ונסיכות – ולהשוות ביניהם. בעקבות הסיפורים השונים הילדים יכולים להיות "מלך/מלכה ליום אחד": אפשר להפוך צעיף או מטפחת לגלימה, לנעול נעליים מיוחדות ולהכין כתר. איך ההרגשה להיות כמו מלך או מלכה, איך מתנהגים, איך מדברים? איך הצוות וילדי הגן האחרים חולקים להם כבוד?
הצעה קלה להדגים לילדי הגן את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלה במה שבתוכו": לוקחים שתי קופסאות פשוטות ומקשטים אחת בנייר אריזה זוהר ומהודר. אל תוך הקופסה המקושטת מכניסים כמה אבנים פשוטות, ובתוך הקופסה הפשוטה – סוכריות או עוגיות מיוחדות. מעבירים את הקופסאות בין הילדים ושואלים אותם איזו היו רוצים לקבל כמתנה. אחרי שפותחים את הקופסאות ומסבירים את הפתגם, אל תשכחי לחלק לילדים את הממתק!
תוכלו לדפדף יחד בספר ולהתבונן באיורים של המאייר שי צ'רקה. כיצד בחר המאייר להציג את התנהלותם של אנשי חלם? אפשר לבקש מילדיכם להציע לאנשי חלם דרכים אחרות להביע כבוד והערכה למלך.
מה מצחיק אתכם? סיפורי חלם מציגים התנהגויות אנושיות באור משעשע ומגוחך. מעשיות דומות אודות ג'וחא, הרשל'ה וחושם מופיעות בעדות שונות. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על הדמויות הללו? אתם יכולים לחפש בבית או בספרייה אוספי סיפורים ולחלוק אותם עם ילדיכם.
אנשי חלם מחפשים סימן היכר שיבחין בין המלך ליתר תושבי העיירה, כי חשוב ש"יכבדו אותו כערכו". בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על מעשים, על מעמד ועל כבוד. תוכלו לשאול אותם מה הופך אדם לראוי לכבוד.
בעקבות הסיפור ילדיכם יכולים להיות "מלך ליום אחד": אפשר להפוך צעיף או מטפחת לגלימה, לשאול זוג נעליים מאמא או מאבא ולהכין יחד כתר. איך ההרגשה להיות כמו המלך בסיפור? איך הקהל (אתם!) חולק לו כבוד?
"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה" יכול ללמד אותנו: קודם לחשוב ולתכנן ורק אחר כך לעשות. מי שיודע לאן הוא רוצה להגיע, יהיה נתון לפחות הפרעות בדרך. האם אפשר להיענות לכל הצעה שאנו מקבלים? ואיך נדע לבחור את העצה שתהיה טובה עבורנו?
לאיורים של המאייר אבי כץ טעם של מקום אחר וזמן אחר, כראוי לעלילת הסיפור. בטרם קריאת הסיפור, כדאי לאפשר לילדים לדפדף בעותקים של הספר. מה ניתן להבין מהעלילה וההקשר, מהתבוננות בלבד בציורים? הילדים בוודאי גם ישימו לב שבכל עמוד כפולה מופיעים בעל חיים מכל הסוגים. הציעי לילדים לחפש את החיות בכל עמוד. לאחר הקריאה אפשר לשאול אותם, מה לדעתם חושבות החיות על הנעשה?
עלילת הסיפור פשוטה ומתאימה מאד להמחשה. מומלץ להכין תחפושות של הדמויות בסיפור: סבא, סבתה, נכד, השכנים… וכמובן החמור! תוכלו להזמין את הילדים להמחיז את העלילה, כולל סחיבה על הגב בצורה של "שק קמח". אל תשכחו להעניק הזדמנויות רבות להמחזה, כדי שכולם יזכו לצחוקים ואף אחד לא יישאר החמור….
חג פורים הבא אלינו לטובה הוא הזדמנות מופלאה להתייחס בגן להומור ולאבסורד. האם יש ספרים נוספים בספריית הגן, בהם מסרים חשובים מועברים לקוראים בדרך משעשעת? תוכלו להעמיד תערוכה של ספרים מצחיקים, ספרי בדיחות וכד', וגם לבקש מהילדים להעשיר את התערוכה עם ספרים מהבית.
כל אחד נעזר מדי פעם בהומור כדי להתמודד עם מצבים קשים, וחוש הומור הוא חלק אינטגרלי מ"ארגז הכלים" של כל מחנכת לגיל הרך! (איך לא?) בעקבות הסיפור, את מוזמנת לחשוב על הדרכים השונות בהן את מעבירה מסרים חינוכיים לילדי הגן. האם גם את נעזרת בהומור? מתי, ובאיזו מצבים? האם יש ילדים בקבוצה שעבורם התייחסות הומוריסטית מועילה יותר מנזיפה או הסברים?
ה"הומור היהודי" המפורסם הוא חלק מהמורשת המשותפת שלנו. אלה בדיחות שמספרים יהודים ליהודים, ועל מה? על דברים שקרו ליהודים כמובן! אמנם, לא פעם מספרות הבדיחות על קשיים, אך עושות זאת מתוך חמלה והזדהות עם מה שאנשים עוברים בחייהם. הרשלה, ג'וחא וחכמי חלם מלווים את העם היהודי. תוכלו לספר לילדי הגן אודות הדמויות הללו. כאן
תמצאו בדיחות וסיפורי חלם מאת ח"נ ביאליק.
במקום לרכב על החמור, סבא ונכד מרכיבים את החמור על הכתפיים! בעקבות הסיפור, תוכלו להניח בקופסה חפצים שונים שהילדים מכירים. כל אחד בתורו לוקח חפץ ומשתמש בו באופן הפוך מן השימוש המקורי שלו.
כאשר חמור מכיר את הדרך, הוא לא סוטה ממנה. כך הוא מוביל את הרוכב בצורה הבטוחה ביותר. תוכלי לבקש מהילדים להסתכל בהבעת פניו של החמור שלנו. מה לדעתם הוא מרגיש כלפי כל העצות שהוא מקבל?
כל מי שעובר בדרך נותן לסבא ולנכד עצות והם מתבלבלים מאד. אך בסוף היום אומר סבא: "לא נוכל להשביע את רצון כל וכל". זו הזדמנות יפה לשוחח עם ילדי הגן: מי מכיר אותנו וכדאי לשמוע לעצתו? דעתו של מי אמורה להשפיע עלינו פחות, ומי יותר? מה עלינו לעשות אם חבר מציע לנו לעשות משהו שלא נראה לנו נכון?
בשיר-סיפור "סבא נכד וחמור" עיבד סופר הילדים הידוע אוריאל אופק מעשייה שמופיעה במסורת של עמים רבים מסביב לעולם. הסיפור מופיע באוסף משלי אזופוס, בסיפורי ג'וחא, במקומות רחוקים כגון קמבודיה ופורטוגל, ואפילו בשיר ברוסית מאת סמואל מרשק שהולחן והפך לשיר ידוע מאד ברוסיה!
האם יש ילדים ממוצא רוסי בגן שלך? אם כן, אולי אחד ההורים או הסבים מכיר את השיר ברוסית ויסכים לבוא לגן ולשיר אותו בפני הילדים!
Восточная сказка
Мельник на ослике ехал верхом.
Мальчик за мельником плелся пешком.
— Глянь-ка, — толкует досужий народ,
Дедушка едет, а мальчик идет!
Где это видано? Где это слыхано?
Дедушка едет, а мальчик идет!
Дедушка быстро слезает с седла.
Внука сажает верхом на осла.
