ספרים בנושא חַגִּים וְיָמִים מְיֻחָדִים

טיפ לקריאה – מתכוננים לפורים

בשנות חייהם הראשונות הפעוטות נחשפים לחגים ולמסורות. הספר נוגע במנהג להתחפש בפורים, שיכול להעלות תחושות שונות. בעזרת הספר אפשר להכיר את המנהג, לדמיין את מסיבת הפורים במעון ולשוחח על כך. העיסוק המקדים יכול לעורר סקרנות והתרגשות, להפיג חששות ולסייע לפעוטות להגיע מוכנים יותר.

מי עולה לאוטובוס?

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

במהלך הקריאה הראשונה תוכלו לשאול שאלות כדי לוודא הבנה של הסיפור

– מדוע הילדים נאלצים להיצמד לעצים? כיצד זה עוזר להם?

– מה הם עושים בדרך כלל בשעות שיש אור יום?

– למה המוס מעדיף את השביל של האנשים?

– למה קשה לילדה ליהנות מכל הדברים שהיא אוהבת בחנוכה?

שאלות ניבוי

תוכלו לעצור כשהמוס מסתבך עם ראשו בנדנדה ולשאול: "איך לדעתכם תגיב הילדה?"

וכשהוא תולש אותה: "מה היא תעשה?" "מה לדעתכם היא לקחה מהמטבח?"

במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לשאול שאלות שיסייעו לילדים להיזכר בעלילה: – "ממה הילדה חששה? כיצד זה הפריע לה ליהנות?"

– "מה הראה לה אביה בחוץ?"

– "איזה רעיון צץ במוחה? כיצד היא פעלה?"

מהסיפור אלינו

בקבוצות קטנות ניתן לשאול: "קרה לכם שביליתם במקום נעים או באירוע משמח ומשהו הפריע לכם ליהנות?" "מה יכול לעזור במצבים כאלה?" "מתי לדעתכם אנחנו צריכים לגלות תושייה, כלומר לפעול וליזום לטובתנו או לטובת אחרים?"

ניסים – "למה לדעתכם התכוונה הילדה כשאמרה שניסים קורים בדרכים שונות?" איך אתם הייתם מסבירים מה זה נס?" "קרה לכם פעם משהו משמח ולא צפוי כמו נס"?

מהו אור עבורכם? תוכלו לבקש מהילדים לשתף ברעיונות בנוגע למושג "אור" כמטפורה לאושר, למצב משמח ומרחיב לב: "אולי הוא יכול להיות חיבוק?" "עזרה לחבר?" "מילה טובה?" "ומה עוד?"

האור שבי – כל תלמיד ותלמידה יכולים לחשוב על כמה נקודות חוזק שלהם ולשתף בקבוצה קטנה.

השוואה בין מסורות – אפשר לשאול: "איך אתם חוגגים חג חנוכה בבית?" "יש לכם מנהגים ייחודיים?" "איך הילדה חוגגת באלסקה?" "מה דומה ומה שונה בהשוואה לאיך שאתם חוגגים?" "האם אתם מכירים אנשים שחוגגים במקומות שונים בעולם?" "קרה לכם שחגגתם באופן שונה מהרגיל?" כאן אפשר לציין שבחצי הכדור הדרומי העונות הפוכות, כך שילדים בברזיל, למשל, חוגגים חנוכה כשאצלם קיץ.

חנוכה באלסקה

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"

הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.

מה דעתנו? – "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"

מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"

חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"

מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?

גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"

יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"

כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.

הצמיד של שוהם

שְׁמִירָה

שאלות למפגש חוזר עם הספר

שאלות שִחזור מסייעות להבנת הרצף הסיפורי ולהבנת הקפיצות בין הזמנים בעלילה.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שִחזור, כמו:

באיזו מדינה נינו התגוררה בתחילת הסיפור?

לאיזו מדינה נינו הגיעה?

מי זו סוזנה?

מה קרה בפעם הראשונה שנינו דיברה עם הילדה השכנה?

למה היא לא הבינה אותה?

מה השתנה בפעם השנייה שהן דיברו?

איך זה קרה?

שיח רגשי
כדאי לחזור ולהתבונן באיור שבו אימה של נינו מספרת לה על המעבר למדינה החדשה, להתבונן בהבעה של נינו ולשאול:

איך נינו הרגישה לפני המעבר לישראל?

