ספרים בנושא זהות אישית

שְׁמִירָה

טיפ לקריאה

שְׁמִירָה

רקע היסטורי

הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד
(1845–1934) היה דמות רבת-משמעות בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא החל לתרום ליישוב העברי בארץ החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, כשהמושבות הראשונות שהקימו "חובבי ציון", וביניהן גם המושבה ראשון לציון, נקלעו למשבר פיננסי. נציגי המתיישבים נשלחו לברון כדי לבקש ממנו סיוע דחוף לחלוצים שעלו על הקרקע. נחישותם של החלוצים ואמונתם שבו אותו בקסמן, והוא נחלץ לעזרתם ומימן את כל ההוצאות של המושבות. זו, למעשה, הייתה ראשיתו של מפעל חיים שהברון הקדיש לו את רוב שנותיו הבאות.

הגן העברי הראשון – בטרם הוקמו גני ילדים בארץ רכשו הילדים ידע מהוריהם, למדו מתוך התבוננות במבוגרים סביבם או נשלחו ל"מאיסטרות" – נשים מבוגרות שתפקידן היה לשמור על הילדים בביתן, להשגיח עליהם וללמד אותם לדבר ולקרוא. פקידי הברון רוטשילד שלחו נשים מהמושבה לגרמניה ללימודי מקצוע הגננות ושכנעו אותן לעבור אט-אט ללמד בגני הילדים הראשונים בארץ בעברית.

אסתר שפירא גינזבורג וילדי הגן העברי הראשון, 1898

דוד יוּדילֵביץ – ובגרסה המעוברתת יוּדֶה-לֵב-איש – נולד ברומניה ב-1863 והלך לעולמו בראשון לציון ב-1943. יודילביץ היה איש הארגון ביל"ו (ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה"), סופר וחניכו של אליעזר בן-יהודה. הוא פעל להכשרת גן הילדים דובר העברית הראשון והיה מראשוני המורים דוברי העברית בבית הספר במושבה. יודילביץ אף כיהן כמזכיר ועד המושבה וערך את הספר "ראשון לציון".

דוד יודילביץ

הילדה מחולות הזהב

שְׁמִירָה

שאלות לקריאה דיאלוגית

עצירה מתודית לשחזור וניטור הבנה –
כאשר מגיעים לחלק בסיפור שבו מִלְכָּה מספרת את הסיפור בצרפתית, כדאי לעצור ולשאול את הילדים מדוע נהגה כך. לשאלה זו יש שני טעמים אשר אינם מצוינים במפורש: הראשון, בביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית. זהו פרט חשוב מאוד להבנת הסיפור, אך יהיו ילדים שלא יוכלו להסיק זאת מכותרתו הכתובה צרפתית של הספר שמִלְכָּה קוראת ממנו. כאן אפשר לחזור לתחילת הסיפור ולהקריא את הקטע המספר שבביתה של מִלְכָּה דיברו צרפתית, להיזכר שהספר היה שייך לאימה דוברת הצרפתית ולהסב את תשומת ליבם של הילדים לאיורו.

שנית, בימים שבהם העלילה מתרחשת לימוד העברית היה בתחילת הדרך, ועובדה זו השפיעה על הידע השפתי של הילדות.

עצירה לצורך ניבוי –
כדאי לעצור את הקריאה בנקודה שבה המורה מבחין בכך שבהפסקה קוראים בצרפתית, ולשאול את הילדים מה, לדעתם, יקרה עכשיו. נקודת עצירה זו היא נקודת מתח בסיפור, והיא אף מסייעת בהבנת המניעים של המורה ובהבנה של הדילמה של מִלְכָּה בהמשך.