— Ишь ты! — вдогонку кричит пешеход.
— Маленький едет, а старый идет!
Где это видано? Где это слыхано?
Маленький едет, а старый идет!
Мельник и мальчик садятся вдвоем
Оба на ослике едут верхом.
— Фу ты! — смеется другой пешеход.
— Деда и внука скотина везет!
Где это видано? Где это слыхано?
Деда и внука скотина везет'
Дедушка с внуком плетутся пешком,
Ослик на дедушке едет верхом.
— Тьфу ты! — хохочет народ у ворот.
— Старый осел молодого везет!
Где это видано? Где это слыхано?
Старый осел Молодого везет!
"ההומור היהודי" המפורסם הוא הומור עצמי. אלה בדיחות שיהודים מספרים ליהודים, ועל מה? על דברים שקרו ליהודים, כמובן! אמנם, לא פעם הבדיחות מספרות על קשיים, אך זאת מתוך חמלה והזדהות עם מה שאנשים עוברים בחייהם. הרש'לה, ג'וחא וחכמי חלם מלווים את העם היהודי ומעלים חיוך על השפתיים גם בימים קשים.
יש לכם בדיחה לספר לנו? שלחו אלינו את הבדיחות שלכם!
הילדים יוכלו לצייר או לצלם מהספר את הסבא, את הנכד ואת החמור ולהדביק אותם על גבי כרטיסי מגנט קטנים. שלושתם מוזמנים ל"טיול" קטן על המקרר או על הדלת, פעם זה דוהר, ופעם זה סוחב.
במקום לרכוב על החמור, הסבא והנכד מרכיבים את החמור על הכתפיים! בחרו חפץ והשתמשו בו בדרך שונה מן השימוש המקורי שלו. הניחו בְּקופסה חפצים שהילדים מכירים. כל אחד מהמשתתפים ייקח חפץ וישתמש בו באופן שונה מן השימוש המקורי שלו.
"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה" הוא ביטוי מתוך הפיוט "לְכָה דוֹדִי" שכתב רבי שלמה אֶלְקַבֵּץ בצפת לפני כ-400 שנה. בפיוט מסופר שהאל ברא את העולם בשישה ימים מתוך מחשבה שהשבת תגיע בסוף השבוע ותהיה פִּסגת הבריאה.
הביטוי "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה" יכול ללמד אותנו כמה דברים: קודם לחשוב ולתכנן ורק אחר כך לעשות; מי שיודע לאן הוא רוצה להגיע, יהיה נתון לפחות הפרעות בדרך; אם אפשר להיענות לכל הצעה שאנו מקבלים; איך נדע לבחור את העצה שתהיה טובה עבורנו.
כאשר החמור מכיר את הדרך, הוא לא סוטה ממנה. כך הוא מוביל את הרוכב בצורה הבטוחה ביותר. הסתכלו בהבעת פניו של החמור שלנו. מה לדעתכם הוא מרגיש למשמע כל העצות שהוא מקבל?
כל מי שעובר בדרך נותן לסבא ולנכד עצות, והשניים מתבלבלים מאוד, אך בסוף היום אומר סבא: "לא נוכל להשביע את רצון כול וכול." אפשר לשוחח עם הילדים ולדון בשאלות הבאות: מי מכיר אותנו וכדאי לשמוע בעצתו? דעתו של מי אמורה להשפיע עלינו פחות? מתי עלינו "לעמוד על שלנו" ולא להיגרר בעקבות עצות של חברים?
לפעמים נדמה שמה שאחרים אומרים חשוב יותר מהדעה שלנו. מעניין לשוחח עם ילדיכם ולשמוע אם קרה להם מקרה שבו גיבשו דעה בעצמם, ולכן לא נגררו אחרי התנהגות שלא נראתה נכונה בעיניהם.
מן ההתחלה ועד הסוף: תוכלו לתכנן את המסלול של סבא, של הנכד ושל החמור בעזרת משחק הרכבה. תכננו יחד את המסלול, מִשלב המחשבה ועד סופה של העבודה, והובילו את הדמויות בדרך אל שער העיר וחזרה הביתה.
המאייר עומר הופמן הוסיף בתמונות חן והומור לסיפור על השועל. כדאי לחלק את עותקי הספרים לילדים ולאפשר להם לדפדף לבד בספר, "לקרוא" אותו על-פי רצף התמונות ולהבחין בפרטים. אפשר לשאול אותם אם האיורים הצחיקו אותם, על מה לדעתם חולם השועל, אלו חיות נוספות מופיעות בתמונות שאינן מוזכרות בסיפור?
בתום קריאת המשל תוכלו לשוחח יחד על מעשיו של השועל: האם לדעתכם כל זה היה כדאי לו? האם עמדה לפניו דרך אחרת לפעול, מבלי לצום ולרזות פעמיים? מה דעתם על מעשיו של השועל שהתגנב דרך פרצה בגדר אל תוך הכרם?
זו הזדמנות להסביר לילדים מהו משל ולהכיר להם משלים נוספים. הסיפור המקורי על השועל והכרם מופיע במדרש קהלת רבה, ועובד על ידי ביאליק בספרו הגדול "ספר האגדה" בו כונסו אגדות רבות מהתלמוד והמדרשים. אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש בבית או בספרייה משלים וסיפורי חז"ל נוספים ולערוך בגן תערוכה. אפשר למצוא עוד משלים וסיפורי חז"ל באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים".
השועל "מככב" במשלים ומעשיות רבים. אפשר לשוחח עם הילדים על הערמומיות אשר מאפיינת את השועל ולהכיר להם סיפורים נוספים אודות שועלים, לדוגמה, "התרנגולים והשועל" מאת ח"נ ביאליק (שחולק בעבר במסגרת ספריית פיג'מה), או "משלי שועלים".
אפשר לדפדף בספר ולבקש מילדיכם לספר לכם את המשל על-פי רצף התמונות. כדאי לשים לב לפרטים שהוסיף המאייר. למשל, על מה חולם השועל? אלו חיות נוספות מופיעות בתמונות שאינן מוזכרות בסיפור?
האם אתם מכירים משלים נוספים? הסיפור המקורי מופיע במדרש קהלת רבה, ועובד על ידי ביאליק בספרו הגדול "ספר האגדה" בו כונסו אגדות רבות מהתלמוד והמדרשים. שפע של משלים וסיפורי חז"ל אפשר למצוא גם באתר "ספר האגדה לילדים". אתם מוזמנים לדפדף שם ולספר אותם לילדיכם.
השועל "מככב" במשלים ומעשיות רבים. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הערמומיות אשר מאפיינת את השועל. האם אתם מכירים סיפורים נוספים אודות שועל (לדוגמה, התרנגולים והשועל מאת ח"נ ביאליק, או משלי שועלים)?
בטרם קריאת הסיפור כדאי לוודא שהילדים יודעים מהו פחם ומכירים את המקצוע של מוכר פחם. אפשר להביא לגן כמה חתיכות של פחם, ולספר להם כיצד פעם חיממו בתים באמצעות פחם ואיך נתפש המקצוע של מוכר פחמים. תוכלו גם להזכיר להם את הסיפור על חנהל'ה ושמלת השבת, שם מוזכר הפחם שלכלך את שמלתה של חנהל'ה.
כדאי לאפשר לילדים לעיין מקרוב באיורים ולשים לב לפרטים – למשל, איך בחרה המאיירת להציג את הבית והעיירה בצפון אפריקה של פעם, מה לובשים גיבורי הסיפור, איך נראה המשתה החגיגי וכד'. האם זה דומה לסביבה שלכם?
