מעשייה חיננית שבה הנסיכה ג'בטה נשלחת למשימה ולומדת שיעור חשוב על יחסים שבין אדם לאדם ובין אדם לפרי עמלו. הסיפור מדגים בהומור את החשיבות של דרך ארץ ושל התחשבות בזולת וממחיש את המאמץ הרב הכרוך בהכנת כיכר לחם, כפי שמשתקף בביטוי "עובד אדמתו ישׂבע לחם".
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קְבוּצַת גִּיל: כִּתָּה ב'
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
איך מגיעים לשולחננו הקוסקוס, הקטשופ, הלחם? את הנסיכה הצעירה זה לא מעניין. היא חושבת שכל הדרוש לה כדי לאכול לשובע, הוא לצווֹת שיביאו לה מאכל – והמנה תוגש מיד!
הקוראים מצטרפים אל הנסיכה ג'בטה למסע, שבו הם לומדים להעריך את העמל הרב שמושקע בעבודת האדמה, מכירים במאמציהם של אחרים וחושבים על הדברים האמיתיים בחיים, אשר קיימים בזכות מאמץ וסבלנות.
יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ (תהלים קכ"ח, ב)
בחיפוש אחר "כיכר הלחם האמיתית" לומדת הנסיכה ג'בטה להעריך מאמץ ועבודה קשה ואף ליהנות מהם. הפסוק מסֵפר תהילים מדגיש את הסיפוק שחש אדם האוכל מפרי עמלו. כולנו מכירים את התחושה הטובה כאשר אנחנו מתאמצים ומשיגים משהו במו ידינו.
"המוציא לחם מן הארץ" – מהחיטה אל הלחם
הלחם הוא מרכיב חשוב בתפריט בני האדם באזורנו. כדי לסמל את חשיבותו קבעו חכמים ברכה מיוחדת שמברכים לפני אכילת לחם: "המוציא לחם מן הארץ". קיימת גם מסורת לנהוג כבוד בלחם, להשתדל לא להשחית ולא לזרוק אוכל בכלל, ולחם בפרט.
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
40,000 | 1,500
הוֹצָאָה לָאוֹר:
הקיבוץ המאוחד
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
1977 2016-2017, Nine d 2013-2014
הִמְשִׁיכוּ לִקְרֹא עִם סְפָרִים בַּנּוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
שְׁמִירָה
לבקש מהילדים לשאול את ההורים ואת סבא וסבתא, אילו דברים - שכיום אפשר לקנות מוכנים - הם נהגו להכין במו ידיהם וכיצד עשו זאת
שְׁמִירָה
חשוב יחד עם התלמידים על האנשים סביבכם שפועלים כדי להקל על החיים של כולנו
שְׁמִירָה
לתת לתלמידים לסדר את התמונות לפי סדר הכנת הלחם – משלב הזריעה ועד למוצר המוגמר.
שְׁמִירָה
לבקש מהתלמידים לספר על חברים שלהם, ועל מקרים בהם שיתוף פעולה עם חבר הפך משימה ליעילה ונעימה יותר
שְׁמִירָה