במפגש חוזר עם הספר תוכלו להיעזר בשאלות היזכרות שיסייעו לילדים להבין את המתרחש באופן מיטבי:
– באיזו שפה דיברו בגן?
– מה לקחה איתה מִלְכָּה ליום הראשון בבית הספר?- מה עשה כשהיו חסרות לו מילים בעברית?
– מה גרם למורה יודילביץ הצטער כשראה את מִלְכָּה עם חברותיה החדשות בבית הספר?
– מה היה החלום של המורה יודילביץ?
– מה אימה של מִלְכָּה בישרה לה?
– מדוע דווקא מִלְכָּה נבחרה להגיש לברון רוטשילד זר פרחים?
– מדוע החליטה מִלְכָּה שלא לספר על כך לאימה?- – מדוע מִלְכָּה לא הצליחה להירדם?

הגעתו של הברון רוטשילד למושבה
– איך הרגישה מִלְכָּה כשעלתה על הבמה? איך אנחנו יודעים זאת?
– אפשר לחזור ולקרוא על ליבה ש"פעם בכל הכוח" ועל צעדיה המהוססים ואף להתבונן באיור ולגלות מה הצליח להרגיע אותה.
– כדאי לבדוק מה שאל הברון ומה ענתה מִלְכָּה, ולהבין כי, למעשה, בכך שאמרה את שמה, גם הצליחה להיענות לבקשת המורה וגם לא אִכזבה את אימה. אם כן, מה בחרה מִלְכָּה לעשות?
– מה לחשה מִלְכָּה באוזנו של הברון?
– מדוע התרגש יודילביץ בסוף הסיפור?
– מה אתם חושבים על בקשתו?
– מדוע היה כל כך חשוב לו שידברו רק עברית?
– מה הייתה ההתלבטות של מִלְכָּה?
– מה הייתה מִלְכָּה מרגישה, לדעתכם, אילו הייתה בוחרת לדבר עם הברון בצרפתית?
– איך הרגישה מִלְכָּה כשהברון דיבר בעברית?

שפת הגן ושפת הבית
– באֵילו מילים, דקלומים או ביטויים משתמשים בגן, אבל לא בבית?
– האם בגן יש כללים או מנהגים שונים מהבית? הביאו דוגמה למנהג או כלל שמקובלים רק בבית, ולמנהג או כלל שמקובלים רק בגן. קרה לכם שהתבלבלתם בהקפדתכם על מנהג או כלל?

עולים כיתה
כמו מִלְכָּה, גם רבים מילדי הגן עומדים לפני המעבר לכיתה א'. תוכלו להתחלק לקבוצות קטנות ולשוחח על הרגשות המתעוררים לקראת שלב זה בחיים:
– איך אתם מרגישים לקראת המעבר לבית הספר?
– האם גם אתם מתרגשים או חוששים?
– מה מרגש אתכם?
– לְמה אתם מצפים במיוחד?
– ממה אתם חוששים?
– לְמה הכי תתגעגעו?
– אילו יכולתם להביא ספר או חפץ כלשהו מהבית ליומכם הראשון בבית הספר, מה הייתם מביאים?

הילדה מחולות הזהב

שְׁמִירָה

שאלות למפגש חוזר עם הספר

שאלות שִחזור מסייעות להבנת הרצף הסיפורי ולהבנת הקפיצות בין הזמנים בעלילה.
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שִחזור, כמו:

באיזו מדינה נינו התגוררה בתחילת הסיפור?

לאיזו מדינה נינו הגיעה?

מי זו סוזנה?

מה קרה בפעם הראשונה שנינו דיברה עם הילדה השכנה?

למה היא לא הבינה אותה?

מה השתנה בפעם השנייה שהן דיברו?

איך זה קרה?

שיח רגשי
כדאי לחזור ולהתבונן באיור שבו אימה של נינו מספרת לה על המעבר למדינה החדשה, להתבונן בהבעה של נינו ולשאול:

איך נינו הרגישה לפני המעבר לישראל?

לְמה היא ציפתה?

מה, לדעתכם, נינו הרגישה כשהיא הסתכלה בחלון ודמיינה שהיא שטה חזרה לגיאורגיה?

לָמה היא רצתה לחזור באחת הספינות?

איך נינו הרגישה, לדעתכם, כשהילדה דיברה אליה והיא לא הבינה מה היא אומרת?

למה נינו חייכה כשהילדה דיברה אליה בפעם השנייה?

מה הייתם אומרים לנינו אילו אתם הייתם פוגשים אותה?