בזמן הקריאה, כדאי לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה. האם האיור הצחיק את הילדים? אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הכניס מרקו אוכל לכיסי המעיל?
אפשר לקשט את הגן כמו העיירה של מרקו ולהוסיף פריטים של סעודה חגיגית: בדים צבעוניים, כלי נחושת, כריות וכד'. ניתן גם להשוות עם סיפורים דומים על משתים, ארמונות וסעודות – לדוגמה, כשעוסקים בפורים בגן.
הצעה קלה להדגים לילדי הגן את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלה במה שבתוכו": לוקחים שתי קופסאות פשוטות ומקשטים אחת בנייר אריזה זוהר ומהודר. אל תוך הקופסה המקושטת מכניסים כמה אבנים פשוטות, ובתוך הקופסה הפשוטה – סוכריות או עוגיות מיוחדות. מעבירים את הקופסאות בין הילדים ושואלים אותם איזו היו רוצים לקבל כמתנה. אחרי שפותחים את הקופסאות ומסבירים את הפתגם, אל תשכחי לחלק לילדים את הממתק!
בעקבות תיאור המשתה בסיפור אפשר לשוחח עם ילדי הגן על חתונות ועל שמחות אחרות בקהילה שלכם. כיצד מתלבשים? מה אוכלים? האם יש טקס, שירים או ריקודים מיוחדים? אפשר לשאול את הילדים אם הם נכחו באירוע כזה. האם לבשו בגדים מהודרים? איפה זה התקיים, האם היו הרבה מוזמנים, האם הם רוצים לשתף את חבריהם בחוויה?
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים, קכ"ח ,ב'). מרקו מוכר פחם למחייתו – מקצוע שרק בדוחק הביא פרנסה וכבר עבר מן העולם. אפשר לשוחח עם הילדים על בעלי מלאכה ומקצועות שונים, ולהדגיש את הכבוד והערך שבכל תפקיד.
"איזהו מכובד? המכבד את הבריות" (אבות, ד', א'): האורחים בחתונה לומדים ממרקו שיעור חשוב על מתן כבוד. בעקבות הפתגם "אל תסתכל בקנקן", תוכלו לשוחח עם ילדיכם על חיצוניות ועל פנימיות, למנות יחד סגולות חיצוניות ופנימיות ייחודיות של בני המשפחה, ולהדגיש את חשיבות מתן הכבוד לכל אדם, לא משנה כיצד הוא נראה או כיצד הוא לבוש.
בזמן הקריאה, כדאי לעצור בעמוד שבו מרקו "מאכיל" את המעיל במטעמים מהחתונה. האם האיור הצחיק את ילדכם? ואתכם? אפשר לשאול את הילדים למה לדעתם הכניס מרקו אוכל לכיסי המעיל?
בסיפור מתואר כיצד יהודי צפון אפריקה ציינו פעם אירועים משמחים במעגל החיים. אפשר לשוחח עם הילדים על חתונות ועל שמחות אחרות בקהילה שלכם. כיצד מתלבשים? מה אוכלים? האם יש שירים וריקודים מיוחדים? האם ילדיכם השתתפו בחתונה או באירוע שמח אחר? אפשר לחפש תמונות משמחות, ולהיזכר בחתונה או בשמחה אחרת שחגגתם בהן.
אפשר להמחיז את הסיפור בעזרת בובות, או להעלות הצגה משפחתית המבוססת על הסיפור. רצוי לדאוג לתחפושות מתאימות: בגדים בלויים, איפור שחור, בגדי חתונה, מעיל מהודר וכדומה.
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים, קכ"ח ,ב'). מרקו מוכר פחם למחייתו – מקצוע שרק בדוחק הביא פרנסה וכבר עבר מן העולם. כדאי לספר לילדיכם מהו פחם, כיצד פעם חיממו בתים באמצעות פחם, ואיך נתפש המקצוע של מוכר פחמים. בהמשך תוכלו לשאול את ילדיכם אלו מקצועות הם מכירים. אם תרצו, אפשר לשתף אותם בעבודה שלכם. מה אתם אוהבים בה? מה מביא לכם סיפוק?
בוודאי שמת לב שסוף הסיפור מסופר באמצעות איורים בלבד, ללא טקסט מילולי. זו אינה טעות! רצוי לתכנן מראש כיצד "לקרוא את הספר עם הילדים" אחרי שמסתיים הטקסט המחורז. האם ברור מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג? כדאי לזכור שעבור ילדים, האיור הוא העיקר. אפשר לבקש מהם "לקרוא את התמונות" ולגלות לנו את סוף הסיפור.
כדאי לאפשר לילדים לדפדף בספר ולעיין באיורים. האם הם שמו לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור? אפשר לבקש מהילדים להמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
אפשר לשוחח עם הילדים על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
האם ילדי הגן מכירים ומבינים את המושגים "חסכן" ו"קמצן"? ניתן לשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף ועל הקנאה, ולשאול את הילדים למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
כדאי להכין עם הילדים אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן) ולעודד אותם להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו. הילדים יכולים לקחת הביתה את האביזרים יחד עם עותקי הספר האישיים ולהמחיז את הסיפור בעזרתם בחיק המשפחה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. אפשר לשאול את הילדים אם גם הם שותפים לקניות עם ההורים, והאם הם עורכים קניות בשוק או במרכול? אפשר להמליץ למשפחות לבקר עם הילדים בשוק הסואן – הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים! ההורים והילדים יכולים להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולהציע לילדים לחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
יוסף עובד כל השבוע, וביום שישי מתכונן לשבת. אפשר לשוחח עם הילדים על יום שישי בגן שלכם. איך אתם מתכוננים לשבת? האם ביום שישי סדר-יום שונה, האם אתם עורכים טקס קבלת שבת, אופים חלות, עורכים סעודה משותפת? האם יש שירים, סיפורים ותכנים מיוחדים ליום שישי? כדי להבליט את השבת וההכנות אליה בגן, אפשר להכין כמה עיסוקים מיוחדים שיהיו בלעדיים ליום שישי (למשל, בגדי שבת לבובות, משחקי קופסא או קלפים בנושא השבת, פינת קריאה בה הורים שאינם ממהרים לעבודה יוכלו לקרוא ספרים עם הילדים…).
לכל משפחה שבת אחרת, ייחודית לה. בעקבות הסיפור אפשר לבקש מההורים והילדים לשוחח על האופן שבו המשפחה שלהם מציינת את השבת. מה הם עושים במיוחד בשבת, האם הם מבלים עם חברים או משפחה, את מי הם מארחים? אפשר לבקש מההורים והילדים להכין ציור של "השבת שלנו", ולהציג את הציורים על לוח בגן.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
אפשר לשוחח עם ילדיכם על שני גיבורי הסיפור, בלתוסאר ויוסף, ולהשוות ביניהם. לבלתוסאר אוצר בבית אך אינו משתף אחרים בעושרו, ואילו יוסף העני שמח בחלקו ופותח את ביתו לאורחים בשבת.
כדאי לדבר על המושגים "חסכן" ו"קמצן" שמוזכרים בסיפור, ולשוחח על נדיבות שאינה תלויה בכסף. ניתן גם לשוחח על הקנאה, ולשאול את ילדיכם למה לדעתם היה לבלתוסאר כל כך חשוב שאוצרו לא ייפול לידי יוסף.