לְמה היא ציפתה?

מה, לדעתכם, נינו הרגישה כשהיא הסתכלה בחלון ודמיינה שהיא שטה חזרה לגיאורגיה?

לָמה היא רצתה לחזור באחת הספינות?

איך נינו הרגישה, לדעתכם, כשהילדה דיברה אליה והיא לא הבינה מה היא אומרת?

למה נינו חייכה כשהילדה דיברה אליה בפעם השנייה?

מה הייתם אומרים לנינו אילו אתם הייתם פוגשים אותה?

מעברים, פרידות והתחלות חדשות
האם אתם מכירים מישהו שעבר להתגורר במקום אחר?

האם אתם עברתם לגור במקום חדש? במדינה אחרת? בעיר אחרת? בבית חדש?

איך מרגישים כשעוזבים מקום שמכירים, מקום שחייתם בו?

ממה קשה להיפרד?

לאילו דברים מתגעגעים?

אילו דברים חדשים צריך ללמוד כשעוברים למקום חדש?

איך מרגישים כשמגיעים למקום לא מוכר?

אילו דברים יכולים לעזור במעבר למקום חדש?

המוזיקה שבלב
איך נינו מרגישה כשהיא שרה?

איך אתם מרגישים כשאתם שרים או מאזינים לשיר מוכר?

למה סוזנה שמחה לשמוע את נינו שרה בטלפון אף על פי שלא הבינה אף מילה?

האם אפשר, לדעתכם, ליהנות משיר גם אם לא מבינים את המילים?

החלון שלי כאן

שְׁמִירָה

מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּכִּתָּה

רגע לפני שקוראים: מהו קיבוץ? – האם מישהו ביקר פעם בקיבוץ? מה היה מיוחד בקיבוץ, בשונה מהעיר? כדאי לספר על מאפייני הקיבוץ בעבר ולהתמקד בקהילתיות ובחיי הילדים, למשל: בבית הילדים שבו ישנו כל הילדים יחד, או בחדר האוכל שבו בישלו, עבדו ואכלו במשותף.

הסיפור שלנו מתרחש בקיבוץ חניתה. תוכלו להראות במפה היכן הקיבוץ נמצא ובאיזה מרחק יחסי מכם.

להעשרה – קיבוץ, ויקיפדיה.

איך כדאי לקרוא? – בגלל אורכו של הסיפור והמבנה הייחודי של "סיפור בתוך סיפור" כדאי לשקול קריאה בהמשכים. קריאה כזאת יוצרת מתח ומאפשרת לעקוב אחר ההבנה של התלמידים. אפשר, למשל, לעצור לאחר הפרידה מההורים, בהגעה אל חוף הים או בעלייה לרפסודה. כשממשיכים בקריאה ניתן לשאול: האם אתם זוכרים איפה עצרנו? ולענות בקצרה כדי לרענן את זיכרונם של הילדים ולשמר את המתח.

להרגיש את ההיסטוריה – כדאי להדגיש את מנעד הרגשות של הסבא וקבוצת הילדים בסיפורו וכך לסייע בהבנת סדר ההתרחשויות ולהזדהות איתן.

שיחה על רגשות – בקריאה חוזרת ניתן להתחקות אחר הרגש בסיפור ולפתח שיחה שמקשרת בין הרגשות לאירועים ההיסטוריים: הילד בסיפור חש שמשהו משונה קורה בין המבוגרים: מה ה"סימנים" שלו לכך? האם גם לכם קרה שחשתם "סימנים" כשהשִגְרָה השתנתה פתאום? למה, לדעתכם, הילדים בסיפור מקבלים מתנות? כיצד הם מרגישים? מדוע הילדים נאלצים לעזוב את הקיבוץ? כיצד, לדעתכם, הם מרגישים בעקבות העזיבה? מה הייתם רוצים לשאול אותם? איך אפשר לעודד אותם? מדוע, לדעתכם, הילדים מתבקשים לצהול: "כי יש לנו מדינה!"? איך, לדעתכם, המבוגרים מרגישים באותו רגע? ואיך הילדים מרגישים?

סבא נפרד מהוריו – ניתן לשוחח על רגשות הפרידה מההורים ולהדגיש את הפגישה המחודשת עימם. חשוב לתווך את מטרת הפרידה כמעשה שנובע מדאגה ומרצון להגן על הילדים, אך לא לפרט בנוגע לאֵימַת הימים ההם.