מעברים, פרידות והתחלות חדשות
האם אתם מכירים מישהו שעבר להתגורר במקום אחר?

האם אתם עברתם לגור במקום חדש? במדינה אחרת? בעיר אחרת? בבית חדש?

איך מרגישים כשעוזבים מקום שמכירים, מקום שחייתם בו?

ממה קשה להיפרד?

לאילו דברים מתגעגעים?

אילו דברים חדשים צריך ללמוד כשעוברים למקום חדש?

איך מרגישים כשמגיעים למקום לא מוכר?

אילו דברים יכולים לעזור במעבר למקום חדש?

המוזיקה שבלב
איך נינו מרגישה כשהיא שרה?

איך אתם מרגישים כשאתם שרים או מאזינים לשיר מוכר?

למה סוזנה שמחה לשמוע את נינו שרה בטלפון אף על פי שלא הבינה אף מילה?

האם אפשר, לדעתכם, ליהנות משיר גם אם לא מבינים את המילים?

החלון שלי כאן

שְׁמִירָה

על מה ניתן לשוחח בקבוצה הקטנה?

שיח על הפתיח – בסיפור שלפנינו יש הקדמה הנקראת "לפני ההתחלה". תוכלו להתייחס להקדמה זו ולשאול: "מה מצויר בעמוד זה?" "למה, לדעתכם, העמוד הזה מופיע לפני ההתחלה?" "מדוע הסופר בחר לכתוב את ההקדמה?" "מדוע המאייר בחר באיור זה להקדמה? מה הוא עוזר לנו להבין באמצעותו?"

שומדי ונחום – תוכלו לנהל שיח על יחסיהם של שומדי ונחום ועל הרגשות שהם חווים. אפשר לשאול: "אילו דברים שומדי מספר על אחיו נחום?" "מה עשה נחום שהרגיז את שומדי?" "כיצד שומדי בחר להתמודד עם הכעס?" לאחר ההתייחסות לרגשות של הדמויות אפשר להרחיב לשאלות על עולמם הרגשי של הילדים: אפשר לשאול אותם, למשל: "מה אתם עושים כשאתם כועסים?" "איך, לדעתכם, טיול כמו של שומדי יכול לעזור?" "מה עוזר לכם להתמודד עם כעס?" אריק מלך החיות: ניתן לשאול: "איך, לדעתכם, מרגיש מלך החיות?" "מדוע אף אחד לא בא אליו?" "למה הוא נהנה לחקות קולות של חיות אחרות?" "איך הוא הרגיש כשניסה לשאוג בקולו, ולא הצליח? למה זה קרה?"

"האם גם אתם מתנהגים לפעמים כמו מישהו אחר?" "כמו מי הייתם רוצים להיות? למה?" "כל אחד אוהב שאומרים לו דברים כאלה."

שיחה בין חברים – אריק ושומדי מנהלים שיח חברי הכולל בִּרְכת בוקר, התעניינות, שיתוף ומחמאות. תוכלו לשאול: "כיצד אריק ושומדי מתייחסים זה לזה?" "איך הם מרגישים?" בהמשך ניתן להתייחס למרכיבי השיח החברי ולשאול: "כיצד אנחנו פונים לחברים ומשוחחים איתם?" "מה אתם מרגישים כשאומרים עליכם דברים טובים ומחזקים?" "אילו דברים טובים תוכלו לומר על החבר או החברה שלצידכם?"