אפשר להכין אביזרים פשוטים (יהלום יקר שעשוי מכדור של נייר כסף, מגבת שהופכת לטורבן), להתחפש לדמויות בסיפור ולהמחיז אותו כמשפחה. ניתן גם להעלות הצגה של הסיפור בעזרת בובות וחיות פרווה.
הבת של יוסף מתלווה אליו לקניות בשוק. איפה אתם עורכים קניות, בשוק או במרכול? ביקור בשוק הסואן יכול להיות הרפתקה מענגת עבור ילדים צעירים. תוכלו להכין יחד רשימה מצוירת של מצרכים לשבת ולחפש אותם בין דוכני השוק או בחנות.
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם על האופן שבו המשפחה שלכם מציינת את השבת. מה אתם עושים במיוחד בשבת, את מי אתם מארחים? אפשר להכין עם ילדיכם אלבום צילומים וציורים של "השבת שלנו", ובו תציינו את האנשים והדברים המייחדים את השבת במשפחה שלכם.
האם גם אתם, כמו יוסף ומשפחתו, אוהבים לארח ולהתארח בשבת? ילדים רבים נהנים להשתתף בהכנות לקראת בואם של אורחים. הם יכולים להכין שלט "ברוכים הבאים" ולתלות אותו בכניסה לבית, לעזור לערוך את השולחן, לסייע בעבודות המטבח או לקשט את השולחן בציורים מיוחדים לכל אחד מהסועדים.
מקורות רבים מספרים לנו על הייחוד של השבת ועל ההכנות לקראתה. תוכלו להיזכר יחד בשירים ובסיפורים שעוסקים בשבת, למשל השיר "מי אוהב את השבת" מאת אהוד מנור, "חנה'לה ושמלת השבת" שכתב יצחק דמיאל, "התבלין החסר" בעיבוד של דבורה עומר ועוד.
האיורים בעמודים האחרונים של הספר מספרים לנו ללא מילים את סוף הסיפור. אפשר להתבונן בהם יחד ולספר במילים שלכם מה קורה אחרי שיוסף קונה את הדג הגדול לכבוד שבת. כדאי גם לשים לב לדמויות הרבות שהמאייר הוסיף לתמונות לאורך הסיפור, ולהמציא דו-שיח בין הרוכלים בשוק לבין יוסף.
התלמידים יכולים להמחיז ואף לדקלם את הסיפור. תוכלו להזמין את ההורים למפגש חגיגי סביב הסיפור לכבוד שבוע הספר וחודש הקריאה, בו תציגו את הסיפור ותחגגו יחד את השפה העברית והשורשים שלנו. במפגש תוכלו להכיר להורים את קלפי השיחה בסוף הספר ולשחק אותו יחד.
אפשר לצלם בהגדלה את כרטיסיות המשחק המצורף בסוף הספר, להדביק על שמיניות בריסטול ולהכין גרסה נוחה לשימוש התלמידים. ניתן לשחק בזוגות, בקבוצות קטנות ואפילו מול כל הכיתה.
האיורים של יוסי אבולעפיה משעשעים ומוסיפים פרטים רבים שאינם מוזכרים בסיפור. כדאי לאפשר לתלמידים לדפדף בספר ולעיין מקרוב באיורים. האם הם מצאו את התולעת בכל עמוד? מה מצחיק אותם, מה אינו שייך לסיפור? מתי התרנגולת הפיסחת נראית חלושה ומתי מלאת כוח?
הסבירו לילדים את הביטוי "אין לך אדם שאין לו שעה". מתי חסרון יכול להפוך ליתרון? מתי דבר שלא חשבנו שיכול להביא תועלת פתאום מציל את המצב? תוכלו להיזכר יחד בדוגמאות מחיי הכיתה.
בתוך חברת התרנגולים התרנגולת הגיבורה היא בעלת מוגבלות, היא צולעת ומתקשה לעמוד בקצב של השאר. אילו מוגבלויות מכירים ילדי הכיתה? באילו אמצעים מנסה החברה להקל על מוגבלויות? ניתן להזכיר ולשוחח על חניית נכים, תרגום לשפת הסימנים, זמזמים ליד רמזורים עבור העיוורים ועוד. בתורה קיים ציווי שלא לנצל את חולשתו של אדם בעל מוגבלות, ניתן ללמד את הילדים "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא פרק י"ט פסוק י"ד).
תנו לילדים להוביל זה את זה דרך מסלול מכשולים בכיתה ובחצר בית הספר, כאשר עיניו של הילד המובל מכוסות במטפחת. על הילד המוביל לנהוג בעדינות כלפי חברו, ולשים לב למגבלות שלו. על הילד שעיניו מכוסות, לבקש עזרה בצורה נעימה אך ברורה. לבסוף ניתן לשוחח כיצד נכון להציע, לבקש, לתת ולקבל עזרה.
בסיפור רוצה השועל "לזנב", לפגוע בזנב המחנה. התרנגולת החכמה אומרת לו כי הוא עצמו יאבד את זנבו. משחקים רבים קשורים לזנב: לקשור בלון ל"זנב" ולפוצץ אותו, לקשור נר ולהשחיל אותו בבקבוק וכן הלאה.
"התרנגולים והשועל" גדוש בהפתעות: השועל מפתיע את התרנגולים, התשובה של התרנגולת מפתיעה את השועל, במפתיע השועל לא ערמומי והתרנגולת דווקא כן, וכמובן, המשחק בסוף הוא עוד הפתעה משמחת. כדי לעודד את ההורים ליטול חלק מהספר ומהמשחק אפשר להכין עם התלמידים קופסא מקושטת לאכסון משחק הקלפים. כשהילדים מביאים הביתה את הספר יחד עם המשחק הם יפתיעו את הוריהם בהבנתם את הסיפור, בהיכרותם עם מילים חדשות ובשיתוף המשחק עם בני המשפחה.
האיורים של יוסי אבולעפיה מפרשים את הסיפור ומוסיפים לו פרטים משעשעים. נסו לעקוב יחד אחר האיורים ולחפש תמונות מצחיקות )כדאי לחפש את התולעת שמסתתרת בכל עמוד בספר(. תוכלו לבקש מהילדים לספר את הסיפור במילים שלהם.
הסיפור כתוב בלשון התנ"ך, ובתוכו מילים ותחביר זרים לשפה של היום. בעזרת האיורים והמילון יוכלו ילדיכם להבין את עלילת הסיפור ואת המילים הלא מוכרות. לאחר שתקראו את הספר כמה פעמים, תוכלו לבחור פסקה אהובה ולנסות לדקלם אותה בעל־פה.
להקת התרנגולים אינה מודעת לכך שחברתם הצילה אותם. אפשר להמציא שיחה בין התרנגולת הפיסחת לבין חבריה, שבה היא מספרת להם על המפגש שלה עם השועל. תוכלו להמחיז את השיחה, להציג אותה בעזרת תיאטרון בובות או לכתוב יחד סיפור המשך.
האם אתם מכירים אדם עם מגבלה גופנית, או מגבלה שאינה נראית לעין כמו רגישות ללקטוז או לחיטה? שוחחו עם ילדיכם על דרכים שיכולות לסייע למי שמתמודד עם קושי בתנועה, בשמיעה או בראייה. חפשו בסביבתכם הקרובה דוגמאות לכך )חניה לנכים, שימוש בשפת סימנים, סימון מספרי קומות במעלית בכתב ברייל, ועוד(. גם שטרות כסף מותאמים לאנשים שמתקשים בראייה. התבוננו בשני שטרות כסף של סכומים שונים. עצמו עיניים, מששו את השטרות וגלו את הסימן הבולט שבעזרתו אנשים כבדי ראייה ׳קוראים׳ את השטרות ומבדילים ביניהם.