קיבוץ חניתה – כדאי להכיר לילדים את תולדות הקיבוץ, המופיעות בדפים האחרונים של הספר, להתבונן בתצלום מימי ראשית הקיבוץ או לצפות בסרטון על הקמת חניתה ולהכיר את מפעל ההתיישבות "חומה ומגדל". אפשר גם להראות תמונות של הקיבוץ היום, להבחין יחד במה ששונה ובמה שהתפתח בזמן שעבר.

סבא מספר בלי להגזים

שְׁמִירָה

לְסַפֵּר סִפּוּר

סבא מספר, והסיפורים שלו הכי מעניינים! תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, הילד נהנה לשמוע את הסיפורים של סבא? איזה סוג של סיפורים אהוב על כל אחד מילדי הכיתה? האם גם אתם מספרים סיפורים לפעמים? האם יש בני משפחה שמספרים לכם סיפורים על ילדותם? על מה הם מספרים?

מספרי סיפורים – ניתן לקיים מפגשים קבועים בכיתה. אפשר להזמין את הילדים להביא ספרים אהובים למפגש, להזמין לכיתה מְספרי סיפורים משפחתיים שהם בוחרים – סבא? אחות גדולה? – ואולי אחד הילדים רוצה לשתף בסיפור משלו?

מה זה להגזים? בתחילת הסיפור מוצג לנו סבא בהגזמה – יש לו השפם הכי ארוך, הצחוק הכי חזק, השיער הכי לבן. ניתן לשאול: מדוע כך מציגים את סבא? מה הקשר בין אופן הצגתו לאישיותו? אילו יכולנו לפגוש את סבא, מה היינו שואלים אותו?

תוכלו לבקש מהתלמידים לציין או להראות בספר אירוע שקרה לסבא שלדעתם מסופר בהגזמה ולשאול: האם, לדעתכם, סבא באמת מגזים? מה באמת קורה ומה סבא ממציא? למה סבא בוחר להגזים, לדעתכם? למה אנחנו מגזימים לפעמים? איך ניתן לדעת כשמישהו מגזים?

לספר בהגזמה – התלמידים יכולים לספר בסֶבֶב לחברי הקבוצה משהו יומיומי שקרה להם ולנסות להגזים. לדוגמה, במקום לומר: "היום ראיתי בדרך לבית הספר איש מאוד גבוה", לומר: "היום ראיתי בדרך איש כל כך גבוה שהוא כמעט הגיע לעננים".

אפשר לבחור כמה הֶיגֵדים ולהתאים אותם לדימויים שיוצרים הגזמה, למשל: הכי שמח = כמו ליצן בקרקס.

ספר בנושא, מר גוזמאי הבדאי, חולק בספריית פיג'מה לגני חובה.

סבא מספר בלי להגזים

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה בגן

איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.

הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .

מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?

ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?

ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.

שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?

לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?

העשרה – פעילויות ל ט "ו בשבט במרחב הפדגוגי – גנים

שירים לט "ו בשבט –" זמר לך לגיל הרך "

"החג הסודי " פרוטאס : המקור לט "ו בשבט המודרני

הפיוט "וכי תבואו אל הארץ " ,"בואו לגני"

שקית של געגוע

שְׁמִירָה

מפגש ושיחה

הטרמה לסיפור – קהילת ביתא ישראל

חשוב לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות על הרקע לסיפור המתרחש באתיופיה ולספר על קהילת ביתא ישראל, על התרבות שלה ועל המנהגים השונים של אנשי הקהילה בכלל ועל אלו הקשורים לפסח בפרט.

העשרה – כך חגגנו פסח באתיופיה

ביתא ישראל פסח 2016

זיכרונות מאתיופיה – באיוש מנגסטו, דקה 1:07:36

אחרי קריאת הסיפור –

לפניכם כמה הצעות. כדאי לבחור את המתאימות ביותר לכיתתכם:

מתכוננים לפסח – מה אתם עושים לפני פסח? כיצד אתם מתכוננים לחג? כיצד וורקיטו ובני משפחתה מתכוננים לחג? במה ההכנות דומות לשלכם, ובמה הן שונות? כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לשאול את ההורים על ההכנות לחג ולבקש מהם לשתף בזיכרונותיהם מההכנות ומהחג עצמו בהיותם ילדים.