סיפור שענת אוהבת במיוחד

שְׁמִירָה

שִׂיחָה

הטרמה – רצוי להקריא את שם הסיפור ולשאול: איך, לדעתכם, בונים בית? איך מתחילים? במה יש צורך?
מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, לשוב ולספר אותו כמה פעמים ולהפנות את תשומת הלב למסרים בסיפור, לאיורים ולהשתלשלות העלילה.
לאחר הקריאה הראשונה – רצוי לברר הבנה מילולית: מה רצו הילדים לעשות? מי השתתף בבניית הבית? מה הִציעו הילדים? מדוע הבית התפרק בתחילה? מה סייע לילדים להצליח? מה קרה לליה?
בסיפור יש מסרים סמויים – עידוד שיתוף פעולה, קידום חֲבֵרוּת והתחשבות. כדי לסייע לילדות ולילדים לגלות מסרים אלו, חשוב לשאול על הרגשות של הדמויות בסיפור: האם הילדים שהחלו את תהליך הבנייה אִפשרו לילדים נוספים להעלות רעיונות ולהצטרף? מדוע? כיצד הרגישו הילדים שהצטרפו? כיצד הרגישו הילדים כשהבית נהרס? כיצד הרגישה ליה כשהילדים האשימו אותה? וכיצד היא הרגישה כשהוזמנה לחזור? התבוננות באיורים יכולה לעזור בהבנת הרגשות שבסיפור.
ייחוס וחיבור אישי למסרים – בשלב זה ניתן לשאול: האם גם לכם בגן יש לפעמים רעיונות משותפים?
שיתוף פעולה תורם לתחושת הביטחון והשייכות. זו הזדמנות להכיר את המושג ולשלב אותו בשפת הדיבור והמעשה בגן. תוכלו לשאול: האם החברים בסיפור בנו יחד או שכל חבר וחברה בנו בנפרד? האם גם אתם בונים או מרכיבים דברים עם חברים בגן? אֵילו משימות אנחנו מבצעים בגן יחד, בשיתוף פעולה? אולי סידור החצר? ומה עוד?
להעשרה – מילת היום בגן – יחד
משחקי שיתוף פעולה, אתר יוצרות שפה

איך בונים בית?

זהות אישית

סְּפָרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

טיפ לקריאה

טיפ לקריאה

שימו לב גם אליי

טבע אנושי

ברכה למלקוש

נהנים מהגשם

האזינו לסיפור "אולי זה המלקוש?"

מהסיפור אלינו

ממחיזים "יותר"

מחפשים יותר

במילים שלנו

שחקו במשחק "אני יותר!"

פינטרסט

חברות ודימוי עצמי

איורים מספרים

קטן אבל יכול

למי הכוח? לנוח אפרוח!

האזינו לסיפור "נח אפרוח"

פינטרסט

מיני הדרכה על הספר לצוות!

לפתוח דלת

טוק טוק! מה מאחורי הדלת?

הדלת שלי

שלט לדלת

האזינו לסיפור "אמילי ראתה דלת"

פינטרסט

על הספר

הצעות לשאלות לקריאה דיאלוגית

הדלת שלי

מי נכנס בדלת

לכתוב את הסיפור שלי

בית מארח

מיני הדרכה על הספר לצוות

טיפ לקריאה: איך אפשר לקרוא את זה?

כשהסיפור שלנו משתנה

להמציא את הסיפור שלכם

מכתם ליצירה

מתמודדים עם כל מכשול!

פינטרסט

על הספר

קבוצות קטנות וקריאה תיאטרלית

משוחחים על הספר

ניצני אוריינות

קוביית סיפור

מבצע הצלת ציורים

טכניקות הרגעה

מטא-בדיון ושבירת הקיר הרביעי

טביעות אצבעות

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

טיפ לקריאה משפחתית

מה מסקרן אותנו בסיפור?

מי מגיע? ולאן הוא נעלם?

מציצים לרחוב

האזינו לשיר

"שפה" שונה בבית ובגן

איך אומרים בעברית?

מחפשים את החמור

מלכות ומלכי העברית - להורדה!

האזינו לסיפור "הילדה מחולות הזהב"

פינטרסט

רקע היסטורי

תחייתה של שפה והיכרות עם ההיסטוריה

רכישת שפה

קוראים את הסיפור

שאלות לקריאה דיאלוגית

יום שפות

בעקבות האיורים

משחקים בשפה העברית

ספרים נוספים בנושא

יֶדַע

מְיֻמָּנוּיוֹת

עֲרָכִים

טיפ לקריאה

תקשורת שמעבר למילים

האזינו לסיפור "החלון שלי כאן"

מה רואים מהחלון שלנו?

שיר בשפה אחרת