משחק ׳פותחים בשיחה׳: בעמודים הבאים כרטיסיות לשיחה משפחתית בעקבות הסיפור. אתם מוזמנים לגזור את הכרטיסיות ולהכין להן קופסה מקושטת. את המשחק אפשר לשחק ליד שולחן האוכל, בנסיעה משפחתית או בכל זמן אחר. אנו מקווים שהשאלות יזמנו לכם זמן משפחתי מהנה ואיכותי.
"נוצות ברוח" הוא סיפור ישן שעובר מדור לדור. אפשר לבקש מהילדים לקרוא את הסיפור עם ההורים ולשאול אם גם הוריהם הכירו את המעשייה. ניתן להזמין מהמשפחות סיפורים שעוברים אצלם מדור לדור, לחפש בספרייה אוספים של אגדות-עם או סיפורים חסידיים ולערוך בכיתה תערוכה של סיפורי-עם או מעשיות חסידיות.
מילים שעוברות "מפה לאוזן" יכולות להישמע אחרת ממה שנאמרו. המשחק "טלפון שבור" מדגים זאת בצורה מצחיקה: יושבים במעגל, הראשון לוחש באוזנו של השני מילה. השני לוחש אותה לשלישי. המשתתף האחרון אומר בקול את המילה שהגיעה אליו. האם זו המילה שלחש המשתתף הראשון?
האישה בסיפור גילתה שלא פשוט לתקן את מעשיה ו"לאסוף את המילים". תוכלו לשוחח עם הילדים: למה לדעתם האישה ריכלה והפיצה שמועות על אנשי העיירה? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות ולשאול: האם קרה לכם פעם שהצטערתם על משהו שאמרתם, אפילו בצחוק? תוכלו לשוחח על מקרים כאלה, ומה עשיתם בעקבותיהם.
מה בין נוצות למילים? תוכלו לשאול את הילדים: מה דעתם על ההצעה יוצאת הדופן של הרב, אשר מועברת ללא הטפת מוסר ישירה? האם אתם מכירים שיעורי חיים נוספים שמועברים ביצירתיות ובחיוך? מתי אתם, כמורים, נעזרים ביצירתיות או בחוש הומור ע"מ להעביר מסרים חינוכיים-ערכיים לתלמידים?
"נוצות ברוח" הוא סיפור ישן שעובר מדור לדור. האם אתם מכירים סיפורים שעוברים במשפחה שלכם? אולי יש בביתכם אוסף של סיפורי-עם או מעשיות חסידיות? תוכלו להזכיר זה לזה סיפור אחד או שניים.
האשה בסיפור גילתה שלא פשוט לתקן את מעשיה ו"לאסוף את המילים". אפשר לשוחח עם ילדיכם: למה לדעתם האישה ריכלה והפיצה שמועות על אנשי העיירה? האם קרה לכם פעם שהצטערתם על משהו שאמרתם, אפילו בצחוק? תוכלו לשוחח על מקרים כאלה, ומה עשיתם בעקבותיהם.
מה בין נוצות למילים? אפשר לשאול את ילדיכם: מה דעתם על ההצעה יוצאת הדופן של הרב, אשר מועברת ללא הטפת מוסר ישירה? האם גם במשפחה שלכם יש שיעורי חיים שמועברים ביצירתיות ובחיוך?
הנסיכה ג'בטה הייתה רגילה לקבל מן המוכן את כל מה שחפצה, ולא חשבה על העבודה המושקעת בהכנה של הדברים. אפשר לבקש מהילדים לשאול את ההורים ואת סבא וסבתא, אילו דברים – שכיום אפשר לקנות מוכנים – הם נהגו להכין במו ידיהם וכיצד עשו זאת, ולספר על כך בכיתה.
בסוף הסיפור למדה הנסיכה להעריך את עמלם של עובדי האדמה ואת תרומתם לחייה, ואף למדה להודות להם. תוכלו לחשוב יחד עם התלמידים על האנשים סביבכם שפועלים כדי להקל על החיים של כולנו. אפשר לבקש מכל תלמיד לכתוב מכתב תודה לאחד מהאנשים האלה (שרת בית הספר, נהג ההסעה, המאבטח בכניסה לבית הספר וכו'), ואם הם רוצים – גם למסור את המכתב לאותו אדם.
"כל כיכר מתחילה בגרגיר": אפשר לעבור עם התלמידים על השלבים השונים בהכנת לחם, לציין את בעלי התפקידים השונים המשתתפים בתהליך, ולהציג בפניהם תמונות של כל אחד מהשלבים. תוכלו לתת לתלמידים לסדר את התמונות לפי סדר הכנת הלחם – משלב הזריעה ועד למוצר המוגמר.
תוכלו להביא כמה שיבולים לכיתה, לחלק לתלמידים ולבקש מהם למולל את השיבולת, להפריד ממנה את הגרגרים ולבסוף לטחון אותם לקמח בעזרת מכתש ועלי. אם יש הזדמנות – אפשר גם לאפות לחם ג'בטה!
אפשר לבקש מהתלמידים להכין מאכל יחד עם ההורים בבית ולהביא לכיתה, ולערוך סעודה מהמאכלים שהכינו. תוכלו לבקש מכל תלמיד שיכתוב את המתכון למאכל שהכין, ובו יפרט את שלבי ההכנה. את המתכונים אפשר לאגד לספר מתכונים כיתתי, להדפיס ולחלק לכל תלמיד.
התלמידים יכולים להכין עם ההורים ולהביא לכיתה כל דבר שאפשר ליצור לבד בבית: תחפושות, בגדים, תכשיטים, צעצועים וכו'. אפשר להקים בכיתה תערוכה שתיקרא "תוצרת בית", ולהזמין אליה את בני המשפחה. ליד כל מוצג בתערוכה יהיה דף המפרט את החומרים ממנו הוא עשוי ואת שלבי הכנתו.
הנסיכה לא רצתה לאכזב את אביה אך קיוותה שתוכל להיענות לבקשתו ללא מאמץ. לבסוף היא התגברה על הקשיים והצליחה במשימה. אפשר לשוחח עם התלמידים: למה לדעתם המלך לא היה מרוצה מכיכרות הלחם המוכנות שהביאה הנסיכה? מה מיוחד בכיכר הלחם "האמיתית"? תוכלו לשתף את הילדים בניסיון החיים שלכם ולשאול אותם אם קרה להם מקרה שבו השיגו דבר שהיה חשוב לאחר יגיעה, מאמץ, או ניסיונות חוזרים.
במהלך המסע משיגה הנסיכה כיכר לחם, וגם רוכשת חבר! אפשר לשוחח עם התלמידים על החברוּת בין אֵש לבין הנסיכה, ולהשוות אותה ליחסי הנסיכה עם אנשים אחרים בסיפור. אפשר לבקש מהתלמידים לספר על חברים שלהם, ועל מקרים בהם שיתוף פעולה עם חבר הפך משימה ליעילה ונעימה יותר.
"כל כיכר מתחילה בגרגיר": אפשר לשאול את ילדיכם, כיצד "מוציאים לחם מן הארץ"? אילו כוחות טבע עזרו לחיטה ולשאר החומרים לצמוח? מה צריך האדם לעשות כדי להפוך חיטה ללחם?
אפשר להציע לילדיכם לחשוב על חמישה מאכלים אהובים. האם הם יודעים ממה הם מורכבים וכיצד מכינים אותם? יחד תוכלו להכין "ארוחה אמיתית", ארוחה מעשה ידיכם מההתחלה ועד הסוף, כולל הגשה ופינוי. האם הרגשתם סיפוק מהמאמץ ומהתהליך?