מדור לדור – האם יש חפצים שעוברים אצלכם במשפחה מדור לדור וקשורים לפסח? ניתן להביא לכיתה את החפצים או תצלומים שלהם, לשתף בהגדות משפחתיות מיוחדות ולספר את הסיפור העומד מאחוריהם.

לרשותכם:

תבנית מעוצבת להכנת ספר משפחה ובו סיפורים מדור לדור

"לשבור את הכלים" – ניתן להציג את הביטוי, לשאול: מתי שוברים את הכלים? לשוחח על המשמעות המטפורית שלו: לשנות את מה שהיה נהוג עד עכשיו, ולדבר על משמעותו בסיפור: לקראת פסח שוברים כלים מחרס ומכינים חדשים.

חפץ אהוב – כדאי לשאול: האם גם לכם יש חפץ שאתם קשורים אליו במשך שנים? תוכלו לעמוד על ההבדל בין התגובה של וורטיקו לזו של דודתה בֵּלַיְינֶשׁ על שבירת הכלים: מה הדגישה כל אחת מהן? ומה דעתכם?

תאמין שאפשר לתקן – תוכלו לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות על כל אותן הפעמים שדברים נשברו או התקלקלו ועל האפשרות לתקן ולהתחיל מחדש, לפעמים אפילו בצורה טובה יותר.

לעזור ולעודד – אפשר לדבר על דמותה של הדודה אַלְמָז כדמות מבוגרת מכילה ומעודדת. ניתן לשאול את הילדים: למה, לדעתכם, היא לא כעסה על וורטיקו? איך היא עזרה לה להתמודד עם הקושי? האם תוכלו לשתף במקרה שקרה לכם ובו אדם מבוגר עודד אתכם וסייע לכם?

פסח והתחדשות – פסח הוא זמן של התחדשות. הוא נקרא גם "חג האביב" ונחגג בעת פריחה והתחדשות של הטבע. כדאי לערוך דיון ולשאול: מה מתחדש בטבע בעונה זו של השנה? פסח הוא חג שעובר מדור לדור. אם כן, כיצד הוא מתחדש? מה אנחנו עושים ומרגישים בתקופה זו של השנה?

ההצעות לשיחה מתאימות גם ללימוד מרחוק.

ספרים בנושאים קרובים:

החליל המכשף והכבשה הרקדנית

הנעליים הישנות של אדון מינאסה

וורקיטו שוברת כלים

שְׁמִירָה

הַצָּעוֹת לִקְרִיאַת הַסֵּפֶר בְּכִתָּה

הטרמה – כדאי לשאול: "האם קרה לכם שחיכיתם למשהו שיקרה?"; "האם היה לכם קל לחכות? איך הרגשתם?"; איך הרגשתם כשמה שציפיתם לו קרה?"; "האם אתם אוהבים להמתין עד שמה שאתם מצפים לו יקרה, או שאתם מעדיפים שהוא יקרה מייד?"

קריאה – כדאי לקרוא את הספר בקול, כאשר בידי כל תלמיד ותלמידה יש עותק אישי, ויש סימן מוסכם [צלצול בפעמון, מחיאת כפיים] למעבר לעמוד הבא ולהמתנה עד לסיום ההתבוננות באיורים והמעבר של כולם לעמוד הבא.

מה יקרה בהמשך? – כדאי לעצור לאחר השאלה "זוכר?" שהזקן שואל את אדריאנוס לאחר שהביא לו תאנים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יעשה הקיסר עכשיו?" ניתן לעצור ולהמשיך בקריאה למוחרת וכך ליצור מתח לקראת ההמשך.

קריאה חוזרת – כדאי לשוב ולקרוא את הסיפור כמה פעמים בשבוע. הקריאה החוזרת מסייעת לילדים ליהנות מהספר ולהעמיק בפרטים ומחזקת את תחושת המסוגלות אצל הילדים שכבר מכירים את התפתחות העלילה. בכל קריאה כדאי להתמקד בפן מסוים של הספר: בתגובות של הזקן, באיורים ובסיפור הסיפור באמצעותם ועוד.