הנסיכה לא רצתה לאכזב את אביה אך קיוותה שתוכל להיענות לבקשתו ללא מאמץ. לבסוף היא התגברה על הקשיים והצליחה במשימה. אפשר לשוחח עם ילדיכם: למה לדעתם המלך לא היה מרוצה מכיכרות הלחם המוכנות שהביאה הנסיכה? מה מיוחד בכיכר הלחם "האמיתית"? האם קרה לכם מקרה שבו השגתם דבר שהיה חשוב לכם לאחר יגיעה, מאמץ, או ניסיונות חוזרים? תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויה ובתחושות.
המלך באגט התבונן בידיה של הנסיכה כדי לבחון אם היא הביאה לו את כיכר הלחם האמיתית. גם אתם יכולים להתבונן בידיים של ילדיכם, ולנסות לנחש מה הידיים עשו היום. הילדים בתורם יכולים להתבונן בידיים שלכם ולנחש מה הן עשו היום. כפות הידיים של ילדים ושל הוריהם דומות אלו לאלו, אבל גם שונות. תוכלו להשוות אותן, ולשים לב לקווים ש"מצוירים" עליהן. האם יש לכם אותם קווים?
בסוף הסיפור למדה הנסיכה להעריך את עמלם של עובדי האדמה ואת תרומתם לחייה, ואף למדה להודות להם. תוכלו לחשוב יחד עם ילדיכם על האנשים סביבכם שפועלים כדי להקל על החיים של כולנו. אפשר לנסות למנות את כל האנשים שעזרו לנו במהלך היום (למשל מנקי הרחובות, מאבטחים, נהגי אוטובוס, אנשי אחזקת בניינים, ועוד).
אפשר לשחק ב"משחק התודה". אחד מבני המשפחה פותח במלים: "אני רוצה לומר תודה ל …", ומסַפר על דבר טוב שהזולת עשה למענו. זה עשוי להיות כל דבר – קטן או גדול, מתמשך או חד-פעמי. הבא אחריו משלים את המשפט כרצונו, וכך הלאה. אפשר לערוך סבב משפחתי של תודה בארוחת הערב או לפני השינה.
במהלך המסע משיגה הנסיכה כיכר לחם, וגם רוכשת חבר! אפשר לשוחח עם ילדיכם על החברוּת בין אֵש לבין הנסיכה, ולהשוות אותה ליחסי הנסיכה עם אנשים אחרים בסיפור. תוכלו לספר על חברים שלכם ולשתף זה את זה בחוויות.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
מרכיבים:
4 כוסות קמח
40 גרם שמרים
1 כפית סוכר
כפית וחצי מלח
כוס וחצי מים פושרים
1/4 כוס שמן זית
אופן ההכנה:
ממיסים את השמרים במים הפושרים, מוסיפים את הסוכר ומניחים לבלילה לתפוח.
מניחים בקערה את הקמח והשמרים המותססים, מוסיפים מלח ושמן זית ולשׁים עד לקבלת בצק אחיד.
מכסים ומניחים לבצק לתפוח במשך כשעתיים.
מעצבים לחמניות ומניחים בתבנית עם נייר אפייה או קמח תירס (למניעת דביקוּת). מניחים לתפיחה נוספת במשך כשלושים דקות.
אופים בתנור 25-30 דקות, בחום של 220 מעלות.
בתיאבון!
"האגדות שלנו" הוא קובץ ובו עשרה סיפורים שונים. בטרם הצגת הספר בכיתה מומלץ לקחת אותו הביתה, לקרוא את כל הסיפורים, לעיין בהקדמה ובהערות בשוליים. כדאי לחשוב כיצד תרצו להציג את תוכן וצורת הספר לילדים, במה תרצו לעסוק בכיתה, ומה עדיף להשאיר לגילוי של הילדים עם הוריהם בבית.
על מנת להכניס את הילדים לאווירה של הסיפורים, אפשר להתחיל בהצגה כללית של אחת הדמויות. ניתן להתחפש ולהמחיז אחד הסיפורים, לפתוח בשיר או בפתגם, או להזכיר סיפור אחר שהילדים כבר מכירים אודות הדמות.
אפשר לקרוא יחד אחד הסיפורים, לעצור את הקריאה לפני נקודת המפנה של הסיפור (לפעמים יש יותר מאחת) ולבקש מהתלמידים להציע מה הם היו עושים במקרה המתואר (למשל, מה היו עושים במקום הלל הזקן אילו היו מגרשים אותם מבית המדרש, מה היו עושים במקום ר' חנינא בן דוסא אילו היו פוגשים באדם שהשאיר אצלם את התרנגולות וכו').
הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. תוכלו לשוחח עם הילדים על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?
האם הילדים נהנו מהסיפורים? האם הם הבינו את כולם? לעתים סיפורי חז"ל הם כמו חידות. במעט מילים הם עוסקים בנושאים גדולים, ולפעמים הסוף מפתיע. אפשר לשאול את הילדים אם הם הופתעו מחלק מהסיפורים, אם משהו הצחיק אותם, אלו מחשבות עלו בעקבות המעשיות של חז"ל?
זו הזדמנות להכיר לילדים גרסאות שונות לסיפורים שבספר. תוכלו להביא לכיתה את ספר האגדה, את מקורות הסיפורים בתלמוד, קבצי אגדות אחרים ועוד. אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם אם גם הם הכירו את הסיפורים, ולחפש בבית או בספריה גרסאות שונות להביא לכיתה (למשל, הסדרה "כה עשו חכמינו" שליקטה יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך…). אפשר לערוך תצוגה בכיתה ולהזמין את הילדים להשוות בין הגרסאות השונות.
תוכלו לבקש מהילדים לבחור עם הוריהם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליהם במיוחד וליצור ביחד, בעזרת חומרים וחפצים המצויים בבית, את אחת הסצנות המעניינות מתוך הסיפור או את אחת הדמויות המופיעות בו. את היצירות ניתן להעמיד בתערוכה בכיתה או במסדרון בית הספר תחת הכותרת "מעשה אבות סימן לבנים".
הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. בעקבות הקריאה המשותפת תוכלו לשוחח עם ילדיכם על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?
לסיפורים אחדים יש גרסאות שונות. האם אתם מכירים גרסאות שונות לסיפורים שבספר (מתוך ספר האגדה, מהתלמוד או ממקורות אחרים)? תוכלו לחפש את הסיפורים יחד ולהשוות ביניהם.
אגדות חז"ל ומדרשים עברו בקהילות ישראל מדור לדור, חלקם בכתב ואחרים בעל-פה. האם יש סיפור ששמעתם מסבא או מסבתא, סיפור שעבר במשפחה שלכם מדור לדור? אפשר להמשיך את שרשרת הדורות ולספר אותו לילדיכם.
תוכלו לשאול את ילדכם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליו במיוחד. יחד תוכלו לחשוב איזו משמעות יש לו בימינו. עם איזו דמות אתם מזדהים? כיצד הייתם מגיבים במקרה דומה?
האם אתם מכירים אגדות נוספות על הדמויות שנזכרו בספר? זו הזדמנות להעשיר את הילדים באמרות ידועות ובסיפורי חז"ל נוספים ולערוך "ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו". אפשר להיעזר באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים", בספר המלא של שהם סמיט "האגדות שלנו" או בקובצי אגדות חז"ל אחרים, כגון הסדרה "כה עשו חכמינו" של יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך, ועוד רבים נוספים.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
המעשייה לא מגלה מהו האוצר שיצחק מחפש ואותו הוא מגלה בשיבתו הביתה. מעניין יהיה לשוחח עם הילדים ולשמוע את המחשבות שלהם בעניין. למה לדעתם לא סיפרו לנו מהו האוצר? האם הם התאכזבו מכך? מה יכול להיות טוב בסיפור עם סוף פתוח? ומהו לדעתם האוצר? שיחה זו חשובה מאד לאור ריבוי המסרים החברתיים אשר מועברים לילדים, שדברים בעלי ערך נמצאים רחוק מהיומיום, נקנים בכסף או מושגים באמצעות תחרויות כגון "כוכב נולד" ו"הישרדות".
מפקד משמר המלך צוחק כשהוא שומע את החלום של יצחק. האם קרה לילדים שצחקו מחלומותיהם? זו הזדמנות לעודד את הילדים להאמין ולחלום! אפשר לחבר את המסר עם שירים כגון "מחר" או "אני ואתה נשנה את העולם", עם מילותיו של הרצל – "אם תרצו אין זו אגדה", ועם דמויות בהיסטוריה שהקשיבו לחלומות, יצאו למסע והגיעו רחוק.
האוצר לא מתגלה ליצחק מיד; עליו לצאת למסע ארוך כדי לגלות אותו. תוכלי לשאול את הילדים למה לדעתם היה עליו לנסוע רחוק כדי למצוא משהו שנמצא קרוב. אפשר להעלות בשיחה דוגמאות להישגים שהגיעו אליהם לאחר השתדלות ומאמץ. האם תחושת ההצלחה המלווה את ההישגים האלה שונה מהסיפוק של השגת דבר ללא מאמץ? איך מרגישים בתחילת המסע, באמצע ובסופו?
האיורים של אורי שולביץ מזכירים את אורח החיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אפשר לשוחח עם הילדים: אילו הסיפור היה מתרחש היום, מה היה שונה באיורים? איך היה נראה הנוף, אלו חפצים היו בבית, במה היה לבוש יצחק? בעקבות השיחה תוכלו להזמין את הילדים להכין עם הוריהם ספרונים מצוירים של אותה מעשייה, על רקע הסביבה המוכרת של היום.
מחפשים את האוצר – בסביבת הגן! אפשר להחביא בתוך הגן מטמון או "אוצר" קטן, אותו ימצאו הילדים בעזרת פתקים מצוירים עם הנחיות וסימני דרך. הילדים ישמחו לעקוב אחר הרמזים שהכנת ולעבור במקומות שונים ונסתרים עד מציאת האוצר. בהמשך הזמיני את הילדים להכין פתקים מצוירים שמובילים אותך ואת חבריהם לחפצים נסתרים בגן.
"לפעמים צריך ללכת רחוק כדי לגלות את מה שכל כך קרוב": האם שמתם לב לשמחת הילדים בגילוי הגן המוכר עם חזרתם לאחר חופשה או מחלה? מה משמח כל אחד כשנכנסים לגן אחרי היעדרות, למה הילדים יתגעגעו כשיעברו לכיתה חדשה?
ילדים רבים אוהבים לאסוף "אוצרות" אותם הם מגלים בדרך לגן או לבית. תוכלי להכין ולקשט עם הילדים תיבות אוצרות מחומרים ממוחזרים, בהן יוכלו לשמור חפצים קטנים. כמו כן, אפשר להזמין את הילדים להביא לגן "אוצרות" מן הטבע אותם מצאו בחוץ, ולהקדיש להם פינה מיוחדת.
אוצר אינו תמיד חפץ, הוא יכול להיות גם חברות או קשר שאנו חשים אחד כלפי השני. תוכלי להזמין את הילדים לציין את הדבר המייחד, או ה"אוצר", שבחברים בגן. אפשר לשבת במעגל ולבקש מכל אחד לאמר משהו יקר ומיוחד בחבר שיושב לצידו. תרשמי את דברי הילדים זה על זה, ואל תשכחי לפרסם את "רשימת אוצרות הגן" על לוח ההורים!
האיורים של אורי שולביץ מזכירים את אורח החיים במקום אחר ובתקופה אחרת. אפשר לשוחח עם ילדיכם: אילו הסיפור היה מתרחש היום, מה היה שונה באיורים? תוכלו להכין יחד ספרון מצויר של אותה מעשייה, על רקע הסביבה המוכרת של היום.
זו הזדמנות לשתף את ילדיכם בהישגים שהגעתם אליהם לאחר השתדלות ומאמץ, ובתחושת ההצלחה המלווה את ההישגים האלה. כדאי גם להקשיב לשאיפות ולחלומות שלהם ולעודד את הילדים לנסות להגשים אותם.
ילדיכם מוזמנים להוביל אתכם למסע של גילוי נסתרות ברחבי הבית. עצמו עיניים או כרכו מטפחת על עיניכם, ותנו לילדים להוביל אתכם למקומות ול"אוצרות" חבויים בתוך הבית שלא ידעתם על קיומם. הילדים יוכלו גם למסור לכם חפצי בית למשש. האם את מסוגלים לזהות אותם? בתום המסע, החליפו תפקידים והובילו אתם את הילדים בבית.
מחפשים את האוצר – בבית! אפשר להחביא בתוך הבית מטמון או "אוצר" קטן, אותו ימצאו הילדים בעזרת פתקים מצוירים עם הנחיות וסימני דרך. הילדים ישמחו לעקוב אחר הרמזים שהכנתם ולעבור במקומות שונים ונסתרים בבית עד מציאת האוצר.
"לפעמים צריך ללכת רחוק כדי לגלות את מה שכל כך קרוב": האם שמתם לב לשמחת הילדים בגילוי הבית המוכר עם חזרתם לאחר טיול או חופשה? מהם "האוצרות" בכל חדר בבית, מה משמח כל אחד כשחוזרים הביתה?
גם בקרבת הבית נמצאים "אוצרות", שהילדים ישמחו לגלות אותם ואף לאסוף אותם. אפשר לצאת יחד למסע גילויים בסביבה. תוכלו לבחור יחד "אוצר" שמתאים, להביאו הביתה ולהקדיש בחדר הילדים פינה מיוחדת לאוצרות.
המאייר עומר הופמן הוסיף פריטים מצחיקים לאיורים שמלווים את הסיפור. אפשר לחלק את הילדים לקבוצות קטנות ולבקש מכל קבוצה להתמקד בדף אחר בספר. כמה דברים מצחיקים מצאו הילדים בכל דף? בהמשך קבוצות הילדים יכולות לצייר תמונות משותפות של החיים בעיירה חלם, עם פרטים נוספים שמצחיקים אותם.
במהלך החודש הקרוב אפשר לבקש כל יום מילד אחר לחפש עם הוריו את הירח מבעד לחלון בשעות הערב, לצייר אותו על דף ולהביא את הציור לגן. תוכלי להקצות לנושא לוח קיר וכל בוקר לתלות ציור נוסף. האם היו לילות מעוננים, בהם לא הצליחו לראות את הירח? האם הילדים מזהים את ראש חודש לפי הציורים? אחרי כמה ימים הופיע ירח מלא? בסוף החודש תקבלו "ציור משותף בהמשכים" – מחזור שלם של הירח.
בהצעות להורים בסוף הספר הצענו למשפחות לצאת יחד לטיול לילי. תוכלי לעודד את הפעילות ולאסוף מהילדים חוויות: האם הרחוב שלהם נראה שונה בלילה? מה הם ראו? אילו קולות הם שמעו?