מעברים ורצף חינוכי – ספר נוסף בנושא כדאי להיזכר ולקרוא את הספר "המכונה", שחולק בגנים בשנה"ל תשפ"ג ועוסק גם הוא בזיכרונות ובקשר רב־דורי, ולציין יחד את הדומה והשונה בין הספרים.

תוכלו לבקש מהילדים להביא את הספר לכיתה ולקרוא בו יחד וכך ליצור רצף חינוכי ואורייני בין הגן לכיתה א'.

סל מלא תאנים

שְׁמִירָה

משוחחים על הספר

מי אוהב את השבת?
עצירה מתודית לצורך ניבוי – בהקראה הראשונה, לאחר קריאת המשפט הראשון שבו כתוב שיויו עסוק, אפשר לשאול את הילדים: "יש לכם רעיון במה הוא עסוק?".

כל עמוד מסתיים בשאלה: "מה עוד?". בנקודה זו ניתן לעצור ולשאול את הילדים: "מה, לדעתכם, יוציא יויו מסל הקניות?"

לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות לניטור ההבנה של עלילת הסיפור, למשל: "מה עושה יויו בכל יום שישי?"; "לקראת מה הוא טורח ומצפה?".

בהמשך אפשר לשאול את הילדים שאלות על הרגשות והמחשבות של יויו, למשל: "האם יויו נהנה להתכונן לכבוד השבת?"; "ממה הוא נהנה במיוחד?". אפשר להזמין את הילדים להתבונן באיורים ולבחון איך המאייר מעביר בהם את התחושות.

מומלץ שהמפגש החוזר עם הספר ייעשה בקבוצות קטנות. כך יהיה אפשר לנהל עם הילדים שיח על ההכנות לקראת שבת אצלם בבית ובגן. אפשר לשאול: "מה אנחנו עושים אצלנו בגן בימי שישי?"; "מה, לדעתכם, שונה בגן ביום שישי לעומת שאר הימים בהרגשה, באווירה או בפעילות?"; "לְמה אתם מצפים במיוחד?"; "מה אתם הכי אוהבים לעשות בשבת?"; "האם גם אתם מתכוננים לקראתה?".

משקיעים למען חוויה – אפשר לשאול: "האם ארוחה שעזרנו להכין טעימה לנו יותר ומרגשת יותר?"; "מה ההבדל בין קבלת שבת או כל אירוע חגיגי בגן שהשתתפנו בתכנונו וטרחנו לקראתו, לבין אירוע שרק הוזמַנו אליו?".

במפגש נוסף עם הספר אפשר להתייחס לפן ההומוריסטי בו:

מה מצחיק? טיפוח התייחסות להומור – החריזה, הצלילים ודמותו המשעשעת של יויו הם השראה לרגעי צחוק ולטיפוח הומור. תוכלו לשאול: "האם הסיפור הצחיק אתכם?"; "מה בסיפור מצחיק בעיניכם?".

יום שישי של יו-יו

שְׁמִירָה

פועלים, משחקים, לומדים ונהנים

"יום שישי של יויו" רוחש פעילות. בהשראתו תוכלו לשלב בכל יום שישי בגן פעילות שונה:

הולכים לשוק – בואו נעשה "שוק" בגן: אפשר לשאול את הילדים מה הם המצרכים שהיו רוצים לקנות לכבוד שבת, כאלה שהופיעו בסיפור וכאלה שלא, ואחר כך להקים יחד את המרחב ולשחק במשחק סוציו-דרמטי.

להעשרה: חינוך פיננסי בגיל הרך – אוגדן לגננת, חינוך הגיל הרך, מרחב פדגוגי

מכינים מטעמים – סלט פירות? מיץ עגבניות? אפשר לבחור ממגוון המאכלים והמשקאות בסיפור ולהכין יחד. כדאי לחשוב עם הילדים את מי היו רוצים לשתף במטעמים שהכנתם לכבוד שבת: את בני המשפחה? את ילדי הגן הסמוך? את שומר הגן? את השוטר הקהילתי? את השכנים מהבתים הקרובים לגן? ואולי מישהו אחר?

מקשטים בפרחים – אפשר להציע לילדים מגוון חומרים ליצירת פרחים ולשאול: "מה אתם רוצים לעשות בפרחים שהכנתם לכבוד שבת: לקשט את הגן? להעניק אותם למישהו אחר? לשמור אותם לעצמכם? ואולי יש לכם עוד רעיון?".