האם הסיפור הצחיק את הילדים? אפשר לבקש מהם לחפש בבית או בספריה עוד סיפורים על חכמי חלם (למשל, נעלי הזהב של המלך), אגדות על ג'וחא או הרשל'ה, או ספרי בדיחות. תוכלו לערוך תצוגת ספרים תחת הכותרת "זה מצחיק אותי!", לעיון עצמאי של הילדים ולקריאה במליאה.
איזו מילה מסתתרת במילה חודש? שורש המילה חודש היא ח.ד.ש ובאמת בכל חודש משהו חדש מתחדש. אפשר להכין בגן לוח ולציין בו את שם החודש העברי, מי נולד בחודש הזה ומהם האירועים המיוחדים שנציין החודש. האם וכיצד אתם מציינים את ראש חודש בגן? האם חוגגים ימי הולדת על-פי לוח השמש או לוח הירח?
את יכולה לספר לילדים על חלליות ועל אסטרונאוטים שנחתו על הירח (ממש לא יאמן!) אתם מוזמנים לצפות באסטרונאוט הולך על הירח וללמוד שכוח המשיכה על הירח שונה מאשר על הארץ ולכן אפשר קצת לרחף על הירח. נסו לרחף בעצמכם וללכת בגן ב'הליכת ירח'. https://www.youtube.com/watch?v=w_x6wNxKBlE
כדאי לחפש את הירח מבעד לחלון. איך הוא נראה? אתם יכולים לצייר את הירח שראיתם ולתלות את הציור ליד החלון. אתם מוזמנים לחזור ולהביט בשמיים כעבור כמה ימים – האם הירח נראה אחרת?
אתם יכולים לצאת יחד לטיול לילי. האם הרחוב שלכם נראה שונה בלילה? מה אתם רואים? אילו קולות אתם שומעים? כדאי להביט בשמיים, לחפש את הירח, להיזכר בחכמי חלם ולצחוק…
מי אוהב להכין עוגיות בצורת ירח ("סהרונים")?
המצרכים:
100 גרם אבקת סוכר
150 גרם חמאה
1 כפית תמצית וניל
1 כפית גרידת לימון
2 כוסות קמח
1 כפית שטוחה אבקת אפייה
4 כפות שקדים טחונים
אבקת סוכר, לבזיקה אחרי האפייה
אופן ההכנה:
מערבלים יחד במערבל את אבקת הסוכר והחמאה.
מוסיפים את תמצית הווניל וגרידת הלימון.
מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והשקדים הטחונים ומערבלים הכול יחד לקבלת בצק.
לוקחים פיסה מהבצק, מגלגלים לגליל דק וארוך וחותכים ל"צינורות" קטנים בצורת ירח.
מניחים את הסהרונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה וממשיכים כך עם שאר הבצק.
אופים בתנור שחומם מראש ל-175 מעלות במשך 15 דקות או עד שהקצוות של הסהרונים מזהיבים.
מצננים ומפזרים אבקת סוכר.
בתיאבון!
בקריאה הראשונה של הסיפור כדאי לעצור כאשר השמש אומרת: "בואי ננסה שתינו, תנסי את ראשונה" ולבקש מהילדים להעלות רעיונות כיצד ניתן להוריד את הגלימה מעל גבו של הפרש. מי לדעתם תנצח בהתערבות, השמש או הרוח?
הסיפור חי מאד וקל להמחזה. יחד עם הסייעת תוכלו להציג את המשל. גם כשאת מקריאה אותו בקול תוכלי לספר אותו תוך תנועה וקולות דרמטיים. הילדים יכולים להכין כתרים שמסמלים את השמש והרוח, ותוכלי להוסיף תחפושות ואביזרים שיעודדו את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים (גלימה, כתר של שמש, מאוורר, ועוד).
ניתן להציג בפני ילדים מצבים יומיומיים ולשאול אותם איך לדעתם תנהג השמש ומה תעשה הרוח באותו המצב? (למשל, ילד רוצה להתנדנד אבל ילדה אחרת תפסה את הנדנדה לפניו; ילדה רוצה לשבת ליד אבא אבל אחותה הקטנה כבר יושבת במקום; ילד מבקש להקיש בפטיש וחברו רוצה לקרוא ספר בשקט.) תוכלי לבקש מהילדים להעלות דוגמאות מחיי הגן והבית שבהן נעזרו ב"שכנוע העדין של השמש" והשיגו את מבוקשם.
כדאי להסביר לילדים שהסיפור הזה הוא משל, שבא ללמד אותנו לקח לחיים. אלו משלים נוספים מכירים ילדי הגן? אפשר לחפש בספריית הגן ("משל על שועל", "אולי אפשר גרגר סוכר", עוד) ולקרוא אותם.
תוכלי לבקש מהילדים להתבונן באיורים ולתאר איך נראה יום סוער ואיך נראה יום קיץ בהיר? אפשר לתת לילדים דף מחולק לשני חלקים ולבקש מהם לצייר או לתאר באמצעות פלסטלינה יום חורף לעומת יום קיץ. מעניין לתלות את היצירות ולנסות לנחש איזה ציור מייצג איזו עונה.
תוכלו להמציא משחק תנועה: כשמכריזים "רוח הצפון" על הילדים ללכת כמו רוח עזה ולהשמיע קולות של רוח, כשאומרים "שמש" הולכים יחד כמו האנשים ביום השמש. תוכלי להוסיף מוזיקה מתאימה, הבעות פנים, לחבוש כובע צמר או כובע מצחייה, לחבוש משקפי שמש ועוד.
אפשר ללמד את הילדים ביטויים הקשורים לנעימות של השמש והחום, למשל "מחמם את הלב", "לב חם", "מאור פנים" ועוד. הילדים יכולים לנסות להמציא ביטויים משלהם או פתגם שמסכם את המסר של הסיפור ולקשט אותם. השתמשו במוח, לא בכוח!
קשה לראות את הרוח, אבל נוכל להרגיש את השפעתה. תוכלו לעיין יחד באיורים המיוחדים של הספר, ולחפש את הסימנים לכך שהרוח נושבת. האם עתה, בזמן קריאת הסיפור, נושבת הרוח בחוץ? כדאי להסתכל מבעד החלון ולבדוק כיצד "נראית" הרוח.
לעיתים כשאנחנו רוצים להשיג משהו, גם אנחנו עשויים לנהוג כמו רוח הצפון, ולעיתים אנו נוהגים כמו השמש. כיצד אנו נראים במצבים שבהם אנחנו "רוח הצפון"? כיצד אנו נראים במצבי "שמש"?
אפשר לחקור יחד את השפעת הרוח על חפצים שונים: מניחים על השולחן דף, אבן, עלה, צמר-גפן וכפית. מנסים לנשוף עליהם ולהזיזם – איזה חפץ עף בקלות? מה לא הצלחנו להעיף?
טוב שם טוב 
נורי והלווייתן 
הארי והעצם 
יוסף איש חֶלֶם הולך לוורשה 
הדרקון וסוד הענפים 
מעשה בשלושה אגוזים 
צפוף בבית 
מעשיות חכמות 
נעלי הזהב של המלך 
סבא נכד וחמור 
משל על שועל 
תאכל מעיל, תאכל 
בשוק של ז'קרובאט 
התרנגולים והשועל 
נוצות ברוח 
הנסיכה וכיכר הלחם האמיתית 
האגדות שלנו 
האוצר 
חכמי חלם והירח 
רוח הצפון והשמש 