התנסות במברשות שונות – שאלו: "מהי מברשת סיידים?"; "מהי מברשת גילוח?"; "איך אתם מרגישים כשאתם נוגעים במברשות כאלה בידיים?". כדאי להכיר לילדים את שש המברשות של יויו, לחקור אותן, להתנסות בהן ולהשתעשע בכולן יחד.

שיתוף הורים –
מכינים ספר: יום שישי של ___
תוכלו לבקש מבני המשפחה לצלם מאכל, חפץ, מקום או פעילות המאפיינים את סוף השבוע שלהם, לכתוב מעל כל תמונה "יום שישי של ____" ולהשלים את שם הילד או הילדה. כעת אפשר לאגד את כל התמונות לספר אחד ואולי להוסיף לו ציורים וחרוזים משעשעים.

יום שישי של יו-יו

שְׁמִירָה

חוויות מהשטח

אורנית דהאן גננת גן נוגה באשדוד סיפרה שהילדים קיבלו משימה הביתה. היה עליהם לבחור אחד מהחגים היהודיים ולצרף לו מתכון שאותו הם נוהגים להכין בביתם והכנו מזה ספרון מתכונים של הגן.

משתפת הגננת תמנע רז מגן שקד בקיבוץ הזורע: "ביקשתי מההורים שכל משפחה תכתוב לנו את המתכון של האוכל שהכי אהוב על המשפחה ותכין אותו לכל ילדי הגן. כך יצרנו מחברת מתכונים של הגן וגם טעמנו את כל המאכלים הטעימים של המשפחות. היה מצוין!"

לנעמה ערבה אבנד, גננת גן קשת בירושלים יש בגן ילד שאבא שלו שף ובעל מסעדה ולשמחת כולם הוא נענה להזמנתה להגיע לגן, ולספר על העבודה שלו. האבא הביא לכל הילדים כובעי טבח והילדים נהנו מאוד להכין איתו ספינג' (עוגות מרוקאיות).

בגן שקד בקיבוץ גשר הזיו שיתפה הגננת אור בובי סגל את משפחות ילדי הגן בפעילות הבאה: "כל משפחה קיבלה דף לכתיבת מתכון משפחתי מאחד החגים וכן חוויה שזכורה להם. הדפסנו וערכנו את כל המתכונים המשפחתיים, כרכנו אותם והגשנו ספר מכובד הכולל את מתכוני משפחות הגן לחגים. המשפחות קיבלו את הספר ביום המשפחה."

הגננת הילה גלבנדורף מגן סביונים בקריית ביאליק מספרת: הספר "טעם של חג" הגיע לקראת חג החנוכה. הילדים הכינו בגן בעזרת המתכון שבספר לביבות תפוחי אדמה וסיפרו שבבית הכינו לביבות עם ההורים. לאחר מכן הקראנו את הסיפור "נר דולק מנר" ולמדנו על נתינה.

כתבה לנו הגננת טובה גיגי מגן שיבלים בעין השלושה: " טעם של חג, איזה ספר נפלא. תודה!!! הכנו את הלביבות בגן עם המתכון האורייני של הספר, עוד לפני שהצגנו אותו. במסיבת החנוכה שלנו עם ההורים, לאחר הדלקת הנר הראשון בחנוכייה, הזמנתי את המשפחות ל"טעם של חג". עברנו וחילקנו באופו אישי את הספר לכל ילד כשמאחוריו יושב ההורה הפעיל, הקדשתי אותו באופו אישי, לעיני הילד רשמתי את שמו ואיחלתי לו הנאה מרובה עם הספר, החבר החדש לימים ארוכים. סיפרתי את הסיפור בפני הקהל הגדול בזמן שעיינו בו, חוויה מרוממת וחגיגית. אכן, "כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן", סיפור אידי מרגש וחם. הילדים יצאו מהמסיבה העליזה עם הסביבון ודמי החנוכה והחשוב מכול הספר, חבר חדש וערכי. תודה!"

נעמה ערבה אבנד וילדי גן קשת בירושלים התכבדו בביקור של שף: "הזמנתי לגן אבא של אחד הילדים שהוא שף ובעל מסעדה .הוא סיפר על העבודה שלו, הביא לכל הילדים כובעי טבח והכין עם הילדים ספינג'."

ואילו ילדי גן שקד מקיבוץ גשר הזיו, בראשות הגננת אור בובי סגל, הפיקו ספר מתכונים של משפחות הגן: "כל משפחה קיבלה דף לכתיבת מתכון משפחתי מאחד החגים וכן חוויה שזכורה להם. הדפסנו וערכנו את כל המתכונים המשפחתיים, כרכנו אותם והגשנו ספר מכובד הכולל את מתכוני משפחות הגן לחגים. המשפחות קיבלו את הספר ביום המשפחה".

וילדי גן לכיש ברמת בית שמש הביאו את מטעמי הבית לגן. כתבה לנו הגננת נאוה אדמוני: "הכנו בגן את רולדת הפירות לכבוד טו בשבט. בעקבות המתכונים הילדים הכינו עם הוריהם בבית תבשיל שהם בחרו והביאו לגן".

הגננת מורן עוזיהו, גן דרור מושב יתד: "ספר מדהים. קראנו הרבה מהסיפורים. המחזנו ובעיקר לקחנו את הסיפור ליום המשפחה. הכנו ספר מתכונים: כל משפחה הביאה מתכון וגם כתבה על ההווי המשפחתי סביב בישול בפרט ופעילות משותפת בכלל".

טעם של חג

חיה	הקול	מקום מגורים	תוצרת
פרה	מוּ מוּ מוּ	רפת	חלב
תרנגולת	קוּקוּרִיקוּ	לול	ביצים
דבורה	זוּם זוּם	כוורת	דבש

חַגִּים וְיָמִים מְיֻחָדִים

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

טיפ לקריאה – מתכוננים לפורים

תחפושות משפחתיות

מי במסיבה?

אוטובוס משפחתי

האזינו לשיר!

מיני הדרכה על הספר לצוות!

החנוכה שלנו

אור בחוץ – אור בפנים

חנוכה בכל מקום בעולם

הזוהר הצפוני

צפו בסרטון על הזוהר הצפוני!

פינטרסט

האזינו לסיפור "חנוכה באלסקה"

על הספר

שאלות לקריאה דיאלוגית

חוקרים על אלסקה

מגלים תושייה - לוח כיתתי

יוצרים מתכון "לטקעס" אורייני

רעיונות לבית מארח

לְכֻלָּנוּ יֵשׁ סִפּוּר לְסַפֵּר

"כדי שתזכרי מניין באת"

תזכורת מיוחדת משלי

עוגיות של בית

האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם"

פינטרסט

רקע - עלייתם של יהודי עיראק לארץ ישראל

"כדי שתזכרי מניין באת"

כיצד נקרא בכיתה?

משוחחים על הספר

מקומות ותרבויות

הצמיד שלנו

מיני הדרכה על הספר לצוות

טיפ לקריאה

תקשורת שמעבר למילים

האזינו לסיפור "החלון שלי כאן"

מה רואים מהחלון שלנו?

שיר בשפה אחרת

צרו שרשרת צלילים ייחודית!

מהספר אל החיים

שאלות למפגש הראשון עם הספר

שאלות למפגש חוזר עם הספר

בעקבות האיורים

מוזיקה מכל העולם

מה זו עלייה?

מהו פְּסֵיפָס?

יֶדַע

מְיֻמָּנוּיוֹת

עֲרָכִים

טיפ לקריאה משפחתית

"אני לא יכולה"

נסדר הכי מהר!

תיאטרון בובות

האזינו לשיר "להיות גדולה"

פינטרסט

עידוד אחריות ומסוגלות על ידי עזרה לאחרים

קוראים את הספר

משוחחים על הספר

מרחבי משחק בגן העתידי

מסדרים את הגן

לסדר את הגן בשיר

צפו בסרטון

מיני הדרכה על הספר לצוות

האזינו לסיפור "ביצה לשבת"

טיפ לקריאה: איך קוראים באיורים?

להשתתף במשימות הבית

כיף של משימות

כדור – ביצה

פינטרסט

על הספר

עיון בעותק האישי ותרגול בהעברת ביצה

מפגש ושיחה במעון

איורים בריבועים

מסלול מוטורי

שילוב הספר בחיי היום יום במעון

הספר בדרך הביתה

מיני הדרכה על הספר לצוות

טיפ לקריאה